var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20878;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","44"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20878","0","הערה לנדה דף עג","03/08/12 14:21","טו אב","תשע&quot;ב","14:21","המכריע","והלא דין הוא ומה היא וכו'. לפי מש&quot;כ תוס' בכ&quot;מ היה נכון לומר &quot;שיכול&quot; ולא והלא דין הוא, שהרי בא לומר שלולא המקרא הייתי אומר שגם זב מטמא את הנבעלת. ובדרך כלל הגרי&quot;פ על אתר נוהג להעיר בזה וכאן שתק.<br /><br />תם ונשלם, השבח לקל בורא עולם.","199","","4288","True","True","False","","1249","85.130.221.217","0","0","נידה|עג ע&quot;א",""),new Message("20879","20878","דרשת הסיום חלק א","03/08/12 14:21","טו אב","תשע&quot;ב","14:21","המכריע","ברשות כל הקהל הקדוש, וברשות התורה הקדושה (כמו שאומרים לחתני תורה ובראשית בשמחת תורה). ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אילו פינו מלא שירה כים ולשונינו רנה כהמון גליו וכו' אין אנחנו מספיקים להודות להשי&quot;ת על כל חסדיו, ובפרט שזיכנו לסיים את כל הש&quot;ס. שבע וחצי שנים שלא התבטל השיעור אפילו פעם אחת (חוץ מפעם אחת שהיינו מצווים לבטלו בהלויית מרן הגרי&quot;ש זצ&quot;ל וביטולה זהו קיומה וכבודה), וזה כולל הרבה זמנים קשים כגון בקיץ בערבי שבתות, ובחורף בלילי שבתות לאחר הסעודה, בליל ר&quot;ה, ליל יוכ&quot;פ, מוצאי יוכ&quot;פ, ערב סוכות, ליל ש&quot;ת ומוצאי ש&quot;ת, ליל פורים ומוצאו, ליל בדיקת חמץ, ערב פסח, מוצאי שביעי של פסח, מוצאי ת&quot;ב וכדומה. במשך כל הזמן הזה נתן לנו הקב&quot;ה חיים ובריאות וכח וחשק ומנוחת הנפש להתגבר על כל הטירדות ואת כל האפשרויות שנוכל ללמוד דבר יום ביומו.<br /><br />להבין את גודל המעמד. באחד הסיומים הגדולים אמר אחד הרבנים שהמשפט הכי המתוק שיהודי יכול לומר הוא &quot;הדרן עלך כל הש&quot;ס&quot;! אשרינו שזכינו לכך. ונטעים זאת על פי דבר שאמר כאן מורינו הרב קרליץ שליט&quot;א באחד הסיומים, שבעצם מה שמובא בהלכה שעושים סעודת מצוה בסיום מסכת, ושרשו בגמרא שאמר אביי תיתי לי דכד מסיים צורבא מרבנן מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן, לכאורה צריך ביאור. הא תינח בסיום איזה מצוה, אכן המצוה הסתיימה ויש מקום להודות על כך ביום טוב וסעודה, וכמו שלמדוהו מטו באב יום שפסקו מלכרות עצים למערכה, ומשלמה המלך בסיום בנין בית המקדש, אבל תורה מצותה ללמוד כל היום ללא הרף עד זיבולא בתרייתא, ואפילו בשעת מיתה, וכשמסיים מסכת לא סיים בעצם שום מצוה.