var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29387;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29387","0","יתיב.. וקא מנמנם.. איתער.. - למה הפירוט?","25/07/13 11:56","יח אב","תשע"ג","11:56","אבינועם","יתיב רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע קמיה דרב אידי בר אבין ויתיב רב אידי בר אבין וקא מנמנם א''ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא מאי טעמא דריש לקיש א''ל דאמר קרא... איתער בהו רב אידי בר אבין אמר להו דרדקי היינו טעמא דריש לקיש

התופעה הזו של שני תלמידים שיושבים ולומדים לפני רבם המנמנם, ואז הוא מתעורר ומתקן אותם - נדמה לי שקיימת בש"ס כמה פעמים.
מה הקטע?
למה התיאור הזה? מה בא ללמדנו?
מדוע לא חששו להפריע לו בנמנומו?","45","","3938","True","True","False","","886","84.228.200.173","0","0","פסחים|לה ע"א",""),new Message("29388","29387","על פי פשוטו","25/07/13 12:30","יח אב","תשע"ג","12:30","כדי","החוויה עצמה מסייעת לזיכרון השמועות, מה שנקרא "זיכרון חוויתי". בבחינת (לא של ר' נחמן) "ראה מעשה ונזכר הלכה". ולכן הזכיר כאן את החוויה שעל ידה נשתמר תוכן הדוברים.
ועי' בברכות (כז:): אמר רב: בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת. כי אתא עולא אמר: בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה, ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה, ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה. ע"כ. הרי שהקפידו לדייק גם בתפאורת הרקע של המימרא, ומסתבר שדווקא על ידה ג"כ נזכר גם בשאר אי-הדיוקים של מיהו בעל המעשה ומהו המעשה.
וכן בגיטין (מד.) ובשאר מקומות: לאו הכי הוה עובדא, כי הוה קאי מר חד כרעיה אארעא וחד כרעיה אדרגא וכו'. וכזה במשנה בכריתות (טו.): אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באיטליס של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו מהו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחת כו' ע"ש. ועי' בחולין (צא:) כה"ג. ולא מזמן מצאנו כזאת במשנה בסוף עירובין (קא.) שר' יוסי תיקן את דברי ת"ק ואמר "חנות של צמרים היה" אע"פ שלכאורה אין כל נ"מ היכן היה המעשה.

זהו על פי פשוטו. ולפי מדרשו יתכן שבא ללמדנו מעלת החכמים, שהנה בכל המעשים נקט שהרב "נמנם", והגדרת מנמנם פורש במגילה (יח:) ובכ"מ בש"ס, שהוא נים ולא נים תיר ולא תיר, דקרו ליה ועני, אך אינו יודע לאהדורי סברא, כלומר שאינו יכול להשיב תשובות מעמיקות ומנומקות אלא רק תגובות שטחיות. אך גדולי האמוראים, על אף היותם מנמנמים היו יכולים לרדת באחת לעומק דיון שכבר החל ולפשוט את ספיקותם של המדיינים. והשווה לסיפור עם הגרח"ק שקושר אליו כאן לאחרונה. ובפירוש אמרו: אל תיקרי משנתו אלא ממשנתו.

ועוד יש לפרש שבא להעביר מסר על גודל האחריות שצריכה להיות לרב כלפי תלמידיו, שאם הם טועים או תועים בדרך לימודם, הדבר אמור לטרוד את מנוחתו - כפשוטו.


ואכן כפי שכתבת מהלך כעין זה מופיע כמה פעמים בש"ס. ומאוד מעניין שבגיטין (יא:) ציין רעק"א בגליון הש"ס שלו לשבת (סג:) ולנדרים (כט:) ולפסחים כאן. והגר"י ענגיל בגליוני הש"ס הוסיף לציין עוד לשבת (קמה:) וליבמות (פה.). וכתבתי בגליוני שם ושם, שמשניהם נשמט עוד: ב"ב (טז:).","249","","3938","True","True","False","","222","109.65.223.206","0","29387","פסחים|לה ע"א",""),new Message("29399","29387","בודאי שלא חששו 'להפריע'","25/07/13 21:59","יח אב","תשע"ג","21:59","דוד כוכב","אילו ח"ו היו מפסיקים את הלימוד כל אימת שהרב היה מתנמנם, היו מפילים עליו את עונש ביטול התורה, וזה היה מונע ממנו לגמרי להנפש קימעא אפילו דרך עראי. מה גם שכפי המבואר, אדרבה, גם בעת נמנומם היו מאזינים, למידים, ומלמדים.","125","","3938","True","True","False","","148","95.86.64.38","0","29387","פסחים|לה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);