var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21362;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21362","0","הערות (והארות) לברכות דף ז' עמ' א'","10/08/12 12:25","כב אב","תשע&quot;ב","12:25","המכריע","א. משום ר' יוסי. הב&quot;ח הגיה בן זמרא. וכפה&quot;נ כוונתו להגיה בכל העמוד. <br />– תפילתם לא נאמר. מובן שזה דרך דרוש, כי בפשוטו יתפרש בבית תפילתי, הבית בו מתפללים אלי. – קצ&quot;ב מה ההבדל בין יכבשו רחמי את כעסי לבין יגולו רחמי על מדותי ובודאי כבר עמדו בזה. <br />– שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. לכאורה תפילה היתה כאן ולא ברכה. וזאת בא רש&quot;י לתקן באומרו נענע כמודה בברכה, כלומר היה כאן גם ברכה, וכביכול הקב&quot;ה קמ&quot;ל בנענוע הראש שהברכה חביבה לפניו, וממילא אין בזה חלילה חוצפא כלפי שמיא. ואין הכוונה מאי קמ&quot;ל תנא דברייתא, דשמעינן טובא כמה חידושים מברייתא זו, וכל הקושיא מאי קמ&quot;ל היתה על נענוע הראש. ואם כנים אנו בזה, יתכן שזה הקמ&quot;ל היחיד בחז&quot;ל שהכוונה מאי קמ&quot;ל הקב&quot;ה במעשה מסויים.<br />- ובדרך הלצה, אחד בא לברך את ה&quot;צפנת פענח&quot; (הרוגאטשובער) באומרו אל תהי ברכת הדיוט וכו', ענהו בחריפותו, אבל לא מוכרחים להדר בזה אחר היותר הדיוט שאפשר להשיג...<br /><br />ב. ומי איכא רתחא. לכאורה כל התנ&quot;ך מלא באלפי אף וחימה של הקב&quot;ה. וכפה&quot;נ כאן חזינן רתחא מסוג שונה, לא רק רתחא של מצב של דין מצד מה שמגיע לנידון, שזה יכול להיעשות בשויון נפש מצד המעניש והדן, אלא רתחא, לסבר את האוזן, מסוג שהרותח זועם בסערת נפש המפריעה לו למחול למרות שבכך רצונו כביכול.<br />- בנותן ענין להביא המעשה הידוע בא' שביקש מחילה מר' אליהו לופיאן על שחטא כנגדו, אמר לו לבוא בעוד איזה זמן קצוב. וכשבא הסביר לו שמקודם עדיין חש קפידא, ולמרות שלא היתה לו שום בעיה לומר לו במאור פנים שהוא מוחל, לא היתה זו מחילה לגמרי, והוא המתין מעט וגם למד מוסר ועבד על עצמו, ועכשו המחילה שלימה.<br />-  חוץ מבלעם הרשע. ידועה שאלת האוה&quot;ח אם זה כוחו א&quot;כ מנין כוחו לברך, כי ידעת את אשר תברך יבורך . וכתב לעולם ברכת הרשע כברכת חמור, אלא היה יודע בחזון מי עומד להתברך והיה רץ ומברכו..<br />- רגע כמימריה. כלומר כזמן אמירתו, משך הזמן לומר תיבת &quot;רגע&quot;, כך מפורש כאן בירושלמי. ושם פליגי בזה רבי חלבו ורבנן, ורבנן אמרי כהרף עין. ויתכן שזה תואם את המ&quot;ד הקודם אחד מחמשת רבוא וכו', ופליגי כאן כשם שפליגי בירושלמי. ומאד מתאימים ב' תירוצי התוס' לב' הדיעות, לתי' קמא, כלם, רק למ&quot;ד כמימריה, ומ&quot;ד כהרף עין ע&quot;כ יענה כתי' ב'. ובלאו הכי צ&quot;ב בסוגיא מה שואלים שוב וכמה זעמו, הרי כבר שאלו והשיבו על זה מקודם.<br />- מניחים כתריהם ומשתחוים. מסמלים בזה שהם נכנעים לא רק באופן פרטי אלא בשם מלכותם.<br /><br />ג. טובה מרדות אחת בלבו של אדם. הגר&quot;ד פוברסקי זצ&quot;ל היה ממשיל זאת לתרנגולת מעופרת, יש שמוציאים כל גרגיר ומנקים כל כנף, ויש צובטים את התרנגולת עד שהיא מתנערת בכל כוחה ובכמה התנערויות הכל מתנקה.<br /><br />ד. ביקש שתשרה ונתן שנאמר וכו'. בפס' אין רמז שנתן רק שביקש, ואת זה תיקן רש&quot;י, עי&quot;ש.<br />- צדיק וטוב לו. על זה לא קשה. רק הכוונה אילו כל הצדיקים רע להם, הרי יש בזה מהלך קבוע, אבל כיון דאשכחנא צדיק וטב לו, תיקשי מדוע לחבירו רע. וראה את ה&quot;כגון&quot; של רש&quot;י.<br />- ופליגא דרבי מאיר. כלומר על הא דהודיעני, דענו לו וחנותי באופן של נשיאת חן ללא טעם (לפחות להבנת אנוש). ועל מאמר זה אנו סומכים ומבקשים על פיו בכמה תפילות (כגון בתפילת הנני העני).