var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26455;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26455","0","סיכום לדף קח. (איחור 3 ימים)","22/01/13 20:57","יא שבט","תשע"ג","20:57","המכריע","קח.
תולש מעציץ נקוב – חייב. משאינו נקוב – פטור (דאינו מחובר ול"ח נמי עוקר מגידולו).

תפילין על עור של עוף טהור – כותבין.
דחשיב עור כמו לגבי שבת, ונקביו אינן פוסלין כיון שהדיו עוברת עליהן.
עור שיש בו נקב – אם אין הדיו עוברת עליו, פסול לכתיבת סת"ם. אם עוברת, כשר.
עור של עוף העולה – מוקטר למזבח, מגזיה"כ אע"פ דעור בהמת העולה מופשט קודם ההקטרה.
(גם להצד דאינו עור, מ"מ רבותא יש כאן דנקביו אינן מחשיבים אותו למאוס).
כתיבת תפילין על עור של דג טהור – אם יבוא אליהו ויאמר דפוסקת זוהמתו בעיבוד, יוכשר.
אליהו שאמר הלכה באיסור והיתר – אין מקבלין ממנו, דלא בשמים היא.
חציצה בפני הטומאה באהל המת – על ידי דבר שאינו מקבל טומאה.
כלי העשוי מעצמות ועור בהמות וחיות יבשה – מקבלין טומאה, ואין חוצצין באהל המת.
כלי העשוי מעצמות דג ועורו – אינו מקבל טומאה ומציל באהל המת.

כתיבת תפילין – רק על עור בהמה וחיה (ועוף) טהורין. ואף על עור נבילות וטריפות שלהם.
והלכה למשה מסיני שאף נכרכות רק בשערן ונתפרות רק בגידן.
עור בהמה וחיה טמאין – פסול לכתיבת תפילין וכ"ש נבילות וטריפות שלהם, ושערן וגידן פסול.

דם באשה – אינו מטמאה נדה אלא אדום (או שחור כיון שבתחילתו אדום הוא).
מילה – באותו מקום. י"א גז"ש מערלת פרי, וי"א מקרא דערל זכר.
(רב ירד לבבל וחש במעיו וריפאהו שמואל ע"י לחם שעורים וכסא דהרסנא ושכר ועיכוב ביהכ"ס).","199","","4113","True","True","False","","700","95.86.121.15","0","0","שבת|קח ע"א",""),new Message("26456","26455","לדף קח:","22/01/13 21:00","יא שבט","תשע"ג","21:00","המכריע","קח:
עשיית מי מלח מרובים – אסור (והיינו הילמי).
מי מלח מועטים – לת"ק עושין, וטובל בהם פיתו, ונותן לתוך התבשיל. לר' יוסי אסור.
נתן שמן למלח או למים קודם עירובן זה בזה – מותר אף לר' יוסי.
עשיית מי מלח עזין – אסור (וכנ"ל). והיינו ב' שליש מלח, שהביצה צפה בהן, ועבדי לה למורייסא.

מליחת צנון בשבת – אסור כשמולח כמה חתיכות (משום מעבד). לטבול חתיכה ולאכול, מותר.
(צנון חריף – מעולה, ומליחתו לכאורה מקלקלת מבחינה זו, ואעפ"כ הוי מעבד).
מליחת ביצה – לרבי יהודה ב"ח אסור, לחזקיה משמיה דאביי מותר.

אתרוג צנון וביצה – אלמלא קליפתן אינו יוצאין מידי מעיים לעולם.
בימא דסדום – לא טבע אדם מעולם וכ"ש קורה.

רחיצה בשבת בימא דסדום – התיר רבי ירמיה (והיינו כשאינו משתהה דלא מוכח, כדלהלן קט:).
לעצום ולפתוח את העין שייכנסו המים – אסור, דמוכח דלרפואה קא עביד.
נתינת יין לעין – על גבה, מותר. לתוכה, אסור. ולכן שורה פתו ביין ונותנה ע"ג העין.
נתינת רוק תפל לעין – אסור אפילו על גבה. (כיון דמאוס מוכח אף על גבה).
קילורין לעין – מותר לשרות מע"ש וליתנה בשבת ע"ג העין. לעצום ולפתוח, אסור.
רפואת העין – טפת צונן בעין שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית טובה מכל קילורין.

נתינת יד לכמה איברים קודם נטילת שחרית – מזקת, וטוב לה שתיקצץ.
כגון; יד לעין (מסמאת), לחוטם ולפה (פוליפוס), לאוזן (מחרשת), ולמקום הקזה בכתף.
לאמה, אסור תמיד (מביא לקרי), לפי טבעת (מביא לתחתוניות) ולגיגית שכר. ומוטב לה שתיקצץ.","199","","4113","True","True","False","","253","95.86.121.15","0","26455","שבת|קח ע"א",""),new Message("26468","26455","למה המילה (ועוף) בסוגריים?","23/01/13 14:01","יב שבט","תשע"ג","14:01","דוד כוכב","אפשר להוסיף את המילה (ודג) בסוגריים כי כשרותו בפועל הוא רק לכשיבא אליהו.","125","","4112","True","True","False","","103","95.86.93.19","0","26455","שבת|קח ע"א",""),new Message("26474","26468","ובני עוף ייצאו ממסגרם","23/01/13 15:50","יב שבט","תשע"ג","15:50","המכריע","כי במסכת סופרים שהועתקה בש"ס לא אמרו עוף, וע"כ הוא חידוש דרב הונא לעיל ול"ק דרבי זירא לעיל פליג אר"ה, ע"כ אף שלעיל סתמתי כמו דקי"ל כר"ה מ"מ העתקתיו כאן משולב בתוך דיני הברייתא רק בסוגריים. וכעת אוסיף בגלל ההערה "וכנ"ל".","199","","4112","True","True","False","","177","95.86.121.15","0","26455","שבת|קח ע"א",""),new Message("26475","26474","סוף סוף לסיכום ולהלכה עוף בכלל","23/01/13 15:58","יב שבט","תשע"ג","15:58","דוד כוכב","קי"ל בעלמא כלישנא בתרא, ואפילו ללישנא קמא רבי זירא רק הקשה ואין סמך שחלק.
ואפילו דג עקרונית בכלל ההיתר, כנ"ל.","125","","4112","True","True","False","","107","95.86.93.19","0","26455","שבת|קח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);