var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22809;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","43"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22809","0","דבש, לרבי אליעזר","08/09/12 22:31","כא אלול","תשע"ב","22:31","דוד כוכב","מהו דבש האמור במקרא?
האם נחשב הוא למשקה?

על כך כאן.","125","","4249","True","True","False","","924","31.44.132.147","0","0","ברכות|לח ע"א",""),new Message("22824","22809","עוד כמה דברים מתוקים:","09/09/12 08:24","כב אלול","תשע"ב","08:24","יהודי_קדום","לא רק לדברי ר' אליעזר הדבש המוזכר בתורה הוא דבש התמרים אלא זהו הכלל:

הדבש בשבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" (דברים ח', ח) והדבש המוזכר בפסוק המתאר את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (החוזר 21 פעמים בתנ"ך) הוא התמר (וזה כמאמרו)
וכבר הבאנו בעבר כאן:

כמעט בכל מקום נדע עפ"י הכתוב באיזה דבש מדובר בדבש דבורים או דבש תמרים . לעיתים מפורש הדבר כמו: "...וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ: וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל" (שופטים פרק י"ד פסוקים ח,ט) וכן בהמשך: "; וְלֹא הִגִּיד לָהֶם, כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ...".

ועוד
לעיתים "שאין לו שם לווי" (בכורות ז:) ואומר הרבינו גרשום. "תולה שמו על שם שרץ האסור אלא דבש סתמא איקרי כדכתיב ביערת הדבש"
ורש"י הקדוש ד"ה "דבש דבורים" (שם) אומר: דבש דבורים. דבש סתמא (הוו) קרו ליה."

יש ויהא זה וגם זה באפשרות. כמו "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"
וכמו בתוס' (בכורות לג.) ד"ה אין מרגילין בבכור. "ואפי׳ בעל מום להפשיטו דרך הרגלים כל העור שלם לעשות ממנו מפוח לנפחים או למוכרי דבש ושמן שנותנין אותו בעורות כבשים המפשיטין שלימים".

עוד על הדבש באשכול זה","233","","4248","True","True","False","","293","79.183.161.117","0","22809","ברכות|לח ע"א",""),new Message("22825","22809","מילים וצירופי מילים הקשורים לדבש:","09/09/12 08:29","כב אלול","תשע"ב","08:29","יהודי_קדום","יַעֲרָה – יערת הדבש (חלת הדבש' ) היא המצע העשוי מדונג, בנוי בצורת משושים ושעליו ובתוכו מאכסנות הדבורים את הדבש.

אֲגָנִים – הכלים שבהם נשמר הדבש

1. אֲרִיָּה =
א. פעולת איסוף הדבש מהכוורת.
ב. הפעולה של קטיף ואיסוף בעיקר של תאנים, עשב, צמחי בושם
"בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה--אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי" (שיר השירים ה א)
2. רְדִיָּה =
א. מכלול הפעולות הכרוכות בהפקת הדבש מהכוורת בתום עונת האגירה. "...וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ: וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל" (שופטים פרק י"ד פסוקים ח,ט) וכן בהמשך: "; וְלֹא הִגִּיד לָהֶם, כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ...".
ב. הוצאת הלחם מן התנור.
3. דְּבוֹרַאי = אדם שמקצועו גידול דבורים וטיפול בכוורות. בעבר השתמשו במילה כַּוְרָן.
4. לא ליקק דבש – בלשון הדיבור: לא היה לו קל .
5. לֹא מִדֻּבְשָׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצָךְ – אין לי חפץ בחסדיך, די לי שלא תזיק; אני מוחל על טובותיך ובלבד שלא תגרום רעה, אני מוותר על כל התערבות מצדך. ("אומרים לה לצרעה לא מן דובשיך ולא מן עוקציך (במדבר רבה כ)).
6. מלכודת דבש – דבר מפתה שיש בו יתרון מידי, אבל בטווח הארוך הוא עתיד לפגוע במקבלו.
7. מֵעַז יָצָא מָתוק - תוצאה חיובית מדבר שלילי. "וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד,יד).
8. צַפִּיחִית בִּדְבַשׁ - דבר מה מתוק, משובח וערב מאוד. נאמר לרוב באירוניה על דבר או אדם שמתיקותו או חביבותו מוגזמת או אינה הולמת (וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ, מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ, כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז, לא).","233","","4248","True","True","False","","2125","79.183.161.117","0","22809","ברכות|לח ע"א",""),new Message("22829","22809","פירוש אחר ממאמרו ל"יערה":","09/09/12 08:38","כב אלול","תשע"ב","08:38","יהודי_קדום","על "אכלתי יערי עם דבשי" (שיר השירים ה' א')רש"י הקדוש כותב
"...ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הדבש את שאינו ראוי עם הראוי..." כלומר:

יערה=קנה

וכן רש"י הקדוש לד"ה הנ"ל:
.... ועל כן נאמר אכלתי יערי עם דבשי יש דבש שהוא גדל בקנים כענין שנאמר ביערת הדבש ויערת היא לשון קנה כמו (שמות ב) ותשם בסוף ושויתיה ביערא ומוצצין הדבש ומשליכין העץ ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הדבש את שאינו ראוי עם הראוי קטרת נדבה וכן שעירי חטאת שהקריבו הנשיאים ואין חטאת קריבה נדבה ואני קבלתים בו ביום"

ומעניין גם:
זה פירושו למילה מָתְקִ֔י בפסוק: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת-מָתְקִ֔י וְאֶת-תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל-הָעֵצִֽים" (שופטים ט, י"א)
רש"י הקדוש: את מתקי. דבש דבורים

אבל פשוט שלרש"י הקדוש החומר הנמצא (בכוורת) בתוך יערת הדבש הוא דבש דבורים.
"דבש בכוורתו. ואכתי לא חשיב עליה שהרי הוא בכוורתו ובדבש דבורים מיירי דאין כוורת אלא לדבורים" (רש"י הקדוש בכורות ז:)","233","","4248","True","True","False","","1116","79.183.161.117","0","22809","ברכות|לח ע"א",""),new Message("22876","22809","תגובה מרוטר אברכים","10/09/12 04:46","כג אלול","תשע"ב","04:46","דוד כוכב","מאירקה15

שתי הערות

א)דבש דבורים לכו"ע חשיב משקה כדמוכח ממכשרין פ"ו מ"ד ומעוקצין פ"ג מי"א (ושם במכשירין פרשו הרמב"ם והברטנורא שלומדים זאת מ"ויניקהו דבש מסלע")
מחלוקת ר"א וחכמים היא האם דבש בכוורתו נחשב למחובר (וכמפורש שם שנפק"מ גם לפרוזבול ולקבלת טומאה)וטעמו של רבי אליעזר הוא כדפירש הרשב"ם(ב"ב ס"ו ע"א ד"ה והרודה ממנה)דהווי "כתולש מן הקרקע" כלומר קוצר ובפשטות אינו קשור כלל למחלוקת ר"א ורבי יהושע בנוגע למשקין היוצאים מהפרות

ב)"ארץ זית שמן ודבש" לכו"ע היינו דבש תמרים כדמוכח מבכורים פ"א מ"ג וכמ"ש רש"י בפרשת השבוע(תחילת כי תבא) דאל"כ קשה מ"ראשית פרי האדמה"(וכבר הקשו קמאי על הירושלמי ביכורים פ"א ה"ג שלמד זאת מפסוק בדברי הימים ואכ"מ)



תגובתי

ל-א) הזכרתי את הענין שהדבש גדולי קרקע לר"א, אמנם יתכן שזה לא הודגש מספיק.
גם רש"י במסכת שבת דף צה ע"א כתב: "לקמיה מפרש טעמא דהרודה חלות דבש חייב משום תולש". ר"ל שם בגמרא: "אלא לומר לך: מה יער, התולש ממנו בשבת - חייב חטאת, אף חלות דבש הרודה ממנו בשבת - חייב חטאת".

ועדיין נ"ל שיש דמיון בין שני דברי ר"א. לדבריו דבש הוא דבר חשוב כשלעצמו, לכן גם יש ברדייתו מלאכה, משא"כ לחכמים.


ל-ב) אכן, לא אמרתי שיש חולק בדבש דז' מינים. רק השוותי את פירוש דבש לר"א בכל מקום.
באשר לקושיה על הירושלמי. מתורץ דמדה"י הוא לימוד גם לר' אליעזר הסובר שגם כוורת הוי פרי האדמה.
גם אולי בא למעט דבש היערות כפירוש ר"ע בשמואל. אמנם לפ"ז צריך ביאור למה פשוט שמעשר שייך בתמרים יותר מבסוכר.","125","","4247","True","True","False","","181","31.44.132.147","0","22809","ברכות|לח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);