var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21112;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21112","0","הערות לברכות דף ה' עמ' א'","07/08/12 03:12","יט אב","תשע&quot;ב","03:12","המכריע","א. אם ת&quot;ח הוא אינו צריך. מכאן שיסוד ענין ק&quot;ש הוא הדברי תורה שבה. אלא שבק&quot;ש דחיובא מחוייב לקרוא דוקא פרשה מסויימת זו שבתורה. אבל בק&quot;ש שעל המיטה יוכל ללמוד כל דבר תורה. וזה גם מה ששומר מהמזיקים כדאי' בסמוך דילפינן דמזיקין בדלין מקרא דעוף דלא מיירי כלל בפרשת שמע. אלא מ&quot;מ יש סגולה מסויימת לשמירה בפרשה זו ואת זה מתקן בחד פסוקא דרחמי.<br /><br />ב. ירגיז אדם וכו', לכאורה הכוונה שיעורר בעצמו יראת שמים. ראה לשון רבינו יונה בריש שערי תשובה, בביאור קדימת החרטה לעזיבת החטא, (&quot;ולא גער בים התאווה ויחרב&quot;) דברים נפלאים. וידועים דברי הבית הלוי בדרשותיו שהמשיל לאדם שרץ אחר תאוותו על גבי נהר קפוא ולפתע נבקע הקרח תחת רגליו וכפסע בינו לבין נפילה לבור ללא מוצא, הרי באותו רגע לא רק שלא ימשיך לרוץ, אלא חלפה כל תאוותו ונדחית מפני יראת המוות, כך בכח יראת שמים לכבות אש כל מיני תאוות. <br /><br />- ואם לאו יעסוק בתורה. וכמו שאמרו אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, ועוד אמרו בראתי יצה&quot;ר בראתי לו תורה תבלין. וכבר כתב הרמח&quot;ל במס&quot;י דמה נואלו האנשים החושבים שאפשר לנצח את היצה&quot;ר בלי תורה אחרי שבוראו העיד בנו דתבלינו הוא התורה. <br /><br />– יזכור לו יום המיתה. שמרו זאת לבסוף מפני שאם משתמשים בזה הרבה עלול ליפול בעצבות ודיכאון משתקים. אמנם המשתמש בזה בצורה נכונה אין זו סיבה לשיתוק אלא להיפך. הגרי&quot;ח זוננפלד נאנח ואמר איזה משפט על יום המוות ורופאו נחרד והחל לומר לו כמה זה לא כדאי. ענהו הגרי&quot;ח שכבר 40 שנה הוא לא מסיח דעת מזה וזה לא מזיק לו כלום רק מפעילו לטובה. ויש שהוכיחו זאת מלבישת הקיטל בליל הסדר, דהתינח ביום כיפור זה מביא הכנעה ומסייע לתשובה, אבל בחג החירות מה עניינו. אלא יש בו כח ממריץ ומזרז שאינו סתירה כלל לחירות. וכל אחד יוכל להעיד שעבודה ללא תאריך סיום נמשכת לאין קץ, ואילו עבודה הנמסרת בלחץ של זמן נעשית מהר להפליא. ובזה ביאר האוה&quot;ח הק' טעם שהקדמונים חיו קרוב לאלף שנים ולנו נתמעט. דבאמת צריך אלף שנים להספיק מה שצריך, אבל בגלל ריחוק יום המיתה מתעצלים. והמשיל למלך שנתן אלף מרגליות לעבדיו ללטש אחת ליום ולא עמדו בזה מפני שדחו ולבסוף לא הספיקו, עד שנתן להם 70 מרגליות למוסרם בעוד 70 יום, וכולי האי ואולי. ואנכי הכרתי יהודי צדיק אחד שהיו לו תכריכים לפי מידתו, ומדי ערב ראש חדש היה מדליק נרות ומדביקם בריצפה ולובש את תכריכיו, נשכב על הרצפה ומכסה עצמו בטלית עד מעל ראשו ושכב כך משך שעה ארוכה בהתבוננות מוחשית על יום המיתה. (והוא היה אדם שמח ונמרץ מאד במשך כל החדש).<br /><br />ג. אשר כתבתי אלו נביאים כתובים. מכאן מודעא רבא לאורייתא לא לשכוח ללמוד נ&quot;ך. וכמה חיסרון יש בדבר שיהודים שלמדו ש&quot;ס כמה פעמים ולא סיימו נ&quot;ך בשלימות אפילו פעם אחת. וכבר אמרו חז&quot;ל שת&quot;ח צריך להיות בקי בכד ספרים המכוונים כנגד כד קישוטי כלה. (בשני פרקים ליום מסיימים בשנה. הלוואי ילמדו ב' פרקים לשבוע ויספיקו בשבע שנים).<br /><br />ד. ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו. וברש&quot;י אם תכפל וסגרת עיניך מהתורה היא משתכחת ממך. מבהיל שהתורה יש לה כינוי &quot;עוף&quot; על שם שהיא עפה מהר מהאדם. נוח לאבדן ככלי זכוכית. בנותן ענין לספר ששאל הרבצ&quot;ק את מרן הגריש&quot;א במה זכה לכזו ידיעה בתורה, לענות כהרף עין לכל שואל בכל נושא ללא פתיחת ספר, האם זה בגלל חזרות מרובות. וענהו בשפה רפה שגם זה. שאל התלמיד שהוא מבין מדברי הרב שיש משהו אחר. ענהו אכן העיקר זה לא להסיח דעת מהתורה. זה המסייע העיקרי שלא תשתכח. שאלו כמה זה היסח הדעת. מצמץ הרב בעינו ואמר לו &quot;ככה&quot;. וזה ממש מהגמרא ורש&quot;י כאן.<br /><br />ה. אלא כל שאפשר לו לעסוק וכו'. אע&quot;פ שדרש ריו&quot;ח קרא אחר, כוונתו אי צריך לדברי קבלה להא צריכא. והבן.<br /><br />ו. הקב&quot;ה נתן תורה ושמח. לכאורה צ&quot;ב המשל ודמיונו לנמשל. שם זה מוכר מפני דוחקו וכאן זה נותן בעין יפה.<br /><br />ז. פשפש ולא מצא. רש&quot;י לא מצא עבירה שבשבילה ראוי יסורין הללו. כלומר אין צדיק בארץ וגו' ולא יתכן שלא ימצא, אלא הכוונה לא מצא עבירה גדולה כזו שמצדיקה יסורין כאלו. <br />– יתלה בביטול תורה. ידועה המליצה שמשום ביטול תורה שלא יודע היטב את ההלכות דומה לו שאין בו חטא, כאמור טרם אענה, טרם למדתי, אני שוגג, ועתה, שלמדתי, אמרתך שמרתי.<br />– יכול אפילו לא קיבלם מאהבה. כמה יש להתבונן בגמרא זו שלא נהא חלילה גם לוקין וגם לא מרויחים מזה כלום.","199","","4288","True","True","False","","1321","85.130.221.217","0","0","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21116","21112","כמה תגובות","07/08/12 03:37","יט אב","תשע&quot;ב","03:37","לומד","בענין יזכיר לו יום המיתה ראיתי מפרשים שהכוונה שבלא שקודם ילמד ויקרא קריאת שמע לא יעזור לו תזכורת יום המיתה כי יאמר אכול ושתו ומחר נמות ולא יחוש לזה כלל ולא ישפיע עליו למוטב<br />ובענין המשל כבר עמדו בזה המפרשים וראה ביאור הגר&quot;א באמרי נעם שהקב&quot;ה נתן את התורה לישראל במתנה גמורה שיקבעו ההלכות על פי חכמי ישראל. וכן ביאר שם שכל נותן מתנה נותן בעין יפה כי קדמה לו קבלת טובת הנאה ממקבל המתנה, ולכן הוא משיב לו מתנה אחרת<br /><br />אבל הקב&quot;ה אינו מקבל מעם ישראל טובה ואע&quot;פ כן נתן להם את התורה בעין יפה, וראה עוד מה שכתב בזה הצל&quot;ח","193","","4288","True","True","False","","268","31.210.191.126","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21118","21112","אולי נקטו לשון ירגיז כמו","07/08/12 03:44","יט אב","תשע&quot;ב","03:44","קותי","רשב&quot;ם בראשית פרשת ויגש פרק מה פסוק כד <br /><br />וכן ירגזון יריעות, <b>לשון ניענוע</b> כאדם המתיירא. וכן רגזה בוטחות, המרגיז ארץ ממקומה. <br />וכוונתם בלשוננו <b>לנער</b> את היצר טוב כי הוא עצלן גדול לפחות אצלי","217","","4288","True","True","False","","160","89.139.181.20","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21129","21112","ל-ג. חובת לימוד נ&quot;ך","07/08/12 06:19","יט אב","תשע&quot;ב","06:19","דוד כוכב","זו לא רק מעלה לת&quot;ח. זו חובה גמורה לכל איש יותר מלימוד גמרא, בשו&quot;ע יו&quot;ד רמה סעיף א:<br />&quot;מצות עשה על האיש ללמד את בנו תורה. ואם לא למדו אביו, <b>חייב ללמד לעצמו</b>&quot;.<br />ובסעיף ו:<br />&quot;חייב ללמדו בשכר <b>עד שיקרא תורה שבכתב כולה</b>&quot;.