var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25005;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25005","0","'ויבא הביתה לעשות מלאכתו'","21/11/12 10:35","ז כסלו","תשע"ג","10:35","עלי","אין כמעט התיחסות לקושי הפרשני הבסיסי בהסבר שמדובר ברצון יוסף לשמש עם אשת פוטיפר. וכי ממתי מלאכה היא תשמיש ? ההסבר החלופי שמדובר אכן במלאכה ממש נראה כפשט הפשוט וההגיוני, ולמרות זאת נשארים חז"ל בספק מה ההסבר הנכון.
ברם שאלה הפוכה - דומה, קיימת לגבי ראובן, שכתבה בו התורה 'וישכב את בלהה פילגש אביו', ולפי המקבילה 'אז בלבלת יצועי עלה' אמרו חז"ל, שכוונת הכתוב לומר שבלבל יצועי אביו ובכך התכוון למונעו מתשמיש. מדוע להתיחס למעשיו כאילו שימש עמה אם לא באמת עשה כך ?
נראה בלא מעט מקומות כאילו שהתורה 'אינה אומרת את האמת' המציאותית מכל מיני סיבות. בלשון חז"ל מדובר במקרים בהם 'מעלה עליו הכתוב' כאילו מישהו עשה או לא עשה דבר מה אעפ"י שבמציאות לא כך היה, אך הדבר נחשב לו מבחינה מוסרית או אחרת כאילו עשה מעשה.
מעניין זה נובע הקושי של אנשים רבים לגבי חטאיהם של אישי התנ"ך שנכתבו בו, האם אכן הדברים הכתובים אכן התרחשו במציאות או שהם רק נכתבו כך אך לא התרחשו במציאות ורק העלה עליהם הכתוב כאילו עשו את החטאים הללו.
קשה לשכנע אנשים שמה שכתוב שקרה לא באמת קרה, אבל יחסם של אנשים אינו קבוע, כשכתוב על ראובן ששכב אינם מאמינים שלא שכב ואילו כשכתוב על יוסף שנכנס לעשות מלאכתו אינם מאמינים בכך וחושבים שהתכוון לתשמיש...
מוטב אפוא לגשת למקרא ביראה ענווה ושפלות רוח, ולא לשפוט את אישי התנ"ך בגובה עינינו אלא בגובה עיניהם של חז"ל, ודי לחכימא...
יש מאמר מצויין בנושא של הרב ארי שבט בבטאון מכללת אורות אולם אינני זוכר כרגע באיזה גליון. אפשר לחפש ברמבי"ש או רמב"י.","209","","4177","True","True","False","","1065","194.114.146.227","0","0","שבת|מט ע"א",""),new Message("25006","25005","בשביל זה יש מדרשים ותורה שבע"פ","21/11/12 11:37","ז כסלו","תשע"ג","11:37","בתר ממוצע","תורה שבכתב בכוונה כתובה כך... והנח להם מי שרוצה לפרש ברצונו תמיד יעשה זאת וימצא הסמכת לדבריו.

לא ניתן ללמוד תורה שבכתב ותו לא, אנו מחוייבים לתורה שבע"פ שגם ניתנה בסיני יחד עם מדרשי חז"ל - זו התשובה שראוי לומר לכל "ספקן" בפירשו האישי לתורה.","138","","4177","True","True","False","","195","193.27.93.1","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25007","25005","הקושי הפרשני אינו כל כך גדול","21/11/12 12:36","ז כסלו","תשע"ג","12:36","קותי","מתוך ההקשר זאת משמעות אפשרית בהחלט לכן מקנים למילה את המשמעות הזאת
מזל שאחד האמוראים הקנה לזה את המשמעות הזאת אם בדורנו היו "ממציאים" משמעות כזו היה איום ונורא.

