var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26636;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","34")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26636","0","שאלות","30/01/13 16:13","יט שבט","תשע&quot;ג","16:13","ינון קליין","א. רש&quot;י ד&quot;ה תיתי לי- &quot;ישולם שכרי&quot;, למה לא פירש ע&quot;כ בכל המאמרים הקודמים מהו תיתי לי?<br />ב. רש&quot;י ד&quot;ה בואי כלה- &quot;הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות&quot;. למה פירש &quot;שביתת שבת&quot; ולא קדושת שבת? או יום השבת?<br />ג. רש&quot;י ד&quot;ה אכיל להו- &quot;סופך ליפול בידו&quot;, והלא כספו נפל ביד יוסף ולא הוא? בשלמא לגי' השאלתות דגרס בסוף הסיפור שלבסוף הלך אותו גוי וראה בדים שתלה יוסף ותלה עצמו בהם (עי' במהר&quot;ץ חיות שהביאו), שפיר. אבל לגרסתנו לא מובן? האם הגרסא שהייתה לפני רש&quot;י היא כגרסת השאלתות? או דלמא כיוןן דעני חשוב כמת?<br />ד.בע&quot;ב, &quot;אמר ריב&quot;ל כל העונה אמן וכו&quot; מה שייכות מאמר זה והבאים אחריו לפה?","322","","4108","True","True","False","","741","213.151.52.6","0","0","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26653","26636","תשובות","31/01/13 12:46","כ שבט","תשע&quot;ג","12:46","דוד כוכב","א. במימרות הראשונות נאמר תיתי לי שקיימתי, והיה מקום לפרש כשם שזכיתי בעבר כך יה&quot;ר ויבא ואזכה עוד. ואילו עתה ברבא נאמר 'דכי אתא' בהווה, מכאן שפירוש &quot;תיתי לי - ישולם שכרי&quot;.<br /><br />ב. רש&quot;י פירש את הדימוי לכלה דוקא. מה כלה זו שהיא יושבת במקומה והכל מרקדין בפניה, אף השבת הכל טורחים ומכינים לכבודה, והיא שובתת ונחה.<br />ובזה ביאר רש&quot;י את השייכות לכאן של מעשי האמוראים לכבוד שבת שנאמרו מיד בסמוך. (תודה על שאלתך).<br /><br />ג. נראה שביארת שפיר.<br /><br />ד. הקשר הוא בין מלאך העונה אמן בעל כרחו, לעונה אמן בכל כחו.","125","","4107","True","True","False","","117","95.86.120.124","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26656","26636","ל-ב.","31/01/13 13:16","כ שבט","תשע&quot;ג","13:16","כדי","יש לפרש שבדרך רבותא כתב כן, דבשביתה בשבת הו&quot;א שיש עול יותר משאר מצוות היום, שצריך להיבטל ולהישמר מכל מלאכה וס&quot;ד שאינו חביב בעיניו, קמ&quot;ל שאף זו הייתה חביבה בעיניו ככלה.<br /><br />ועוד י&quot;ל והוא נראה, דבדיוק נקט שביתת ובכוונה תחילה דימה השבת לכלה, והוא ע&quot;פ מ&quot;ש בפרד&quot;א שחתן אסור בעשיית מלאכה, וכ&quot;ה בשו&quot;ע אה&quot;ע סי' סד, וגם כאן דימה את עצמו לחתן המקבל פני כלתו שהיא השבת (כידוע המדרש המובא בטור שישראל בם בני זוגה של השבת), ודינא הוא שחתן הנושא אשה אסור בעשיית מלאכה, ולהכי נקט דווקא שביתת מלאכה. ונכון בעז&quot;ה.","249","","4107","True","True","False","","227","79.181.211.173","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26662","26636","לב' (גדר קבלת שבת) ולג'","31/01/13 15:51","כ שבט","תשע&quot;ג","15:51","המכריע","ב. הרי זו היתה קבלת השבת שלו, ומנהג קבלת שבת בנוי על גמרא זו. ועיקר קבלה הוא במובן של קבלת תענית, שמקבל על עצמו להתחיל מעתה את התענית, כך קבלת שבת, בפרט כשמוסיף ומקדים, הוא לקבל על עצמו את איסורי שבת, דהיינו להתחיל לשבות, וחידושו של רבי חנינא היה שלא לקבל זאת ביגון ואנחה כמי שכפאו שד, אלא קבלה בחביבות ולקרוא לשביתה זו כלה, ככלה זו שהכל יוצאין לקראתה ושמחין בה.