var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21321;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21321","0","שאלה על דף שכבר עבר","09/08/12 16:28","כא אב","תשע&quot;ב","16:28","three","כמו הרבה אנשים החלטתי גמני ללמוד דף יומי עולמי, אבל נקלעתי לפיגור של כמה דפים, ולכן אני עכשיו רק בדף ה. יש לי שאלה על הדף, אני מקווה שהיא לא נשאלה, אבל אם כן אשמח לראות מה ענו על זה<br /><br />הגמ' אומרת שלא כמידת ב&quot;ו מידת הקב&quot;ה (האמת שכתוב הפוך, אבל כך נראה לי יותר ראוי. גם על זה יש קצת להתלבט. אולי בפורום הלשוני?), שב&quot;ו מוכר ועצוב על זה, אך הקב&quot;ה שמח על נתינת התורה. ויש לתמוה, שהרי התורה היתה במתנה, והנותן מתנה שמח בנתינתה?!","305","","4283","True","True","False","","1160","79.182.233.166","0","0","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21324","21321","אבל הגמרא אומרת אחרת...","09/08/12 18:20","כא אב","תשע&quot;ב","18:20","ינון","בס&quot;ד<br /><br />ראשית, לגבי הניסוח, בוא נצא מתוך הנחה שגדולי ישראל רב אשי ורבינא ודאי ידעו פרק ב&quot;איך מעבירים מסר&quot;. אם הניסוח הוא &quot;שלא כמידת הקב&quot;ה מידת בשר ודם&quot; - ולא רק כאן אלא גם במקומות אחרים - אז ללא ספק זהו הניסוח הראוי (אמונת חכמים היא אחד מ-48 דברים שהתורה נקנית בהם). כעת נותר לנסות להבין למה זה כך ומדוע הניסוח ההפוך לא עדיף. (אם מותר לי להציע, אולי זה מרמז לבריאה, שהציווי האלוקי היה &quot;עץ פרי עושה פרי&quot; והביצוע בפועל היה &quot;עץ עושה פרי&quot;, ומעבר ל&quot;חטא הארץ&quot; שיש לדון בו רבות, זה אולי גם מראה על מוגבלותו של הנברא, שמעצם היותו הוא חסר (מהר&quot;ל), וממילא אצל האדם- המכר היוצא מן המוכר ועובר ללוקח, כבר לא יהיה שוב אצל המוכר, אבל הקב&quot;ה שאינו מוגבל והוא כולו טוב ושפע - אצלו המכר משול כ&quot;נר לאחד נר למאה&quot;)<br /><br />שנית, הגמרא - שוב - בכל מקום (כמדומני) בו היא מתייחסת לנתינת התורה, היא מדברת על קניין. וגם הראיה המובאת כאן היא מהפסוק &quot;כי <b>לקח</b> טוב נתתי לכם&quot;. כשהגמרא רוצה לדבר על מתנות היא יודעת לומר זאת בפירוש, כמו למשל לגבי שבת, אומר הקב&quot;ה למשה: &quot;<b>מתנה</b> טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני רוצה ליתנה לישראל, לך והודיעם&quot;.<br /><br />מקווה שהייתי לעזר","301","","4283","True","True","False","","243","132.69.229.230","0","21321","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21334","21324","ח&quot;ו","09/08/12 20:33","כא אב","תשע&quot;ב","20:33","three","ברור לי שהעיקר בגמרא (אא&quot;כ נמצא נוסח אחר...), אני רק תוהה למה<br /><br />לא הבנתי אם ומה תירצת לי בעניין הלשוני, אני תהיתי למה כתוב שלא מידת ב&quot;ו כמידת הקב&quot;ה ולא כפי שאני כתבתי בהודעתי דלעיל, מה שנראה לי יותר מתאים לשונית. ענית על זה.<br /><br />לגבי השאלה הראשית שלי, שוב, את הפסקה הראשונה שלך לא ממש הבנתי, ולגבי הפסקה השנייה, אה&quot;נ, למה היחס לתורה היא כמכר ולא כמתנה?","305","","4283","True","True","False","","89","79.182.233.166","0","21321","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21341","21324","לא בכל מקום היחס לתורה כקניין","09/08/12 22:07","כא אב","תשע&quot;ב","22:07","כדי","כמו בנדרים ועירובין שכיוון שניתנה לו תורה במתנה וכו'.","249","","4283","True","True","False","","253","109.64.223.174","0","21321","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21338","21334","מה שניסיתי להציע","09/08/12 21:29","כא אב","תשע&quot;ב","21:29","ינון","בס&quot;ד<br /><br />זה שהניסוח כמו שהוא, האומר שמידת ב&quot;ו אינה כמידת הקב&quot;ה, מרמז להבדל בין הבורא לנברא. הקב&quot;ה הוא המקור, ואנחנו ברואים &quot;בדמותו כצלמו&quot; ומצווים &quot;ללכת בדרכיו&quot;, אך עדיין אין הצורה זהה ליוצרה. לכן החיסרון הוא במידתו של הב&quot;ו, בעוד מידת הקב&quot;ה היא שלמה, (ולא שישתמע הפוך- שמידת ב&quot;ו היא שלמה אלא שיש לקב&quot;ה מעלה על כך) ובכך יש, לענ&quot;ד, הסבר מדוע הועדף הניסוח הנ&quot;ל.<br /><br />היחס לתורה בכל מקום הוא כקניין. עוד פסוק אומר &quot;אמת קנה ואל תמכור&quot; ושוב מדובר ביחס לתורה בלשון מכר.<br />אולי אפשר להציע כאן שהתורה נתונה לנו כדבר שיש בו קניין גמור מתוך השקעה, כמכר שאדם משלם עבורו, ולא כמתנה שאין בה יגיעה והיא בבחינת &quot;נהמא דכיסופא&quot;","301","","4283","True","True","False","","166","132.69.229.230","0","21321","ברכות|ה ע&quot;א",""),new Message("21344","21341","שם ניתן להסביר גם בהתאם למה שאמרנו","09/08/12 23:38","כא אב","תשע&quot;ב","23:38","ינון","בס&quot;ד<br /><br />שבאותה הקבלה שעשינו לעיל, שקניין התורה דורש השקעה ויגיעה ויש לו מחיר, כך נוכל לומר שם בשני אופנים: עשיית עצמו כמדבר הוא הוא המחיר הנדרש, ומעבר לכך, מי שעושה עצמו כהפקר אין לו קניין אותו יכול לתת בתמורה למכר כלשהו, לכן ניתנת לו במתנה.<br />אבל לא זו התכלית של קבלת התורה. לאחר מכן- כיוון שניתנה לו במתנה - יש עוד שלב לעבור עד ש - נחלו אל. התורה הופכת ממתנה לנחלה. ובכך מתקיים גם &quot;מורשה קהילת יעקב&quot;","301","","4283","True","True","False","","192","132.69.229.230","0","21321","ברכות|ה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);