var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21032;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21032","0","אחד המרבה ואחד הממעיט","06/08/12 09:22","יח אב","תשע"ב","09:22","יצחק שילר","לא הבנתי את תשובת ר' יוחנן "אחד המרבה...
כיון ששואלים אדם בבי"ד של מעלה האם הוא למד את כל התורה (כולל הכל) כלומר לכאורה רואים שלא מספיק רק שיכוון ליבו לשמים אלא צריך גם הספק ?
תודה","295","","4286","True","True","False","","1287","213.151.36.252","0","0","ברכות|ה ע"ב",""),new Message("21034","21032","מנין שכך שואלים?","06/08/12 09:34","יח אב","תשע"ב","09:34","עדי","שואלים "קבעת עתים לתורה", ולא שואלים "סיימת את כל הש"ס"...., וממה נפשך, מהי כל התורה? ש"ס? רמב"ם? מדרשים? זוהר? אין סוף לתורה, ולכן הדרישה היא על קביעת עתים לתורה, ועל כוונת הלב לשמים, האיכות ולא הכמות
"לא עליך המלאכה לגמור", וזה נאמר בזמן שלא היה כזה היקף עצום כתוב לכל רחבי התורה.","294","","4286","True","True","False","","325","212.76.123.245","0","21032","ברכות|ה ע"ב",""),new Message("21046","21032","מרבה וממעיט","06/08/12 11:18","יח אב","תשע"ב","11:18","כדי","אכן, ישנה מצווה ללמוד ולדעת את כל התורה כולה וכמ"ש בשו"ת אגרות משה חלק יורה דעה ח"ב (סימן קי):
והנה בדבר עצם למוד הדף יומי שהנהיג הגאון ר"מ שפירא זצ"ל ונתקבל בעולם הוא ענין גדול דהא לבד עצם מצות למוד תורה שמקיים בכל מה שילמוד אף רק מסכתא אחת כל ימיו, הרי יש מצוה שילמוד כל התורה שבכתב ושבע"פ... ולכן מוכרחין לומר שיש מצוה וחיוב על כל אדם שילמוד כל התורה כולה ולכן כשלמד ושכח עובר בלאו...
וכן מוכרח ברמב"ם פ"א מת"ת ה"י שכתב עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח, ואם ליכא חיוב ללמוד כל התורה אלא רק כשלמד יש איסור לאו מלשכח נמצא שאינו מחוייב ללמוד כל העת אלא רק מי שכבר למד הרבה מחוייב כדי שלא ישכח, והא אמר זה על כל אדם שחייב ללמוד עד יום מותו, אלא הוא משום דמלאו דשכחה ידעינן שיש חיוב ללמוד כל התורה כולה אך אף שלמד כבר כל התורה מחוייב ללמוד בכל העת כדי שלא ישכח...
וקיום מצות למוד כל התורה יש בלימוד הדף היומי שהרי ילמדו במשך ז' שנים כל הש"ס ולכן הוא ענין גדול מאד. עכ"ל.

אך מכל מקום, השאיפה להתקדמות והרחבת הידע, אסור לה שתבוא על חשבון ההבנה הבסיסית. ועי' מה שכתב הגר"ח פלאג'י בספר כף החיים (סי' כ אות ו) וז"ל:
כת הקודמין היו אומרים דהקב"ה אינו מונה דפים או פרקים, כי אם שעות. כי אם אחד קורא במהירות ונחיצה עשר דפים בשעה אחת והשני קורא ב' או ג' דפים בנחת בשעה אחת, שוו בשיעורייהו, ולא כל המרבה בדפים נוטל שכר יותר מהלומד במיתון. עכ"ל.

ולכן אדם שניצל את זמנו כראוי, ולא עלה בידו אלא מעט מזעיר מים התורה, אין עליו שום תפיסה, כיוון שעשה את המוטל עליו, והשאר - לאל גומר עליו. וכמו שכתב מרן החיד"א בספר פתח עיניים על פרקי אבות פ"ה מכ"ג, ע"ש בפירוש השני בשם הראנ"ח.","249","","4286","True","True","False","","250","109.65.217.15","0","21032","ברכות|ה ע"ב",""),new Message("21086","21046","בכל אופן","06/08/12 18:51","יח אב","תשע"ב","18:51","יצחק שילר","מצאתי עוד מקור שיש חובה ללמוד כמה שיותר: בהגהת משלי זוטא שם אומי שהקב״ה
שואל אל האדם מפני מה לא עסקת בתורה במקרא בהגהות
במעשה המרכבה .

אני לא הבנתי את תשובתו של "כדי"
נכון שאדם לא יענש אך למה לא לגיטימי שר' אליעזר יצטער?","295","","4286","True","True","False","","115","213.151.36.252","0","21032","ברכות|ה ע"ב",""),new Message("21087","21086","[ללא נושא]","06/08/12 19:15","יח אב","תשע"ב","19:15","כדי","לא רק שלא ייענש, אלא יבוא על שכרו מושלם כאותו שלמד הרבה. ולא זו בלבד שיקבל הכל בתורת "שכר", אלא כל מה שלא למד מחוסר ברירה יושלם לו שם כאילו למד. וזהו מה שרמזתי לעיין בדברי החיד"א בסוף דבריי.

ועי' בזוה"ק פרשת אמור (קא:) כה"ג: קוב"ה אשלים ליה וכו'. ועי' בהגהת הצ"צ לתורה אור (מגילת אסתר מאמר "חייב איניש" דף צח ע"ג ד"ה וכך).

וז"ל המשנה ברורה (סי' א ס"ק יב):
ואם הממעט יש לו אונס ואינו יכול להאריך, או שהוא משער בעצמו שאם יאריך לא יהיה יוכל לכוין וממעט בתחנונים ואומרם בכונה, נחשב לפני הש"י כמו אותו שיש לו פנאי ומאריך בתחנונים בכוונה, וע"ז שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. וכן לענין ת"ת הענין כן כי הכל תלוי לפני הש"י אם עושה כל אשר בכוחו לעשות. עכ"ל.

ובעניין המדרש משלי - עי' בנפש החיים ש"ד.","249","","4286","True","True","False","","204","109.65.229.35","0","21032","ברכות|ה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);