var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23499;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23499","0","קובץ הערות לדף סב ע&quot;א","02/10/12 17:04","טז תשרי","תשע&quot;ג","17:04","כדי","ע&quot;א.<br /><br />א. אמר לו ר' יהודה. ולא העיר לו כן ר&quot;ע כבמעשה הקודם שהעיר הרב, דאיהו גופיה עביד הכי והתקוששו וקושו כתיב.<br /><br />ב. פוק דלאו אורח ארעא. הנה בנדה (יז.) איתא דאין לשמש בפני כל חי. ומה שבאה תקלה כזאת ע&quot;י רב, לבד מה שחילקו התוס' בשבת (יב:) בין מידי דאכילה לשאר דברים, עוד אפשר לומר שכלל אין איסור כיוון שכוונתו ללמוד ואתה למד להבין להורות. והנה הרמב&quot;ם השמיט הך דנדה דאסור לשמש בפני כל חי, ויתכן שהוא ע&quot;פ סוגיין דאמר לו רק &quot;לאו אורח ארעא&quot; ומשמע ליה דאיסורא ליכא (אם כי מצאנו כמה מקומות שלשון זאת משמשת לאיסור. ואכמ&quot;ל).<br /><br />ג. ניצול מג' דברים מן הנחשים ומן העקרבין ומן המזיקין. עיין במה שכתבתי בהודעה זאת בשם הר&quot;א בן הרמב&quot;ם ומכאן קצת סתירה לדבריו, דתרתי מילי נינהו.<br /><br />ד. וי&quot;א אף חלומותיו מיושבין עליו. יש לפרש דהיינו הך דמזיקין דלעיל, שחלום רע בא ע&quot;י מזיק, עי' בפירש&quot;י ביומא (כב:) ד&quot;ה סיוטא. ועי' לעיל (נה:) כאן ע&quot;י שד. ומשיבדלו ממנו המזיקין, ממילא ינצל מחלומות רעים.<br />ועוד יש לפרש ע&quot;פ מ&quot;ש בשו&quot;ת תשב&quot;ץ ח&quot;ב (סי' רכח) שסיבת החלומות הרעים (בין היתר) היא ע&quot;י &quot;מזג רע ממזונות מולידים לחה עבה ושחורה ואידים עבים מערבבים אותו&quot;. ואם מקפיד על צניעות בביה&quot;כ, ממילא נפנה כראוי ומעיו ודמו יהיו נקיים. <br /><br />ה. כי הוו עיילי ביה בי תרי וכו'. דומה לזה בקידושין (כט: לט:).<br /><br />ו. קבלה דיסורי שתיקותא ומיבעי רחמי. עי' עירובין (מא:). ויתכן דזהו הפירוש לעיל (ו:) אגרא דבי טמיא שתיקותא,דלא קאי אמנחמין כפשוטו, אלא קאי אאבלים עצמם שקבלת שכרם הוא ע&quot;י שתיקתם וקבלת הדין באהבה.<br /><br />ז. אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא. נ&quot;ב עי' במנחות (מג.) איניש צניעא. ועי' כתובות (סב:) צניע ומעלי.<br /><br />ח. שחרית וערבית. עי' בתמיד (כז:): חשיך תקין נפשך וקדים תקין נפשך, כי היכי דלא תרחק. תוב וגלי כסי וקום. ע&quot;כ. הרי שנוספה שם עוד הנהגה שלא הוזכרה כאן, והוא שכמו שיש לגלות רק כשיושב, כך הכיסוי יהיה כשיושב. <br /><br />ט. לא נצרכה אלא לקרן זווית. נ&quot;ב שבת (ז.).<br /><br />י. רש&quot;י. ד&quot;ה דשח. שיחה בטלה של ריצוי. מ&quot;ש ריצוי הוא עפ&quot;י חגיגה (ה:). אלא דלכאורה אי בטלה לא ריצוי ואי ריצוי לא בטלה. וי&quot;ל ואין להאריך במקום אמרו לקצר.