var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21120;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21120","0","הערות לברכות דף ה' עמ' ב'","07/08/12 03:56","יט אב","תשע&quot;ב","03:56","המכריע","– אלו ואלו יסורים של אהבה. יל&quot;ע אי כונתו בתנאי שאין לא ביטול תורה ולא ביטול תפילה או להיפך, שאפילו מבטלין תורה ותפילה עדיין של אהבה הם. וגם קצ&quot;ב הראיה שהביא לדבריו מקרא דכי את אשר יאהב ה'.<br />ה:<br />א. בשלמא תורה וגמ&quot;ח וכו'. זה מתאים עם מה שאמרו על משפחת עלי דהעוסקים רק בתורה חיו מ' שנין והעוסקים גם בחסד חיו ס' שנין ומהאי קרא. – אתא ההוא סבא. הביאו תוס' במק&quot;א דהיינו אליהו זכור לטוב. ונראה דכאן ריו&quot;ח התענין בזה משום דבדידיה הוי עובדא דמתו בניו ורצה לדעת מקור לזה דהוא מחול על עוונותיו, ואתא אליהו להרגיע את רוחו הסוערת. – ומשלם עון אבות. אע&quot;פ דפשטיה דקרא דמשלם לבנים את עוון האבות, מ&quot;מ דרשוהו ג&quot;כ שמשלם לאבות את עוונם בבנים קטנים שבחיקם.<br />ב. דין גרמא דעשיראה ביר. היה אומר הגר&quot;ח שמואלביץ איני יודע ממה אתם מתפעלים כשאתם לומדים גמרא זו, אומר לכם ממה אני מתפעל. מתי נטל ריו&quot;ח את אותו הגרמא (בין אם נפרש עצם פחות מכשעורה ובין שן, או עצם מסעודת ההבראה), הלא בשעת מיתת בנו העשירי כשהיה מתו מוטל לפניו. והרי אדם במצב כזה אין לשער את שברונו. וריו&quot;ח כבר באותה שעה חושב על כך שכדאי ליטול עצם שהרי יוכל בעתיד לנחם בה בני אדם!! דוק ותשכח עד היכן יכולה להגיע גדלות רוח של אדם המעלה.<br />ואגב קצ&quot;ב לפירש&quot;י דהיינו פחותה משעורה, תינח שאינה מטמאה, אבל חיוב קבורה שבה להיכן אזל.<br />ג.חביבין עליך יסורין, לא הן ולא שכרן. למרת כל המעלות שנאמרו ביסורין. יש דרך כזו. סיפר לי שכני רופא שיניים יקר (שזקוק לרפו&quot;ש, יהא זה לזכותו) שטיפלו אצלו בו זמנית שני גדולי הדור. הראשון עבר עקירות קשות. הרופא שאל אותו איזה הרדמה הוא רוצה, שאל הרב (בעל אילה&quot;ש שליט&quot;א) האם בלי הרדמה זה מסוכן. ענה הרופא שזה רק מאד כואב. ענה הרב אם כך אל תרדים כלל. יסורים זה טוב. הרב השני (בעל דר&quot;א שליט&quot;א) אמר תרדים באופן שלא יהיו לי שום מכאובים. זה גורם לי ביטול תורה ואין לי רשות לכך.<br />- יהב ליה ידיה ואוקמיה. ישלח דברו וירפאם ר&quot;ת יד&quot;ו סוד הרפואה כידוע.<br />ד. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. יודעני מעשה במחנך אחד שהזמינו עצמם לביתו זוג הורים להתייעץ על בעיה מסויימת אצל בנם הנער. הוא התענין אצלם על מעשיהם. מתברר שהאב עו&quot;ד והאם פסיכולוגית נוער זה שלושים שנה. המחנך תמה מאד אם זה מקצועה מה היא באה להתייעץ עמו. ענתה האם, אכן אלו הן בדיוק הנושאים שבהם היא מקבלת קהל רוב היום ונוטלת שכר רב על עצותיה. אבל כשזה נוגע לבן שלה, אין היא רוצה להשתמש במקצועה. שכן אין אדם רואה נגעי עצמו ומשפחתו כראוי ללא נגיעות. והיא חפיצה בדוקא לנהוג בדיוק כפי שיאמר לה המחנך. (אע&quot;פ שעובדה זו היא קצת חורגת מהמסגרת, אבל לגודל ערכה לא מנעתי טוב).