var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22625;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22625","0","מי הוא הערוד?","04/09/12 12:42","יז אלול","תשע&quot;ב","12:42","שלמה שטרסברג","ערוד. מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד: (רש&quot;י)<br />האם יש במציאות יצור שנולד מצב ונחש? אשמח אם מי שמבין בתחום יתייחס לכך","205","","4255","True","True","False","","1256","164.138.112.51","0","0","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22633","22625","מהו הצב?","04/09/12 16:45","יז אלול","תשע&quot;ב","16:45","דוד כוכב","צב פה אינו הזוחל המחופה בביתו. אלא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%A6%D7%91'>חרדון הצב</a> או הדומה לו. הערוד איפוא הוא סוג של נחש או זוחל הדומה לחרדון דרקון.","125","","4255","True","True","False","","242","95.86.71.56","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22638","22625","מה המשותף בין: ערוד, סלמנדרא, עכבר שחציו","04/09/12 16:55","יז אלול","תשע&quot;ב","16:55","יהודי_קדום","בשר וחציו אדמה, עכבר הים?<br /><br />תשובה: כולם בע&quot;ח שהוזכרו ע&quot;י חז&quot;ל בעלי תכונות משונות ושונות מאלו המוכרות בבע&quot;ח המוכרים לנו וקרובים להם בשמם:<br /><br />הערוד - מוזכר פעם אחת בתנ&quot;ך &quot;מִֽי-שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ&quot; (איוב לט,ה) ופעמים הרבה במשנה ובגמרא.<br /><br />ערוד במשנה בכלאים, פרק א - משנה ו  הוא חמור הבר שהוא מין חיה (שם, פרק ח - משנה ו).<br /><br />וכך במקומות רבים. ומדוע אצלנו ערוד הוא &quot;מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד&quot; לפי רש&quot;י הקדוש? <br /><br />לשון הגמרא כופה פירוש זה: &quot;מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא אמר להם הראו לי את <b>חורו </b>הראוהו את חורו&quot; .<br /><br />לנחש יש חור - הערוד ידוע שהוא חית בר שאינו שוכן בחור.<br /><br />אבל מה נעשה ולא ידוע על סוג נחש ששמו ערוד, איך נשלב?<br /><br />בשביל זה שלח לנו הקב&quot;ה את רש&quot;י הקדוש שבחר בשילוב שני בע&quot;ח זוחלים שאינם נזקקים זה לזה ובמקרה הנדיר בו נזקקו יצא הערוד.<br /><br />וכי יכול ליהיות משהו אחר?","233","","4255","True","True","False","","475","109.64.148.147","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22647","22625","מהסיפור, כאן ובירושלמי, זה סוג של נחש","04/09/12 21:17","יז אלול","תשע&quot;ב","21:17","Almuaddib","אם נדייק מהסיפור, הרי שמדובר בנחש ארסי - שכן מה שמזיק הוא נשיכתו, ומדובר בנחש בגודל שאדם מטילו על כתפו.<br /><br />מאחר ובגרסה בירושלמי הוא אינו מכונה ערוד אלא חברבר, והואיל ויש לנו תאור של נחש ארסי, אם הייתי צריך לנחש, הייתי מנחש שמדובר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/79/Vipera_palaestinae_-_D7-12-5116.JPG'>בצפע ארצישראלי</a>, משום שהוא עונה על התנאים האמורים.<br /><br /><br /><br />לגבי רש&quot;י, הייתי מחפש מהו המקור של רש&quot;י, זה נראה כמקור מדרשי כלשהו, ואז יתכן שמשמעותו אינה פשט זואולוגי אלא אחרת. בכל אופן, כפי שהעכבר שחציו אדמה אינו טורד את מנוחתי - כך גם דברי רש&quot;י כאן לא ידירו שינה מעיני, למרות שבבירור אין יצור שנולד מזיווג של צב ונחש, או חרדון ונחש, וכד'.<br /><br /><br />(הסיבה לכך שאין זה טורד את מנוחתי, היא משום שמבחינה מדעית, בתקופתו של רש&quot;י, דברים כאלו נחשבו לאפשריים. אם טובי המדענים דאז חשבו כך, זו היתה אמת מדעית לשעתה.)","107","","4255","True","True","False","","434","77.127.167.45","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22655","22625","אוי לו לערוד - לדעתי מדובר בלטאת הכוח","04/09/12 22:44","יז אלול","תשע&quot;ב","22:44","student","ראשית ראה לעניין זה דבריו המאלפים של ד״ר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=2581'>משה רענן</a> שדווקא לא העלה את האפשרות שבנדון אבל חידד שלפי אבן שושן צריך לקרוא Arvad ולא arod כשם החיה דמוית החמור.