var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22236;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22236","0","מאי נפק&quot;מ אי רבי ישמעאל אי רבי אלעזר?","28/08/12 23:28","י אלול","תשע&quot;ב","23:28","אלעד סטופל","<b>מאי נפק&quot;מ אי רבי ישמעאל ברבי יוסי אי רבי אלעזר ברבי יוסיי?</b><br /><br />איתא בגמרא ברכות כ&quot;ז ע&quot;ב: &quot;אמר ר' זירא אמר רבי אסי אמר ר' אלעזר א&quot;ר חנינא אמר רב בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת כי אתא עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה&quot;<br /><br />מאי נפק&quot;מ אי עסקינן בר&quot;י ברבי יוסי או ברבי אלעזר ברבי יוסי, והאם מדובר שהתפלל של שבת בערב שבת או של מוצ&quot;ש בשבת?<br /><br />בתוס' ד&quot;ה צלי של מוצ&quot;ש וכו', ביאר שניתן להתפלל ערבית של מוצ&quot;ש בשבת רק בכהאי גוונא שיש לו צורך מצוה לעשות במוצ&quot;ש. ובראשונים הנוספים על אתר הסבירו שמדובר במקרה של אונס (וראה שו&quot;ע או&quot;ח רצ&quot;ג, ג, ומ&quot;ב שם, ח').<br /><br />ראיתי בעבר, ולא זכור לי היכן, שעולא מעדיף להעמיד הגמרא באופן שידובר ברבי אלעזר ברבי יוסי, שכן הוא היה מקורב למלכות והיה נשלח למשימות של פיקוח נפש, אונס, ובכהאי גוונא יש היתר להתפלל של מוצ&quot;ש בשבת, ולענין זה ראה גמרא מעילה יז: <br /><br />&quot;אמר להם תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי <b></b>שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות<b></b> הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו אמרו טבית אמר ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה הכירו בו שהוא יהודי החזירום <b></b>אמרו מי ילך ויבטל הגזרות, ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ואחריו מי ילך ר&quot;א בר ר' יוסי אמר להם רבי יוסי ואילו היה אבא חלפתא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להם ר' שמעון אילו היה יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להו רבי יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה ר' שמעון דקא מסתפינא קביל עליה דלא ליענשיה אפילו הכי ענשיה<b></b> כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם מנין לדם השרץ שהוא טמא עקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי ואמר (ויקרא יא) וזה לכם הטמא אמר ליה ר' שמעון מעקימת שפתיך אתה ניכר שתלמיד חכם אתה אל יחזור הבן אצל אביו יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת יבא הנס מכל מקום קדים הוא על בברתיה דקיסר כי מטא התם אמר בן תמליון צא בן תמליון צא וכיון דקרו ליה נפק אזל אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה והיינו דאמר רבי אלעזר בר רבי יוסי אני ראיתיה בעיר [רומי] והוו עליה כמה טיפי דמים:","282","","4267","True","True","False","","1219","212.76.110.83","0","0","ברכות|כז ע&quot;ב",""),new Message("22270","22236","ישר כח!","29/08/12 08:26","יא אלול","תשע&quot;ב","08:26","הראל","התקשיתי בכך ולא מצאתי מי שביאר - תודה!<br /><br />ומדוע הקפידו לציין אם היה בצד תמרה או בצד עמוד?<br />ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6324&st=&pgnum=156&hilite='>מגיד תעלומה</a> (ד&quot;ה שם כי אתא) כתב שהיו מקפידים לציין את המקום המדוייק - מפני שהוא טוב לזיכרון!<br />וראה עוד שם בהמשך דבריו הצעה נוספת ע&quot;פ הזוהר.<br />וע&quot;פ פירושיו אלו אפשר גם ליישב את קושייתך באותן האופנים.","46","","4266","True","True","False","","310","84.228.168.17","0","22236","ברכות|כז ע&quot;ב",""),new Message("22340","22270","דוגמות","30/08/12 01:44","יב אלול","תשע&quot;ב","01:44","דוד כוכב","מסכת שבועות דף לד ע&quot;ב:<br />&quot;ההוא דא&quot;ל לחבריה: מנה מניתי לך בצד עמוד זה, א&quot;ל: לא עברתי בצד עמוד זה, אתו תרי סהדי אסהידו ביה דהשתין מים בצד עמוד זה, אמר ר&quot;ל: הוחזק כפרן. מתקיף לה ר&quot;נ: האי דינא פרסאה הוא! מי קאמר מעולם? בעסק זה קא&quot;ל.<br />איכא דאמרי, ההוא דא&quot;ל לחבריה: מנה מניתי לך בצד עמוד זה, א&quot;ל: לא עברתי בצד עמוד זה מעולם, נפקו ביה סהדי דהשתין מים בצד עמוד זה, אמר ר&quot;נ: הוחזק כפרן. א&quot;ל רבא לר&quot;נ: כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש, עביד לה ולאו אדעתיה&quot;.<br /><br />מסכת קידושין דף ע ע&quot;ב:<br />&quot;אמר ליה: דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא? א&quot;ל, הכי אמר שמואל: כל דאמר מדבית חשמונאי מלכא קאתינא - עבדא הוא&quot;.","125","","4265","True","True","False","","119","212.76.113.73","0","22236","ברכות|כז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);