<br />- וראית את אחורי. ובהמשך הפס' ופני לא ייראו. אע&quot;פ שאי&quot;ז נוגע לפשט הגמ' רק לכתוב עצמו, לא אמנע מהזכיר דברי החת&quot;ס הידועים, שאין להבין את מהלכי הבורא מראש, רק כשהם מסתיימים ניתן להבין הכל במבט לאחור. וידוע משל הח&quot;ח על המזדמן לביהכנ&quot;ס ואינו מבין את פשר חלוקת העליות לפי איזה מפתח היא נעשית. ומשל החזו&quot;א על הרואה את החייט גוזר בד נפלא בלא לראות את התפירה. ואת העובדה שהיה הח&quot;ח מספר שבחיים ארוכים כמוהו לפעמים נפתרים שאלות, כמו ההוא שקרה לו אסון נורא ורק הח&quot;ח זכר איך יובל שנים קודם הוא זרק מביתו לשלג אלמנה עם ילדיה.","199","","4279","True","True","False","","1118","212.179.87.186","0","0","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21363","21362","צחקתי ב-ג. כי קראתי תרנגולת מֵעֹפֶרֶת","10/08/12 13:33","כב אב","תשע&quot;ב","13:33","יהודי_קדום","במקום מְעֻפֶּרֶת .","233","","4279","True","True","False","","135","109.67.176.52","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21364","21362","ל-א. ברכה היא תפילה","10/08/12 14:00","כב אב","תשע&quot;ב","14:00","דוד כוכב","אמרו במסכת בבא בתרא דף קטז ע&quot;א: <br />דרש ר' פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנא': (משלי ט&quot;ז) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה.<br />כלומר שיבקש מהחכם שיתפלל עבורו. וקשה, למה נהגו לבקש מהחכם ברכה.<br /><br />אלא שמצינו בתהלים פרק עב, טו:<br />וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ.<br />משמע שהברכה כתפילה, וכן פירש&quot;י:<br />&quot;ויתפלל בעדו תמיד וגו' - היא התפלה היא הברכה כשהקב&quot;ה אומר לאדם ברוך תהיה ל' תפלה הוא&quot;.<br /><br />עוד ראיה, מממדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ט:<br />&quot;משל לכהן שיצא לגורן ליטול תרומה ומעשר ובא בעל הגורן נתן לו תרומה ולא החזיק לו טובה נתן לו מעשר ולא החזיק לו טובה לאחר שנתן לו כל מה שהיה ראוי לכהן ליטול עמד בעל הגורן והוסיף לו מדה אחת של חולין החזיק לו טובה ונתפלל עליו&quot;.<br />כאן אמרו שכיון שהכיר לו טובה נתפלל עליו, וכעין זה ממש בפסוק בדברים כד, יג:<br />הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.<br />הרי שתפילה וברכה היינו הך לעניין זה.<br /><br />וכן אמרו ברות רבה (וילנא) פרשה ו, ב, י:<br />&quot;ויאמר ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך וגו', ר' יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, בועז היה בן שמונים שנה ולא נפקד, כיון שהתפללה עליו אותה צדקת מיד נפקד שנאמר ותאמר נעמי ברוך הוא לה', ריש לקיש אמר רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה כיון שנשאת למחלון וכיון שהתפלל עליה אותו צדיק נפקדה שנאמר ויאמר ברוכה את לה' בתי, ורבנן אמרין שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהן של צדיקים שנאמר ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה, היטבת חסדך האחרון מן הראשון וגו' &quot;.<br /><br />ובמסכת סופרים פרק יח הלכה ז:<br />&quot;וכן היה מנהג טוב בירושלים לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום, בן אחת עשרה שנה עד עצם היום, בן שתים עשרה להשלים, ואחר כך סובלו ומקרבו לפני כל זקן וזקן, כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים; וכל מי שהיה לו גדול ממנו בעיר, היה עומד ממקומו והולך לפניו, והיה משתחוה לו להתפלל בעדו; ללמדך שהם נאים ומעשיהם נאים, ולבם לשמים. ולא היו מניחין בניהם קטנים אחריהם, אלא היו מוליכין אותן לבתי כנסיות, כדי לחנכן במצות&quot;.","125","","4279","True","True","False","","212","95.86.74.222","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21365","21362","ל-ד.  &quot;שאין להבין את מהלכי הבורא מראש","10/08/12 14:06","כב אב","תשע&quot;ב","14:06","יהודי_קדום",", רק כשהם מסתיימים ניתן להבין הכל במבט לאחור.&quot;<br /><br />תמיד השתאיתי מה החיפוש ע&quot;י האדם (בכל תחום) אחר ההבנה של מעשי הקב&quot;ה?<br /><br />וקשה לי למה צריך &quot;להבין את מהלכי הבורא מראש&quot; וכי בסוף אבין ממש? או אפילו קמצוץ?<br /><br />אנסה להבהיר דבריי כ-  ' היותר הדיוט שאפשר להשיג...':<br /><br />מי שעיניו בראשו רואה את הבורא ללא הפסק בכל מקום, מצב וזמן ואינו חש לשאול שמא &quot;משהוא כאן לא בסדר&quot; – וכל רגע מחייו הוא ישאף לעובדו ולקיים מצוותיו בלי שאלות.<br /><b>וְרָאִ֖יתָ אֶת-אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ:</b> רק את<br /><span class='lightYellow'><b> אֲחֹרָ֑י </b></span>- 'אחר מעשה ה'' אולי אפשר לראות.<br /><br /> כל נסיון להצהיר שגם ניתן להבין את <br /><span class='lightYellow'><b>&quot;פָנַ֖י &quot; </b></span>- מהלכי הבורא והבריאה בעולמו -  <br /><span class='lightYellow'><b>&quot;לֹ֥א יֵרָאֽוּ&quot;</b></span> - אנשים כאלה! <br /><br />אין שום סיכוי שבעולם שמישהו בעולם יבין, אפילו לא משה רבנו ע&quot;ה, איך ברא הקב&quot;ה את היתוש או כל דבר אחר בעולמו.","233","","4279","True","True","False","","184","109.67.176.52","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21366","21362","הסיפור על הרוגאצ'ובר בסגנון קצת אחר","10/08/12 14:09","כב אב","תשע&quot;ב","14:09","כדי","פעם אחת נשא ונתן הרוגאצו'בר עם למדן ת&quot;ח אחד בדברי תורה. תוך כדי לימודם, באה אישה קשת יום וביקשה מהרוגאצ'ובר שיברכנה. נענה לה הרב בפסקנות האופיינית לו: &quot;אינני רבי! אני לא מברך אנשים!&quot; והמשיך מיד בשיחתו עם הלמדן כאילו לא קרה דבר, תוך שהיא עדיין עומדת במקום ומייחלת לברכה. לאותו למדן הציק קצת הדבר ולכן פנה אל הרב: &quot;הלא אמרו חז&quot;ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, ואם בהדיוט כך, כ&quot;ש ברכתו של הגאון שליט&quot;א!&quot;. השיב לו הרוגאצ'ובר: &quot;נו, עד שאומר לי לברך ע&quot;י ק&quot;ו, יברך הוא בלא ק&quot;ו&quot;.","249","","4279","True","True","False","","237","79.182.247.214","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21368","21364","ויתפלל בעדו תמיד.","10/08/12 14:29","כב אב","תשע&quot;ב","14:29","המכריע","נתעוררתי מדוע לא הביאו מפסוק זה שהקב&quot;ה מתפלל, שמתפרש שם שהקב&quot;ה יתפלל בעד שלמה ויברכהו.<br /><br />אגב מפס' זה מקור לנתינת פדיון... ויתן לו מזהב שבא - ויתפלל בעדו ויברכנו...","199","","4279","True","True","False","","225","212.179.87.186","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21369","21365","הבנה במעשי הבורא","10/08/12 14:35","כב אב","תשע&quot;ב","14:35","המכריע","אין חלילה הכוונה לחטט במה שלא הורשינו, אבל במה שניתן להבין ולהתפעל, הרי נצטוינו שאו מרום או ופועל ה' לא יביטו, וכן הרבה. אבל באמת הכוונה כאן היתה להנהגת הבורא עם בריותיו, ובדרך כלל לגבי האדם עצמו, שלפעמים התמיהה עולה מאליה, אין האדם בא לשאול האם לשאול שאלות, השאלה כבר קיימת בו, ואנו רק מסברים אזנו שייתכן שיום יבוא ואף הוא יבין, וגם אם לא, ודאי שעליו לסמוך על הבורא. וכבר חז&quot;ל משלו לאדם שישבה לו קוץ ולבסוף טבעה הספינה, ללמדנו על הלך רוח שכזה.","199","","4279","True","True","False","","243","212.179.87.186","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21367","21366","מצוה מהתורה","10/08/12 14:25","כב אב","תשע&quot;ב","14:25","דוד כוכב","לברך. לפחות כהכרת הטוב.