var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21302;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21302","0","הארות לברכות דף ו' עמ' ב'","09/08/12 03:33","כא אב","תשע&quot;ב","03:33","המכריע","א. כל הרגיל לבא לביהכנ&quot;ס וכו' אם לדבר מצוה נוגה לו. אין הכוונה שנוגה לו ממילא לכל עושה מצוה, אלא מכיון שרגיל לבוא הקב&quot;ה משאיל בו, ונתינת עין מיוחדת זו היא הן לטוב והן למוטב, ההולך בדרך מצוה אשרי לו שהקב&quot;ה מתעניין בו, וזה המביא לו נוגה, ואם חלילה נפל ממדת הבטחון והפסיד תפילה בבית הכנסת בשביל פרנסה, יילך חשכים דוקא בגלל התעניינות זו. וזה כעין וסביביו נשערה מאד. ככל שמתקרבים יותר לבורא, הסגולה גדלה ועמה גם הסכנה.<br />- ומכאן מוסר השכל אף לאלו הבאים, שלא יברחו לפני סוף התפילה מלחץ הפרנסה והסידורים למיניהם, כי לא מרויחים מכך. וזה בדוק ומנוסה!<br /><br />ב. אי עניו אי חסיד. לכאורה מה ענין ענווה לכאן. אולי כפירש&quot;י (לגבי משכימי ותיקין) ענוים המחבבים מצוות. ושמעתי פעם מהרב אלישיב זצ&quot;ל בדרך הלצה שאדם בא לביכנ&quot;ס מחדש, מכבדים אותו בעלייה ושליחה לעמוד וכדומה. לאחר זמן מתרגלים אליו והכיבודים פוסקים. ואז אם אינו עניו, הוא מחפש בית כנסת חדש. אבל אם קובע מקום למרות זאת, אי עניו...<br /><br />ג. אגרא דפרקא. המשותף לכל המימרות כאן הוא שפעמים רבות יש לשים לב שהרווח אינו זה הרשמי, אלא דוקא הרווח הצדדי עיקר מן הידוע.<br />- ומש&quot;כ רש&quot;י דאין לו שכר לימוד כיון ששוכח, הוא חידוש עצום. וכמה קולמוסין נשברו בדבר המג&quot;א בסי' נ' דבלא הבנה אי&quot;ז לימוד. ואפשר דכונת רש&quot;י דאם אינו יודע לחזור לאחר זמן מועט שאין בו כדי שכחה הרי זה מורה שמלכתחילה לא הבין, וכך מורה לשונו. ומ&quot;מ תמוה מע&quot;ז (יט.) לעולם ליגרס ואע&quot;ג דמשכח ואע&quot;ג דלא ידע וכו'. ועי' הלכות תלמוד תורה בשו&quot;ע הרב ואכמ&quot;ל.<br />- והא דאגרא דשמעתתא. הכוונה שהוא חושב שהשכר על ידיעה ברורה, וכואב לו על הזמן שלא הבין וטרח להבין. ודוקא על על עמל ויגיעה זו עיקר קיבול השכר.<br />- אגרא דבי טמיא שתיקותא. &quot;על כל רגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולין לשער&quot; (הגר&quot;א באיגרתו).<br /><br />ד. דברים שעומדים ברומו של עולם. רש&quot;י כגון תפילה שעולה למעלה. לכאורה רק תפילה, והיה זה מתאים לכגון של רש&quot;י. אבל לשון הגמ' דברים לשון רבים משמע דיש עוד. ומ&quot;מ נראה מרש&quot;י שאין פירוש המשפט הזה כמקובל מלשון חשיבות, אלא באמת דוקא כגון תפילה שעולה לרום העולם. <br /><br />ה. זהיר בתפילת המנחה וכו' אף ערבית וכו' אף שחרית. והיינו דהכל אמת. שחרית יש בה קיבול שכר משום הקושי לקום, מנחה משום ההפסקה באמצע יום העבודה, וערבית משום העייפות והרצון לישון. <br /><br />ו. עובר בחמישה קולות. עי' רש&quot;י. אמר בעל אמרי אש ממודזיץ שיש בעולם 7 קולות (בכל אוקטבה) והקול השמיני הוא בעצם הראשון רק באוקטבה גבוהה יותר כידוע. ובאמת מדוע לא נברא רק קול אחד שזה מספיק לדיבור. ואף שצריך שנים כדי להטעים מעט את הדיבור, אבל עוד חמישה למה? וע&quot;כ כדי שאפשר יהיה לשורר ולשמח בזה חתן וכלה, ונמצא המשמחו משתמש בכל חמשת הקולות הנוספים וזוכה לחמישה קולות.