var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20767;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20767","0","כניסה לחורבה","31/07/12 12:13","יב אב","תשע&quot;ב","12:13","כדי","ת''ר: מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד מפני המפולת ומפני המזיקין. מפני חשד - ותיפוק ליה משום מפולת. בחדתי. ותיפוק ליה משום מזיקין. בתרי. אי בתרי חשד נמי ליכא. בתרי ופריצי. <br />מפני המפולת  - ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין. בתרי וכשרי. <br />מפני המזיקין - ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת. בחורבה חדתי ובתרי וכשרי. אי בתרי מזיקין נמי ליכא. במקומן חיישינן. ואב''א לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא, דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא, ומשום מזיקין איכא.<br /><br />א. והנה בקידושין (כט:) איתא דהוה ההוא מזיק בי רבנן דכי הוו עיילי בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי. וכלשון זאת איתא נמי שם (לט:) ובמכלתין לקמן (סב.) ע&quot;ש. ומשמע דכי היכי דבעלמא מהני תרי לאצולי ממזיקין, הכ&quot;נ מהני זמן היום, שהרי נכתבו שניהם בדרך רבותא. ולפ&quot;ז לכאורה קשה כאן דכששאל בתחילה תיפו&quot;ל משום מזיקין ושני בתרי, למה לא העמיד נמי דנ&quot;מ ביממא דליכא למיחש כ&quot;כ למזיקין. והיה אפש&quot;ל ע&quot;פ מ&quot;ש לקמן (מג:) לעניין היוצא יחידי בלילה דאבוקה הוי כשנים וירח כשלושה ע&quot;ש. ופשוט דכ&quot;ש דיממא הוי ככמה בני אדם בהדיה, וא&quot;כ א&quot;ש די&quot;ל דהא דאור יום מועיל הוא מדין ריבוי האנשים ולא הוי תועלת בפני עצמה וא&quot;כ הוי בכלל מה שתירץ הש&quot;ס בתרי. אלא דבאמת א&quot;א לומר כן, דא&quot;כ מה מקשה חשד נמי ליכא, הא שפיר איכא לתרוצי דנ&quot;מ במקרה שנכנס ביממא דהתם ליכא למיחש למזיקין כנ&quot;ל ואכתי איכא למיחש לחשדא (ועי' במה שאכתוב לקמיה מסנהדרין). <br />והנראה, דבריש פסחים (ב.) אהא דלעולם יכנס ויצא בכי טוב, פירש&quot;י שם משום חיות וליסטים, וע&quot;ש בתוס'. וכבר העיר שם בגה&quot;ש דרש&quot;י לכאורה שינה טעמו ביומא (כא.) שם פירש מפני המזיקין. ויתכן דדעת רש&quot;י בכלל מזיקין נכללו גם חיות וליסטים ושאר פגעים, ולאו דווקא פגעים רוחניים. וזוהי נמי דעת התוס' חולין (צא.) עש&quot;ה. והשתא דאתינא להכי יבוא הכל על נכון, דלפ&quot;ז יש לפרש מ&quot;ש כאן &quot;מפני המזיקין&quot; היינו חיות רעות וכד', והנה בשבת (קנא:) אמרינן דאריא אבי תרי לא נפל, וחזינן דתרי מהני לעניין חיות רעות, אך זאת לא מצאנו שיועיל יממא לזה. וא&quot;כ לכן הוכרחה הגמ' כאן ליישב דנ&quot;מ דווקא בתרי.<br /><br />ב. לחד תירוצא מבואר שבמקומן של המזיקין חיישינן. ובזה י&quot;ל לשון רש&quot;י בקידושין (לט:) אההוא בי בני דכי הוו עיילין בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי, ופירש שם: מתזקי. שמצויין בו מזיקין. ע&quot;כ. וכתב &quot;מצויין&quot; ורימז על סוגיין דבמקומן חיישינן.<br /><br />ג. ובמה דמתרצינן בחורבה חדתי דקאי בדברא, דלא חיישינן משום ייחוד משום דאשה לא שכיחא, ק&quot;ק מסנהדרין (יט.) דהתקינו שנשים יהיו מספרות בביה&quot;כ משום ייחוד, ע&quot;ש ברש&quot;י דהוא משום דבתי כסאות שלהם היו בשדות. וי&quot;ל.","249","","4291","True","True","False","","1377","109.67.203.110","0","0","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("20768","20767","הערות","31/07/12 14:51","יב אב","תשע&quot;ב","14:51","דוד כוכב","לענין השאלה למה לא העמיד נמי דנ&quot;מ ביממא, לפום רהיטא נראה לומר דחורבה הוי כבית אפל ואין בו את מעלת היום.<br /><br />לענין מ&quot;ש דלא מצאנו שיועיל יממא לחיות רעות, מצאנו קרא (תהלים קד, כ) תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר. פירש רד&quot;ק: &quot;ומפני מורא האדם נמנעים ללכת ביום והולכים בלילה ומבקשים טרפם&quot;. וכן ידועה המציאות.<br /><br />מ&quot;ש ברש&quot;י דבתי כסאות שלהם היו בשדות פשוט דר&quot;ל בסמוך למקום ישובם, ולא דמי לדברא דאיפליג. כעין זה במסכת כתובות דף כ ע&quot;ב: &quot;תנן התם (מסכת אהלות טז משנה ב): התלוליות הקרובות, בין לעיר... איזוהי קרובה? חמשים אמה&quot;.