<br />ה. חזא דהוי גני בבית אפל. מרוב עניותו כדאי' שאמר לו הקב&quot;ה רצונך שאברא את כל העולם מחדש אולי תיוולד במזל אחר של עשירות. וכן אמרו לו בסמוך אין כל אדם זוכה לב' שולחנות. ומעשה היה באשתו של הח&quot;ח שבכתה לפניו מדוע אנחנו שכל כך לומדי תורה וצדיקים וכו' וכל כך עניים ואילו פלונית שרחוקה מאד יש לה כל טוב. אמר לה הח&quot;ח מה רצית, לא די שהקב&quot;ה נתן לנו את השכל והחינוך לשמור תורה ומצוות ונתן לנו ילדים מיוחדים, את רוצה שגם את העשירות יתן לנו, ולהיא לא יהא כלום... <br />א&quot;ל אמאי קא בכית וכו'. יש כאן הרגשה נפלאה. הרי ריו&quot;ח עומד להעמידו מיסוריו בעוד כמה רגעים. ובכל זאת הוא שואלו אם הנך בוכה משום שתמות בלא תורה אתה טועה, אי משום שתמות בעניות אתה טועה, אי משום בניך שמתו אתה טועה. ולשם מה כל זה הרי עוד רגע הוא עומד להבריאו. אלא כרב היה עליו לחנכו. והיה כאן מקום לחנך, וזו היתה שעת הכושר. על כן קודם כל סיים ריו&quot;ח את מלאכת החינוך, ורק אז נפנה להבריאו...<br />ו. לעיין מר במיליה. ידוע כמה השתוקק הגר&quot;א שיוכיחו המגיד מדובנא. והמהרש&quot;ל שכר מוכיח, וכן עוד גדולי עולם. ואין לך חביב אצל איש מעלה מאשר מי שמעמידו על האמת, ויותר יש להכיר טובה על המוכיח האמיתי מאשר על כל טובה אחרת שבעולם. וכל זה היה פשוט לחבריו דר&quot;ה שבזה רצונו ולכן לא חשו כלל לאונאת דברים (עי' פ' הזהב), שזה רק במי שיש לחוש שלא יקבל באהבה אלא ייפגע מזה. ובפרט שכאן אפשר שידעו שייתכן שיסתדר מזה הענין ואינו סתם דיון על דבר שכבר היה וחלף, וכפי שבאמת היה. וכמו כן אונאה היינו כשאין עומדים על העבירה, אלא רק אומרים אילו לא חטאת לא נענשת, ובזה אין אפשרות לתקן רק לצערו בעלמא. אבל כשבאים לפרט לו מה חטאו, הרי זה בכלל מצות תוכחה להוסיף שגם נענש על כך ואין לו להקשות ערפו.","199","","4287","True","True","False","","1329","85.130.221.217","0","0","ברכות|ה ע&quot;ב",""),new Message("21140","21120","[ללא נושא]","07/08/12 10:56","יט אב","תשע&quot;ב","10:56","כדי","ב. לעניין קבורת השן - עי' מה שכתב בגשר החיים בח&quot;א (פרק טז הערה 7) שיתכן ששמרה רק לזמן מה  על מנת לנחם בו ושמר עצמו מלהנות באותו זמן ידוע. וע&quot;ע להגאון חיד&quot;א בשו&quot;ת יוסף אומץ (ס&quot;ס ל) ובשו&quot;ת קול מבשר ח&quot;א (סי' ע). <br /><br />ג. אוכל לפתוח את הר&quot;ת או שבכוונה תחילה הוצפנו הדברים?<br /><br />ו. יישר כח.<br />המעשה עם המהרש&quot;ל מובא כמדומני בשה&quot;ג להחיד&quot;א. ועי' בתמיד (כח.) איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם.