var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22326;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22326","0","לולא תורתך שעשועי לדף כ&quot;ח (ע&quot;א ו-ע&quot;ב)","29/08/12 22:38","יא אלול","תשע&quot;ב","22:38","אלעד סטופל","<b></b>לולא תורתך שעשועי לדף כ&quot;ח<b></b> <br /><br />א.&quot;....היה ר&quot;ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא ייכנס לבית המדרש&quot; – האם היה באותה תקופה רנטגן? קורא מחשבות? איך שומר הפתח יכול היה לדעת מי תוכו כברו? הרי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב? מסביר האדמו&quot;ר מסדיגורא, כי השומר בכניסה היה מנסה לדעת מי עומד לפניו והיה מערים קשיים, אבל מי שתוכו כברו ובאמת מעונין ללמוד תורה, עושה כל התחבולות בשביל להיכנס, ואם אין ברירה ייכנס גם דרך החלון...<br /><br />ב. הגמרא מביאה מחלוקת לגבי השאלה כמה ספסלים התווספו. מה זה משנה כמה ספסלים התווספו? מדוע הגמרא לא מציינת כמה תלמידים התווספו?  מסביר בילקוט הגרשוני שעתה נכסו לבית המדרש גם כאלה שאין תוכם כברם, ואלה נכנסים רק אם יש להם תנאים נאותים ללימוד, והדבר הראשון זה הספסל לשבת עליו...<br /><br />ג. &quot;אמר להו ההוא כובס אנא אזילנא&quot;, המהר&quot;ל מפרש שבכל מקום שנאמר כובס הכוונה לחוזר בתשובה, שנקרא כובס משום שמכבס נשמתו מחטאיו.<br /><br />ד. &quot;מאן דלביש מדא ילבש מדא, ומאן דלא לביש מדאי ימר ליה למאן דלביש מדא שלח מדך ואנא אלבשיה&quot; – הסיפא תמוהה. הרי רבי אלעזר בן עזריה לא ביקש מר&quot;ג לתת לו להיות נשיא במקומו, ורבי אלעזר נעתר לבקשת חכמים שביקשו למנותו. אודה למי שיאיר עיני.<br /><br />ה. &quot;ואותו תלמיד רבי שמעון בן יוחאי הוה&quot;. מנהל הפורום הרב הראל הביא את דברי הרב ראובן מרגליות שמתייחס לכך. מומלץ לכולם לקרוא ההסבר היפה, אם כי בקצרה ייאמר שכיון שרבי שמעון בן יוחאי תורתו אומנותו, לכן הגמרא אומרת שהוא זה שהסתפק בשאלה האם תפילת ערבית רשות או חובה, שכן אם היא רשות, לא יפסיק בשבילה מלימודו.<br /><br />ו. &quot;רבי זירא כי הוה חליש מגרסא, הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן בר טובי. אמר כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא&quot;, ולכאורה קשה והרי התנא אומר &quot;אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס&quot;. <br /><br />בחיד&quot;א הסביר שה&quot;מ רק בדבר שמחויב לעשותו, אך כאן כיון שלא היה היה רבי זירא מחויב לעשות הדבר ל&quot;ש לומר אל תהיו כעבדים. בבני יששכר הסביר שה&quot;מ היכן שהשכר של המצווה הוא גשמי, אך היכן ששכר המצווה הוא רוחני, ודאי שמותר. התורה כותבת &quot;...והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך&quot;, ומכאן ששכר המצווה הוא יראת שמים, ולפיכך הדבר מותר.<br /><br />וזכורני ששאלה דומה נשאלת גם על הגמרא הידועה בר&quot;ה, ב&quot;ב ופסחים, &quot;האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או בשביל שאהיה בן עוה&quot;ב הרי זה צדיק גמור&quot; והקשו והרי אל תהיו כעבדים על-מנת לקבל פרס. ויש שפירשו, ר&quot;ח, שהגרסה היתה &quot;צ&quot;ג&quot; בר&quot;ת ובטעות פירשו צדיק גמור, אך הכוונה היא לצדקה גמורה, אך זכורני שראיתי בזמנו הסבר נפלא של בעל הערוך לנר על גמרא זו, לפיו אין כאן אל תהיו כעבדים, שכן כל מה שהוא רוצה שבנו יחיה ויוכל לעבוד את ה' שנים ארוכות וכן לזכות לחיי עוה&quot;ב שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.<br /><br />ודברי הערוך לנר נפלאים, אך אין הספר ת&quot;י ואודה למי שיוכל להביאם ככתבם!!<br /><br />ושאלה דומה הקשו גם על משה רבינו, מפני מה נתאוה משה רבינו להיכנס לארץ, וכי לאכול מפריה ולשבוע מטובה הוא צריך? אלא אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל ולא ניתן לקיימם אלא בארץ, אכנס לארץ ויתקיימו על-ידי, ולכאורה הרי גם כאן נאמר אל תהיו כעבדים, ויש שרצו גם כאן להסביר שמשה רבינו רצה שכר רוחני, ודי בדברינו.<br /><br />ז. הסיפור על פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי מעורר קושיות גדולות ודשו בהן רבים. בכלל זה נשאלת השאלה, מפני מה צדיק כה גדול נתיירא, ומדוע בכה בפני תלמידיו. וראיתי בעבר שהסבירו שריב&quot;ז בכה בפני תלמידיו, שכן ידע שידונו אותו בשמים גם על התלמידים שהשאיר ולכן היה חשוב לו מאד ללמדם מוסר כדי שח&quot;ו לא יזקפו לחובתו דברים לא טובים שעשו.