<br />ובמסכת שבת דף כה ע&quot;ב: &quot;רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו&quot;. כלומר שבעלמא היו צריכים להרחיק מעט את בית הכסא מפני הכבוד.","125","","4291","True","True","False","","182","95.86.80.51","0","20767","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("20938","20767","ושוב ראיתי","05/08/12 02:38","יז אב","תשע&quot;ב","02:38","כדי","שכתבו בשם ר&quot;א בן הרמב&quot;ם בספר המספיק, שפירש מזיקין דכאן היינו היזק ע&quot;י נחשים. ואינו מצוי אצלי לברר טעמו של דבר. ומסתמא טעמו שונה, וכידוע.","249","","4286","True","True","False","","202","109.64.192.102","0","20767","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("20987","20767","האם היה בחורבות ירושלים או בדרך?","05/08/12 17:44","יז אב","תשע&quot;ב","17:44","אמלתראות","בגמ' מובא שהיה על הדרך, אז איך זה בירושלים? האם כל מה שחרוב בימי החורבן בכל הארץ קרוי &quot;חורבת ירושלים?","267","","4286","True","True","False","","269","68.199.173.180","0","20767","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("20769","20768","תגובות","31/07/12 15:33","יב אב","תשע&quot;ב","15:33","כדי","א. אינו נראה דבית אפל יהיה כלילה לעניין המזיקין, שהרי שליטתם בלילה אינו מצד החושך כי אם מצד הזמן.<br /><br />ב. (בנוגע לבית הכסא:) מאי דפשיטא ליה למר לדידי כלל לא פשוט, דעי' בב&quot;מ (קז.) שיהא בית הכסא סמוך לשלחנך, ועי' בברכות (ח.) לעת מצא זה בית הכסא, ופירש&quot;י: שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו צריכין לצאת בשדות <u>ולהתרחק מאד</u>. ע&quot;כ. והרי הוא כמבואר. וע&quot;ע בברכות (סב.) רבא ביממא אזיל עד מיל, ע&quot;ש כל הסוגיא. ועי' בתמיד (כז:) חשיך תקין נפשך וקדים תקין נפשך כי היכי דלא תרחק, ע&quot;ש במפרש וק&quot;ל.<br />ומה שהביא מכתובות ושבת, איני רואה בזה הכרע כלל.<br /><br />ג. מה שהביא מדברי הרד&quot;ק, הנה שבתי וראיתי שהצדק איתו אבל לאו דווקא מטעמיה, שהרי יותר היה לו להקשות, דהא כל חילי בפירוש מזיקין הוא מהא דריש פסחים לפירש&quot;י ביומא, והרי ממקומו הוא מוכרע שביום לא חיישינן דלכן קאמר שיצא ויכנס בכי טוב. ובאמת היא קושיא חזקה וכמעט נתרועע כל הבניין. אלא שלזה אשתמש בסברתך אשר העלית בתחילה לאותיב אדידי, דחורבה הוי כבית אפל. ואע&quot;פ שכתבתי לעיל שלעניין מזיקין לא יועיל כיוון שהוא דבר סגולי ותלי בזמן, לעניין חיות רעות וכד' שפיר יש לומר שהכל תלוי האם מואר או חשוך בפועל כיוון שנוהגות ע&quot;פ דרך הטבע.","249","","4291","True","True","False","","203","109.67.203.110","0","20767","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("20988","20987","מוכח כן","05/08/12 17:50","יז אב","תשע&quot;ב","17:50","כדי","לכאורה מוכח כן בגמ' לקמן (ו:) שכל חורבה בא&quot;י נקראת חורבת ירושלים, דאמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, והביא ע&quot;ז הפסוק של &quot;אשיב את שבות הארץ כבראשונה&quot;.","249","","4286","True","True","False","","167","109.65.241.254","0","20767","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("20997","20988","אכן כל הארץ נקראת יהודה וירושלים","05/08/12 22:13","יז אב","תשע&quot;ב","22:13","דוד כוכב","כנראה מכמה ראיות.<br /><br />ודלא כבית יוסף אורח חיים סימן תקסא:<br />&quot;הרואה ערי ישראל בחורבנן אומר על הראשונה שרואה ערי קדשך היו מדבר (ישעי' סד, ט) וקורע. מימרא דרבי אלעזר בפרק אלו מגלחין (מו&quot;ק כו.) אלא ששם כתוב ערי יהודה וכך הם דברי כל הפוסקים וגם רבינו כתב כן בטור יורה דעה סימן ש&quot;מ (רצב:) וערי ישראל דכתב הכא לאו דוקא. וכן המנהג שלא לקרוע אלא על ערי יהודה דוקא&quot;.<br /><br />והב&quot;י יתרץ שמפורש בפסוק שלפני כן דאיירי ביהודה וירושלים.<br />(ירמיהו לג, י) כֹּה אָמַר ה' עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה <b>בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם</b> הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה. (יא) קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה' כִּי <b>אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה</b> אָמַר ה'.","125","","4286","True","True","False","","125","95.86.116.250","0","20767","ברכות|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);