<br />הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ. (דברים כד, יג).","125","","4279","True","True","False","","171","95.86.74.222","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21370","21366","הסיפור, מר א&quot;ח ומא&quot;ח ול&quot;פ","10/08/12 14:36","כב אב","תשע&quot;ב","14:36","המכריע","","199","","4279","False","True","False","","197","212.179.87.186","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21377","21366","כמדומני שהיה אומר למבקשים ברכתו","10/08/12 16:10","כב אב","תשע&quot;ב","16:10","קותי","יש כהן בעיר והיא שולח אותם לאור שמח","217","","4279","True","True","False","","143","89.139.181.20","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21417","21367","עוד על חשיבות ברכת זקנים","12/08/12 02:01","כד אב","תשע&quot;ב","02:01","דוד כוכב","בשני הקטעים האחרונים <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21364'>בהודעה לעיל באשכול זה</a>.<br />ואין זקן אלא מי שקנה חכמה. מסכת קידושין דף לב ע&quot;ב.<br />ובודאי שהמברך בכלל המצוה.","125","","4277","True","True","False","","123","95.86.110.238","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21379","21369","זה קצת כמו שאומרים לילד כשתגדל תבין","10/08/12 16:25","כב אב","תשע&quot;ב","16:25","קותי","הוא גדל וממשיך לא להבין.<br /><br />על כל סיפור יש סיפור נגדי. <br />ואנחנו נשארים תוהים ולא מבינים.","217","","4279","True","True","False","","215","89.139.181.20","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21398","21379","אין בעיה עם הנשארים בתמיהה, הבעיה היא","10/08/12 18:03","כב אב","תשע&quot;ב","18:03","יהודי_קדום","עם המביאים ושמים עצמם בעלי יכולת להבין את מעשי ה' -לטוב ולמוטב- ואף לתאר כיצד ברא ה' את העולם, איזה תהליכים עברו עליו לעשות זאת וכו'.","233","","4279","True","True","False","","216","109.67.176.52","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21405","21398","הרי אלו דבריו של קהלת","10/08/12 18:54","כב אב","תשע&quot;ב","18:54","קותי","קהלת פרק ה <br /><br />(<b>א) אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים:<br /></b><br /><br />כל קטע בפסוק ראוי להדגשה בפני עצמו כי לכל אחד לימוד על עמידתו של האדם לפני האלוקים  <br /><br />שבת שלום וכל טוב","217","","4279","True","True","False","","258","89.139.181.20","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21418","21417","רק לחשוב על הבעת פניו של הגאון אם היו","12/08/12 02:19","כד אב","תשע&quot;ב","02:19","כדי","מציגים לפניו את המקורות הנ&quot;ל...<br /><br />כוונתי היא שקשה מאוד להקשות קושייא או להעיר הערה של בקיאות (במיוחד בקיאות ישירה, רגילה, שהיא בגדר 'מלאכה' ולא 'חכמה' כהגדרתו של הגאון, עי' כה&quot;ג בשו&quot;ת צפנת פענח דווינסק ח&quot;א סי' יד) על מי שהיה מונה אותיותיה של תורה על אצבעותיו. כפשוטו ממש.","249","","4277","True","True","False","","317","79.177.220.254","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א",""),new Message("21419","21418","הלא אלו סייעתות לשיטת סידנא והאדמורי&quot;ם","12/08/12 03:25","כד אב","תשע&quot;ב","03:25","דוד כוכב","ואולי קיימים קשיים אישיים בהנהגות מסויימות.<br /><br />וככלל, את ההשקפה יש לבנות על פי המקורות. לא לפום חשש ומגורת תגובת הגאון, תהא עוצמת מעלתו אשר תהא. &quot;כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא... לא תגמרו מיניה&quot;. מסכת בבא בתרא דף קל ע&quot;ב.","125","","4277","True","True","False","","262","95.86.110.238","0","21362","ברכות|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);