<br />וממעלת אהבת התוכחה, יש לדעת את הפכה, וכמו שכתב המסילת ישרים (סוף פרק כג):<br /><i>&quot;עוד ממפסידי הענוה הוא ההתחברות או ההשתמש בני אדם חנפים אשר לגנוב לבו בחנפותם למען ייטב להם ישבחוהו וירוממוהו, בהגדיל מה שיש בו מן המעלות עד התכלית, ובהוסיף עליו מה שאין בו כלל, ולפעמים שמה שיש בו הוא ההפך ממה שמשבחין אותו, והנה סוף סוף דעת האדם קלה, וטבעו חלש ומתפתה בנקל, כל שכן בדבר שאיליו הוא נוטה בטבע, על כן בשמעו את הדברים האלה יוצאים מפי שהוא מאמין לו, יכנסו בו כארס ועכס, ונמצא נופל ברשת הגאוה ונשבר, הרי לנו (מ''ב י''ב) יואש אשר הטיב לעשות כל ימי הורהו יהודע הכהן רבו, ואחרי מות יהוידע באו עבדיו והתחילו להחניף לו ולהגדיל הילוליו, עד שדימוהו לאלוה, אז שמע המלך אליהם, ותראה זה הדבר בבירור כי רוב השרים והמלכים או כל בעלי היכולת יהיו באיזה מדריגה שיהיו נכשלים הם ונשחתים בעבור חנופת משרתיהם.<br />על כן מי שעיניו בראשו, יותר יזהר ויעיין במעשי מי שרוצה לקנותו לו לחבר או ליועץ, או לפקיד על ביתו, ממה שיזהר ויעיין במאכלו ובמשתיו, כי המאכל והמשתה יוכל להזיק לגופו בלבד, והחברים או הפקידים יוכלו להשחית נפשו ומאודו וכל כבודו, ודוד המלך ע''ה אומר (תהלים ק''א) ''לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה הולך בדרך תמים הוא ישרתני'', <b>ואין טוב לאדם אלא שיבקש לו חבירים תמימים שיאירו עיניו במה שהוא עור בו, ויוכיחוהו באהבתם ונמצאו מצילים אותו מכל רע, כי מה שאין האדם יכול לראות, לפי שאינו רואה חובה לעצמו, הם יראו ויבינו ויזהירוהו ונשמר, ועל זה נאמר (משלי כ''ד) ותשועה ברוב יועץ&quot;</b></i>.","249","","4287","True","True","False","","369","109.65.229.35","0","21120","ברכות|ה ע&quot;ב",""),new Message("21235","21120","השלמות לדף ה' עמ' ב'","08/08/12 12:28","כ אב","תשע&quot;ב","12:28","המכריע","ז. אבא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער וכו'. מענין שנקט אותו לשון שאמרו על בנימין עצמו כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על הרצועה של יהודה הנכנסת בחלקו. ובדרך דרוש ב' העניינים שהיה אבא בנימין מצטער עליהם יש לקשרם לבנימין בן יעקב. תפילה סמוך למיטה עניינה השתוקקות לקל חי, וזהו ממש אותו הצער על מעט מחלקו של טורף דאזל מיניה. והצפון המביא לבנים, הרי זה מה שנאמר בלידתו &quot;אל תיראי כי גם זה לך בן&quot; ועל שם זה נקרא.<br /><br />(ואולי גם המימרא הבאה שלו על המתנה לחברו שעניינה נשיאה בעול, לפי תוס' לפחות, מתאימה עם כך שבנימין קרא לכל בניו על שם צרתו של יוסף).<br /><br />- סמוך למיטתי. אמנם דברי רש&quot;י שאסר ללמוד קודם התפילה נדחו ע&quot;י תוס' ושא&quot;ר, מ&quot;מ יש (בספרי יריאים) שכתבו לחלק בין לימוד בעלמא, למי שכוונתו לטהר נפשו ע&quot;י הלימוד ולהכינה לתפילה כראוי, ומהיות טוב לכוין שלומד גם כדי לסייע לתפילתו וייצא בזה גם שיטת רש&quot;י.<br /><br />- ובקושיית התוס' מהא דרב, כמד' שיש משיבין דהתם היה קודם הזמן שאפשר להתפלל ואין דנין אפשר משאי אפשר.