התורה בהיותה יצירה אוטנטית היא משתמשת בשפה שהיתה נהוגה באותו הדור יש לזה מספר דוגמאות (כרגיל איני זוכר כרגע) לכן יתכן וזאת היתה משמעות רווחת לתשמיש בסיטואציה בה היה יוסף נתון.כאשר המנכ"ל עושה את זה עם אשת הבעלים זה בודאי לא תשמיש זה הרבה מעבר לזה (מבלי להיות פסיכולוג גדול).

אב"י אינו מציין את מוצא המילה מלאכה ומשמעותה בשפות שמיות קדומות אולי יש בפורום בר הכי שיאיר את עינינו

השפה היא דבר גמיש היתי לפני שבוע בחדר מיון אז שמעתי שהגיע פצוע קשה ו"עובדים עליו" (פתחו לו את בית החזה) ונכדי עבד על אחותו הקטנה","217","","4177","True","True","False","","226","46.116.226.38","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25009","25005","אני מצרף את המאמר המצויין אליו אתה","21/11/12 13:10","ז כסלו","תשע"ג","13:10","יהודי_קדום","אני מניח, מכוון בדבריך.

עמוד 10 ס' ד' דן ב-: "הבחנה בין מדרש כפרשנות לבין מדרש כנושא בפני עצמו"

אני מעלה את המאמר ממחשבי אבל מי שירצה יוכל לאתרו באינטרנט.","233","pdf","4177","True","True","False","","180","109.64.153.149","0","25005","שבת|מט ע"א","0-pdf"),new Message("25014","25005","תיקון כתיב","21/11/12 18:00","ז כסלו","תשע"ג","18:00","דוד כוכב","העתקת: 'אז בלבלת יצועי עלה' כתוב: (בראשית מט, ד) אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.
ממילא לא מבורר פה מה בדיוק עשה. ויש בזה מחלוקת אמוראים כמבואר כאן.","125","","4177","True","True","False","","128","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25032","25005","סיפור של הרב סבתו על העניין","22/11/12 05:08","ח כסלו","תשע"ג","05:08","קותי","לטובת מי שאינו מכיר
שמעתי אותו מקריא את הסיפור וזה היה נפלא
להנאתכם","217","doc","4176","True","True","False","","259","46.116.226.38","0","25005","שבת|מט ע"א","0-doc"),new Message("25034","25005","מדוע רב או שמואל חולקים על אונקלוס?","22/11/12 07:01","ח כסלו","תשע"ג","07:01","קותי","אונקלוס תרגם מלאכתו
"למבדק בכתבי חושבניה "

אונקלוס היה ברמה של תנא ותרגומו ניתן מסיני אז מניין הכוח להעמיד את העניין באופן אחר?

ניתן חופש פרשנות ובדרך הטבע מה שאינו סביר יעלם ולכן לא ניתנה תורה שבע"פ (וגם מדרשים) להיכתב על מנת שהדברים ילבשו צורה בהתאם לכל דור

למעשה יש כאן מערכת מאוזנת
מצד אחד תורה שבכתב שאינה ניתנת לשינוי, צנזורה העלמת עובדות
ומצד שני פרשנות שמתאימה את עצמה לכל דור לפי כוחו של הדור להכיל את העניין

