var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19547;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19547","0","הערות לנדה דף טו","06/06/12 00:01","טז סיון","תשע&quot;ב","00:01","המכריע","א. בשלמא לרב חסדא. לכאורה צריך ביאור גדול מה קושיית הגמרא, הרי כוונת הברייתא שכל זמן שלא עבר כדי שהייה טמאין מספק ואחר שעבר אין הבעל טמא לרבנן, ולרב אשי שהייה זו היא בדיוק כשהייה דתושיט ידה. ומאי קשיא להו על רב אשי.  ועי' רש&quot;י ד&quot;ה לא שהתה שכנראה בא לבאר זאת וכוונתו צ&quot;ב.<br /><br />ב. הכא יש שור שחוט לפניך. משמע בסוגיא דלשמואל וריו&quot;ח המוצאת דם בראייה או בבדיקה ומטמאין לה מעת לעת, אין בועלה בזמן זה נטמא שבעה, והמוצאת כתם, מכאן ולהבא בועלה נטמא שבעה, (אע&quot;פ שהיא עצמה נטמאת עד שעת כיבוס למפרע). ועל זה באו לחלק דכתם לגבי מכאן ולהבא הוי שור שחוט, וא&quot;כ צ&quot;ב מדוע הזכיר כאן רש&quot;י ומיום שלבשתו היא בספק זה.<br /><br />ג. אפילו הגיע שעת וסתה מותרת. והק' תוס' דהא צריך לפרוש. ולכאורה דבריהם צ&quot;ב, דאה&quot;נ צריכין לפרוש בעונת הוסת או גם עונה סמוך לה, אבל עבר הזמן שוב מותרת ואפילו לא בדקה למ&quot;ד וסתות דרבנן, וא&quot;כ שפיר קאמר רבב&quot;ח דעבר וסתה, ר&quot;ל לא באותו היום, מותרת. ויל&quot;פ.","199","","4345","True","True","False","","967","85.130.221.217","0","0","נידה|טו ע&quot;א",""),new Message("19548","19547","לגבי א","06/06/12 01:06","טז סיון","תשע&quot;ב","01:06","עם הארץ","דומני שקושיית הגמרא היא הסתירה בין המשנה לברייתא<br />שהמשנה אומרת איזהו אחר זמן, כדי שתרד ותדיח והברייתא אומרת שתושיט יד תחד הכר ותטול עד ותבדוק.<br />ולפי רב אשי הזמן הוא אותו זמן<br />ולפי רב חיסדא לרדת מהמטה הוא זמן רב יותר.","248","","4345","True","True","False","","210","108.133.89.77","0","19547","נידה|טו ע&quot;א",""),new Message("19549","19547","ל-ב', שור שחוט","06/06/12 01:09","טז סיון","תשע&quot;ב","01:09","דוד כוכב","אפשר שסברת 'שור שחוט' באה לפרנס גם את סברת רבי מאיר ודעימיה, שבכתם נטמא הבעל למפרע מעל&quot;ע משא&quot;כ ברואה, וזו ודאי קושיה - מה החילוק, הלא גם ברואה - ודאי דדם דידה הוא, ו&quot;בצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה&quot;.<br /><br />ומפרש רעי הרב ברוך כהנא שבכתם יותר שייכת סברת &quot;מיום שלבשתו היא בספק זה&quot;. כי בראייה ספק רחוק הוא לומר שכבר נטמאה מרחוק, שכן קיימינן כשמאי ד&quot;כותלי בית הרחם לא מוקמי דם&quot; (מסכת נדה דף ג ע&quot;א).<br /><br />ואני אומר שמא י&quot;ל דלא כדברי רש&quot;י ש&quot;מיום שלבשתו היא בספק זה&quot;. אלא שבכתם כיון ש&quot;בצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה&quot; אבל שימשה, יש לתלות שבשעת תשמיש הרגישה ונטמאה ולאו אדעתה (אם היה בתוך מעל&quot;ע). משא&quot;כ ברואה, יש לתלות שראתה בבדיקתה עכשיו ולאו אדעתה, או בהרגשתה דעכשיו, ואין לתלות שראתה למפרע. (גם בבדיקה וגם בתשמיש חיישינן דילמא ראתה אז ולא הרגישה).","125","","4345","True","True","False","","211","95.86.79.1","0","19547","נידה|טו ע&quot;א",""),new Message("19553","19547","תשובות (עם תוספת)","06/06/12 02:22","טז סיון","תשע&quot;ב","02:22","כדי","א. ישנם שני שיעורים - כדי שתרד מן המיטה, <u>ואחרי</u> שיעור זה. בברייתא נזכר רק שיעור כדי שתרד (ולא יותר), ואפ&quot;ה אין טומאה למפרע. ואילו לרב אשי רק אם היה שיעור יותר גדול משיעור כדי שתרד, אז הוא דאינה מטמאה למפרע.<br /><br />ב. כבר כתבו המהרש&quot;א ורש&quot;ש דלר&quot;מ קאמר. וזהו כדברי הר&quot;ר דוד ברישא (ומ&quot;ש בסיפא לכאורה אינו מובן, חדא דא&quot;כ נתן דבריו לשיעורים דדוקא בשימשה. ועוד דידועה מחלוקת האחרונים בהך דלקמן נז: אי דיינינן ליה ככתם, וכלל לא ברור).