<br /><br />- וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים. מרש&quot;י נראה דלא גרס ישבעו בנים ולכן הוצרך לפרשו. ודבר זה מצוי מאד שבפני רש&quot;י היו הפסוקים בלתי שלימים. ומסתבר שבמהד' קמא דהש&quot;ס היו מקוצרים, ובמהד' בתרא (דהסבוראים) הרחיבום, ויש לזה סימוכין ממקומות הרבה ואכמ&quot;ל. (כבר הבאתי במק&quot;א למשל שבכת&quot;י מינכן בכל מקום שנאמר &quot;הא כדאיתא והא כדאיתא&quot; אין את הפירוט המופיע אחר כך אצלינו, ולא יעלה על הדעת שמישהו ישמיט דבר שהיה כתוב, אלא ההרחבה היא מאוחרת, וזה מסביר את יחס הראשונים להרחבה זו בכ&quot;מ. וזה תואם את דברי רב שרירא גאון על עבודת הסבוראים בש&quot;ס שעל שמה נקראו).<br /><br />ח. ולא המתין את חבירו. התוס' (נדפסו בעמ' א') נקטו דזה מטעם חסד לחבירו. וטעם ר&quot;י שהיה מחמיר לא נתפרש בתוס' אי משום דהוא כעין אע&quot;פ שבטל הטעם לא בטלה התקנה, או משום דחשש דיש טעם אחר. ולו&quot;ד הק' היה מקום להבין שזה ענין של כבוד השכינה שהיא כנגד המתפלל ואין דרך ארץ להשאיר כביכול את השכינה עם מתפלל יחיד. ובזה יובן כל הלשון הלמענך תעזב ארץ כדפירש&quot;י, והעונש שגרום לשכינה להסתלק.<br /><br />- שנאמר לוא הקשבת וכו'. הפסוק הזה אינו המשך הפסוק באיוב אלא קרא אחר לגמרי בישעיהו. ולכאורה מנין שאין זה כמו והאזנת למצוותיו דקאי על כל המצוות ומהיכן לקחו לפרשו בדוקא על ממתין לחבירו. ואולי הוא משום דהקשבה בלה&quot;ק אין עניינה כלל שמיעה והאזנה, אלא המתנה, כמו דפירש&quot;י על אתר, וגם בהמשך העמוד גבי ויקשב ה' וישמע. רק שזה מקביל להאזנה מפני שבשעה שאדם מאזין לחבירו הוא ממתין לו עד גמר דבריו. וכיון שהכוונה בפסוק היא לו המתנת, ולא מצינו בשום מקום שהמתנה היא גוף המצוה (רק כהיכי תימצי והכשר מצוה זה יכול להיות בכל מצוה כמו הממתין עד להתקבצות המנין וכדומה), מזה הבינו שזה קאי על המתנה זו שכל עניינה היא עצם ההמתנה. <br />– ואם כנים אנו בזה הרי יש כאן איזה מוסר השכל (שזה ענין האגדות, ולכן אני חורג קצת בסוגיות אלו לדברי מוסר וכדומה), שאדם בזמנינו &quot;מקשיב&quot; לחבירו והוא כל הזמן קוטע אותו, והוא לא מבין מה חסר בהקשבתו. הנה לנו כאן שכל ענין ההקשבה היא ההמתנה בסבלנות עד גמר דיבורו של חבירו. בתולדות הג&quot;ר אליהו לופייאן מובא שהיה נוהג כמנהג קלם שלא אומרים דבר עד שהחבר סיים כל דבריו עד גמירא. ויש בזה מכלל המלכת את חבירך בנחת רוח. והגרא&quot;ל היה נוהג לשאול את המדבר עמו, האם סיימת? ורק אז היה מתחיל.","199","","4286","True","True","False","","422","85.130.221.217","0","21120","ברכות|ה ע&quot;ב",""),new Message("21145","21140","יאהב את התוכחות (תמיד דף כח ע&quot;א)","07/08/12 12:04","יט אב","תשע&quot;ב","12:04","דוד כוכב","<b>בראשית פרק לז, יא</b><br />וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו.<br />אחרי -<br />וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו.<br />כתוב -<br />וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:<br />אך לא כתוב שקינאו בו.