<br />לשון הדברים מהרמב&quot;ם ומקורם מהגמרא בקידושין.","125","","4288","True","True","False","","338","95.86.116.250","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21142","21112","[ללא נושא]","07/08/12 11:18","יט אב","תשע&quot;ב","11:18","כדי","א. אין מזה ראיה לק&quot;ש דשחרית וערבית כי אם לק&quot;ש שעל המטה. ובק&quot;ש דשחרית וערבית, כבר האריכו האחרונים למעניתם בזה.<br /><br />ב. לעניין יום המיתה - עי' בחידושי זכר יהוסף שכתב כעי&quot;ז.<br /><br />ג. ע&quot;ע בשו&quot;ת האלף לך שלמה (חיו&quot;ד סי' רנז וסי' רנט) ובתשובות והנהגות ח&quot;ב (סי' תנז). ועי' בשו&quot;ת בית אפרים (חאו&quot;ח סי' סח).<br /><br />ו. כבר כתבתי למעלה מדברי הרא&quot;ם הורוויץ.","249","","4288","True","True","False","","393","109.65.229.35","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21149","21112","יישר כח לכל המגיבים","07/08/12 13:11","יט אב","תשע&quot;ב","13:11","המכריע","א. להערת הרב כדי שליט&quot;א. כוונתי באמת לדברי האחרונים שהבאת, רק הוספתי שכיוון שכאן משווים, אע&quot;פ שקרא בביהכנ&quot;ס מצוה לשוב ולקרוא על מיטתו, יש כדמות ראיה שגם שם זה דברי תורה, ואכן כבר האריכו למעניתם בזה.<br /><br />ג. לענין נ&quot;ך. לא עלה על דעתי כמובן שכאן זה המקום היחיד בו דנים בנושא זה. רק תזכורת קטנה שגם כאן כשמונים את כל חלקי התורה החל מעשרת הדברות, מונים את הנ&quot;ך כחטיבה חשובה בין חלקי התורה.<br /><br />העירני א' הלומדים החשובים כאן לדברי הנצי&quot;ב שכמו בכד קישוטין רק לכלה זה שבח, אאבל לאשה בעלמא זה יכול להיות לשם מטרה פסולה, כך לימוד נ&quot;ך לא לת&quot;ח, עלול לשמש ככלי לניגוח נגד השקפת חז&quot;ל, ודי לחכימא. והוסיף בשם א' מחכמי התורה שזה בדוק ומנוסה שכל ספר שנכתב על הנ&quot;ך על ידי ע&quot;ה בש&quot;ס, לא נמלט מכפירה, ודי לחכימא.<br /><br />ושוב הזדמנות להודות לכל המעירים. אני מוסיף אצלי מיד את כל ההוספות החשובות, ורק כדי שלא להוסיף שורות מיותרות ולהעמיס כאן, איני כותב בכל פעם יישר כח.","199","","4288","True","True","False","","343","85.130.221.217","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21134","21129","&quot;תורה שבכתב&quot; היינו כל התנ&quot;ך?","07/08/12 08:36","יט אב","תשע&quot;ב","08:36","בן הזמנים","ואולי תורה שבכתב היינו התורה בלבד, כמו שאומר הגמרא בקידושין ל. &quot;מקרא זה תורה&quot;  ופרש&quot;י <b>מקרא - זה תורה</b> ולא נביאים וכתובים&quot; <br />ואין לומר שרמב&quot;ם חולק על פירש&quot;י ומפרש ש&quot;מקרא זה תורה&quot; היינו כל התנ&quot;ך, וכוונת הגמרא להסביר שלא נחשוב ש&quot;מקרא&quot; היינו ללמדו לקרוא בלבד, דא&quot;כ פשיטא הוא כי בגמרא לפני כן (עיי&quot;ש) מסופר על &quot;זבולון בן דן שלמדו אבי אביו <b>מקרא </b> ומשנה הלכות ואגדות&quot;, ופשוט שאין להסביר כאן מקרא במשמעות לימוד קריאה,<br />אלא ודאי כוונת הגמרא כדפרש&quot;י, שמזבולון בן דן משמע שלימדו את כל התנ&quot;ך ובא הגמרא להסביר שאין חובה ללמד את כל התנ&quot;ך אלא את התורה בלבד,<br />וכן מוכח מהגמרא לפנינו (ברכות ה.) &quot;תורה - זה מקרא... אשר כתבתי זה נ&quot;ך&quot; הביטוי &quot;תורה זה מקרא&quot; כאן, שודאי משמעותו תורה ולא נ&quot;ך, מקביל לביטוי בגמרא בקידושין &quot;מקרא זה תורה&quot; וממילא גם שם המשמעות - תורה ולא נ&quot;ך.