var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2258;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2258","0","בר נפחא","18/05/10 17:41","ה סיון","תש&quot;ע","17:41","דוד כוכב","&quot;אמר ריש לקיש: טבא דנפחא מדבר נפחא&quot;.<br />פירש רש&quot;י:<br />&quot;טבא מליה דר' יצחק נפחא מדבר נפחא - ר' יוחנן דמקרי בר נפחא בכולא התלמוד, כמו (בבא מציעא פה, ב) מאן עייל - בר נפחא. נראה למורי דאביו של ר' יוחנן הוי נפחא ולהכי מיקרי בר נפחא&quot;.<br /><br />ובהמשך הגמרא:<br />&quot;והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה&quot;.<br /><br />נתקשו המפרשים מה עניין שתי הסוגיות זו לזו.<br />עוד קשה, וכי מכבודו של רבי יוחנן שיהו מזכירים בכל מקום שאביו נפח היה?<br /><br />אלא, שחכמים רבים נקראו רבי יוחנן.<br />רבי יוחנן בן זכאי, רבי יוחנן בן ברוקא, רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן בן החורנית, רבי יוחנן בן אלעזר, רבי יוחנן בן תורתא, רבי יוחנן בן דהבאי, רבי יוחנן בן גודגדא.<br />ורק רבי יוחנן בר נפחא נקרא רבי יוחנן סתם, ולא נתפרסם שם אביו, שלא היה חשוב כלל.<br />כי הזכרת שם האב מורה על כך שיפה כח האב ככח הבן. כמשמע במסכת מגילה דף טו. &quot;אמר עולא: כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות - בידוע שהוא נביא בן נביא. שמו ולא שם אביו - בידוע שהוא נביא ולא בן נביא&quot;. ובמסכת סנהדרין דף צח. &quot;אמר ליה: מאי אמר לך? - אמר ליה: שלום עליך בר ליואי. - אמר ליה: אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי&quot;. <br />שמצד אחד זכות גדולה היא שהבן ממשיך לעסוק בתורה במקום אביו. אך גם זכות יותר גדולה שממקום שהיה ללא תורה כלל, מתגדלת התורה.<br /><br />שאמרו במסכת בבא מציעא דף פה.<br />&quot;כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם, - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר (ישעיהו נט) ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם... מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה&quot;.<br />וכן מסופר לפני כן שם על רבינו הקדוש שהיה מחזר אחר צאצאי החכמים דוקא, להשיבם לדרך התורה.<br /><br />ולמרות זאת אמרו שם:<br />&quot;כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (ירמיהו ט&quot;ו) אם תשוב ואשיבך לפני תעמד.<br />וכל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה - מבטלה בשבילו, שנאמר (ירמיהו ט&quot;ו) ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה&quot;.<br /><br />וזהו שרמזו לאותו בר נפחא, ואמרו בהמשך הגמרא כאן: &quot;והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה&quot;.<br />ובמסכת נדרים דף פא. &quot;שלחו מתם... הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה, שנאמר: (במדבר כד) יזל מים מדליו, שמהן תצא תורה&quot;.<br />שיש להם מעלה שבכוחם לחדש יותר בתורה. ואילו הבא מזרע של חכמים אינו אלא ממשיך את תורת אבותיו.<br />וזהו פירוש לשון &quot;שמהן תצא תורה&quot;, כמו שאמרו בויקרא רבה (וילנא) פרשת שמיני פרשה יג סימן ג <br />&quot;אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא&quot;.","125","","5113","True","True","False","","1402","95.86.68.29","0","0","סנהדרין|צו ע&quot;א",""),new Message("2259","2258","המשך","18/05/10 17:41","ה סיון","תש&quot;ע","17:41","דוד כוכב","וגם לכן נקרא בר נפחא, נפח עוסק באש כבמסכת בבא קמא דף לב:<br />&quot;הנכנס לחנותו של נפח, ונתזה ניצוצות וטפחה לו על פניו...&quot;.<br />והעוסק באש ובפחם משחיר, כמו שאמר רבן גמליאל לרבי יהושע במסכת ברכות דף כח. לאחר שראה שקירות ביתו שחורות: &quot;מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה&quot;.<br />וענה לו רבי יהושע: &quot;אי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים&quot;.<br />שחרות פנים זו אינה אלא עסק התורה מתוך דחקות ועניות. כאמרם מסכת עירובין דף כא: <br />&quot;קווצותיו תלתלים. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. שחרות כעורב, - במי אתה מוצאן – במי שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש. רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב&quot;.<br />וכדלקמן במסכת סנהדרין דף ק. <br />&quot;דרש רבי יהודה ברבי סימון: כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה - הקדוש ברוך הוא מבהיק זיויו לעולם הבא, שנאמר (שיר השירים ה') מראהו כלבנון בחור כארזים&quot;.<br /><br />וכן רבי יוחנן היה משחיר את פניו מתוך עניותו כנפח ועוסק בתורה.<br />על דחקותו הרבה של רבי יוחנן לעסוק בתורה, למדנו במסכת תענית דף כא. <br /><br />&quot;אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין (דברים ט&quot;ו) אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? - אמר ליה: לא. אמר: מדשמעי אנא ואילפא לא שמע. שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. אמר ליה רבי יוחנן: איהדר ואוקי בנפשאי (דברים טו) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ&quot;.<br /><br />ובויקרא רבה (מרגליות) פרשה ל, א<br />&quot;ר' יוחנן הוה מטייל סלק מטבריא לצפורין והוה ר' חייא בר אבא מסמך ליה. מטון חד בית חקל, אמ' הדין בית חקלא הוה דידי וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. מטון חד דבית כרמא, אמ' הדין בית כרמא דידי הוה וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. מטון חד דבית זיתא, אמ' הדין בית זיתא דידי הוה וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. שרי ר' חייא בכי. אמ' ר' יוחנן מה את בכי, אמ' ליה על דלא שבקת לסיבותך כלום. אמ' ליה חייא ברי קלה היא בעיניך מה שעשיתי, שמכרתי דבר שניתן לששה ימים וקניתי דבר שניתן לארבעים יום. עולם כולו ומלואו לא נברא אלא בששה ימים, דכתיב כי ששת ימים עשה י&quot;י את השמים ואת הארץ (שמות כ, יא), אבל התורה ניתנה לארבעים יום, שנאמר ויהי שם עם י&quot;י ארבעים יום וארבעים לילה (שמות לד, כח), וכתיב ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה (דברים ט, ט). כד דמך ר' יוחנן היה דורו קורא עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה (שיר השירים ח, ז), שאהב ר' יוחנן את התורה. בוז יבוזו לו (שיר השירים ח, ז')&quot;.","125","","5113","True","True","False","","199","95.86.68.29","0","2258","סנהדרין|צו ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);