מעשה יהודה ותמר אינו מיתרגם כדי שלא יבינו מה היה שם כי לא יכלו להכיל את זה אם בגלל שהיו ברמה גבוהה מאוד או שהיו מועדים לעניינים כאלו וחכמים לא רצו לתת דוגמא רעה","217","","4176","True","True","False","","299","46.116.226.38","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25013","25009","הכתובת של מקור המאמר נמצאת בסופו","21/11/12 17:55","ז כסלו","תשע"ג","17:55","דוד כוכב","","125","","4177","False","True","False","","122","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25027","25014",""מלאכה"","22/11/12 02:26","ח כסלו","תשע"ג","02:26","המכריע","בסוגיא מבואר שרב יוסף מתלבט בין שני מקראות שנאמר בהן מלאכה לאיזו מהן הכוונה. הפסוק השני הוא המלאכה היתה דיים, ראה ברש"י והעולה מדבריו שמלאכה מתפרשת (בתרגום חופשי) במובן של פרוייקט, מטלה, וזה בדיוק היה הספק של רב יוסף שא' המקראות הכוונה כפשוטו או יוסף למלאכת הבית או מלאכת המשכן כמו רידוד טסים, ראה רש"י, והשניה במובן של ביצוע פרוייקט או מטלה, כלומר ביצוע מה שהיה מצופה ועומד על הפרק. אם זה המלאכה היתה דיים, היינו מלאכת ופרוייקט איסוף הנדבות למשכן, ובהחלט בהקשר זה כיון שמסופר קודם שאשת פוטיפר מבקשת מיוסף שכבה עמי, לא רחוק ש"מלאכתו" הכוונה למה שנתבקש.

לזאת יש להוסיף את הענין של לשון נקיה בכלל (כמו אכלה ומחתה פיה, שהכוונה לזנות), וכמו הלחם אשר הוא אוכל בפרשה זו גופא, שהכונה לאשתו, (אפילו "גילוי ערוה" הוא לשון נקיה במידה מסויימת), ובפרט כשבאים לכסות על כשלון של אדם גדול וחסים על כבודו.

בדרך אגב. אומרים רעיון יפה. מה טענה אשת פוטיפר ליוסף? הלא ישנה מצות תשובה, ואי אפשר לקיימה בלי לחטוא, לכן כדאי לו לחטוא כדי להרויח תשובה. (מהאי טעמא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, כי משמים מזכים אותו בהיכי תמצי לתשובה).

ענה לה יוסף ואיך אעשה הרעה "הגדולה" הזו, כלומר בשביל לשוב מספיקה לי רעה קטנה כלשהיא...

ומלבד זאת "וחטאתי לאלוקים", כלומר חטאתי כבר ולא חסר לי על מה לשוב...","199","","4176","True","True","False","","197","212.76.105.45","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25049","25027","שאלה","22/11/12 15:23","ח כסלו","תשע"ג","15:23","נחמן","כתבת: (מהאי טעמא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, כי משמים מזכים אותו בהיכי תמצי לתשובה).

זה ביאור מאוד קשה. האם התכוונת ברצינות?

ודאי שמצות תשובה היא בדיעבד גמור לאחר החטא, זה כמו לגזול כדי לקיים מצות והשיב את הגזילה.

תודה","182","","4176","True","True","False","","312","82.242.204.206","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25036","25032","זהו סיפור שמעקר את מדרש חז"ל וחבל!","22/11/12 09:15","ח כסלו","תשע"ג","09:15","יהודי_קדום","מאוד לא ראוי למצוא הסבר ריאלי למדרש חז"ל שבודאי יש כוונה גדולה בדבריהם כשאמרו שראה יוסף הצדיק את דיוקן אביו בנבואה או ברוח הקודש.

יוסף הצדיק ממשיך את הברית שניתנה לאבותיו והוא זכה לזכור כל הזמן את היותו בן לעם העברי ומאמין בה' כאבותיו אז מה קשה שראה דיוקן אביו ולא במראה של אשת פוטי פרע אלא בנבואה?

כל גלגולי יוסף הצדיק מוכיחים שלא כוונת אדם הייתה שם אלא מעשה ה' אז למה להרוס? בגלל שאלה של קיבוצניק?

וגם לא נכון לחלוטין לומר "...ובוודאי גברים לא ראו את פניהם. לפיכך יוסף הצדיק מעולם לא ראה את דמותו." הרי בבואת פניהם השתקפה במים וכו'.