<br /><br />ז. כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. נהגו הדרשנים לומר מדוע לא כאילו בנה בית בירושלים. לרמז להזוג הצעיר שכמו בחורבה ישנה היסודות מצויינים רק הקירות חרבו, ואין צריך יסודות חדשים, רק לבנות כתלים על היסודות הישנים, כך בית יהודי צריך להיבנות על היסודות הישנים המסורים לנו מאבותינו.","199","","4279","True","True","False","","1240","85.130.221.217","0","0","ברכות|ו ע&quot;ב",""),new Message("21316","21302","על ההבדל בין 'הֶעָרָה' ל-'הֶאָרָה' ועוד.","09/08/12 11:54","כא אב","תשע&quot;ב","11:54","יהודי_קדום","'הֶאָרָה' במשמעותה היסודית הוא הפצת אור, היינו, הפיכתו של מקום חשוך למואר.<br /><br />שימוש אחר ונפוץ של המילה 'הֶאָרָה' הוא מתן הסבר, ביאור, פירוש או בירור על עניינים סתומים או לא ברורים המביא את הקורא או השומע להבנה טובה יותר.<br /><br />'הֶעָרָה' היא אמירה של דברים, בכתב או בע&quot;פ, המיועדת להפנות את תשומת הלב לעניין או פרט מסויים. ישנם עוד משמעויות אך אין הם שייכים כאן.<br /><br />מאחר ודברי הרב המכריע גם מפנים את תשומת ליבנו לדברים העולים מהדף וגם מאירים דבריו את עינינו אני מציע לרב לקבוע את הכותרת ל'הארות והערות על הדף'.<br /><br />כותרת זו יש בה לאפשר כתיבת גם הערות וגם הארות על אותו דף.","233","","4279","True","True","False","","8240","109.67.176.52","0","21302","ברכות|ו ע&quot;ב",""),new Message("21318","21302","לסעף א. אולי אפשר להוסיף שכן נוגה לו","09/08/12 13:04","כא אב","תשע&quot;ב","13:04","יהודי_קדום","כאשר הוא נכנס ראשון לביהכנ&quot;ס - ומדליק את האור!<br /><br />וברצינות:<br /><br />כל מי שמקפיד להשתדל להיות ראשון או לפחות בין עשרה ראשונים יודע ומכיר את ההרגשה &quot;.. שהקב&quot;ה מתעניין בו, וזה המביא לו נוגה,&quot; כפי שכתב.<br /><br />וע&quot;כ אפשר אולי כן לקבל שיש קבוצה שכל פרט בה יכול ויהא &quot;נוגה לו&quot;.","233","","4279","True","True","False","","227","109.67.176.52","0","21302","ברכות|ו ע&quot;ב",""),new Message("21320","21316","הלכות ואגדות","09/08/12 15:28","כא אב","תשע&quot;ב","15:28","המכריע","אכן הרגשתי צורך לגוון את הכותרת, בעיקר מפני שבסוגיות הלכתיות אלו הערות ענייניות. בסוגיות של אגדה, הרי המטרה לחמם את הלב לעבודתו יתברך, ולכן הגמרא עצמה מתרחבת מענין לענין, וגם הלומדים מרשים לעצמם להביא קצת יותר סיפורים והרגשות בצורה אסוציאטיבית, ומשום הכי כיניתי את ההערות ליום אחד, הארות.<br /><br />בכל אופן, יישר כח מאד על הדברים מחממי הלב.<br /><br />ובקשר להערה השניה שלכם, הרי הגמרא מביא את הנוגה דוקא לזה שיום אחד לא בא לבית הכנסת, אלא שהוא עשה זאת מפני הליכתו לדרך מצוה. ואז נוגה לו. על כן אין זה הנוגה של אור ביהכנ&quot;ס, או של עשרה ראשונים. והיה משמע שנוגה זה הוא נוגה השמור לכל עושה מצוה באשר הוא, אבל משמע מהסוגיא שזה קשור לרגילותו לבוא לבית הכנסת. וזאת באתי לומר שבאמת זה קשור. כי זה הרגיל, הצטרף לחוג המקורבים כביכול הזוכים ל&quot;משאיל בו&quot; של הבורא, ואז בעשותו מצוה, והוא תחת עינא פקיחא, לכל מעשה שלו יש ערך מוסף.","199","","4279","True","True","False","","286","212.179.87.186","0","21302","ברכות|ו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);