var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26518;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26518","0","ונמר חברבורותיו","24/01/13 08:10","יג שבט","תשע&quot;ג","08:10","אוריאל פרנק","להלן דברים שכתבתי ערב הגירוש מגוש קטיף בנצר חזני תובב&quot;א, וחלקם פורסמו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=325&category=4&massechet=284&medaf=2&addaf=157&publisher=14'>בגיליון מאורות הדף היומי של ט' באב תשס&quot;ה</a>. באותו גיליון סופר על השיעור בדף היומי שהתקיים במסירות נפש בנצר חזני גם תחת התקפות פצמ&quot;רים, וגם תמונה של השיעור. השבוע למדנו את הדף היומי שנלמד בפעם האחרונה בביהכנ&quot;ס בנצר חזני. יה&quot;ר שבמחזור הבא הוא יילמד שוב שם.<br /> <br />בעא מיניה לוי מרבי: מנין לחבּורה שאינה חוזרת? דכתיב (ירמיה יג/כג): היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, מאי חברבורותיו? אילימא דקאי ריקמי ריקמי [רש&quot;י: ונמר ממש אמר קרא שהוא מנומר בגוונים] - האי ונמר חברבורותיו? נמר גווניו מבעי ליה! אלא ככושי: מה עורו דכושי אינה חוזרת, אף חבורה אינה חוזרת.<br /> <br />לוי שואל מהו המקור לכך ש&quot;חבורה&quot; מוגדרת כפֶצע קבוע שאינו עובר; ונפקא מינה לענין דיני נזיקין, &quot;חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה&quot; (רש&quot;ש; אמנם מרש&quot;י משמע שהוא לענין שבת).<br /> <br />השיב רבי שהמקור לכך הוא מדברי הנביא. אך בטרם נסביר את דרשת רבי יהודה הנשיא בפסוק, נבין קודם את פשוטו של מקרא, וכפי שביארוּ המפרשים בירמיה (רש&quot;י, רד&quot;ק ועוד):<br /> <br />הנביא מוכיח את ישראל על שכל כך שקועים ומורגלים לעשות רע, עד שנעשה אצלם כטבע, וכמו שאין הכושי והנמר יכולים לשַנות מראה עורם - כן הרֶשע לא יוכל לסור מישראל. כלומר, יש כאן שתי שאלות, על כושי ועל נמר: &quot;הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ?! [הֲיַהֲפֹךְ] נָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו?!&quot;, ו&quot;נָמֵר&quot; כפשוטו הוא שֵם של חית טרף, ו&quot;חֲבַרְבֻּרֹתָיו&quot; = כתמיו, גווניו.<br /> <br />לעומת זאת, רבי דרש פסוק זה כך שבעצם יש כאן רק שאלה ביחס לכושי: האם יוכל  כושי להחליף את צבע עורו או את החבּורות והפצעים שבעורו?! לפי דרשת רבי, &quot;נָמֵר&quot; אינו שֵם, אלא פּועַל מקביל ל&quot;יַהֲפֹךְ&quot;, וכמו שמוצאים בהמשך ספר ירמיה (מח/יא) &quot;עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ, וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר&quot; (רד&quot;ק: נתחלף, או פי' ענין רפיון וחלישות כתרגומו 'לָא פָג' ...כלומר שלא נחלש כח היין וריחו&quot;).<br /> <br />וכך יש להבין את הפסוק: &quot;הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ?! הֲיַהֲפֹךְ [כּוּשִׁי] חֲבַרְבֻּרֹתָיו?!&quot;, וכמו שאי אפשר להמיר ולשַנות את חַבּוּרותיו או את צבע עורו של הכושי - כך אין ישראל יכולים להתנתק מהרע. דרשה זו של רבי היא המקור להלכה ש&quot;חַבּוּרה&quot; מוגדרת כפֶצע שאינו חולף. אך פֶצע שעובר - אינו &quot;חַבּוּרה&quot;.<br /> <br />בשולי הדברים יש להעיר על סגנון רבי: &quot;האי ונמר חברבורותיו? נמר גווניו מבעי ליה!&quot;. לכאורה, אין זו קושיה חזקה, שֶכּן המילה &quot;גוון&quot; לא קיימת במקרא, וכידוע: &quot;לשון תורה לעצמהּ, ולשון חכמים לעצמן&quot; (וכנ&quot;ל בפינה הלשונית לדף נב/ב). ונראה שלהציע שגם רבי מסכים לכלל זה (שנאמר ע&quot;י ר' יוחנן תלמידו), אלא שצריך להבין כלל זה: אין זה אומר שאלו שתי לשונות נפרדות לגמרי, אלא גם לשון חכמים וגם לשון המקרא העומדות כחטיבות לשוניות בעלי מעמד עצמאי - קשורות ומשולבות זו בזו, ושתיהן כלולות תחת קורת גג אחת: &quot;לשון הקודש&quot;. הלכך חז&quot;ל בדרשותיהם מתייחסים אל שתיהן כאחת, וכמו שלפעמים מבארים מילה מקראית ע&quot;פ הוראתה בלשון המשנה.<br /> <br />ניתן גם להוסיף כי רבי לא התכוון להכריח את דרשתו כפשוטו של מקרא (-המתבאר רק על פי לשון המקרא), אלא כוונתו שניתן למצוא בכתוב רמז בעלמא להגדרה &quot;חַבּוּרה&quot; כפֶצע קבוע (ובדרשה ניתן להסתייע גם בלשון שמחוץ למקרא). <br /><br />(וע&quot;ע הסבר אחר בהערה שבמהדורת שוטנשטין).<br /> <br />והשוה לדברי רש&quot;י בקידושין שבמאמרִי &quot;שני עיונים לשוניים בפרק האיש מקדש&quot;.<br /> <br /><br />תוספת תשע&quot;ג:<br />צ&quot;ע האם הפירוש מלשון המרה יכול להיות פשט? לפי הבנה זו, מה השורש של &quot;נמר&quot;? האם זה בדיוק אותו ניקוד? אגב, דעת מקרא לא מזכיר הדרשה כלל.","165","","4116","True","True","False","","3102","77.124.31.137","0","0","שבת|קז ע&quot;ב",""),new Message("26520","26518","יישר כח על הדברים","24/01/13 10:33","יג שבט","תשע&quot;ג","10:33","חיים ברנר","תקוותי, שהחבּוּרה שפצעו את ארצינו בכלל ואתכם בפרט, לא תהיה בכלל החבורה שאינה חוזרת! וכך גם עם ישראל לא יהיה ככושי הזה ויסור מהרע.<br />לא רק דעת מקרא לא מביא את הדרש, גם שאר הפרשנים המסורתיים לא מביאים אותו ומפרשים שלא כרבי","327","","4116","True","True","False","","114","37.60.45.244","0","26518","שבת|קז ע&quot;ב",""),new Message("26524","26518","&quot;המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים&quot;","24/01/13 12:34","יג שבט","תשע&quot;ג","12:34","Almuaddib","דרשתו של רבי ודאי אינה פשט, משום שהפועל לנמר, הוא בבניין השני. אם זה היה הפשט, האות נ' היתה צריכה להיות פתוחה ולא קמוצה, והאות מ' - דגושה ולא רפויה.","107","","4116","True","True","False","","189","77.126.239.52","0","26518","שבת|קז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);