var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22900;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22900","0","הערות לברכות דף מ' עמ' א'","10/09/12 23:22","כג אלול","תשע"ב","23:22","המכריע","א. טול ברוך. פירש"י טול מפרוסת הברכה. לכ' היה יכול לפרש שהשומע לא כיון לצאת ואומר לו טול וברך. וכנראה רש"י ס"ל דבכה"ג דאינו קשור להברכה באמת הוי הפסק ולכן הוכרח רש"י לדחוק מעט את הלשון. והבן.

ב. אפילו גביל לתורי אינו צריך לברך וכו'. לכ' יש לדייק מכאן דאם ציוה לשלוחו ליתן מאכל לבהמה, סגי בכך ויכול להתחיל לאכול.

וידועין דברי המהרש"א בטעם הענין, דהצומח מתעלה כשנאכל על ידי החי והחי מתעלה כשנאכל ע"י האדם המדבר, ולכן סדר העליות הוא קודם אכילת הבהמה ואח"כ אכילת האדם.

ועוד ידועין דברי הס"ח דבשתיה ליכא להאי דינא ואסמכוה אקרא שתה וגם לגמליך אשקה.

ג. לית דין צריך בשש. פירש"י פת נקיה. ומהאי טעמא כ' הפוסקים דא"צ מלח למצת הפסח. ומ"מ הנוהגים ע"פ קבלה מביאים. (בדומה לכך מענייני דיומא יש נוהגים מר"ה ועד שמ"ע לטבל הפת בדבש ואין מעלין מלח על השולחן ויש נוהגים להביא גם מלח, ראה כאן בתוס' בשם ר' מנחם, ונהרא נהרא ופשטיה).

ד. קיתון לפת. לכ' צ"ל דהפת היתה ידועה בכמותה וכן הקיתון.

ה. כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו. באמת גם לחכמים יש ברכות שמפרטים והדבר ניכר בברכות השחר שתיקנו ברכה על כל שלב ושלב בהשכמת הבוקר. ומ"מ נחלקו ר"י ורבנן במאכלות עד היכן הדברים מגיעים.

ו. שלא כמדת הקב"ה וכו'. לפעמים זה משמש בהשאלה אבל כאן לכ' זו לשון מדה ממש, כלי מדה, אצל האדם כלי המדה מחזיק ומכיל רק כשהוא ריק והקב"ה כביכול משתמש בכלי המדה באופן שונה.
לאחר שהעליתי לאתר, ירדתי לסליחות (מנהג ליטא) והנה הסליחה היתה "אין כמדת בשר מדתך"...

ועוד למדנו מה"דבר אחר" יסוד נורא. אם עד היום ידענו שמי שלא חוזר שוכח את מה שלמד, הנה מחדשים לנו שמי שלא חוזר לא נותנים לו לקלוט חומר חדש. אם יפנה לבבך משמוע את הישן, שוב לא תשמע בחדש.

ז. רבי יהודה היא. עי' תוס'. אמנם הר"מ פסק שם בביכורים כת"ק ובכל זאת פסק את מתני' ועי' בזה ברא"ש ועו"ר.

ח. חטה מין אילן ליבריך עליה בפה"ע. לכ' אין הכוונה ליבריך לכתחילה שהרי אומר דמתני' ר' יהודה היא ותנן בה לברך בפה"א, אלא הכוונה אם בירך דיעבד יצא, ולישנא דחיקא הוא.

(א"ה. אם כי לאחרונה, בימים האחרונים, אני נמנע מלהעלות לפורום, מכמה טעמים, הן הכנות נפשיות ליום הדין וההמלכה, והן התכוננות נפשית לקראת ניתוק אפשרי מהרשת, בכל זאת הנני לשלוח היום).","199","","4249","True","True","False","","938","212.179.87.186","0","0","ברכות|מ ע"א",""),new Message("22903","22900","הערות לברכות דף מ' עמ' ב'","11/09/12 00:25","כד אלול","תשע"ב","00:25","המכריע","ט. (מ:) יצא ידי ברכה ראשונה. לפירש"י היינו ברכת הזן. וראה בסידור הרב בעל התניא שהדפיס ברכת המזון לילדים (בתחילת חינוכם) והנוסח בערך בריך רחמנא אלהנא מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא. וכפה"נ סגי להו ברכה אחת וכמה שיותר בקצרה.

י. וריו"ח אמר כל ברכה שאין בה מלכות. מתבאר בסמוך דלריו"ח בעינן הזכרת השם נמי וכוונתו מלכות מלבד השם.

יא. לא עברתי ממצוותיך מלברכך. כמובן דהיינו אסמכתא דהא ברכת המצוות דרבנן.