<br /><br />בהמשך, אחרי -<br />וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו.<br />כתוב -<br />וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ.<br /><br />וכן בהמשך אחרי -<br />וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי: וכו'<br />כתוב -<br />וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.<br /><br />ורק אחרי -<br />(ט) וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר... (י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה.<br />רק אז כתוב -<br />(יא) וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו.<br /><br /><br />ללמדך שלא נתקנאו בו אלא על שזכה לתוכחתו של צדיק.<br />וככתוב בתהלים פרק קמא, ה:<br />יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי.<br />ופירש&quot;י: טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד:<br />וכן במצודת דוד: מנעמיהם לא יערבו לי אבל אם הצדיק יכני ליישר דרכי יערב לי ויחשב לי לחסד.<br />וכן אמרו במסכת ערכין דף טז ע&quot;ב:<br />ואמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי [פירוש, שהיה רבן גמליאל מוכיחו], שהייתי קובל עליו (רש&quot;י: כשהייתי רואה בו דבר גנאי) לפני רבן גמליאל  וכל שכן שהוספתי בו אהבה, לקיים מה שנאמר: (משלי ט, ח) אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.<br /><br />וכן הוא בספרא קדושים פרשה ב פרק ד, ט:<br />אמר ר' טרפון העבודה אם יש בדור הזה יכול להוכיח, אמר רבי אלעזר בן עזריה העבודה אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת, אמר ר&quot;ע העבודה אם יש בדור הזה יודע היאך מוכיחים, אמר רבי יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל כך הייתי יודע שהיה מוסיף לי אהבה.<br /><br />וכן הגר&quot;א היה משתוקק שהמגיד מדובנא יסור אליו ויוכיחהו.","125","","4287","True","True","False","","314","95.86.116.250","0","21120","ברכות|ה ע&quot;ב",""),new Message("21151","21140","פתיחת הצופן","07/08/12 13:19","יט אב","תשע&quot;ב","13:19","המכריע","טעם הכוונה משום דאין דעותיהן שוות ועלו להיות מי שייצא נגד הדברים ונמצאו חכמי ישראל מתבזים בעטיי. אמנם אם אין מזלזל חלילה אין מניעה לפרש.","199","","4287","True","True","False","","173","85.130.221.217","0","21120","ברכות|ה ע&quot;ב",""),new Message("21161","21151","אילת השחר","07/08/12 14:44","יט אב","תשע&quot;ב","14:44","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/49845'>דרך אמונה</a>.","125","","4287","True","True","False","","270","95.86.116.250","0","21120","ברכות|ה ע&quot;ב",""),new Message("21967","21151","תואם את אופיים.","23/08/12 07:06","ה אלול","תשע&quot;ב","07:06","זקן ומסכן","","320","","4271","False","True","False","","66","95.86.126.229","0","21120","ברכות|ה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);