בל נשכח וכן נזהר: סו"ס זהו סיפור של סופר - גם אם כותבו הוא רב.","233","","4176","True","True","False","","176","109.64.153.149","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25037","25034","מי כתב את 'תרגום אונקלוס'","22/11/12 09:58","ח כסלו","תשע"ג","09:58","דוד כוכב","הנקרא במסכת קידושין דף מט ע"א תרגום דידן.
ראה על כך כאן.","125","","4176","True","True","False","","148","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25038","25036","כיצד יראה פני אביו בנבואה?","22/11/12 10:00","ח כסלו","תשע"ג","10:00","קותי","הרי אף אחד מהשבטים לא נמנה ברשימת הנביאים

אם כבר אז יכולת להקשות כיצד סלסל בשערו אם לא הביט בראי?

ברור שאין הסיפור מעקר דבר מדברי חז"ל שהרי הדברים מצאו הד בליבם יהודים שהתרחקו.

כל גלגולי יוסף היו בגלל שאחיו חטאו בו והשליכוהו לבור ראה מורה נבוכים ח"ג פרק מ"ו
בעניין כפרת יום הכיפורים בשעיר עיזים דווקא","217","","4176","True","True","False","","218","46.116.226.38","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25039","25037","עולה מדבריך שכל השבח של רמב"ם","22/11/12 10:08","ח כסלו","תשע"ג","10:08","קותי","על תרגום אונקלוס אינו אלו לתרגומו של בורגני אחד","217","","4176","True","True","False","","199","46.116.226.38","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25040","25037","האם המשנה ברורה יוצא מוקשה?","22/11/12 10:51","ח כסלו","תשע"ג","10:51","קותי","משנה ברורה סימן רפה

(ו) תרגום וגם פירש"י - כי התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני","217","","4176","True","True","False","","179","46.116.226.38","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25041","25038","הנה כך אומרת הגמרא שראה יוסף פני אביו:","22/11/12 12:45","ח כסלו","תשע"ג","12:45","יהודי_קדום","מסכת סוטה לו:

"...באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון ..."

וראה שם תוס' ד"ה "באותה שעה.." המביא את הפירוש הנפלא של רבינו משה הדרשן - פירוש/הסבר שבהחלט שונה מהסבר הגמרא אך מתקבל ביותר על הדעת ואף מבוסס על דיוק הפסוק.

ואפשר אף לשלב בין שני הפירושים עד לכדי אפשרות ריאלית לחלוטין:

אחד מן האנשים שאינו מאנשי הבית, ודמות דיוקנו דומה ליעקב אבינו, עבר ליד החלון ואותו ראה יוסף.