<br />גם מהרמב&quot;ם עצמו משמע ש&quot;תורה&quot; הכוונה לתורה בלבד בלי הנ&quot;ך, שכן בהקדמה ל&quot;משנה תורה&quot; כתב &quot;ואתנה לך לוחות האבן והתורה והמצוה&quot; תורה - זו תורה שבכתב, והמצוה זה פירושה... ומצוה זו היא הנקראת תושב&quot;ע&quot; העולה מדבריו שהביטוי &quot;תורה שבכתב&quot; היינו התורה בלבד ולא הנ&quot;ך, שהרי בגמרא דורשים את מילת &quot;תורה&quot; לתורה בלבד.<br />וגם מסתבר, שדברי הגמרא שהנ&quot;ך ניתן למשה מסיני, אינם מתפרשים כפשטן - שדור המדבר למד עזרא ודניאל, אלא ודאי לדור המדבר לא היה אלא תורה בלבד, וא&quot;כ חיוב מצות ת&quot;ת באותו דור לא היה אלא על התורה בלבד, ואיך א&quot;כ יתרחב החיוב גם על הנ&quot;ך?","280","","4288","True","True","False","","296","95.86.65.143","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21147","21134","תורה שבכתב כולה = תנ&quot;ך","07/08/12 12:43","יט אב","תשע&quot;ב","12:43","דוד כוכב","כיון שבאת לדייק מלשון: &quot;זבולון בן דן שלמדו אבי אביו מקרא ומשנה הלכות ואגדות&quot;, הרי שאדרבה, מבואר שמקרא הוא כל התנ&quot;ך, שהרי לא הוזכרו נ&quot;ך. וכמו שהודית, לא מסתבר שלימדוֹ אגדות ולא לימדוֹ נ&quot;ך כרגילותם המוכחת במקומות רבים: 'פסוק לי פסוקך'.<br /><br />כתב בהקדמת הרמב&quot;ם למשנה:<br />&quot;והיו כותבין המקרא וזוכרים הקבלה על פה, וכך אומרים חכמים ע&quot;ה תורה שבכתב ותורה שבעל פה&quot;.<br />הרי שמקרא הוא תורה שבכתב, והוא מה שהיו כותבים, וכולל את הנ&quot;ך.<br />כך גם עולה מדברי הגמרא והרמב&quot;ם: &quot;שליש במקרא, שליש במשנה&quot;, ולא הוזכר נ&quot;ך.<br />וזה גם פשוט במשמעות לשון: &quot;תורה שבכתב כולה&quot;. כך כתבו הש&quot;ך יורה דעה סימן רמה ס&quot;ק ה: &quot;משמע כל תנ&quot;ך&quot;; הט&quot;ז ס&quot;ק ב: &quot;תורה שבכתב כולה. - משמע בכלל זה גם נביאים וכתובים&quot;; והגר&quot;א שם ס&quot;ק יד: &quot;תורה כו'. דלא כפירש&quot;י שם חומש לבד&quot;. <br /><br />מה שטענת שאין לפרש שרבא בא לשלול את ההבנה שמקרא הוא קריאה.<br />מיושב בדברי הגר&quot;א שם בס&quot;ק יד: &quot;תורה כו'. דלא כפירש&quot;י שם חומש לבד ומש&quot;ש תורה זו מקרא ר&quot;ל דל&quot;ת מדרש תורה כמ&quot;ש בפ&quot;ב (מ&quot;ט ב') שם&quot;.<br />ועוד, שמה בכך שעולה מלשון מעשה זבולון בן דן שמקרא אינו קריאה. מידי איריא?! רבא שאמר: &quot;קרא - זו תורה&quot;, איירי על הברייתא: &quot;למדו מקרא - אין מלמדו משנה&quot;. ואין כל הברייתות ידועות, ק&quot;ו לא כל הדיוקים מלשונותיהם.<br />ועוד שאינו פשיטא, כי לפעמים אותה מילה יש לה משמעויות שונות במקומות שונים, כגון המילה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1717'>'ערוה'</a>. ונמצא אכן לשון מקרא במשמעות של קריאה, במסכת ברכות דף יג ע&quot;ב: &quot;אמר רב יוסף: פרקדן לא יקרא קריאת שמע. <b>מקרא </b>הוא דלא <b>ליקרי</b>, הא מיגנא - שפיר דמי?&quot;.<br /><br />גם בהרמב&quot;ם בהקדמה למשנה תורה: &quot;ואתנה לך לוחות האבן והתורה והמצוה&quot; תורה - זו תורה שבכתב, והמצוה זה פירושה&quot;, כוונתו גם לנ&quot;ך, או שלא נחית לדייק. כי זה שבדרשת הגמרא המילה 'מקרא' לא כוללת נ&quot;ך זהו רק משום שנאמר בזמנו של משה טרם כתיבת הנ&quot;ך, ולכן נצרך ריבוי נוסף לומר שגם מה שטרם נכתב בפועל כבר נמסר למשה. אבל בעלמא, ולענין מה שהרמב&quot;ם בא לבאר, 'מקרא' הוא כל התנ&quot;ך. תדע, שאם לא כן היה על הרמב&quot;ם להביא גם את הסיפא של הדרשה שלענין נ&quot;ך.