var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21434;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","43")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21434","0","כמה שאלות בדף יא","12/08/12 12:26","כד אב","תשע&quot;ב","12:26","ינון","בס&quot;ד<br /><br />1. הלימוד מ&quot;בשבתך בביתך&quot; לפטור מעוסק במצווה ברור. אבל מאי משמע לברייתא לפטור מ&quot;בלכתך בדרך&quot; דווקא חתן? (או שמא היה ידוע שחתן פטור משום טרדא ורק חיפשו מקום לסמוך?)<br /><br />2. מעשה בר' ישמעאל וראב&quot;ע שהיו מסובין- לענ&quot;ד יש לומר שהיו מסובין ביום והגיע זמן ק&quot;ש של ערבית, ולכן ראב&quot;ע היטה ור' ישמעאל אמר לו &quot;אתה עשית כדברי בית שמאי&quot;.<br />ועוד- שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה, יש לומר שר' ישמעאל זקף רק כתגובה להטייתו של ראב&quot;ע ואילו לא היה ראב&quot;ע מטה היה ר' ישמעאל נשאר בהטייתו ולא זוקף.<br />האם זה מוכרח או שאפשר לומר אחרת?<br /><br />3. אומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים -  מדוע רש&quot;י מפרש &quot;יהיה כנגד המשחיתים&quot;- כעת שקילסתם אותו אשחיתנו? זה קצת מקרטע בלשון....<br />הרי ניתן לפרש כך: &quot;אמרו לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים&quot;- כלומר לא בהכרח שקילסו אותו אלא אולי אף העירו לו: זקנך מגודל, לך וסדר אותו! השיב להם: לא גידלתי אותו בפני עצמו, אלא כקונטרה וכאנטי-תזה למשחיתי הזקן. אילו לא היו משחיתי זקן אף אני לא הייתי מגדל אלא מגלח מפעם לפעם. &quot;כך אתה כל זמן שאני זקוף אתה מוטה עכשיו שהטיתי אתה זקפת?&quot;- כלומר כאילו בכוונה אתה עושה  הפוך ממני!<br />(זקן מגודל הוא לא מה שנקרא &quot;הדרת פנים&quot; אלא כזה המגודל פרא ולא מסדרים אותו בתספורת. &quot;משחיתים&quot;- לפי הפסוק &quot;ולא תשחית את פאת זקנך&quot;, כלומר עוברים על דברי תורה ומגלחים הכל ללא השארת פאה).<br /><br />4. אם רב יחזקאל &quot;תני&quot;- כלומר שנה הלכה ממקור תנאי כלשהו, איך רב יוסף ורנב&quot;י יכולים לחלוק עליו? ואם אין זה ממקור תנאי, איך הוא יכול לומר כך? הרי &quot;ב&quot;ש במקום ב&quot;ה אינה משנה&quot;!<br /><br />5. ואידך מאי? אר&quot;י אמר שמואל וכן אורי ליה ר' אלעזר לר' פדת בריה: &quot;אהבה רבה&quot;<br />תנ&quot;ה אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה. ורבנן אמרי אהבת עולם וכה&quot;א כי אהבת עולם אהבתיך וכו'.<br />איך יצא שהברייתא קיימא כמ&quot;ד אהבה רבה ורוב הפוסקים פסקו אהבת עולם?<br />איך זה שברי&quot;ף הגרסא שונה וכולם סמכו על זה ואין אף הערה על חילופי הגרסאות (בכל מקום אחר מופיע &quot;גרסינן&quot; ו&quot;לא גרסינן&quot;)?<br /><br />6. בשביל מה הגמרא צריכה &quot;לימא יוצר אור ובורא נוגה&quot;? במה עדיף &quot;נוגה&quot; על פני &quot;חושך&quot;?<br /><br />7. הא דאמרינן &quot;לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר&quot; זה מחליש את הלימוד, כי אפשר להבין אחרת מאותו מקרה ולדחות, וכך גם עושים כאן לגבי מאי אותה &quot;ברכה אחת&quot; שברכו במקדש. מדוע לא השתמשה הגמרא באותו עקרון לעיל ט. לגבי קביעת ההלכה של ריב&quot;ל כרשב&quot;י, לדחות אותה (או שנאמר שעצם זה שהציטוט הוא &quot;ע&quot;י הדחק&quot; זה כבר דחייה לקביעת ההלכה)?