var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23100;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23100","0","ברכה לפני האכילה","19/09/12 15:25","ג תשרי","תשע"ג","15:25","מתפעל","הגמרא לומדת משמואל, 'כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים',
רש"י מבאר: "למדך שטעון לברך לפני אכילה על הזבח הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח והיכן צונו והבשר תאכל (דברים יב)",

לכאורה קשה, הרי ברכה זו היא ברכת המצוות, אבל מנין לנו שבאכילת מאכל חולין יש לברך ברכת הנהנין?","148","","4241","True","True","False","","1033","212.29.198.117","0","0","ברכות|מח ע"ב",""),new Message("23102","23100","'ואחרי כן יאכלו הקרואים'","19/09/12 15:36","ג תשרי","תשע"ג","15:36","דוד כוכב","והלא אין מספיק בשר בזבח עבור כולם. ומדוע לא אכלו עד אחר הברכה?

אלא שכשם שאנו מברכים על המצה קודם המוציא לחם מן הארץ ואחר כך על אכילת מצה, כך בירך הוא שהכל (או המוציא על הפת) והוציא ידי חובה את הצבור, ואחר כך גם את ברכת המצוה.","125","","4241","True","True","False","","108","213.151.60.170","0","23100","ברכות|מח ע"ב",""),new Message("23111","23102","מנין לך שבירך שהכל?","19/09/12 16:24","ג תשרי","תשע"ג","16:24","מתפעל","או המוציא?
זה לא כתוב.
לגבי אם היה מספיק בשר, אולי כל חמולה שחטה גם היא קרבן שלמים.
האם זה לא היה בזמן היתר במות?
ובאמת יכלו גם הם לברך לעצמם אבל כנראה רצו לצאת ידי חובה מברכתו של שמואל או בגלל הענין של ברוב עם, או בגלל שהיה גדול הדור.
אבל אין כאן ראיה לגבי ברכה שלפני המזון.","148","","4241","True","True","False","","183","95.86.123.124","0","23100","ברכות|מח ע"ב",""),new Message("23114","23111","מהרש"א חידושי אגדות","19/09/12 16:31","ג תשרי","תשע"ג","16:31","דוד כוכב","כי הוא יברך הזבח וגו' פירש"י שטעון לברך כו' בא"י אקב"ו לאכול את הזבח כו' עכ"ל. וק"ק דאין זה ראיה אלא לברכת המצות אבל לברכת אכילת רשות והנהנה דקיימינן ביה השתא מנין דבעי ברכה לפניו במכילתא דקאמר בהאי לישנא כי הוא יברך הזבח ר"נ אומר מכאן לברכה לפני המזון מזה נראה דלאו ברכת המצוה קאמר אלא ברכת הנהנה שעל המזון לפניו דהיינו בבשר שנ"ב בלאו ברכת המצוה של זבח ותו לא מידי וק"ל.