<br /><br />וברוח ימים אלו, נפנה לגמרא בר&quot;ה, &quot;שאלו מלאכי השרת את הקב&quot;ה, מפני מה לא אומרים שירה (הלל) בר&quot;ה וביו&quot;כ? אפשר ספרי מתים וספרי חיים פתוחים לפני ואתם אומרים שירה&quot;, ובפשטות הכוונה במילים ספרי מתים לאלו שימותו וכדברי הגמ' ג' ספרים נפתחים, ואולם ר' חיים מוולוזין הסביר שהכוונה בספרי מתים לאלו שכבר מתו, ותימה ומה יש לדון כל שנה שוב את אלו שמתו, וביאר כי כל אדם משאיר אחריו בעולמו צאצאים או ספרים או דברים שפועלים מכוחו, ולכן כל שנה נדון על צאצאיו, ספריו, ואם מכוחו או מכוח כוחו נעשו מעשים טובים נזקף לזכותו, בבחינת &quot;ברא מזכה אבוה&quot;, וח&quot;ו להיפך.","282","","4261","True","True","False","","1220","212.76.110.83","0","0","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22338","22326","פירוש הערוך לנר על &quot;האומר סלע זו לצדקה","30/08/12 00:45","יב אלול","תשע&quot;ב","00:45","אלעד סטופל","בשביל שיחי' בני או בשביל שאזכה לחיי העוה&quot;ב, הרי זה צדיק גמור&quot; (ראש השנה, ד, ע&quot;א)<br /><br />&quot;לעניות דעתי יש לומר שודאי מי שאומר לרבו אעבוד אותך באמונה בשביל שתתן לי שכר, הרי זה מגונה, אבל האומר לרבו אעבוד אותך באמונה בשביל שתרשני שנים רבות להיות עבדך אין זה מגונה. אדרבה הרי זה משובח שמראה דבקות לרבו ולכן מי שאומר הרי סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני או שאזכה לחיי עוה&quot;ב, הרי הוא חפץ חיים לו ולבניו בלבד וכבר נאמר כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך, א&quot;כ אינו חפץ חסד רק עניינים להודות לה' חסדו ושיעבדו בניו להקב&quot;ה ימים רבים, לזה באמת צדיק גמור יקרא&quot;.","282","","4260","True","True","False","","177","212.76.110.83","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22355","22326","ל-ד'","30/08/12 04:02","יב אלול","תשע&quot;ב","04:02","המכריע","יש לומר שהציבור הוא המורד בר&quot;ג ומורידו מנשיאותו, ואכן הוא העמידבפועל את ראב&quot;ע אבל ברעיון כאילו הציבור לובש את בגדי הנשיאות, וזה אשר שלח ר&quot;י את הכובס להעיר לציבור על הנהגתם.","199","","4260","True","True","False","","144","212.179.87.186","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22365","22326","[ללא נושא]","30/08/12 06:15","יב אלול","תשע&quot;ב","06:15","זקן ומסכן","משה אמר: אכנס לארץ ויתקיימו על ידי. לא אמר: ואקבל שכרם.","320","","4260","True","True","False","","114","95.86.82.157","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22380","22326","תשובות נוספות","30/08/12 10:36","יב אלול","תשע&quot;ב","10:36","בתר ממוצע","<u>בקשר לשאלה א'</u><br /><br />1. יש הסבר שהשומר בדק את האנשים בדרישה וחקירה כפי שעושים לעדים בכדי לעמוד על מהותם.<br />2. יש הסבר שהשומר קיבל הנחיה מראש מר&quot;ג שהיה בעל רוח הקודש לראות מי תוכו כברו ולכן עשה את הסינון מראש.<br />3. יש הסבר שהיה נדרש לשלם כסף עבור הכניסה ומי שלא רצה לשלם כנראה אין תוכו כברו.<br /><br /><u>בקשר לשאלה ה'</u><br />בפשטות ראיתי שמתרצים כי בתחילה חששו לציין את שמו כי בגללו נגרמה &quot;מחלוקת&quot; אך לבסוף שרואים את גדולתם של חכמי ישראל ניתן לציין את שמו.<br /><br /><u>בקשר לשאלה ו'</u><br /><br />לעשות מצוה על מנת לקבל שכר זה נקרא &quot;אל תיהיו כעבדים...&quot; אבל להכריח את עצמי בקיום מצוה שאני לא מחוייב בה זה בסדר.","138","","4260","True","True","False","","208","193.27.93.1","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22359","22355","עי&quot;ל","30/08/12 05:19","יב אלול","תשע&quot;ב","05:19","דוד כוכב","נכון שבתחילה לא ביקש, אבל עכשיו בודאי ידרוש שלא יורידוהו, כמו שאמרו במסכת מנחות דף קט ע&quot;ב:<br />&quot;בתחלה כל האומר עלה לה, אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול ברח ממנה, וכשעלה בקש להרוג את דוד&quot;.","125","","4260","True","True","False","","132","212.76.113.73","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22374","22365","הפסקת באמצע. המשך עוד שורה.","30/08/12 09:53","יב אלול","תשע&quot;ב","09:53","כדי","&quot;אמר לו הקב''ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר וכו'&quot;.<br />וע&quot;ש במהרצ&quot;ח.","249","","4260","True","True","False","","241","79.176.205.129","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א",""),new Message("22375","22374","טעיתי","30/08/12 09:59","יב אלול","תשע&quot;ב","09:59","זקן ומסכן","הסתכלתי רק בציטוט, לא במקור.","320","","4260","True","True","False","","119","95.86.82.157","0","22326","ברכות|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);