var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21658;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21658","0","סרכיה נקט ואתי","17/08/12 10:25","כט אב","תשע&quot;ב","10:25","אלעד סטופל","הגמ' אומרת שמי שפתח ב&quot;ולמען ירבו ימיכם&quot; ואינו זוכר אם קרא כל הפסוקים של פרק ג', אינו חוזר שכן &quot;סרכיה נקט ואתי&quot; וניתן להניח שהפרשה שגורה בפיו ואין צריך לחזור.<br /><br />ראיתי בעבר שהנימוק &quot;סרכיה נקט ואתי&quot; משמש מקור הלכתי לקולות גם בענייני טומאה וטהרה (ספק בחציצה) וגם בענייני כשרות כדוגמת ספק אם מלח הבשר שאינו צריך למלוח שוב.<br /><br />האם מדובר בכלל שיסודו בדיני חזקה, רוב או נימוק אחר?<br /><br />ושאלה נוספת - ספק ברכות להקל ולכן אם נסתפק אם בירך לא יחזור, אבל בק&quot;ש אין בעיה לחייב אותו לחזור ולומר שנית פסוקים וא&quot;כ מדוע שייך כאן כלל זה?","282","","4277","True","True","False","","1180","95.86.98.192","0","0","ברכות|טז ע&quot;א",""),new Message("21662","21658","תשובות","17/08/12 11:15","כט אב","תשע&quot;ב","11:15","כדי","הנה מה שהזכיר עניין זה לגבי מליחה, הוא בט&quot;ז יו&quot;ד סי' סט ס&quot;ק כד. והנוב&quot;י מהדו&quot;ק (חיו&quot;ד סי' נג) למד מזה לעניין ספק אם סרקה (ומייתי ליה בפ&quot;ת יו&quot;ד סי' קצט ס&quot;ק ב). ובט&quot;ז שם כתב טעם זה כסניף לעוד כמה טעמים להתיר אם הסתפק לו אם מלח. ומלשון הט&quot;ז משמע דעתו דמהני מטעם רוב. ובנקה&quot;כ השיג עליו שם בכל דבריו, וגם את טעם זה האחרון דחה וכתב דלא שייך כאן רוב. ולדבריו נראה שזה שמועילה סברת סרכיה נקיט ואתא, הוא מכח אומדנא דכיוון שכך רגיל על לשונו, אמרינן שאם המשיך כך מסתמא אמר כהוגן.<br />ובירושלמי כאן הגירסא &quot;חזקה כיוון&quot;. וכעי&quot;ז לעניין אחר איתא בירושלמי פ&quot;א דתענית ה&quot;א, דכל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הוא מזכיר. ועי' במג&quot;א (ס' תקפט ס&quot;ק ה) שהביא ירושלמי שאם היה מהלך ונעמד, חזקה שכיוון לשמיעת קול שופר. והנה חזקה זאת נראה שאינה כחזקה רגילה דוגמת חזקה דמעיקרא וכד', אלא הוא עניין רגילות ואומדנא, וכמו בעירובין (י:) חזקה אין אדם מנח פתח גדול ונכנס בפתח קטן, וכן ביומא (פה:) חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו, ובב&quot;ב (ה:) חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו, ובכתובות (י.) חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, ובגיטין (סד:) חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה, וכן הרבה כיוצא באלו בש&quot;ס. וכל אלו הם חזקה דמכוח סברא, שכיוון שהרגילות היא כך, אנו אומרים שמסתמא גם עכשיו כן הוא. ועי' בשו&quot;ת מהרי&quot;ט (חאה&quot;ע סי' כז) שמבואר כן.<br /><br />ולגבי השאלה השלישית:<br />ראשית, אם אינו צריך מעיקר הדין אין שום טעם לחייבו, כמו בדינא דספק דרבנן לקולא, דלדעת הרבה מהאחרונים זהו אפילו כשיכול להחמיר. ועוד, דעיין במאירי בברכות (יג:) ובמגילה (כה.) דמפסוק ראשון ואילך אין לכפול התיבות. וכ&quot;מ בשו&quot;ת מהרלב&quot;ח (סי' עג) ע&quot;ש. וע&quot;ע בשו&quot;ת מגן אבות למאירי (סי' א) ובעֵרך השלחן (סי' סא ס&quot;ק ג). ולכן, לצד שכבר קרא את אותם פסוקים, נמצא שכופל את התיבות בחינם.","249","","4277","True","True","False","","245","79.177.244.42","0","21658","ברכות|טז ע&quot;א",""),new Message("21707","21658","עיין בחידוש ודיוק ברש&quot;י על דף זה","19/08/12 06:58","א אלול","תשע&quot;ב","06:58","אלף בית רשי","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18114'>כאן</a> במדור להעמיק","278","","4275","True","True","False","","244","70.52.25.102","0","21658","ברכות|טז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);