ובנותן ענין להזכיר דבספרי (בפרשת קריאת ביכורים) על הפסוק ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וגו', דרשו ועתה בשמחה וכו' הנה בזריזות וכו'. ושמעתי מהג"ר שמחה קפלן זצ"ל אב"ד צפת ביאור נפלא ומקורי. אדם אומר "הבאתי" וכי אתה הבאת? הקב"ה נתן לך את הכל, כל הפירות, ואתה לוקח הכל ומשאיר אצלו אחוז קטן ואיך יכון לומר על זה הבאתי. אלא דהיה אפשר לאדם ליתן בעצלתיים ובעצבות כמי שכפאו שד, ואם הוא נותן ברצון נפשו בזריזות ובשמחה, את הזריזות והשמחה באמת הוא מביא וחוצב מתוך טהרת נפשו. ואתי שפיר הדרשה "ועתה – בשמחה, הנה – בזריזות" את זה "הבאתי"....

יב. על איזה מהן שירצה. אין הכוונה כמו רצה מזה רצה מזה, אלא חובה עליו לברך על זה בו הוא רוצה, כלומר על החביב.","199","","4248","True","True","False","","227","212.179.87.186","0","22900","ברכות|מ ע"א",""),new Message("22905","22900","איני מעלה על הדעת ניתוקו מהפורטל !!!","11/09/12 04:38","כד אלול","תשע"ב","04:38","יהודי_קדום","אסור לזרוק פצצות לפני יום הדין!

אנא. אל יבוא להחלטה זו. לא כדאי להתפעל מכל רעיון... יש כאן כמוני ודאי הזקוקים לו מדי יום.

יוצא אני לעבודת קוני ולשחרו. בע"ה כשאחזור אתבשר ממנו בשורות טובות.

אני מכריע לטובת הציבור!","233","","4248","True","True","False","","164","79.177.170.104","0","22900","ברכות|מ ע"א",""),new Message("22913","22900","החיות שבדבריו אינה מאפשרת ניתוק","11/09/12 07:14","כד אלול","תשע"ב","07:14","קותי","כתיבה וחתימה טובה וכל טוב סלה","217","","4248","True","True","False","","162","89.139.201.221","0","22900","ברכות|מ ע"א",""),new Message("22931","22900","תתחבר דרך נתיב ואל תתנתק, בבקשה","11/09/12 19:06","כד אלול","תשע"ב","19:06","אלף בית רשי","דבריך נפאים ואנא תתחבר בדרך הכשירה ביותר "נתיב" הפועלת לא כמו מסננת אלא מאפשרת לך גלישה לאתרים לפי רשימה מוסכמת מראש
על כל פנים שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה","278","","4248","True","True","False","","231","184.145.211.65","0","22900","ברכות|מ ע"א",""),new Message("23169","22900","בנוגע ל-ו', כדי שלא ננעול דלת בפני מי","20/09/12 13:02","ד תשרי","תשע"ג","13:02","ינון","בס"ד

שמתקשה בפינוי זמנו והפניית לבו, נפתח פתח ונאמר:

לא נאמר אם יפנה לבבך בישן שוב לא תשמע בחדש. אלא "אם יפנה לבבך שוב לא תשמע" שזה הוא מוסב על פסוק אחר. כלומר מהפסוק "והיה אם שמוע תשמע" נלמד: אם שמוע בישן תשמע גם בחדש וזה ישמש דלק לשמיעת החדש כי מידה טובה מרובה. ומהפסוק "ואם יפנה לבבך ולא תשמע" נלמד (כדברי רש"י בסוכה מו.) : אם יפנה לבבך מלחזור על לימודך שוב לא תשמע- מאוד יקשה עליך להבין את הדברים שכבר למדת כאשר תיתקל בהם שוב. וכל זה בישן. אבל בחדש לית לן בה ואם באת לשמוע חדש בכל לבבך, חזרנו ל"והיה אם שמוע תשמע".","301","","4239","True","True","False","","222","132.69.229.230","0","22900","ברכות|מ ע"א",""),new Message("22910","22903","ל-יב. חביב לרצון","11/09/12 07:04","כד אלול","תשע"ב","07:04","דוד כוכב","עוד בעניין: "על איזה מהן שירצה". ויש שם מעט תוספת לנכתב פה.
במקום לפתוח אשכול חדש הניחותי את הקישור פה, במיקום ראש הדיבור שבעניין.

קשה לסתור את ההצעה שחביב לרצון לפרוש מפרישת הרשת עד גמר מלל "ארשת" - עד אשר יכריע עורך דין המכריע מי ינוח ומי ינוע.

אולם אחר ימי האימה, כבר בא רבי עקיבא ודרש ששכר הדרישה רב משכר הפרישה. ומצוות סוכה עם המגפיים - "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים" (תנחומא נשא טז).","125","","4248","True","True","False","","105","31.44.132.147","0","22900","ברכות|מ ע"א",""),new Message("23170","22903","לגבי יא - היה מקום לשאול מאי אסמכתא","20/09/12 13:09","ד תשרי","תשע"ג","13:09","ינון","בס"ד

ומנין שמדובר דווקא במצוות?

ואולי אפ"ל שמלשון "לא עברתי ממצוותיך" סומכין ל:"כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן"
ו"ולא שכחתי" ר"ל לא הגעתי ח"ו ל"צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך" אלא תמיד לא שכחתי מלהזכיר שמך שאתה אל.","301","","4239","True","True","False","","190","132.69.229.230","0","22900","ברכות|מ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);