var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22354;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22354","0","הערות לברכות כח עמ' ב'","30/08/12 03:56","יב אלול","תשע&quot;ב","03:56","המכריע","ה. (כח:) לצלויי דמוספים ביחיד. חזינן דכבוד הרב קודם לתפילה בציבור, ואף רב אויא לא פלג על זה, רק דחשש מצד אחר דהקדמת תפילתו לצבור, אבל לעצם החשבון הסכים.<br /><br />ו. והם עמלים ואינם מקבלים שכר. פי' הח&quot;ח דהיינו השכר אצלם הוא על התוצאה ולא על העמל, אבל בתורה מקבל שכר על כל שלבי יגיעתו בסוגיא גם קודם שכיוון אל האמת ואף אם לא כיוון כלל. – והם רצים לבאר שחת. בפשטות הכוונה שאינם זוכים לחיי נצח השמורים לעמלי התורה. ובגמ' לא הביאו פסוק על זה. ומציינים שבירושלמי וברי&quot;ף (בחלק מכתבי היד) הביאו פסוק שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת, והוא יותר מתיישב מהקרא הנהוג תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה וגו', שקצת רחוק לבקש כך ולכנות כך ליושבי קרנות בעלמא. וכך נוסח בני תימן.<br /><br />ז. כשחלה רבי אליעזר. ברעק&quot;א מביא גירסא ראב&quot;ע. וזה יותר מתיישב, דעי' סו&quot;פ ד' מיתות פטירת רבי אליעזר באופן אחר. ואולי אזהרתו על כבוד חביריו הוא ממה שאירע לו עם ר&quot;ג ור&quot;י. – ואחת של גיהנום ואיני יודע. כבר כתבתי במק&quot;א דבארחות חיים להרא&quot;ש נשא ק&quot;ו לכל אדם בהעלות על לב את חרדת ריב&quot;ז. ובאמת רבים תמהו איך יתכן שריב&quot;ז שלא הלך ד&quot;א ללא תורה ותפילין, ראשון ואחרון בביהמ&quot;ד וכו' כל עוף הפורח וכו' וכו', איך יעלה על דעתו שדרכו לגיהנום. ויש שביארו שחשש שטעה בבקשו את יבנה ולא את ביהמ&quot;ק, ולזה יצא חזקיהו לקראתו להורות לו הדרך שצדק בהעדיפו את לומדי התורה על ההשתדלות הטבעית וכמו שנהג חזקיהו שסמך על לימוד התורה ולא התכונן כלל למלחמה בדרך הטבע וזכה לו.<br /><br />ח. העושה תפילתו קבע. היינו כמשא ליפטר. ויש ראשונים דס&quot;ל דלא יצא בזה ידי חובתו. וכדאי להתעורר, כי הדבר מצוי הרבה יותר משנדמה ללא התבוננות. כמעט בכל פעם שממהרים לצאת ומזדרזים בתפילה, מלבד הפסד הכוונה, עוד זאת נכנסים בקלות לשטח הזה של תפילת קבע. וידועים הסיפורים על גדולי ישראל שהחמיצו טיסות והפלגות וכדומה בעת עמדם להתפלל, והיינו מפני שלא רצו להיכנס לחשש תפילת קבע ודין גרמא להו. תן לחכם ויוסיף לקח.<br /><br />ט. הני י&quot;ח. עי' רעק&quot;א דבתנחומא עוד טעמים. ולפנינו על הגליון מביא זאת רב נסים מירושלמי. וכמד' דבתנחומא נוסף רק טעם א' נוסף של חי מזמורים עד יענך, שכבר הובא בריש מכילתין בהדגש אחר קצת. – לרב יוסף כנגד אחד. מה יומתק דענין האחדות הוא אכן ממש נגד המינים. והבן.","199","","4260","True","True","False","","1021","212.179.87.186","0","0","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22382","22354","עוד על תפילתו קבע מהחזו&quot;א","30/08/12 11:03","יב אלול","תשע&quot;ב","11:03","כדי","כיאה לתגובה על הודעה של ענף מהאילן הגדול מרנא החזו&quot;א, לנו נאה להזכיר שמועה בשמו שלא הוטבו בעיניו אלו שהסתכלו בשעון על מנת לכוון את תפילתם בזמן הנץ החמה במדוייק, והיה חושש בזה משום העושה תפילתו קבע.