פני יהושע:
אלא דבעיקר הך ילפותא דר' נתן יש לתמוה טובא דהא רש"י מפרש להדיא דהאי כי הוא יברך את הזבח אברכת שלמים קאי שהיא ברכת המצות ואם כן מה ענין ברכת המוציא שהיא ברכת הנהנין לברכת שלמים שהיא ברכת המצות ואדרבה מהאי קרא משמע איפכא דאי ס"ד דברכת המוציא הוי חיוב גמור הוה ליה למימר שהוא יברך ברכת הלחם שהרי עיקר הסעודה נקראת על שם הלחם. מיהו למאי דפרישית בריש פרק כיצד מברכין דאף למאי דקי"ל דברכת המוציא מדרבנן כדמוכח ממתני' דבעל קרי אין מברך לפניו וכדמסקינן נמי בהך סוגיא דריש פרק כיצד מברכין גופא דמסיק אלא סברא הוא אפ"ה אתי שפיר הא דקאמר מעיקרא מנא הני מילי משום דקס"ד דאין רשות ביד חכמים לתקן שום ברכה דלא אשכחן כוותיה באורייתא וע"ש באריכות, אם כן לפי"ז כל שכן דאתי שפיר מסוגיא דהכא לפמ"ש בסמוך דלהנך תנאי דברייתא נמי אין ברכת המוציא אלא מדרבנן ואפ"ה הוצרכו לפרש שיש להם קצת רמז מן התורה דאל"כ לא הוה להו לחכמים לתקנן דהוי כברכה שאינה צריכה ועובר משום לא תשא אם כן לפי"ז שפיר קאמר ר' נתן כיון דאשכחן מיהא דשייך ברכה שלפניו בברכת המצות כגון האי דשלמים אלמא דלא מיקרי ברכה שאינה צריכה אם כן ה"ה לענין ברכת הנהנין כיון דסברא הוא דאסור לאדם ליהנות בלא ברכה כן נראה לי.
ועוד נראה לי לפרש בדרך אחר דנהי דפשטא דקרא דהוא יברך הזבח אברכת שלמים קאי מ"מ כיון דמקמי הכי כתיב כי לא יאכל העם עד בואו ובתרא נמי כתיב אחרי כן יאכלו הקרואים וכפל לשון הוא אלא על כרחך דקושטא דמילתא הכי הוא דכל העם המתינו מלאכול שום דבר עד בואו כדי שיברך ברכת המוציא תחילה כדאמרינן לעיל [מ"ב ע"א] שכן הוא עיקר הדין דאחד מברך לכולן כשהסבו בחבורה אחת וכיון שהתחיל במצוה לבצוע תחילה ממילא שהוא יברך ג"כ תחילה ברכת הזבח כדאמרינן לעיל [שם] דהמתחיל אומרים לו גמור בדברים השייכים לסעודה כדפרישית התם לענין מוגמר ע"ש וכל שכן הכא בברכת המצות דשייך ברוב עם הדרת מלך כדאיתא לקמן [נ"ג ע"א] לענין הביאו לפניהם מאור וא"כ שפיר ילפינן ממילא דשייך ברכת המוציא לפניו אי מיתורא דקרא או מעיקר דינא דאי לאו ברכת המוציא דבהסבו אחד מברך לכולן לא היו צריכין להמתין ג"כ עד בואו משום ברכת הזבח אלא כל אחד היה מברך לעצמו ומברך עדיף אם לא היכא דאיכא כבר אדם גדול כן נראה לי וכן נראה מלשון רש"י והרד"ק בפירוש הפסוקים במ"ש בכוונת התרגום ע"ש. ואפ"ה אתי שפיר הא דמקשינן וכל כך למה משום דהני נשי לאו דינא בעו לאגמורי לשאול אלא מתוך סיפור דבריהם למדנו שכך היו עושין לפנים בישראל והתמיה שלא התעורר שום מפרש בענין זה ודו"ק.


צל"ח:
שם כי הוא יברך הזבח וכו'. ברכה זו אינה ברכת הנהנין דעסיק בה בשמעתין, אבל היא ברכת המצות וכמו שפירש"י כאן [ד"ה כי הוא יברך], וכבר הרגישו בזה הגאון מוהררנ"ך [בספרו סמיכת חכמים] והגאון בעל פני יהושע, וכבר קדמם המהרש"א בחידושי אגדות דאיך יליף מכאן ברכת הנהנין. ולענ"ד נראה מדדייקו ואמרו כי הוא יברך הזבח, מכלל דאיכא ברכה אחרת שאינה ברכת הזבח, דאל"כ היה די באמרם כי הוא יברך ואח"כ יאכלו, ואף שנשים דברניות, היינו שדברו מה שאינו נוגע לשאלת שאול, אבל לא דברו דבר בטל לגמרי, ומדאמרו כי הוא יברך הזבח מכלל דאיכא ברכה אחרת.
והא דבאמת בירך שמואל רק ברכת הזבח ולא בירך ג"כ ברכת המוציא על הלחם, נראה לפי המבואר שם בכתוב האי זבח לאו זבחו של שמואל היה, אבל בני העיר היה להם אז זבח בבמה וזימנו את שמואל שיבוא להעיר להיות עמהם באכילת הזבח, דכן כתיב כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה וגו', וברכת המוציא בעל הבית בוצע כדלעיל דף מ"ו ע"א, ומי שהיה אז עיקר בהזבח היה נחשב בעל הבית ובירך המוציא ושמואל בירך ברכת הזבח.","125","","4241","True","True","False","","713","213.151.60.170","0","23100","ברכות|מח ע"ב",""),new Message("23127","23114","יישר כח גדול","19/09/12 20:06","ג תשרי","תשע"ג","20:06","מתפעל","ברוך שכיוונתי לכל הני גדולי ישראל.

על הבנת התירוצים אני עוד צריך לעמול.

שנה טובה.","148","","4241","True","True","False","","159","95.86.123.124","0","23100","ברכות|מח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);