<br /><br />ג.  הקושיא על קושיית התוס', יש ליישב עפ&quot;י חידושו של הנוב&quot;י. וז&quot;ל הפ&quot;ת (יו&quot;ד סימן קפד ס&quot;ק ב): <br />עי' בתשובת נודע ביהודה חי&quot;ד סי' נ&quot;ה ונ&quot;ו שהעלה דמה שאמרו וסתות דרבנן היינו לענין שלא אמרינן שכבר ראתה בשעת וסתה, משום דנגד חזקה אורח בזמנו בא יש חזקת טהרה, אבל לענין לפרוש מאשתו סמוך לוסתה הוא מן התורה, דחיישינן שמא תראה ולא אמרינן על להבא נוקים לה בחזקת טהרה דאטו לעולם לא תראה. ודמי להא דאמרו שמא מת לא חיישינן ושמא ימות חיישינן... ואלו דבריו שם בשם הרא&quot;ה: אף על גב דוסתות לאו דאורייתא כדי שנחזיק אותה בודאי טמאה אחר שעבר רגע הוסת, מ&quot;מ מה&quot;ת אסורה לשמש בעונה הסמוך לוסתה אחר רגע הוסת, דודאי אם רגילה לראות באמצע היום ואנו אוסרים אותה לשמש מתחלת הנץ קודם שתגיע רגע הוסת משום שמא ע&quot;י חימום התשמיש יקדים האורח, זהו דרבנן, אבל אחר אמצע היום שכבר עברה רגע הוסת, אף על גב דלא מחזקינן לה בודאי ראתה כיון דוסתות דרבנן ולא אמרינן כבר ראתה, אבל מה&quot;ת אסורה לשמש חציה של עונה זו מחצי יום ואילך דשמא תראה עתה מחמת חום התשמיש כיון שכבר הגיע הרגע שהיתה ראויה לראות בהם עכ&quot;ד עכ&quot;ל.<br /><br />ומיהו לפ&quot;ז אינו מובן מה תירצו התוס' שמא טבלה, ומה בכך. ויתכן לומר כך, דבאמת שעת וסתה או עונה הסמוכה לו חיישינן שמא תראה וכנ&quot;ל, משום דזמנו הוא. אבל אחרי שעת וסתה כשבא לשמש, עדיין קיים החשש שמא תראה להבא, דהלא לא יתכן דלעולם לא תראה. והשתא ניחזי אנן - הרי לפנינו חשש שמא תראה בעתיד שלא בעונת וסתה, ולעומתו  חשש שמא ראתה כבר בעת וסתה, וכיוון דע&quot;כ למימר דודאי  יש כאן מציאות ראייה, אלא דמספקינן היכן להטילה,בזה יותר מסתבר לנו למיתלי שכבר ראתה בעונה הקבועה לה מאשר השתא, וא&quot;כ בעיא טבילה, ושפיר תירצו התוס'. אבל בעלמא, למ&quot;ד וסתות דרבנן, כלל לא דיינינן על ראייה בעתיד לכשנאמר דודאי תראה (דזה שייך רק בתשמיש וכנ&quot;ל עפ&quot;י סברת הנוב&quot;י והרא&quot;ה) וודאי יש כאן ראייה, ורק על העבר אנו דנים, ועליו שפיר נוכל לומר דלעולם לא ראתה בו.","249","","4345","True","True","False","","223","89.139.57.6","0","19547","נידה|טו ע&quot;א",""),new Message("19554","19548","לגבי א","06/06/12 02:23","טז סיון","תשע&quot;ב","02:23","המכריע","לדבריך הת&quot;ח (המכנה עצמו בשם גנאי) על רב חסדא הסתירה קשה יותר ודוקא לרב אשי לא קשה מידי?","199","","4345","True","True","False","","135","85.130.221.217","0","19547","נידה|טו ע&quot;א",""),new Message("19556","19553","לגבי א","06/06/12 03:55","טז סיון","תשע&quot;ב","03:55","עם הארץ","עיין בשוטנשטין )אכן הסתירה קשה יותר לרב חסדא המשנה מציינת שני זמנים ורב חסדא חושב שהמשנה החסירה מילים ויש שלשה זמנים<br />״ אמר רב חסדא: מאי אחר אחר אחר״ <br />רב חסדא שואל מהו  הזמן השלישי<br />ולפיו ניתן ללמוד את המשנה כך: <br />זמן ראשון : דם על עד שלה אותיום שניהם טמאים<br />זמן שני: דם על עד שלה לאחר זמן טמאים מספק <br />זמן שלישי: שתרד מהמיטה ותדיח את פניה,  אם יש דם מטמאה מעת לעת<br /> ופה נחלקו ר״ע וחכמים לגבי טומאת שבעה לבעל או לא.","248","","4345","True","True","False","","190","108.133.88.140","0","19547","נידה|טו ע&quot;א",""),new Message("19555","19554","לענ&quot;ד צריך לנקד עִם הארץ בחיריק","06/06/12 02:52","טז סיון","תשע&quot;ב","02:52","דוד כוכב","ר&quot;ל שלמרות היותו בארה&quot;ב, לבו יחד עִם הארץ הקדושה.<br />וכלשון פיוטו של רבי יהודה הלוי: לִבִּי בַּמִּזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב.","125","","4345","True","True","False","","88","95.86.79.1","0","19547","נידה|טו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);