<br />מחכה לגושפנקא ואולי גם לקצת תוספות.","249","","4260","True","True","False","","244","79.176.205.129","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22385","22354","ושמעתי בשיעורו של הרב מינץ משל למה הדבר","30/08/12 11:25","יב אלול","תשע&quot;ב","11:25","יהודי_קדום","דומה:<br /><br />כשאדם מזמין אינסטלטור לפתוח סתימה בכיור תמורת סכום קבוע הרי השרברב יכול לעמול דקותיים או שבועיים שכרו כבר נקבע וקצוב, מה שאין כן העמל בתורה: גם אם ח״ו קשה עליו ההבנה ואף אם לא יגיע להשגתה הרי על כל רגע בעמלו מקבל הוא שכר. <br /><br />ויפה בעיניי עד למאוד.","233","","4260","True","True","False","","152","109.64.148.147","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22413","22354","העושה תפילתו קבע ועוד","30/08/12 18:33","יב אלול","תשע&quot;ב","18:33","שלמה שטרסברג","במשנה נאמר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים<br />בגמרא נתנו 4 הסברים למילה קבע שתפילתו דומה עליו כמשאוי, שאינו אומרה בלשון תחנונים, שאינו מחדש בה דבר,שאינו אומרה עם דמדומי חמה<br /><br />להסבר הראשון שתפילתו דומה עליו כמשאוי הפרוש המקובל הוא כפי שהסברת וכן הביא המאירי &quot;כלומר חוק קבוע עלי להתפלל אתפרק ממנו מהר&quot;<br /><br />וראיתי הסבר יפה של בעל ההפלאה בספרו פנים יפות על התורה שמבאר מדוע קבע דומה כמשאכי המחשבה היא העיקר בתפילה והיא מחיה את הדיבור כמו הנשמה שמחיה את הגוף אבל דיבור ללא מחשבה הוא כמשא כגוף בלי נשמה (לפי הסבר זה משמע שתפילתו יכולה להיות כמשא גם אם לא מחפש להפטר ממנה כמה שיותר מהר אלא לא מקדיש לה מחשבה)<br /><br />ובמשך חכמה ויקרא פרק ט&quot;ז כתב וז&quot;ל &quot;להראות כי הוא ברחמים ותחנונים, ואין תפילתו קבע לאמור שהשם יתברך מחויב למלאות רצון בקשתו...&quot; (וזה כיוון אחר לגמרי למושג קבע ולא ראיתי לא בגמרא ולא בראשונים מי שהסביר כך)<br /><br />וביחס להסבר האחרון בגמרא יש לעיין מדוע הוא נקרא קבע אם לא מתפלל עם דמדומי חמה ואולי כי כשצריך להתפלל לפי זמן הנץ הרי הזמן לא קבוע אלא משתנה ולכן זה לא קבע וצ&quot;ע<br /><br />ביחס לתפילת 18 כנגד מה בירושלמי הובאו 4 הסברים שיטת ריב&quot;ל נוספה שם והיא כמו מה שהביא כבודו מהתנחומא ונוסף שם טעם נוסף של ר' חנינא בשם ר' פנחס שזה נלמד משמונה עשרה פעמים שהוזכרו האבות בתורה וא&quot;כ יש לנו סה&quot;כ 5 הסברים השלוש של הבבלי ועוד שנים נוספים שנוספו בירושלמי<br /><br />נראה שהמספר פחות חשוב והשאלה המרכזית שצריך לתת עליה את הדעת האם יש הבדל במשמעות התפילה או בדרך שבה האדם צריך לבוא לתפילה או בשאלה על מה האדם מתפלל וכ' לפי ההסברים השונים","205","","4260","True","True","False","","381","95.86.89.246","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22383","22382","אכן","30/08/12 11:12","יב אלול","תשע&quot;ב","11:12","המכריע","כך באמת נהגו בכל מנייני תלמידיו, ונמנעתי בכוונה מהזכיר זאת.","199","","4260","True","True","False","","161","212.179.87.186","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22387","22382","האם אני יכול להבין שהרב המכריע","30/08/12 11:27","יב אלול","תשע&quot;ב","11:27","יהודי_קדום","הוא ענף לחזו״א?","233","","4260","True","True","False","","222","109.64.148.147","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22409","22382","ואני שמעתי עוד","30/08/12 17:31","יב אלול","תשע&quot;ב","17:31","זקן ומסכן","על מרנא החזו&quot;א שבתפלת ערבית של מוצ&quot;ש היה מחפש שלושה כוכבים, ולא כמו שאנו מתפללים לפי השעון, (אבל מן הסתם אינו קשור לכאן, -החזו&quot;א סבר שזמן צאה&quot;כ אינו מספר דקות קבוע אחרי השקיעה אלא משתנה לפי העונות, וצריך ליישב עם &quot;זמן הליכת ד' מילין&quot;).<br />ענף --בשלשלת מוסרי התורה, או בעץ המשפחתי?.","320","","4260","True","True","False","","185","95.86.82.157","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב",""),new Message("22384","22383","אפשר לשאול מה הכוונה או שבזה החמצנו אותה","30/08/12 11:15","יב אלול","תשע&quot;ב","11:15","כדי","?","249","","4260","True","True","False","","282","79.176.205.129","0","22354","ברכות|כח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);