<br /><br />אלא ביאר מורינו הרב שליט&quot;א שיש בתורה שתי מצוות. האחת היא עצם הלימוד, והגית בו יומם ולילה, ובזה באמת לעולם אין סיום. אבל יש מצוה שניה של ידיעת התורה. ושננתם שיהיו דברי תורה משוננים ומחודדים בפיך. שאם ישאלך אדם אל תגמגם אלא אמור לו מיד. וחז&quot;ל חילקו את התורה לנושאים שונים. כל מסכתא נושא בפני עצמו. וכשמסיים מסכת אחת זה סיום של מצות הידיעה בחלק אחד של התורה, ולכן שייך בזה שמחה והודאה.<br /><br />אלא שבסיום מסכת אחת עדיין לא סיים את ידיעת כל התורה. אבל הש&quot;ס כידוע הוא החלק המרכזי של התורה שבעל פה, הוא שרש הכל וכולל הכל. כל הספרים הם פירושים לש&quot;ס או דיונים בעומק הכוונה או סיכום הדינים העולים מהש&quot;ס. ואם יהודי לא לומד את המכילתא תו&quot;כ וספרי, הוא יכול להצטדק שאת המסקנות כללו בש&quot;ס וכן לגבי התוספתא, וכן לגבי הירושלמי מועד נשים ונזיקין, הבבלי בתראה וכלל את הנצרך, ואף לגבי מדרשי האגדה כמו המדרש רבה ותנחומא בדוחק יש לומר שאת יסודות האגדה הנצרכים הכניסו בש&quot;ס. אבל מי שלא לומד את כל הש&quot;ס בהכרח יש לו חלקים שלימים מהתורה שאין הוא עוסק בהם, ועל כן יובן שבסיום כל הש&quot;ס כולו זה באמת סיום של לימוד כל חלקי התורה ועל כך ההודאה והשמחה היא על דבר שלם ממש. <br /><br />ובנותן ענין להזכיר שכבר עורר בשעתו הגה&quot;ק מקוז'יגלוב בשנת תרצ&quot;א שאין זה סיום אמיתי אלא אם כן לומדים גם משניות זרעים וטהרות שאין עליהם גמרא, וחתמו לו כל  גדולי הדור בשעתו. ועכשיו שוב נתעוררו על כך וגם אנחנו בלי נדר ננסה ללמוד עם המשניות. וכבר עוררו שאת הירושלמי זרעים היה באמת ראוי להשתדל ללמוד, היות שהוא חלק חשוב בתורה שאינו מובא בבבלי ואין על כך שום תירוץ. ה' יעזרנו ללמוד כל חלקי התורה לשמור לעשות ולקיים.","199","","4288","True","True","False","","1352","85.130.221.217","0","20878","נידה|עג ע&quot;א",""),new Message("20880","20879","דרשת הסיום חלק ב'","03/08/12 14:23","טו אב","תשע&quot;ב","14:23","המכריע","השקידה בתורה היא מהדברים הצריכים חיזוק תמיד. במשנה האחרונה של הש&quot;ס עם המשניות מובא עתיד הקב&quot;ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שי עולמות. ונביא מה שאמר מורינו הרב שטיינמן שליט&quot;א כאן בבית המדרש לפני כשנה בסיום הש&quot;ס של השיעור של הרב ר' מ&quot;ש שליט&quot;א. הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ במקום אומר שהכוונה אילו יאספו את כל ההנאות של כל האנשים שהיו ויהיו בעולם כל ימיהם יחד זה עולם אחד, וכל צדיק מקבל שי כאלו. וכמובן שזה רק להמחשה, כי באמת עולם הבא הוא סוג אחר של הנאה בכלל, שיפה שעה אחת של קורת רוח שם מכל חיי העולם הזה. והביא מורינו רה&quot;י שאיתא באיזה ספר שזה על מצוה אחת, ואת זה יש להכפיל בתרי&quot;ג. ואיתא שתלמוד תורה כנגד כולם, כל חפצים לא ישוו בה אפילו חפצי שמים. ומביא שם הגר&quot;א בתחילת פאה שהכוונה כל תיבה שבתורה. נמצא שעל כל מילה של תורה יש שכר כנגד כל המצוות יחד שעל כל אחת מהם מקבלים שי עולמות שכל אחד מהם שקול נגד כל ההנאות שבעולם הזה כנ&quot;ל, ואם היינו מתבוננים בזה לא היינו יכולים להתבטל רגע.