var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26326;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","45"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26326","0","דינים העולים לדף קז עמ' א'","19/01/13 21:23","ח שבט","תשע"ג","21:23","המכריע","קז.
נכנסה ציפור תחת כנפיו – מותר לשבת ולשמרה עד שתחשך.
והיינו כדתנן דאע"פ שעמד הראשון, השני פטור, והיינו פטור ומותר

כל היכא דתנן במסכת שבת "פטור" – היינו פטור אבל אסור (מדרבנן), חוץ מהשלושה דלהלן.
מילא ראשון את הפתח וישב שני לצידו ועמד הראשון – השני מותר להמשיך לשבת.
והראיה מהדמיון לנועל את ביתו לשומרו, דלא עבד שום איסור אע"פ שצבי בתוכו.
המפיס מורסא בשבת; אם לעשות לה פה – חייב (משום בונה פתח או משום מתקן כלי),
ואם להוציא ממנה ליחה – מותר לכתחילה. וכן מותר ליטול קוץ.
(לרש"י דאין כאן תיקון, ובסנהדרין אוקמוה כמ"ד אצל"ג פטור, ומשום צערא לא אסרו רבנן).
והראיה ממחט של יד דניטלת ליטול קוץ. (דכלי ניטל לצורך מוקצה, ושמעינן דשרי ליטול קוץ).
הצד נחש בשבת – אם לרפואה חייב.
ואם כדי שלא יישכנו – מותר לכתחילה.
והראיה מכופין קערה על עקרב שלא תישך.
(באו להתיר טלטול לצורך הצלה ממוקצה, אבל ממילא שמעינן דצידה זו מותרת).

לטלטל כלי לצורך הצלה מדבר מוקצה – מותר.
כגון; מחט של בגדים ליטול קוץ, או מחט שלל שק לפתוח בה דלת, קערה לכוף על הנר שלא תאחוז בקורה (ולא לכבות הנר), או על צואה של קטן, או על עקרב.

~~~~הדרן עלך האורג~~~~

שמנה שרצים
שמונה שרצים האמורים בתורה (חולד עכבר צב תנשמת אנקה כח לטאה וחומט);
הצדן – חייב.
החובל בד' הראשונים - חייב. בד' אחרונים – לשמואל לריב"נ חייב לחכמים פטור,
ולרב חייב אף לחכמים דריב"נ. ולהלן מבואר דלר' יהודה חייב רק בד' ראשונים ולטאה.

(איסור חבלה, לפ"א ברש"י משום נטילת נשמה וכן הסכימו תוס', לפ"ב משום צובע).

הצד שאר שקצים ורמשים; לצורך - חייב.
שלא לצורך – פטור, לרש"י משום אין במינו ניצוד והוי אצל"ג, לר"ת הוא ט"ס, והוי אצל"ג אף בניצוד.
החובל בהן – חייב.
חיה ועוף שברשותו; צדן – פטור. חובל בהן – חייב.

טומאת עורן של שמנה שרצים; ד' ראשונים - יש להן עור ואינו מטמא בכעדשה.
ד' אחרונים – לריב"נ אין מטמאין בכעדשה כבשרן, ולחכמים מטמא בכעדשה.
לרבי יהודה בעמ' ב' רק אנקה כח וחומט עורן מטמא, אבל לטאה כחולד. (דאזיל בתר גישתא).","199","","4119","True","True","False","","745","95.86.121.15","0","0","שבת|קז ע"א",""),new Message("26333","26326","לדף קז עמ' ב'","20/01/13 01:49","ט שבט","תשע"ג","01:49","המכריע","קז:
חובל – חייב רק בחבורה שאינה חוזרת, והיינו נצרר הדם אע"פ שלא יצא.
אבל כשאין עור אף שנצרר הדם, או במכה קטנה שלא נצרר דם, פטור.

ההורג שקצים ורמשים – לר' ירמיה רק לר"א חייב, לר' יוסף לכו"ע חייב, חוץ מכינה.
ההורג כינה – לר"א חייב, לחכמים פטור.
הצד דבר שאין במינו ניצוד כגון פרעוש (ממקום שאינו ניצוד ועומד) - לר"א חייב לר' יהושע פטור.

המפיס מורסא להוציא ליחה – הוי מלאכה שאצל"ג דלר"ש פטור, ולר"י חייב.
הצד נחש שלא יישכנו – הוי אצל"ג, לר"ש פטור לר"י חייב.

השולה דג מהים (והיה ניצוד כבר) – כיון שיבש (וסגי דעבד רירי) כסלע בין סנפיריו, חייב.
לרש"י משום נטילת נשמה. (ויש שפי' משום עוקר דבר מגדולו).
אם אינו ניצוד – חייב מיד כששולהו, משום צידה.

הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה – חייב משם עוקר דבר ממקום גידולו.
תלש כשותא מהיזמי והיגי – חייב משום עוקר דבר מגידולו.
תלש פיטרא מאונא דחצבא – חייב משום עוקר דבר מגידולו.","199","","4118","True","True","False","","212","95.86.121.15","0","26326","שבת|קז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);