כן, אתה צודק שיש קושי גדול בדבריי שכתבתי: "כשאמרו שראה יוסף הצדיק את דיוקן אביו בנבואה או ברוח הקודש." ועל דעתי אמרתים - שכן כך ובאופן אוטומטי מגיבים תאי מוחי המיוחדים למדרשים - לפעמים הם שולטים בידיעותיי המועטות ובהגיוני.","233","","4176","True","True","False","","250","109.64.153.149","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25062","25040","אם כבר אז נשאל","22/11/12 18:06","ח כסלו","תשע"ג","18:06","עלי","מאד לא ברור בסיפור הנ"ל על יוסף ואשת פוטיפר, מדוע השאיר יוסף את בגדו בידה, הרי נשאר לבד איתה ויכול היה להישאר בבגדו ולברוח כמו שהוא. אין זה סביר שאשה תסיר בכח מגבר את בגדו כך שלא יוכל להוציאו מידיה, להיפך, גם אם הבגד היה בידה יכול היה להוציאו מידיה בכח ואזי לברוח כשהוא לבוש.
יש אפוא שתי אפשרויות :
א. יוסף התפשט מבגדו מרצונו ואח"כ ברח משם ללא בגדו ועזב את הבגד בידה בלי לנסות לקחתו ממנה.
ב. יוסף החליף את בגדו בבגד אחר וכך ברח משם עם בגד אחר.
לפי האפשרות הראשונה יש לשאול מדוע התפשט מבגדו ? האם מפני שהתכוון לשמש עמה ורק באחרונה חזר בו וכשחזר בו לא רצה להשתהות אפילו מעט לקחת את בגדו ולכן ברח בלעדיו, או שהתפשט מבגדו לסיבה כלשהי ( למשל לרחצה או לשעת העבודה כי לא רצה ללכלך אותו מזיעה בעת העבודה ) והיא לקחה אותו והחביאה אותו ממנו ולכן כשברח מפניה ברח בלי הבגד.
לפי האפשרות השניה אכן החליף יוסף בגדו לבגד עבודה וכשברח מפניה נשאר בגדו הראשון בידיה. אך לפי זה, אם יצא יוסף בבגד אחר החוצה, לא היו הרואים אותו יודעים שנס וברח אלא חושבים שיצא סתם בבגד עבודה, ולא היו מאמינים לאשת פוטיפר. רק אם יצא יוסף בבגדיו התחתונים בלבד ( או ערום ) היו הרואים אותו יכולים להאמין לאשת פוטיפר.
עולה מזה שכנראה יוסף ברח בבגד תחתון ( או ללא ).
אם אמנם 'לעשות מלאכתו' נכנס יוסף, איזו מלאכה היתה זו שהיה צריך להסיר בגדו, ושהרואים אותו אח"כ חשדו בו שבא על אשת פוטיפר ולא האמינו שהתכוון לעבוד ?
רגלים לדבר שבא לשמש עמה.
אולי לכך כוונו חז"ל ? נא קוראים נכבדים, החכימוני בדבריכם...","209","","4176","True","True","False","","179","194.114.146.227","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25071","25040","רש"י לא סבר שהתרגום ניתן בסיני","23/11/12 02:06","ט כסלו","תשע"ג","02:06","דוד כוכב","שהרי בכמה מקומות כתב שהוא טועה.
באונקלוס בראשית מג, ב: "והוה, כד ספיקו למיכל ית עבורא".
וכתב רש"י: "כאשר כלו - כד שציאו. והמתרגם כד ספיקו, טועה".

באונקלוס דברים יז, ה: "ותפיק ית גוברא ההוא או ית איתתא ההיא דעבדו ית פתגמא בישא הדין, לתרע בית דינך".
וכתב רש"י: "המתרגם אל שעריך, לתרע בית דינך, טועה".

באונקלוס בראשית טו, יא: "ונחת עופא, על פלגיא; ואפרח יתהון, אברם".
וכתב רש"י: "על הפגרים - על הבתרים (הפגרים מתרגמינן פגליא, אלא מתוך שהורגלו לתרגם (פסוק י) איש בתרו, ויהב פלגיא, נתחלף להם תיבת פגליא לפלגיא, ותרגומו הפגרים פלגיא, וכל המתרגם כן טועה, לפי שאין להקיש בתרים לפגרים, שבתרים תרגומו פלגיא, ופגרים תרגומו פגליא לשון פגול, כמו (ויקרא יט ז) פגול הוא לשון פגר)".

גם תרגום עקילס האמיתי אשר נמצאו שרידים ממנו, ושנכתב ביוונית כדברי הירושלמי וכפי המילים המצוטטות ממנו בירושלמי ובמדרשים, אינו מסיני. אלא: "תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו ואמרו לו יפיפית מבני אדם" (ירושלמי מסכת מגילה פרק א ה"ט). אילו ידעו שכיון לתרגום שניתן בסיני לא היה צורך בתרגומו. וגם לא היו אומרים במקומות רבים "תרגם עקילס" אלא 'נתרגם מסיני'.

