var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19988;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19988","0","מעט הערות לנדה (לב) לד","25/06/12 00:11","ה תמוז","תשע"ב","00:11","המכריע","השמטה לדף לב.
א. הא נמי מיעוטא דשכיח הוא וכו'. קצת פלא שג' עובדות בארצות שונות וזמנים שונים יכול להחשיב מיעוטא דשכיח. וכנראה דגדר מיעוטא דלא שכיח הוא דבר שלא שומעים כגון זה, אבל דבר הנשמע ואפשר להביא כמה עובדות ממקורות מוסמכים סגי להיחשב שכיח. ויל"ע.

ב. (עמ' ב') וכן לענין זכרים. עי' רש"י דהיינו דמרבי בן יום אחד. ולו"ד יל"פ דכל הסוגיא כולה איתא כה"ג לענין זכרים.

לג:
תנו רבנן מעשה בצדוקי וכו'. נראה דת"ק דברייתא היינו ת"ק דמתני' דס"ל דסתמא ככותיות, ומייתי ראיה מהא דהיה צדוקי סתמא ובכל זאת הלך הכהן גדול לברר. (ואגב, יל"ע מדוע היתה נאמנת). ור' יוסי פליג כמו במתני' וקאמר דהמעשה לא היה ולא נברא או דכהן זה החמיר על עצמו.

ומה שאמרה מתייראות אנו מן הפרושים, כוונתה יראת חטא משיטת הפרושים.
ומה שאמר ר' יוסי דאותה אחת שלא היתה מראה מתה, משמע דכוונתו שמשמיא קא משמרו לטהרת ישראל. כיון דשרי לדעתו בסתמא לסמוך על רוב הולכות בדרכי ישראל, שומר פתאים ה', וכעין ממזר לא חי.

לד.
א. וליעביד היכירא לזובו ולטמויי לקריו. לכאורה כוונת השאלה דודאי קריו שכיחא טפי מזובו. ולפ"ז באמת צ"ב התי' מה לי שקריו תלוי במעשה. ועי' בתורא"ש עה"ג שביאר דהיינו משום דכיון דבידו לא להיטמא בקרי חשיב לא שכיח, ור"ל דבלא מעשה שלו, באמת זיבה שכיחא טפי מקרי. והבן.

ב. (עמ' ב') חוץ ממי רגליים שבה. הכוונה מי רגלים של הבועל הגוי שנתערבו בטיפת שכבת זרע, דהא מי רגליה דישראלית לא מטמאו. וכן מה שאמרו בסמוך אטו מי רגליה, הכוונה מי רגליה של השכבת זרע. (ורש"י גרס גם כאן מי רגליה).

ג. ישראל דדייגי במצוות. קצ"ב דפשיטא להו דהסירחון בא מכח האכסניה, דהא אי לאו הכי ע"כ הש"ז עצמה של ישראל וזה יגרום לה להסריח. ובאמת צ"ב לפ"ז אי משכח"ל ש"ז שלא היתה בתוך מעי, אלא רק בחוץ וכי לא תסריח באמת. ויל"ע.","199","","4326","True","True","False","","988","85.130.221.217","0","0","נידה|לד ע"א",""),new Message("19989","19988","קצת תגובות","25/06/12 01:10","ה תמוז","תשע"ב","01:10","לומד","לדף לב.
א. תודה רבה על ההסבר הנפלא תרצת לי דבר שאכן נתקשיתי בו

לג: א. הר"ן כתב שמכיון שהיה זה רק איסור דרבנן (גזירה דרבנן) לכן נאמנים הכותים במסל"ת, ולכן קדם אצל אשתו של הכותי לפני שבעלה יספר לה ועדיין תהיה מסל"ת ותהיה נאמנת.

דף לד.

א. אכן כתוב כאן יסוד גדול מאד, ששכיח ומצוי אין זה בדווקא שיש ריבוי פעמים שקורה דבר זה, אלא כל דבר שנעשה בלא התערבות חיצונית אלא מצד עצמו, הוא נקרא שכיח יותר, ואצלי זה היה חידוש גדול
ב. גירסת הרש"ש ע"פ כתבי יד מי רגלים ווהכוונה למי רגלי הבועל. ואף אם נרצה לקיים גירסא שלפנינו נהיה צריכים לומר שמדובר שמכיון שאמרו ששכבת זרע של גוי טהורה אף במעי ישראלית אם כן איירי גם כששנמצאת במעי גויה ועל זה אמרו שאם נתערב מי רגליה בשכבת הזרע הרי היא טמאה משום צחצוחי זיבה דמעיינות
ג. הסרחון בא מהאכסניא אבל בלי אכסניא הש"ז היה מתיבש ולא היה מטמא, אלא האכסניא היא השומרת על לחותו והוא הגורמת סרחונו, וראה במאירי שההו"א בגמרא היה להוסיף רק עוד יום אחד בגוים שלא דייגי במצוות, שעד ארבעה ימים לא תסריח הש"ז במעיהם","193","","4326","True","True","False","","88","31.210.191.132","0","19988","נידה|לד ע"א",""),new Message("19998","19989","יישר כח ודיון בדבריו","25/06/12 13:02","ה תמוז","תשע"ב","13:02","המכריע","יישר כח מיוחד על דברי הר"ן. הוספתים אצלי. אכן בכיוון זה חשבתי אך לא רציתי לכתוב מנפשי ללא עיון.

בקשר לתורא"ש, זה גופא מה שנתקשיתי לומר כביאורך, ולכן ניסיתי לפשט ע"פ הרא"ש דבאמת עדיין זה הכלל הראשון ממש, שכיח אמיתי, אלא דהשכיחות נמדדת לפי המופעים של האירוע באופן טבעי, כלומר ללא מעשה האדם הזיבה יותר שכיחה מהקרי, וזה שלמעשה הרבה בני אדם עושים מעשה ולכן מופיע הקרי יותר, לא הופך את זה לשכיח לענין זה.

בענין הרש"ש. רק החלק הראשון מהרש"ש, הגירסא מי רגליים. דומני שהצעתך לפרש על גויה הוא דחוק, ולכן ניסיתי לבאר מי רגליה של הטיפה או של השכבת זרע שבאות בסוגיא זו עצמה כ"פ בלשון נקיבה. (עכ"פ הוספתי אצלי שראיתי מי שביאר מי רגליה של גויה, ודוחק).

לגבי הסירחון עדיין יש לדון כשהש"ז נמצאת באיזשהו מעיים המספקים להם לחות, יהא סגי בטבע הש"ז עצמה שבאה מישראל דדייגי במצוות. ולכן דומה שעדיין יש כאן חידוש טפי שהיה ברור להם שזה לא תלוי בטבע הש"ז כלל, אולי בזה הכל שווין, רק בטבע האכסניה.

שוב יישר כח. נעים כשהדיון ענייני, ובענייני הדף באמת, כנהוג בביהמ"ד, דבר, שלצערי האישי, חסר כאן לפעמים.","199","","4326","True","True","False","","156","85.130.221.217","0","19988","נידה|לד ע"א",""),new Message("20007","19998","המברך יתברך","26/06/12 00:53","ו תמוז","תשע"ב","00:53","לומד","ואכן גם אני נהנה טובא מהערותיך המחכימות","193","","4325","True","True","False","","83","31.210.191.132","0","19988","נידה|לד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);