<br /><br />והמחיש זאת מורינו הרב שטיינמן שליט&quot;א לאדם שנכנס לחדר וראה שם חבילות של שטרות של דולרים כרוכים בגומיות, בכל חבילה עשרת אלפים דולר. כל החדר מלא חבילות כאלו. לשאלתו אומרים לו שאם הוא יתחיל ללמוד כעת, על כל מילה הוא מקבל חבילה. אמר – חבילה. רבא – חבילה. יאוש – חבילה. שלא מדעת – 2 חבילות! וכן הלאה. הרי ברור שאותו אדם יעמוד שם מלפנות בוקר עד הלילה ולא יפסיק שניה מללמוד, רק יפזול מדי פעם לראות איך המשאית שלו מתמלאת בחבילות... אילו היינו מאמינים כראוי בדברי חז&quot;ל ומתבוננים בזה, ומבינים שעל כל מילה מקבלים שכר שחבילת דולרים הוא משחק ילדים לעומתו, זה היה חיזוק גדול לשקידת התורה.<br /><br />כאן המקום להודות לכל המסייעים להצלחת השיעור. לבית הכנסת על המקום וכל הנלוה, לאלו שדואגים לגמרות, למקומות מסודרים, לעריכת הסיומים. ישלם להם הקב&quot;ה שכרם משלם. אבל יש עוד תודה אחת גדולה שיש לנו רק הפעם (שיש עזרת נשים) הזדמנות מיוחדת לומר אותה. ונקדים מאותה המשנה שהזכרנו קודם. החת&quot;ס שואל מה זה לכל צדיק וצדיק, מדוע לא יספיק לומר לכל צדיק. אומר החת&quot;ס שיש תריג מצוות ועוד ז' דרבנן וביחד תר&quot;כ כמנין כתר, ומזה נוצרים תרכ עולמות, אלא שהבעל והאשה מתחלקים בהם. העזר כנגדו מקבלת בדיוק כמו הבעל. וזהו לכל צדיק וצדיק, רמז כאן לכל צדיק וצדקת. הבעל נוחל שי עולמות והאשה את שי העולמות הנותרים. ואכן כל יהודי שמגיע לשיעור תמידין כסדרן, יש מאחוריו אשה שמעודדת אותו ורוצה בזה, אשה שמבינה מה זה תורה, מה העיקר ומה הטפל, ומוכנה לוותר על כל מיני אירועים וחופשות וסידורים, או לוותר לפחות על ההשתתפות של הבעל. בלי אשה גדולה הבעל לא יכול לגדול. גדולה הבטחה שהבטיח הקב&quot;ה לנשים יותר מן האנשים. נתפלל ביום הגדול הזה שנזכה כולנו, הן הלומדים והן כל השמחים בשמחתה של תורה, עם כל משפחותינו לכל מילי דמיטב, הן בגשמיות, ובעיקר ברוחניות לראות את כל הצאצאים ממשיכים בדרך ה' עוסקים בתורה ובמצוות עד עולם.<br /><br />כמה מילים בשבח הלימוד המיוחד בסדר דף היומי. ידוע שהגר&quot;מ שפירא זצ&quot;ל במשאו ההיסטורי כשהציע את הרעיון הוא עמד על כך שיש בגמרא משהו מאחד. הגמרא מבבל רש&quot;י מאשכנז התוס' מצרפת, וכך מתאחדים כל שבטי ישראל סביב לגמרא באהבה ואחוה. כמו כן עצם הדבר שבאותו יום לומדים מאות אלפי יהודים את אותו הלימוד עצמו, זה מאד מקרב ומאחד. ובפרט ביום שאותם מאות אלפים מסיימים יחד את כל הש&quot;ס יש בזה קירוב לבבות עצום. <br /><br />ואזכיר כאן מה שאמר אאמו&quot;ר שליט&quot;א כאן