<br /><br />כשקראתי את הקטע עלתה לי לראש לטאת הכוח - הכוח האפור היה בעבר בישראל, הכשתי/נשיכתו ארסית ואני יכול להבין מדוע ראו בו הכלאה של צב ונחש (מה גם שלפי ויקיפדיה מוצאו מהנחש), בנוסף שמו בערבית waral מעט דומה ל arvad או arwad (אם כי לשונית אין שום קשר). ערך על החיה המופלאה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/כוח_(לטאה)'>הזאת כאן</a>.<br /><br />ראה תמונה משכנעת לתזה הזאת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.megapixel.co.il/forum/index.php/gallery/image/357-לטאת-כוח/'>בקישור הזה</a> (ראש של צב, לשון של נחש).","177","","4255","True","True","False","","1173","87.69.59.123","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22648","22638","מה אעשה לך, שעובדות הטבע אינן משנות לך?","04/09/12 21:20","יז אלול","תשע&quot;ב","21:20","Almuaddib","אין בנמצא עכבר שחציו אדמה וחציו בשר, הכינים אינן נבראות מן הזיעה, ונחש וצב אינם מזדווגים - ואף אם תנסה להפרותם במעבדה - לא תקבל כלום.","107","","4255","True","True","False","","240","77.127.167.45","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22652","22647","כב' כותב &quot;ואז יתכן שמשמעותו אינה פשט","04/09/12 22:12","יז אלול","תשע&quot;ב","22:12","יהודי_קדום","זואולוגי <b>אלא אחרת</b>&quot; - <span class='bordeaux'><b>נכון !</b></span>  קרה משהו שם שטיבו וטבעו לא נהיר לנו היום, ובהחלט ייתכן שהמציאות שהייתה היא המציאות שהבאת עם הצפע הארצישראלי - אבל זוהי הרחבה של יריעת הלימוד והידע של ימינו  ואינה מתמקדת בלימוד המציאות כפי שנתפסה אז - וזה יכול להיות פספוס ענק בלימוד הגמרא.","233","","4255","True","True","False","","158","109.64.148.147","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22658","22647","מקורו של רש&quot;י מגמרא בחולין קכז עמ' א'","05/09/12 01:01","יח אלול","תשע&quot;ב","01:01","המכריע","","199","","4254","False","True","False","","162","212.179.87.186","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22649","22648","האמנם?","04/09/12 21:46","יז אלול","תשע&quot;ב","21:46","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/1153-sFile.pdf'>ראה כאן</a> דעות שונות לגבי הכינים. <br />והסוגיה בענין הכינים מפורסמת...<br /><br />ולגבי עכבר שחציו שחציו בשר וחציו אדמה:<br /><br />פיהמ&quot;ש  לרמב&quot;ם (חולין ט, ו):<br />והתהוות העכבר דוקא מן העפר, עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו, הוא ספור מפורסם מאד.  ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו.  ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל.<br /><br />תפארת  ישראל (חולין ט, ו):<br />ואני שמעתי אפיקורסים מלגלגין על בריה זו שנזכרת כאן ובסנהדרין (צא.), ומכחישים ואומרים שאינה במציאות כלל.   לכן ראיתי להזכיר כאן, מה שמ&quot;כ בספר אשכנזי שחיבר חכם אחד מפורסם בחכמי האומות ושמו לינק בספרו הנקרא אורוועלט חלק א' עמוד 327, שנמצא בריה כזאת בארץ מצרים במחוז טהעבאיס, ונקראת העכבר ההיא בלשון מצרים דיפוס יאקולוס ובל&quot;א שפרינגמויז,  אשר החלק שלפניה, ראש וחזה וידיה, מתוארים יפה,  ואחוריה עדיין מגולמים ברגבי ארץ. עד אחר איזה ימים תתהפך כולה לבשר.  ואומר מה רבו מעשיך ה'.","46","","4255","True","True","False","","548","84.228.30.159","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22650","22648","אוי...אוי... שאתה לא תבין מה שכתבתי?","04/09/12 21:59","יז אלול","תשע&quot;ב","21:59","יהודי_קדום","כל מה שכתבת נכון, ומספר לומדי הגמרא שיחלקו על כך הוא מיעוט, ואני כמוך יודע זאת וכו' וכו' - אבל מה יצא מזה? נמחק את קטעי הגמרא שמספרים שהסלמנדרא נולדת מאש? שדמה מיוחד? <br /><br />בלימוד הגמרא אני מניח למציאות הידועה בימינו ומקבל את שכרי גם על עכבר הים וגם על הצב שזיווג נחש או להיפך וכו'.