var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23457;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23457","0","הערות לדף נח. חלק א'","30/09/12 00:38","יד תשרי","תשע&quot;ג","00:38","המכריע","נח.<br />א. חרש וזרע וכו'. היינו ממש יא מלאכות הפת שנמנו בלט מלאכות שבת. אבל במלאכות הבגד השמיט כמה מלאכות, ויש ליישב.<br />ב. אין אוכלוסא בבבל. יש לעיין אי מציאות קאמר דקים להו לחז&quot;ל שלעולם לא יתקבצו שם ס' ריבוא מישראל, או דינא דקאמר דאין חשיבות אוכלוסא אלא בהיותם על אדמתם. – ומה שאמרו זה ישי. קצת צ&quot;ב דהא מפורש להדיא בקרא על ישי.<br />ג. שחלק מחכמתו וכו'. המהר&quot;ל בס' נתיבות עולם (נתיב התורה) עמד על כך דבשלמא לחכמי ישראל יראיו ולחכמי או&quot;ה בשר ודם ניחא, אבל מדוע החילוק בין חלק לנתן. ומביא שם את חז&quot;ל משל למלך שבא בנו מבית הספר וביקש לאכול, אמר האב יש על השולחן, אמר הבן איני אוכל אלא מהחתיכה שבתוך פיך, נטל האב וחלק לו מהחתיכה שבפיו, וזהו מפיו דעת ותבונה. ומבאר המהר&quot;ל שעומק הענין הוא שחכמת האומות היא חכמת הטבע, והיא כבר נמצאת בטבע וכל הרוצה לעמוד על סודה מעיין בטבע ומשם הוא למד, וזה כמו אוכל המונח על השולחן, שאינו אלא נתינה, אבל תורה אינה מונחת בטבע אלא בכל שעה שאדם לומד כביכול באותה שעה הקב&quot;ה מלמד אותו, ולכן אומרים נותן התורה ולא נתן, וזהו חלק. והבן. (וצ&quot;ל דכעין זה גם כבוד מלכי ישראל הוא נאצל מכבודו יתברך באופן שונה במהותו מכבוד מלכי עכו&quot;ם).<br />ד. שאם יזכה יבחין. לכאורה זה נתינת טעם רק על מלכי גויים, אבל על מלכי ישראל יש ענין מצד עצמו שיש בזה כבוד שמים וכבוד ישראל. ודוחק שעניינו ג&quot;כ לראות ההבדל בין כבוד מלכים בעוה&quot;ז לכבוד המשיח בעוה&quot;ב.<br />ה. חברוהי כחלינהו לעיניה. ייתכן שאין הכוונה חביריו של אותו צדוקי, אלא האומה הנקראת חברי ששלטה בבבל.<br />ו. איתעביד לי ניסא בהאי קרא. החלק הראשון של הנס אירע עוד לפני שאמר האי קרא. אבל כוונתו שבגלל אמירתו להאי קרא שהוצרך לפרש להם דרחמי דינא ולכן קיבל קולפא לידו עם רשות לדון, לכן יכול היה להרוג מיד את אותו בועל ארמית.<br />ובעצם הקישור לגדולה וכו' צ&quot;ב כמה דברים, היכן ראה במקרא דוירא ישראל ענין גבורה. ובאמת להלן דריש לה באופן אחר. ואפשר דזה רק התוכן של הענין. אבל הוד בנחלי ארנון צ&quot;ב.<br />ז. (נח:) בתי ישראל בישובן, כגון בישוב בית שני. רש&quot;י. וכוונתו דזה שייך רק על מקום שנחרב ושב ונבנה, כמו אלמנה שנחרב ביתה בפטירת בעלה וזכתה לשקם את עצמה.<br />בפוסקים הביאו מרש&quot;י דהוא רק בבתי עשירי ישראל, והמנהג כהרי&quot;ף לברך רק על בתי כנסיות. ועי&quot;ש אי גם בחו&quot;ל ובזמן הזה. ופלוגתת רש&quot;י והרי&quot;ף היא גם לגבי בתי עכו&quot;ם.<br />ולגבי נוסח הברכה יצויין שהוא לישנא דקרא והוא סיפיה דקרא של בית גאים יסח ה'.","199","","4232","True","True","False","","942","79.177.170.104","0","0","ברכות|נח ע&quot;א",""),new Message("23462","23457","הע'","30/09/12 04:09","יד תשרי","תשע&quot;ג","04:09","דוד כוכב","ב. לגר&quot;א הפירוש הוא שאין מציאות של ס' ריבוא. ואם לא כן לא היה מקום לרב חנינא בריה דרב איקא לברך, בדף נח ע&quot;ב.<br /><br />בספר קול אליהו על אגדות על הש&quot;ס כאן:<br />&quot;אמר עולא נקטינן אין אוכלסא בבבל תנא אין אוכלסא פחותה מששים רבוא, הנה מכאן ראיה לשיטת הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן והרשב&quot;א דסברי דיש לו דין רשות הרבים גבי שבת אף על פי שאין ששים רבוא בוקעין בו, כמבואר בש&quot;ע או&quot;ח סי' שמ&quot;ה ע&quot;ש, דהא אמרינן במס' עירובין (דף ו' ע&quot;ב) אמר עולא הני אבולי דמחוזא אלמלא דלתותיהן ננעלות חייבין עליהם משום רשות הרבים ע&quot;ש, מב) ואם כן אם נאמר דלא הוי ר&quot;ה אלא א&quot;כ מצויין בה תמיד ששים רבוא אם כן קשה הלא עולא בעצמו אמר כאן במס' ברכות דאין אוכלסא בבבל כנ&quot;ל, ואיך אמר הוא בעצמו שם גבי אבולי דמחוזא דאם לא הי' ננעלות היו חייבין עליה משום ר&quot;ה, הא מחוזא בבבל היה, אלא ע&quot;כ דיש לו דין רשות הרבים אעפ&quot;י שאין ששים רבוא בוקעין בו. (דמשק אליעזר)&quot;.<br /><br />ז. גם אני רציתי לפרש כך. וטען בני שכל א&quot;י נקראת אלמנה. ולשון הרמב&quot;ם הלכות ברכות י, י: &quot;הרואה בתי ישראל ביישובן&quot; ולא חילק בין ישוב שחרב לבין חדש. וכן עמא דבר.","125","","4232","True","True","False","","214","95.86.109.162","0","23457","ברכות|נח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);