var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23278;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","69"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23278","0","הערות לדף נא.","23/09/12 16:53","ז תשרי","תשע&quot;ג","16:53","המכריע","א. מי שאכל ושתה ולא בירך. רוב המפרשים הסכימו (והגיהו על פי זה את רש&quot;י) שהנידון באמצע האכילה, וכוונת התשובה שיברך, כל עוד לא סיים את אכילתו. ורבינא רצה להוסיף שיברך אחר הגמר, אחרי שלא סבירא לן שהתקנה היא רק קודם תחילת הסעודה, ה&quot;ה בסיומה, ובזה נדחה.<br />ב. התם מעיקרא לא חזי. בסוף רשי כתוב וגמ' והכוונה וגמר. אגב. כידוע נהגו נשים לטבול פעם נוספת אחר הברכה לקיים במקצת ענין עובר לעשייתן. ומהאי טעמא נהגו לנגב את הידיים אחר ברכת ענט&quot;י כי הניגוב הוא גמר מצות הנטילה ומקיימים בזה מעט עובר לעשייתן.<br />ג. ללע&quot;ט יפה לרמ&quot;ת קשה וכו'. יש כאן רמז. אין בעולם הגשמי שום דבר שטוב להכל. אם דבר מסויים טוב לענין אחד בדרך כלל הוא רע לענין אחר. ואין לנו שיור רק התורה הזאת. ואף המיושן שטוב למעיים, מ&quot;מ לראש ותחתוניות עדיין קשה. (תחתוניות, כמדו' הוא הנקרא טחורים בלשונינו).<br />ד. ששה דברים נאמרו באספרגוס. קצת יש לברר איך מצרפים כאן כמה דברים לאחדים כדי שיהיו רק ששה. - לא רק לוקה. פירש&quot;י בשכרא. ומקורו מהא דברייתא קמא דאין סומכין אלא במינו אוקימנא בשכרא ושם נאמר רק אחריו. - תכספית. עי' רש&quot;י דהיינו שדים, ומסתמא מקורו מפני שגרס כהערוך (ועי' דק&quot;ס) תכספית של רוח רעה. <br />ה. הדחה שטיפה חי ומלא. בגליון שהוא ר&quot;ת חמש&quot;ה, חי מלא שטיפה הדחה. וראה בתוס' שמוסיפים ימין, ולפ&quot;ז א&quot;ש טפי חמיש&quot;ה, חי מלא ימין שטיפה הדחה. וזה תואם גם את משמעות המילה חמישה.<br />ו. מעטר ליה בנטלי. יל&quot;ע אי סגי כוסות ריקים או דוקא מלאים קצת ביין. וראה בתוס' שראוי להדר בזה, וכמדומה שבמשפחות שבלאו הכי מחלקים מכוס הקידוש לכוסיות עבור בני הבית אפשר לקיים הידור זה בקלות.<br />ז. שמאל מהו שתסייע לימין. עי' תוס' . והדבר נראה מוזר, שתוס' משערים שלהחזיק הכוס בלא סיוע במשך ברכת המזון עצמה, אין כל קושי, עד כדי תמיהה על שאלת הראשונים שבגמרא, ובתוספת על הניסים רצה ויעלה ויבוא כבר אתי שפיר הקושי.<br />ח. (נא:) תברא ד' מאה דני דחמרא. כמדומה דילתא זו היא בת ריש גלותא, ואפשר שרצתה להראותו לעולא דאינה מחפשת כוס בשביל היין שבה, שבידה להרשות לעצמה לאבד ד' מאות חביות מתוך עשירותה, אלא את הברכה והמצוה היא מחפשת, ולכן השיב לה שמה שישלח גם כלול בברכה וכו'.<br />ט. בתוס' סוף הפרק הביאו רבי משה אלברט, ומסתמא זהו רבי משה מאייברא המובא רבות בתוספות ברכות. ויותר מסתבר שאלברט הוא ט&quot;ס ואולי צ&quot;ל מאייברא.","199","","4242","True","True","False","","1390","79.177.170.104","0","0","ברכות|נא ע&quot;א",""),new Message("23254","23234","יישר כח.","23/09/12 07:05","ז תשרי","תשע&quot;ג","07:05","המכריע","אציין לכבודו שאני לא מקפיד לציין מקור של דברים מפורסמים, המטרה היא יותר להזכיר אותם בהקשר שהוא לא עולה מעצמו מיד. בכל מקרה אני משתדל , אם ציינו , להוסיף אצלי, וכך עשיתי גם כאן.","199","","4242","True","True","False","","199","79.177.170.104","0","23278","ברכות|נא ע&quot;א",""),new Message("23234","23278","יישר כח.","22/09/12 22:09","ו תשרי","תשע&quot;ג","22:09","אלעד סטופל","ביחס לסעיף ב' - הרמ&quot;א מביא זאת בסימן קנ&quot;ח סעיף י&quot;א, <br /> <br />&quot;מברך קודם נטילה שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן ונהגו שלא לברך עד אחר נטילה משום דפעמים שאין ידיו נקיות ומפני כך מברכין עליהם אחר ששפשף ידיו שכבר ידיו נקיות קודם שיטיל עליהם מים שניים.<br /><br /> הגה: גם יכול לברך עליהם קודם נגוב שגם הנגוב מן המצוה ומקרי עובר לעשייתן (הגהות אשירי פרק קמא). ואם שכח לברך עד אחר נגוב מברך אחר כך&quot;<br /><br />וראה עוד דיון בגמ' בענין עובר לעשייתן בפסחים ז:, לגבי שחיטה, מילה ובדיקת חמץ.","282","","4243","True","True","False","","143","95.86.93.125","0","23278","ברכות|נא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);