בסיום הש&quot;ס הקודם. אומרים בשחרית של שבת ויו&quot;ט וכתוב רננו צדיקים וגו', בפי ישרים וכו'. וניכר שזה עולה דרגה, ישרים אח&quot;כ צדיקים אח&quot;כ חסידים ואח&quot;כ קדושים. ובכל זאת ממשיכים ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל. דהיינו יהודים פשוטים. התשובה היא כשרבבות מעם ישראל מאוחדים בקהל ומקהלה אחת, הכח שלהם כעם הוא אכן יותר גדול מכל הנ&quot;ל. עדיף לשבח את הקב&quot;ה כחלק מעם ישראל באחדותו מאשר כיחידים אפילו חסידים וקדושים. וביום כזה שכמה וכמה רבבות נקהלים לכבוד גומרה של תורה, ודאי הזכות להיות חלק מזה הא עצומה לאין ערוך.","199","","4288","True","True","False","","639","85.130.221.217","0","20878","נידה|עג ע&quot;א",""),new Message("20881","20880","דרשת הסיום חלק אחרון","03/08/12 14:24","טו אב","תשע&quot;ב","14:24","המכריע","וכמה הדברים נאים בחדש מנ&quot;א. הרי אמרו חז&quot;ל כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו. והיינו משום שודאי לא תיקן את הפגם. וגילו לנו חז&quot;ל שבית שני נחרב משום שנאת חנם. ותיקונו יבוא על ידי אהבה ואחדות. כדאי להביא מדברי המהר&quot;ל בספר הנצח, על מאמר חז&quot;ל שבית ראשון נחרב בגלל ג' החמורות ובית שני בגלל שנאת חנם. מבאר המהר&quot;ל שהרי בטח אין זה במקרה. אלא בית ראשון ניתן בזכות ג' האבות. אברהם היה מיוחד בקדושה היפך ג&quot;ע. אפלו בדידיה לא נסתכל. יצחק מסר נפשו לשחיטה על ייחוד ה' היפך ע&quot;ז. יעקב היפך עשו האדמוני שופך הדמים, ולא ראה קרי מימיו שהוא ענין ש&quot;ד כמו שלמדנו במכילתין. וכשפגמו בג' אלו איבדו את האחיזה בכח האבות והבית איבד את זכות קיומו. וזה עומק מה שאמרו בשבת נה: דבסוף בית ראשון אבדה זכות אבות. ולפ&quot;ז לא אבדה לגמרי שהרי אנחנו עדיין ניזונים בזכותן אבל אבדה לגבי שיהיה בית המקדש בזכותם.  <br /><br />ובית שני נבנה בזכות כנסת ישראל עצמה. וכל הכח של כנסת ישראל הוא כשהם מאוחדים. בית אחד מזבח אחד כהן גדול אחד. ואז יש להם זכות עצומה מכח עצמם. ואחדות היא רק כשיש אהבת ישראל. אבל כשחטאו בשנאת חנם, שנאה זה פירוד, כל אחד ששונא הרי מתרחק בזה מחבירו. ממילא איבדו את מעלתם כקהל וציבור, וממילא חרב הבית. וכבר העידו בנו חז&quot;ל שעדיין השטן הזה מרקד בינינו. כמו שכולנו רואים איך כל אחד בדורינו חייב שתהיה לו דעה בכל נושא שיש בו ויכוח, והוא חייב לומר את דעתו, למרות שבעצם הוא לא יודע כלום, וגם במחיר של רבבות איסורים של לה&quot;ר ורכילות ושקר והוצאת ש&quot;ר ומחלוקת ואונאת דברים וביזוי ת&quot;ח, עד כדי כך שהגיע מצב שאם אחד לא מסכים עם חבירו באחד הויכוחים שאינם נוגעים לשניהם, הרי ממילא גם הם כבר מוכרחים להיות שני צדדים מחולקים, ואסור להם לדבר בכלל בידידות, והם כמו השבטים בדור המדבר שנאסרו לבוא זה בזה, והם מחמירים אפילו לא רק בבת יורשת נחלה, ה' ישמרינו.