<br /><br />להגדיל תורה ולהאדיר","301","","4280","True","True","False","","1191","37.60.47.243","0","0","ברכות|יא ע&quot;א",""),new Message("21436","21434","לגבי 4","12/08/12 12:31","כד אב","תשע&quot;ב","12:31","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/tafrir-braytotalshemamorahum.pdf'>ראה כאן</a>","46","","4280","True","True","False","","343","77.127.91.232","0","21434","ברכות|יא ע&quot;א",""),new Message("21443","21434","ל-3,1 ו-6.","12/08/12 15:19","כד אב","תשע&quot;ב","15:19","כדי","1. אם כי בפשטות הלימוד הוא רק מייתורא דקרא ולא ממשמעותו, בכל זאת יתכן לפרש דדווקא מקרא דבלכתך בדרך מפיק לחתן ע&quot;פ הך דריש קידושין (ב:) וביאה איקרי דרך וכו'.<br /><br />3. באמת כך פירש הרא&quot;ש בתוספותיו. ומזה הערתי בעבר על מה שכתב בשו&quot;ת חתם סופר (חאו&quot;ח סי' קנט) ז&quot;ל: הוא דבר דלא נמצא בש&quot;ס ופוסקים וגם לא בשום ספר מספרי חצונים שיהיה הפרש בין ישראל לאינו ישראל בגילוח הזקן כי אז גם כל האומות היו מגדלים זקניהם כו'. אבל לא נמצא בשום מקום שיהיה בזה משונה מנהג גוים. עכ&quot;ל. והרי נמצא הדבר בגמ' לפירוש התוס' רא&quot;ש. ותפיסה אין בזה, שאיני יודע אם נדפס בימיו, אבל יש בזה כדי הערה.<br /><br />6. הלא מפורש בגמ' דנוגה הוא לישנא מעליא יותר מחושך, והוא משום שיש במשמעותו גם אורה. עי' בפסחים (ח.).","249","","4280","True","True","False","","178","79.177.241.93","0","21434","ברכות|יא ע&quot;א",""),new Message("21452","21443","בקשר ל-6","12/08/12 18:49","כד אב","תשע&quot;ב","18:49","ינון","בס&quot;ד<br /><br />יתרה מזו- נוגה הוא אור ולא חושך (גם אם מועט) וראה לעיל ו: &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot;<br />השאלה שלי היא למה הגמרא מראש רוצה לשנות את &quot;יוצר אור ובורא חושך&quot; ל&quot;יוצר אור ובורא נוגה&quot;? זה הפוך מהניסוח המקורי!","301","","4280","True","True","False","","260","37.60.47.243","0","21434","ברכות|יא ע&quot;א",""),new Message("21457","21443","ראיות לכאן ולכאן","12/08/12 21:22","כד אב","תשע&quot;ב","21:22","דוד כוכב","רלב&quot;ג שמואל ב י ד:<br />&quot;ויגלח את חצי זקנם - כדי לנוולם וזה לאות שלא היה מנהגם לגלח זקנם שאם היו מגלחים זקנם היה אפשר להם להסיר הבשת מעליהם בשיגלחו הנשאר מזקנם&quot;.<br /><br />כמדומה שרוב האומות העתיקות היו מגדלים זקן. אך המצרים היו מתגלחים, וכך גלוי בציוריהם הרבים.<br /><br />משך חכמה ויקרא יט, כז:<br />&quot;בספר אהבת יונתן (של רבי יונתן איבשיץ) מביא מדרש: שאלו לרבי, מפני מה אתם מגלחים שער ראשכם ואין אתם מגלחים פאת זקניכם?&quot;.<br />קצת משמע שהשואלים לא היו נוהגים כך. והיינו הרומאים, וכך הוא בפסליהם.","125","","4280","True","True","False","","228","95.86.110.238","0","21434","ברכות|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);