var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2214;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2214","0","נגינה ותורה","14/05/10 16:44","א סיון","תש&quot;ע","16:44","דוד כוכב","&quot;(שמואל א פרק טז פסוק יח) וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ. ידע נגן - שיודע לישאל, גבור - שיודע להשיב, איש מלחמה - שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה וכו'&quot;.<br /><br />מה הקשר בין נגינה לשאלה בדברי תורה?<br /><br />א. איש יֹדֵעַ נַגֵּן חי בעולם של רגש וכואב לו כשהענין אינו ברור לו דיו, ואז הוא שואל ודורש הסבר שלם. ככתוב בתהלים עז, ז אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי.<br />משמעות נגינתו בלילות ששח עם לבבו ורוחו מחפשת מענה ואינו מניח לו לישון.<br /><br />ב. איש יֹדֵעַ נַגֵּן, כפי כישוריו בהבעת עומק רגשותיו, כך הוא יודע לרדת לעומקן של דברים להבחין בדברים המצריכים ליבון ולנסח בבהירות את &quot;שאלת החכם חצי התשובה&quot; (שו&quot;ת הריטב&quot;א סימן קע).<br />ואמרו באגדת בראשית (בובר) פרק ו, א: &quot;אומן גדול היה דוד כשהיה מבקש דבר מן הב&quot;ה מנגנו (פי' אינגיניו בלע&quot;ז פירוש, היה מעמיק מחשבתו כמו הנהו נגאני דארעא מיקרו (ב&quot;ק דף ק&quot;ג ב&quot;ב דף ס&quot;א) בורות עמוקות) היה שואל תחילה את הקלות, ואח&quot;כ את החמורות&quot;.<br /><br />ג. מי שהוא יֹדֵעַ נַגֵּן שומע כל זיוף קל, וכואב כשהוא רואה את הסוגיה דחוקה מלהיות אמת לאמיתה. והוא חש לברר את הקושיות החבויות, עד שמתבררת הסוגיה בפירושה הנכון.<br />וזהו שאומר נעים זמירות ישראל (תהילים כה, ה) הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם.<br />פירוש, אתה הוא המדריכני והמלמדני לגלות את האמת בתורתך (וכעין תהלים קיט, יח: גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ), כי אתה הוא המושיעני תמיד, שכן תמיד אני רוגש ומשתוקק ותקותי בקרבתך ובהבנת תורת אמיתך.<br />וכן הוא אומר בתהלים פרק לג ב-ד<br />הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה: כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה:<br />הרי מפורש שישרות דבר ה' היא הסיבה לשִׁיר ונַגֵּן.<br /><br />ומה בדבר מי שלא בר הכי לנגן?<br />אמרו במסכת מגילה דף לב. <br />&quot;ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה - עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים {וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם}. מתקיף לה אביי: משום דלא ידע לבסומי קלא מִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם קרית ביה?! אלא...&quot;.<br />הרי שמי שלאו בר הכי לזמר, ודאי לא יגרע חלקו להקרא תורתו חֻקִּים לֹא טוֹבִים.<br />אולם את מעלת הקורא בנעימה ושונה בזמרה, לא שללה הגמרא.","125","","5105","True","True","False","","1108","95.86.65.197","0","0","סנהדרין|צג ע&quot;ב",""),new Message("2217","2214","ישר כח, ותוספת קלה:","14/05/10 18:11","א סיון","תש&quot;ע","18:11","אבינועם","בנצח ישראל (למהר&quot;ל, פל&quot;ב ד&quot;ה ומה שאמר) ביאר שזה משום שהיודע נגן והשואל דבר הלכה שניהם שוים בענין השמחה, שהרי התורה משמחת את לב האדם, וכששואל אדם איזה דבר הרי הוא משמח לב השומע.