<br /><br />ועל כן זו זכות מיוחדת שדוקא בימים אלו שעלינו לעסוק בתיקון המצב, ה' זיכה אותנו במעשה של אחדות גדול כזה, של סיום אותו הלימוד ביום אחד על ידי כל כך הרבה יהודים. ובפרט שרוב לומדי הדף היומי לומדים זאת בחבורות יחד, איש את רעהו יעזורו, ומן כולהו יחד תסתיים שמעתתא.<br /><br />ונסיים בדבר ידוע שאמרו כמה גדולי ישראל שכשאדם מישראל מקבל על עצמו עול של מצוה הנמשכת זמן מה, הוא מקבל כעין ביטוח משמיא שיצליח לעמוד בזה, ואם מקבל ללמוד מסכת, בדרך כלל יקבל סיוע מיוחד. ויעידו לומדי השיעורים שחשוב להם לשמור על הקביעות, שיש להם סייעתא דשמיא מיוחדת לחלות פחות ולהתגבר על כל מיני מכשולות הרבה מעל הצפוי. וכל שכן יהודי שלוקח על עצמו להשתדל בל&quot;נ ובס&quot;ד ללמוד את הש&quot;ס יש לקוות שיעזרוהו מן השמים לחיות בבריאות ובשלווה את כל הזמן הנדרש לזה. <br /><br />יעזור השי&quot;ת שנזכה כולנו לסיים את כל התורה כולה וללמוד שנים רבות מתוך בריות גופא ונהורא מעליא, מתוך נחת דקדושה, ומתוך הרחבה ושפע וכל טוב, ונזכה לימות המשיח ולבנין בית המקדש ולחיי העולם הבא בקרוב בימינו אמן.","199","","4288","True","True","False","","498","85.130.221.217","0","20878","נידה|עג ע&quot;א",""),new Message("20930","20880","והוא בשו&quot;ת חתם סופר קובץ תשובות סימן נב","05/08/12 01:25","יז אב","תשע&quot;ב","01:25","דוד כוכב","וקדמו בתורת חיים במסכת בבא בתרא דף קלד ע&quot;א; ובמסכת סנהדרין דף ק ע&quot;א.<br /><br />דומה לזה הביא בדף על הדף סנהדרין דף ק ע&quot;א מספר &quot;עלי ורדים&quot; סוטה כא. עמ' רע&quot;ב:<br />&quot;כתב בספר &quot;תולדות חיים&quot; (ברוין פ' ויחי) לבאר את כוונת המדרש שכתב &quot;יששכר חמור גרם, חמורו של זבולון גרם&quot;, והיינו יששכר - אותיות שכר ש&quot;י - ר&quot;ל מה ששכרו של יששכר הוא רק ש&quot;י עולמות ולא כת&quot;ר, - חמורו של זבולון גרם, היינו הצרכים החומריים שהיה צריך לקבל מזבולון הם הגורמים לזה, כי גם זבולון נוטל את חלקו&quot;.<br /><br /><br />ותמיה לי שהרי מעלת השכר הוא כנר מנר וכל אחד ראוי לכת&quot;ר.<br /><br />אלא שבזה יבואר מה שדרש רבי סימאי במסכת שבת דף פח ע&quot;א:<br />&quot;בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים&quot;.<br />והוא כמניין ששים ריבוא הגברים.<br />וקשה, וכי הנשים לא קיבלו תורה?<br />ועוד קשה למה להם זה, והלא אין מקום בראש לשני כתרים.<br />אלא שנצרכו לשני כת&quot;רים, אחד לו ואחד לאשתו.","125","","4286","True","True","False","","199","95.86.116.250","0","20878","נידה|עג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);