<br /><br />נכון שאם מישהו יבוא ויגיד שזו מציאות מוחלטת מה שאמרו חכמים שמותר להרוג כינה בשבת <b>כי היא נולדת מזיעה  </b>אשתדל להחזירו ללימוד הנכון וכו'  אם אמצא לנכון.<br /><br />שים לב ללשון בה כתבתי: היא מצביעה על הבעייתיות או ליתר דיוק עלהעובדה שהבאת &quot; אין בנמצא...&quot; אך שומרת על המשך לימוד הגמרא בלי להיכנס לבעיית היה או לא היה. הנה כך:<br /><br />&quot;<b>כולם </b>בע&quot;ח שהוזכרו ע&quot;י חז&quot;ל בעלי תכונות <b>משונות ושונות </b>מאלו המוכרות בבע&quot;ח המוכרים לנו וקרובים להם בשמם&quot;<br /><br />משונה ושונה מהמוכר = לא קיים בלשון נקיה.<br /><br />אבל מה נעשה <b>ולא ידוע על סוג נחש ששמו ערוד</b>, <span class='bordeaux'><b>איך נשלב</b></span>? = לא קיים בלשון נקיה.<br /><br />&quot;בשביל זה שלח לנו הקב&quot;ה את <b>רש&quot;י הקדוש שבחר בשילוב </b>שני בע&quot;ח זוחלים שאינם נזקקים זה לזה&quot; <span class='lightYellow'><b>=</b></span> כך מוצא רש&quot;י הקדוש מוצא להסביר את התופעה העל טבעית בסיפור ר' חנינא בן דוסא שמטרתו החינוכית לומר לנו: &quot;אין ערוד ממית אלא החטא ממית&quot;.<br /><br />הרי כל מה שאמרת כתבתי בשורה האחרונה בלשון נקיה: <br /><span class='lightYellow'><b>&quot;וכי יכול ליהיות משהו אחר?&quot; </b></span><br /><br />וכל אחד יוכל לפרש את השאלה כשאלה צינית ומי שלא מפרשה כך גם טוב לו.","233","","4255","True","True","False","","286","109.64.148.147","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22661","22648","עובדות הטבע הן שיש מינים שנכחדו","05/09/12 05:56","יח אלול","תשע&quot;ב","05:56","אחי","ומשום מה האפשרות הזו כלל לא הועלתה.","325","","4254","True","True","False","","133","89.139.214.23","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22651","22649","אכן כן, וכסיפא בדברי הרמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש","04/09/12 22:09","יז אלול","תשע&quot;ב","22:09","Almuaddib","וכמובן, תמיד נוכל להכריז שלש פעמים ביום במקהלותינו נשתנו הטבעים, נשתנו הטבעים, נשתנו הטבעים.<br /><br /><br />דומני כי מדברי הרב קאפח זצ&quot;ל קראתי על אותו אחד שהבטיח להראות לו עכבר כזה בחורף בשדה, והראה לו חולד שחציו במאורתו - בין רגבי העפר - וחציו בחוץ.<br /><br /><br />נ.ב.<br />רבים-רבים עוד יותר, העידו על העולם כי הוא שטוח, ומצאנו כמוהם גם בין קדמונינו, והדברים ידועים.","107","","4255","True","True","False","","222","77.127.167.45","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22653","22650","שני מאמרים מצויינים של הרב ירון בן דוד","04/09/12 22:14","יז אלול","תשע&quot;ב","22:14","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14468'>האם חי יכול להיווצר מדומם?</a><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5828'>סלמנדרה</a>","58","","4255","True","True","False","","233","84.228.30.159","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א",""),new Message("22664","22655","ערוד הפסים","05/09/12 08:11","יח אלול","תשע&quot;ב","08:11","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A8'>הכח האפור</a> מצוי עדיין בארץ, אם כי נדיר. יתכן שזו סיבה לכך שתוקפנותו נתמעטה. כמו גם בנמרים.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A8'>הכח האפור</a> אינו ארסי כמדומני, הוא תוקף באמצעים אחרים, וגם זה עונה למינוח 'מזיק את הבריות'. אך יתכן שהיה קיים בארץ גם מין ארסי.<br />יתכן שהשם ערוד מאפיין את הפסים שלגופו. פסים קיימים גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=2581'>לערוד - חמור הבר</a>.<br />מצאנו עוד בעלי חיים השונים לגמרי בעלי שמות זהים, אולי בגלל מאפיין זהה.<br />כגון קיפוף - תוספות מסכת חולין דף סג ע&quot;א ד&quot;ה באות; ותוספות מסכת נדה דף כג ע&quot;א ד&quot;ה קריא.","125","","4254","True","True","False","","182","95.86.71.56","0","22625","ברכות|לג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);