<br /><br />ערוך-השולחן בהקדמה לחושן-משפט:<br />זאת היא תפארת תורתינו הקדושה והטהורה, וכל התורה כולה נקראת שירה, ותפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה, וזהו עיקר הנעימות. ומי שמשוטט בים התלמוד יראה נעימות משונות בכל הקולות המשונות זה מזה.","45","","5105","True","True","False","","276","84.229.145.80","0","2214","סנהדרין|צג ע&quot;ב",""),new Message("2249","2214","היודע לישאל","18/05/10 08:09","ה סיון","תש&quot;ע","08:09","ברוך","יישר כח. נראה לי שיש מקום לדייק עוד, מדוע היודע נגן הוא דווקא היודע לישאל, כלומר היודע כיצד לקבל שאלות.<br />כל מי שניגן בפני קהל יודע, כי נגינה זו שונה באופן משמעותי מנגינת אימון טכנית, או אפילו מנגינה חסרת לצורך הקלטה וכדומה. נגינה (ברמה גבוהה) בפני קהל מחייבת הזדהות רגשית בין המנגן לבין הקהל. המנגן חש את הקהל בעת הנגינה, ומכוון את גווני הנגינה לפי הקהל, אף שהיצירה היא יצירה קבועה ומוגמרת. רק מנגן כזה יוכל להוציא את שאול מן ה'רוח הרעה' השורה עליו.<br />כך גם בדברי תורה. עוד קודם לתשובה, היודע לישאל יודע להשתתף בשאלתו של השואל. הוא אינו פילוסוף היושב במגדל שן ועונה משם לשאלותיהם של פשוטי העם, אלא חש בצערו של השואל ומשתתף בסיטואציה אליה הוא נקלע. השתתפות זו עצמה מהווה פעמים רבות סיוע לא פחות מאשר עצם התשובה.","86","","5101","True","True","False","","283","77.127.70.116","0","2214","סנהדרין|צג ע&quot;ב",""),new Message("2218","2217","יפה","15/05/10 21:16","ב סיון","תש&quot;ע","21:16","דוד כוכב","","125","","5104","False","True","False","","91","95.86.68.29","0","2214","סנהדרין|צג ע&quot;ב",""),new Message("2257","2249","דבריך תואמים מאוד את נוסחתינו בגמרא","18/05/10 14:13","ה סיון","תש&quot;ע","14:13","דוד כוכב","אמנם נוסחת הילקוט שמעוני בשמואל א רמז קכה <br />יודע נגן - שיודע לשאול.","125","","5101","True","True","False","","131","95.86.68.29","0","2214","סנהדרין|צג ע&quot;ב",""),new Message("2400","2257","גירסת הרש&quot;ש","31/05/10 07:45","יח סיון","תש&quot;ע","07:45","דוד כוכב","&quot;גמ' יודע נגן שיודע לשאול. כצ&quot;ל&quot;.<br /><br />וכן גורסים ספר בניהו בן יהוידע לבעל הבן איש חי על סנהדרין דף צג ע&quot;ב - &quot;שם יודע נגן שיודע לשאול. פירוש על דרך שאלת חכם חצי תשובה&quot;.<br /><br />וספר נצח ישראל למהר&quot;ל מפראג פרק לב (פעמיים שם) -<br />&quot;ומה שאמר &quot;יודע נגן&quot; - 'יודע לשאול', פירוש, מי ש&quot;יודע נגן&quot; והשואל מדה אחת להם. לפי שהתורה משמח לב האדם, וכאשר ישאל אדם הוא משמח לב השומע, ופותח את לבו עד ששמח, כמו שעושה מי שיודע נגן&quot;. <br /><br />וכן הגירסה בספרים הבאים:<br /><br />במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יג סימן י.<br />אוצר המדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 163.<br />בעל הטורים על במדבר פרק ז פסוק יג.<br />מנורת המאור (הקדמון) חופת אליהו רבה עמוד 484.<br />שו&quot;ת הרדב&quot;ז בתוכן העניינים חלק ג חושן משפט, בסימן יח ד&quot;ה אמור מעתה, ושם בילקוט החנוכי סימן כד.<br />תורה תמימה הערות קהלת פרק י הערה ה.<br /><br />והגרסה בעין יעקב על מסכת סנהדרין אות (קמו) - יֹדֵע נַגֵּן - שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.<br />על פי גירסה זו, כך יש לפרש גם נוסחה דידן - לישאל = לִישְׁאֹל, שאילו היה לִישָׁאֵל היו כותבים להשאל.","125","","5088","True","True","False","","214","213.151.41.20","0","2214","סנהדרין|צג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);