<br /><br />יא. ד&quot;ה שריף. עי' פסחים (מד.) דקשריף ואכיל ליה. ועיי&quot;ש בגליון הגרי&quot;פ.","249","","4227","True","True","False","","1047","79.176.243.14","0","0","ברכות|סב ע&quot;א",""),new Message("23500","23499","קובץ הערות לדף סב ע&quot;ב","02/10/12 17:05","טז תשרי","תשע&quot;ג","17:05","כדי","ע&quot;ב.<br /><br />יב. ההוא פרסאה. דווקא הפרסיים הצטיינו בצניעות בביה&quot;כ כדאיתא לעיל (ח:). ואמנם בויק&quot;ר (פכ&quot;ב סי' ד) כך הגירסא: רבי אלעזר הוה יתיב ומטייל בבית הכסא, אתא חד <u>רומי</u> ומקים יתיה ויתיב, אמר הדא לא על מגן (לא על חינם), מיד נפקא חד חויא ומחא יתיה וקטליה, קרי עליה: ואתן אדם תחתיך. ע&quot;כ. ובאמת לפי גירסתינו באמת קצת מאי דמייתי עליה קרא דאדם-אדום, דמה עניין אדום לאותו פרסי. ושוב ראיתי שגם בתוס' ב&quot;ק (לח.) גרסו כאן &quot;רומאה&quot; וכמד&quot;ר הנ&quot;ל. <br />ומה שהכישו נחש דווקא, הוא ע&quot;ד דאמרן לעיל בע&quot;א שכל הצנוע בביה&quot;כ ניצול מהנחשים, וזה לא נזהר בכך.<br /><br />יג. שמטיה וכו'. כלשון זאת בגיטין (נז.) ושם מסיים &quot;ונח נפשיה&quot;, וכן איתא בויק&quot;ר הנ&quot;ל שהמיתו הנחש.<br /><br />יד. מסית קרית לי. עי' חולין (ד:) ודו&quot;ק.<br /><br />טו. עד חצות ממש. לכאורה כוונתו לסוף זמן הקרבתו. ואילו לעיל כז. מסקינן דהלכה כר' יהודה שהיה קרב עד ד' שעות. ועי' רש&quot;ש.<br /><br />טז. רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות. ואולי זהו הטעם שמיתת צדיקים מכפרת (מו&quot;ק כח.), שהצדיק שקול כנגד כמה רבבות מעמ&quot;י (עי' כתובות עה. חד מינייהו כתרי מינן), וההיפרעות ממנו כמוה כפירעון מעם ישראל. והנה גם כאן וגם בסנהדרין (מד.) גבי יאיר בן מנשה, כינו הגדול שבדור בתואר זה ששקול כנגד רובה של סנהדרין. והעניין, דהסנהדרין נקראו עיני הקהל (עי' רש&quot;י הוריות ז: ד&quot;ה מה להלן), ובעלמא קיי&quot;ל דסומא חשוב שמת, ולכן כשנגזרת כליה על עמ&quot;י בכללותו הקב&quot;ה 'מסמא' את 'עיניהם' של עמ&quot;י ובכך נחה מידת הדין, שנחשב כאילו הרגם ח&quot;ו.  <br /><br />יז. ראה יעקב אבינו. עי' חולין (צא:) עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה, ופירש&quot;י: פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב. ע&quot;כ. ועי' בב&quot;ב (נח.) הסתכלת בדמות דיוקני כו' ופרשב&quot;ם: דמות דיוקני - יעקב דאמרינן בסמוך שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון. ע&quot;כ.<br /><br />יח. אפרו של יצחק. עי' זבחים (סב.) שקיים תמיד, ואינו צריך לזיכרון אלא כאילו רואה ממש [שרק בדבר שראה בעבר שייך זכירה ולא בדבר שרואה בהווה ועי' בצ&quot;פ פרשת כי תשא]. ועי' תענית (טז.).<br /><br />יט. רש&quot;י. ד&quot;ה שסכך רגליו. בבגדיו כסוכה. אכן ביומא (כח.) פירש שהסיכוך הוא ע&quot;י  גופו ע&quot;ש.","249","","4227","True","True","False","","238","79.176.243.14","0","23499","ברכות|סב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);