אמנם אמרו במסכת מגילה דף ג ע"א:
"ותרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו? והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב (נחמיה ח') ויקראו בספר תורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא. ויקראו בספר תורת האלהים - זה מקרא, מפרש - זה תרגום, ושום שכל - אלו הפסוקין, ויבינו במקרא - אלו פיסקי טעמים, ואמרי לה: אלו המסורת. - שכחום וחזרו ויסדום".
הקושיה היא שהרי מצינו שתרגמו כבר בימי עזרא. ותירצו שהתרגום שנהגו בימי עזרא נשתכח והיה צורך לחדש תרגום. אבל לא אמרו שבהכרח זהו בדיוק אותו תרגום עצמו. וגם לא אמרו שהתרגום שנהגו בימי עזרא הוא אותו תרגום שמזמן משה המוזכר במשנה במסכת סוטה ז משנה ה: "ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב".
וכך יש לפרש גם את דברי רש"י שבמסכת קידושין דף מט ע"א:
"הרי זה מחרף - מבזה את המקום משנה את דבריו ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי' במגילה (דף ג) ושום שכל זה תרגום".
שהיה תרגום מסיני ואונקלוס נשתדל להחזירו ככל שידיו הגיעוהו.
וכן כתב בספר העיתים סימן קעה (לר' יהודה בן ברזילי הנשיא אלברצלוני תלמיד הרי"ף) "ותרגום של ארץ ישראל שיש בו תוספת הגדות זה הוסיפו חזנין שלהן מחמתן ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת מפני שפירוש הוא". כלומר שלמרות שאמרו במסכת קידושין דף מט ע"א: "המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי, והמוסיף עליו - הרי זה מחרף ומגדף! אלא מאי תרגום? תרגום דידן". לאו דוקא תרגום 'אונקלוס' שנהגו בו בבבל ולא בא"י, אלא רק לאפוקי תרגום בדוי על פי הבנה מוטעית, כגון (בראשית ט, כז) וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם - "וישרי שכינתיה במשכני שם", ולא שהקב"ה ישכון בעצמו ח"ו.","125","","4175","True","True","False","","817","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25057","25049","תשובה","22/11/12 17:05","ח כסלו","תשע"ג","17:05","המכריע","זו מתורתו של האור החיים הק'. אין הכוונה שהוא יחטא בכוונה, כמו שאמרת וכי נאמר לו לגזול וכו', הכוונה שמשמע מהפסוק שלמעשה זה לא קורה שצדיק לא יחטא, ועל זאת יש מי שדרש (אם הדרוש לא מתאים לך, פשוט דלג) שאכן "מהשמים" מגלגלים שיחטא וכו' (והצדיק בתשובתו מעלה את כל העולם עמו וכו' וכו').

מהלך זה עתיק יומין.ולא באתי אלא להביא ווארט נחמד שנוסד על פיו בענין הרעה הגדולה וחטאתי. עצם הרעיון הוא בפירוש בעייתי ואינו שווה לכל נפש.","199","","4176","True","True","False","","189","212.76.105.45","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25067","25057","תודה על התשובה","22/11/12 21:04","ח כסלו","תשע"ג","21:04","נחמן","","182","","4176","False","True","False","","291","82.242.204.206","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25070","25062","מפורש בפסוק: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ","23/11/12 01:27","ט כסלו","תשע"ג","01:27","דוד כוכב","(בראשית לט, יב).
יוסף אמנם יכל למשוך ממנה את בגדו בכח, אבל הוא לא רצה להסתבך במאבק אלים נגדה, וגם לא רצה להשתהות אף לא רגע מיותר אחד נוסף, מחשש שמא שוב ישתלט עליו יצרו.","125","","4175","True","True","False","","150","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25074","25062","מדובר בעלילה דרמטית ממש","23/11/12 12:14","ט כסלו","תשע"ג","12:14","קותי","מצ"ב נקודה שעלתה בספר "הפרשה לדורותיה "
שנוגע בהתנהלות השונה של יוסף בתוך הבית ומחוץ לבית
ושאלתך משלימה נקודה חשובה
אם ברח ללא בגדו הרי ברור שהיא צודקת!!!!!!!!!
וכיצד יטען לחפותו?
ולכן יש לומר שהוא נכנס לבית לבש בגד עבודה על בגדיו ובגד זה נשאר בידה ובגד זה אינו הוכחה לכלום כי הבגד היה בבית בלאו הכי ויכלה לקחתו גם בלעדי יוסף