<br /><br />ואם זה נכון כדאי לזכור זאת בעת קבלת שבת, לצד ההרגשה המרוממת של קבלת השבת כישות רוחנית עליונה המשולה לכלה ומלכה, שעיקר הענין הוא קבלת השבת עצמה, כלומר קבלת מצוותיה ואיסוריה, והתחלת חלותן, ולכן כתוב שיאמרוה מבעוד יום לכתחילה.<br /><br />לאות ג. אני הגהתי בגליון רש&quot;י שלי, אצ&quot;ל שסופן, והיינו של נכסיו.","199","","4107","True","True","False","","177","31.44.130.142","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26665","26653","ל-ד' קצת קשה למצוא קשר ישיר מאחר","31/01/13 16:16","כ שבט","תשע&quot;ג","16:16","יהודי_קדום","שבין המלאך לאמן שנשאל עליה מפרידים סידור שלחן בער&quot;ש, סידור שלחן במוצ&quot;ש, חמין במוצ&quot;ש, פת במוצ&quot;ש, מעשה ר' אבהו ומנהגו בעגלה המשולשת ורק אח&quot;כ בא כל העונה אמן וכו'.<br /><br />אם כהסברו הרי דברי ריב&quot;ל היום צריכים לבוא מיד אחרי המלאכים.","233","","4107","True","True","False","","129","109.65.126.57","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26681","26653","קשה","31/01/13 23:02","כ שבט","תשע&quot;ג","23:02","ינון קליין","א. רש&quot;י גריס דכי אתי ולא אתא, בלשון עבר..<br />ב. נ&quot;ל שקשה לומר כן, דהרי השבת לא שובתת, לשון זו לא נכונה, איך נאמר על יום פלוני שהוא נח? קשה להעמיס על רש&quot;י פירוש כה רחוק. יותר נראה שכוונתו למה שהוא שובת ממלאכה בשבת, וזה היה עיקר אצלו, ולכן פירש רש&quot;י, הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות","322","","4107","True","True","False","","71","213.151.62.87","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26676","26665","קודם הושלמו עניני כבוד שבת","31/01/13 21:36","כ שבט","תשע&quot;ג","21:36","דוד כוכב","לאחר מכן עניני ההקשר המילולי.","125","","4107","True","True","False","","90","95.86.120.124","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26679","26676","לא חשבתי על אפשרות זו. יפה. תודה.","31/01/13 22:46","כ שבט","תשע&quot;ג","22:46","יהודי_קדום","","233","","4107","False","True","False","","91","109.65.126.57","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א",""),new Message("26683","26681","ניחא","01/02/13 01:06","כא שבט","תשע&quot;ג","01:06","דוד כוכב","א. בכל מקרה המשמעות היא להווה ממושך - תמיד כאשר בא אלי ת&quot;ח הריני מהפך בזכותו. לעומת באמוראי דלעיל שאמרו: שקיימתי מצווה זו.<br /><br />ב. ואיך נאמר על יום פלוני שהוא אדם, שהוא כלה? באותה מטפורה (בלשון רש&quot;י: הכי קרי ליה מתוך חביבות) נכון גם לומר שהיא שובתת.","125","","4106","True","True","False","","97","95.86.120.124","0","26636","שבת|קיט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);