<br /><br />ולשאלה אם בזמן משה נתחייבו רק במקרא דידם, כיצד יש חובה ללמוד כל התנ&quot;ך.<br />אין צורך לומר שהחובה רק דרבנן. אלא שבכלל התורה מפורש: (דברים יח, טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ - אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן! ובכלל אליו תשמעון: (מסכת מגילה דף יד ע&quot;א) &quot;נבואה שהוצרכה לדורות - נכתבה&quot;, ונכללה אז מדאורייתא בכלל המקרא. ולא ש&quot;הנביא רשאי לחדש דבר מעתה&quot;, אלא לגלות דברים שנצרכו לכותבם. כגון שאמרו במסכת סנהדרין דף כב ע&quot;ב: &quot;דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, עד שבא יחזקאל ולימדנו&quot;.<br /><br />עוד ראיות שמקרא כולל נ&quot;ך:<br />מסכת עירובין דף כו ע&quot;א:<br />&quot;ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר (מלכים ב' כ') ויהי ישעיהו לא יצא&quot;.<br />מסכת עירובין דף קה ע&quot;א:<br />&quot;ושניהם מקרא אחד דרשו; (דברי הימים ב' כ&quot;ט) ויבאו הכהנים לפנימה&quot;.<br />מסכת כתובות דף סז ע&quot;א:<br />&quot;קראתי עליה מקרא זה: (שיר השירים א') אם לא תדעי לך&quot;.<br />מסכת כתובות דף קיא ע&quot;א:<br />&quot;מקרא אחר אני דורש: (ישעיהו מ&quot;ב) נותן נשמה לעם עליה&quot;.<br />מסכת כתובות דף קיא ע&quot;ב:<br />&quot;מקרא אחר אני דורש, דכתיב: (ישעיהו כ&quot;ו) כי טל אורות טליך&quot;.<br />ועוד רבים.","125","","4288","True","True","False","","165","95.86.116.250","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21156","21149","נשתנו הזמנים","07/08/12 13:51","יט אב","תשע&quot;ב","13:51","דוד כוכב","כך היה המצב בזמן המשכילים הראשונים, שהיו הם בקיאים בתנ&quot;ך והיו מונין את הלומדים, עד שנתעוררו להרחיק מלימוד נ&quot;ך.<br />היום, ולואי שילמדו כל דבר הקשור לתורה ולקדושה. וחזרה עיקר החובה ללמד תשב&quot;ר נ&quot;ך. בימי חז&quot;ל כל כך היו בקיאין עד שכל תינוק שהיו פוגשים ואומרים לו פסוק לי פסוקך היה מדקלם פסוקים שהיום גם ת&quot;ח אינם מכירים.","125","","4288","True","True","False","","299","95.86.116.250","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21207","21149","על די' רבנו המכריע על נ&quot;ך","07/08/12 23:57","יט אב","תשע&quot;ב","23:57","הרוצה בתשובה","לכאו' די' מרן הנצי&quot;ב הם על פי חז&quot;ל &quot;מנעו בניכם מן ההגיון&quot; והמפרשים שם דהיינו מקרא ללא מפרשים,<br />וידוע ממרן הגר&quot;ח מבריסק (בהקדמה לס' תורת חיים עה&quot;ת) שלא נתן הסכמות לספרים על אגדה מחשש כזה,","297","","4288","True","True","False","","180","189.135.70.56","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21163","21156","תנא דמסייע","07/08/12 14:49","יט אב","תשע&quot;ב","14:49","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21152'>כאן</a>.","125","","4288","True","True","False","","144","95.86.116.250","0","21112","ברכות|ה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);