השימוש במילה בגד ולא לבוש או שמלה יש לו משמעות מאוד חשובה בסיפור זה
שהרי מדובר במעשה בגידה מכל הכיוונים שיוסף ניצל ממנו ברוב צדקתו

יושם לב לכך שליוסף תכונה של אמון בבני אדם ואינו מעלה בדעתו את זדון לבם הרע
על זה בהזדמנות אחרת","217","doc","4175","True","True","False","","269","85.250.163.196","0","25005","שבת|מט ע"א","0-doc"),new Message("25075","25071","אם אונקלוס זה לא אונקלוס אז מי אני בכלל?","23/11/12 13:15","ט כסלו","תשע"ג","13:15","קותי","לפחות עלה בידנו מחלוקת רש"י רמב"ם
"יודע אתה שאונקלוס מוסר את העניינים המופלאים21 והגדולים האלה מפי רבי אליעזר ורבי יהושע22, אשר הם חכמי ישֹראל סתם, כפי שהבהירו23. דע זאת וזכרהו, כי אי-אפשר לעסוק במעמד הר סיני יותר מן השיעור הזה שהזכירוהו, כי הוא מכלל סתרי תורה24. אמיתת ההשׂגה הזאת, וכיצד היה האופן בה, נסתר מאתנו מאוד, מכיוון שלא קדמה לה שכמותה ולא תהיה אחריה. דע זאת אפוא! "

מתוך תרגומו של פרופ' מיכאל שווארץ למורה הנבוכים","217","","4175","True","True","False","","227","85.250.163.196","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25076","25075","למה מחלוקת","23/11/12 14:14","ט כסלו","תשע"ג","14:14","דוד כוכב","מדברי רש"י בקידושין שהבאתי לעיל עולה שגם הוא כרמב"ם סבר שתרגומא דידן הוא תרגומו של אונקלוס.","125","","4175","True","True","False","","121","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25078","25076","מרמב"ם משמע שהיה תלמיד של ר"א ור"י","23/11/12 14:19","ט כסלו","תשע"ג","14:19","קותי","ושיקע בתרגומו את דבריהם אז מדוע רב או שמואל חולקים על תרגומו בעניין "מלאכתו"?

כנראה שרבו הדעות בעניין "מלאכתו" וכל אחד פירש כדרכו","217","","4175","True","True","False","","176","85.250.163.196","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25079","25078","דברי הרמב"ם מפורשים בירושלמי שהבאתי לעיל","23/11/12 14:30","ט כסלו","תשע"ג","14:30","דוד כוכב","תרגום 'אונקלוס' הוא מזמן התנאים גם אם אינו מעקילס.
אמוראים חולקים על תנאים בפירושי הכתובים. אבל דבריך הם קושיה על מי שסבור שתרגום אונקלוס הוא מסיני. והוא ידחוק שגם "למבדק בכתבי חושבניה" מרמז על חטא, א"נ שיש כאן פשט ודרש.","125","","4175","True","True","False","","167","95.86.85.44","0","25005","שבת|מט ע"א",""),new Message("25080","25079","אונקלוס כדרכו חס על כבודם של ישראל","23/11/12 15:29","ט כסלו","תשע"ג","15:29","קותי","ותמיד מוציא אותנו טוב ממה שזה נראה
אתה בודאי מכיר את ספרו של ד"ר פוזן על תרגום אונקלוס
בקטעים בעייתיים אונקלוס מאוד אפולוגטי","217","","4175","True","True","False","","235","85.250.163.196","0","25005","שבת|מט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);