var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21421;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21421","0","לא עשה ולא כלום","12/08/12 05:42","כד אב","תשע&quot;ב","05:42","דוד כוכב","מה פירוש &quot;לא עשה ולא כלום&quot;?<br />כיצד נלמד הדבר מהמעשה בסוכה?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17855'>על כך כאן</a>.","125","","4280","True","True","False","","1061","95.86.110.238","0","0","ברכות|יא ע&quot;א",""),new Message("21433","21421","כמה שאלות","12/08/12 11:32","כד אב","תשע&quot;ב","11:32","ינון","בס&quot;ד<br /><br />1. לכאורה לא רנב&quot;י, ולא הראיה שהוא מביא, לא פוסלים את ק&quot;ש של מי שקרא כדעת ב&quot;ש (וכמו שכבר הוזכר- כי אף לב&quot;ה אית להו מטין). מה שהוא אומר זה שמי שמקפיד לעשות דווקא כב&quot;ש הוא בעצם מגלה דעתו שדברי ב&quot;ה לא נכונים ואין לקרוא &quot;כדרכו&quot; אלא בהטייה ערבית ומעומד שחרית כב&quot;ש, ובכך הוא &quot;עובר על דברי חכמים&quot; שהרי הלכה כב&quot;ה, ו&quot;כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה&quot; (לעיל ד:). וגם בראייתו - אמרו לר&quot;ט: כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב&quot;ה, מלשון התוכחה משמע שזה דווקא מדין &quot;כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה&quot;, ולא נאמר שום דבר על זה שלא יצא ידי חובתו.<br /><br />2. גם בתוס' המוזכר, אינו מסיק שקריאתו פסולה (להפך- מסקנתו היא שיצא בדיעבד)<br /><br />3. הרב כתב: <span class='bordeaux'><b><i> והראיה היא מרבי יוחנן בן החורנית שמן הסתם היה מדקדק במצות ולא חשש שאינו יוצא ידי חובתו לדברי בית שמאי. וכן יש ראיה מכך שלא אמרו לו זקני בית הלל דבר, גם לא שיהא זהיר שלא להמשך אחר שולחנו, או שטוב יעשה לכתחילה להכניס שולחנו.</i></b></span><br />לא הבנתי: מה ראיה מר' יוחנן בן החורנית שלא חשש אם לדעת ב&quot;ש הוא טעה?<br />ומה ראיה מכך שזקני ב&quot;ה לא אמרו לו דבר? הרי לדעת ב&quot;ה לכתחילה מותר לקיים כך מצוות סוכה!<br /><br />4. גם דברי הרמ&quot;ע מפאנו אין בהם משמע לפסול ק&quot;ש בהטייה. אלא <b>רמי בר יחזקאל קילס דעת ב&quot;ש</b>- והשווה אותה לדעת ב&quot;ה, <b>רנב&quot;י גינהו</b>- את מי שעושה דווקא כב&quot;ש, כמו שכתבתי ב-1, אבל לא אמר שלא יצא ידי חובתו, וגם רב יוסף רק הוציא מדעת רמי בר יחזקאל &quot;לא עשה&quot;, לומר שאין לקלס דעת ב&quot;ש ולהשוותה לדעת ב&quot;ה, והוציא מדעת רנב&quot;י &quot;ולא כלום&quot;- שאין צריך לגנות העושה כך, אחרי שגם ב&quot;ה אית להו הטייה.<br /><br />5. במוסגר, לגבי הסוכה, לכאורה ראייתם של ב&quot;ה מאותו מעשה היא ש<b>זקני ב&quot;ש</b> הם שלא אמרו לו דבר (שהרי זקני ב&quot;ה הלכו יחד עם זקני ב&quot;ש לבקרו ואף אחד לא אמר לו דבר- כולל זקני ב&quot;ש)! ועל זה חולקים ב&quot;ש וטוענים שכן העירו לו.<br />ומה אמרו לו: &quot;אם כך היית נוהג לא קיימת מצוות סוכה מימיך!&quot; ולפירוש רבינו שמעיה משמעות דבריהם היא לא שבוודאות מעולם לא קיים מצוות ישיבה בסוכה, אלא שיש לחשוש לכך שנמשך אחר שולחנו ואכל מחוץ לסוכה, ובעצם כל סוכותיו היו <b>בדיעבד</b> ומעולם לא קיים את מצוות הסוכה <b>לכתחילה</b>.<br /><br />עוד ניתן לומר שמחלוקתם נסובה על הסוכה עצמה ולא על האכילה, מלשון &quot;פוסלין ומכשירין&quot; המופיעה במשנה כלומר- ב&quot;ש פוסלין סוכה שאי-אפשר להכניס בתוכה אלא ראשו ורובו והשולחן מבחוץ, ולשון &quot;פוסלין&quot; גם משמע לכתחילה, אבל אם ישב בסוכה כזו והקפיד לא להמשך אחר שולחנו יצא י&quot;ח בדיעבד (וכך גם משמע מדברי רבינו שמעיה שאמר: &quot;דאע&quot;ג דמן הדין יצא וכו'&quot;) אפילו לב&quot;ש.","301","","4280","True","True","False","","268","37.60.47.243","0","21421","ברכות|יא ע&quot;א",""),new Message("21454","21433","נסיון לתשובות","12/08/12 20:26","כד אב","תשע&quot;ב","20:26","דוד כוכב","1. הדיון אינו בדברי רנב&quot;י אלא בדברי רב יוסף.<br /><br />2. לדעת רב שמעיה שבתוספות, לרב יוסף, למרות שהיה ראוי להיות שיהא יוצא בדיעבד, חכמים פסלו את קריאתו.<br /><br />3. הראיה הנלמדת מכך היא שלדעת בית הלל אין עדיפות להחמיר כדברי בית שמאי.<br /><br />4. נכון. מדברי הרמ&quot;ע מפאנו עולה שאינו סובר כר' שמעיה שלרב יוסף הקריאה נפסלת, אלא כדעת הגר&quot;א והנחלת דוד.<br /><br />5. אני לא הבנתי כך. לפירוש רבינו שמעיה משמעות דבריהם היא שבוודאות מעולם לא קיים מצוות ישיבה בסוכה, משום שגזרת חכמים (לבית שמאי) פסלה את קריאתו.<br /><br />הדברים: &quot;לא קיימת מצות סוכה מימיך&quot; משמעותם במפורש שגם בדיעבד לא קיים את המצוה. ודברי רבינו שמעיה שאמר: &quot;דאע&quot;ג דמן הדין יצא וכו'&quot; פירושם שכך הוא דין התורה בטרם באו חכמים ופסלו אפילו בדיעבד.","125","","4280","True","True","False","","250","95.86.110.238","0","21421","ברכות|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);