var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26701;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","83"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","45"),new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","34")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26701","0","דינים העולים לדף קכב עמ' א'","03/02/13 20:32","כג שבט","תשע"ג","20:32","המכריע","קכב.
קרונות של בית רבי – מותר לטלטלן.
ולא נתפרש להדיא אי בניטלין באדם אחד או שנים (דהשיבו לר"ז כאותן של בית אביך).

יין של נכרי - לר"א סגי בחותם אחד לחכמים צריך חותם בתוך חותם.
ר"ח התיר לבית רבי לשתות יין בקרונות של נכרי בחותם אחד.
ולא הוברר אי משום דר"ח פוסק כר"א לכל אדם, או דוקא משם אימתא דבי נשיאה.

נכרי שעשה מלאכה עבור ישראל – אסור מדרבנן ליהנות ממנה בשבת, ואף במוצ"ש בכדי שיעשו.
עשאה עבור עצמו – מותר לישראל ליהנות ממנה אם אינו מכירו.
בין בדברים של"ש להרבות כגון נר וכבש וחימום מים במרחץ,
ובין בכגון מילוי מים מבור שברה"ר וליקוט עשבים ממחובר ששייך להרבות. (ולא גזרו).
(בעשבים שנתלשו בשבת, הוי מוקצה, ואסור לישראל לעמוד על בהמתו כדלהלן).
במכירו – בכגון מים, שרי רק שלא בפניו,
בכגון נר וכבש, לאביי שרי רק שלא בפניו, ולרבא אף בפניו.
רבן גמליאל נהג בעצמו היתר וירד בכבש שעשה נכרי.
ואף דהוי מכירו, לאביי שלא בפניו הוה, ולרבא אף בפניו היה שרי בכאי גוונא דכבש.

כשעושה עבור ישראל – לא מהני שלא בפניו.
וכגון מחמם מים בעיר שרובה ישראל או מדליק נר במסיבה שרובה או חציה ישראל.
ולכן; מרחץ שחיממוהו בשבת – ברוב נכרים מותר מיד במוצ"ש.
ברוב ישראל, ימתין בכדי שיחמו חמין.
נר הדלוק במסיבה – רוב נכרים מותר להשתמש לאורה. רוב או מחצה ישראל, אסור.
כשמוכח שגוי הדליק לעצמו – מותר אפילו ברוב ישראל, כגון שקרא לאורו. (תוס' מעובדא דשמואל).

העמדת בהמתו על גבי עשבים מחוברים – מותר, דאין לחשוש שיבוא לתלוש.
על גבי מוקצה – אסור שמא יטלטל. ומותר לעמוד בפניה מרחוק שתלך לשם.

~~~~ הדרן עלך כל כתבי ~~~~","199","","4118","True","True","False","","774","95.86.66.238","0","0","שבת|קכב ע"ב",""),new Message("26733","26701","לגבי הכבש","06/02/13 13:22","כו שבט","תשע"ג","13:22","מתפעל","יש בעשיית הכבש משום מלאכה בשבת?
אולי חיברו אותו באופן שיש בזה מלאכת בונה.
או שהכבש עצמו מוקצה.
האם כשהגוי עושה מלאכה מדרבנן הדין אותו הדבר כמו הדלקת הנר וחימום המים שהם מדאורייתא ויש איסור להנות מזה?","148","","4115","True","True","False","","216","212.76.102.17","0","26701","שבת|קכב ע"ב",""),new Message("26736","26733","דרבנן על ידי עכו"ם","06/02/13 16:40","כו שבט","תשע"ג","16:40","המכריע","לגבי הכבש לא תואר אופן העשייה אבל פשוט שמיירי באופן שהיה בזה איזו מלאכה, ויש כמה אפשרויות של מלאכה הכרוכות בזה.

לגבי דרבנן בעכו"ם, מסתבר שיש ראיות גם מהש"ס, אבל בכל אופן בהלכה כתוב למשל שטלטול מת על יד גוי אסורה, אע"פ שזה רק מוקצה, אלא אם כן זה אופן שהמת מוטל בביזיון וגם ישראל יכולים לטלטלו על ידי ככר או תינוק, הקילו באופן יוצא מהכלל לטלטלו ע"י נכרי גם בלא ככר. ומוכח שגם מוקצה על ידי גוי אסור.","199","","4115","True","True","False","","167","95.86.64.130","0","26701","שבת|קכב ע"ב",""),new Message("26737","26733","להנות באיסור דרבנן","06/02/13 16:49","כו שבט","תשע"ג","16:49","כדי","עי' בסי' שכה ס"ח וס"י שאסור למי שנעשה בשבילו, אך יש קולא באיסור דרבנן, שמותר לאחרים בו ביום.
ומה שהביא הרב המכריע ממת, אחה"מ לא שמיה מתיא, שכאן השאלה לגבי הנאה ממעשה גוי ולא לגבי אמירה לגוי, ושני אלו אינם חופפים בדווקא.","249","","4115","True","True","False","","229","79.183.180.87","0","26701","שבת|קכב ע"ב",""),new Message("26738","26737","שבות דשבות","06/02/13 18:36","כו שבט","תשע"ג","18:36","המכריע","לגבי לכתחילה אכן זהו הנידון הרחב בראשונים של שבות דשבות, וכמדו' דלמעשה מתירים לכתחילה רק לצורך מצוה (או צורך גדול).

ולגבי דיעבד אדכרתן מילתא דהיינו הסוגיא דביצה כה: והרש"י המענין שם. אך בזכרוני דשם הוא לגבי תחומין די"א דהקילו בזה טפי משאר איסורי דרבנן, ולגבי שאר איסורין דרבנן הסוגיא באמת היא דוקא כאן במביא מכרמלית או לכרמלית, וכבר דנו בזה בתוס' על אתר ד"ה משקה, והביאו בתוך דבריהם דיש כאן סברא מיוחדת להתיר משום דיכול לילך לשם בעצמו ולשתות בלא הוצאה. ומשמע דבלא האי טעמא יש לדון אף דהוי דרבנן.

אך כנראה אולי כל זה מה שיש לדון בסוגיות הגמרא אבל למעשה נשאר שם בסי' שכ"ח דכל שבות דשבות יש קולות כמו שציין הרב כדי.","199","","4115","True","True","False","","179","95.86.64.130","0","26701","שבת|קכב ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);