var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29834;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","43")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29834","0","תפקיד הנגינה","26/08/13 08:16","כ אלול","תשע"ג","08:16","דוד כוכב",""אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו' ".
פירש רש"י : "קחו לי מנגן - להעביר כעסו שכעס על יהורם. ותהי עליו יד - מכלל דאסתלק".
פה פירש רש"י שתפקיד הנגינה להעביר את הכעס, כמפורש בשמואל א טז, יד-טז: וְרוּחַ ה' סָרָה מֵעִם שָׁאוּל וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת ה'. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל אֵלָיו הִנֵּה נָא רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ. יֹאמַר נָא אֲדֹנֵנוּ עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר וְהָיָה בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ.
למרות שיכל רש"י לפרש את כוונת הגמרא שהנגינה נצרכה רק לחדש את הנבואה שנפסקה מחמת הכעס. בדיוק כמו שפירש בד"ה הקודם: "עורי עורי דבורה - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה".
ואילו בדברי הימים א כה א פירש רש"י שתפקיד הנגינה לעורר את הנבואה: "והימן וידותון הנבאים - כשהיו מנגנים בכלי שירים הללו היו מתנבאים דוגמא באלישע קחו לי מנגן (מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".","125","","3901","True","True","False","","1460","164.138.120.149","0","0","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29848","29834","לענ"ד אין סתירה ברש"י והוא עקבי בביאורו","26/08/13 21:53","כ אלול","תשע"ג","21:53","ינון","בס"ד
רש"י מבאר עה"פ "ויהי כנגן המנגן" את המטרה והתכלית של הנגינה- הסרת הכעס.
לגבי שני המקומות האחרים - בדבורה ובהימן וידותון - לא מפורש שהם כעסו, ולכן באמת לא אמר שם רש"י שזהו תפקיד הנגינה.
אבל ניתן לומר שלשיטת רש"י תפקיד הנגינה אינו בהכרח הסרת כעס. ייתכן שרש"י מבאר שהנגינה משרה על האדם השפעה של רגיעה מכל מצב נפשי "מקפיץ פיוזים". (1) כלומר- הנגינה עוזרת לאדם להירגע ולהתמקד, ואז יוכל לחזור למצב נפשי ורוחני כזה שיהא ראוי שוב להשראת שכינה. ייתכן שהימן וידותון הצליחו לתעל את תפקידם כמשוררים בכלי שיר בהיכל לכיוון רווח אישי על הדרך של הצטללות והתמקדות, והיו מסוגלים להתעלות מתוך כך לרמת נבואה (כמובן שהיו מעצמם ראויים, מצד מידותיהם ומעלתם, ומתוך זה יכלו לנצל את תועלת הנגינה).
(1) כמו כעס אצל אלישע, או גאווה אצל דבורה, כפי מה שביארו חז"ל עה"פ "עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל", ומתוך גאווה זו נסתלקה הימנה הנבואה והיתה צריכה להחזירה. אלא שלא בהכרח שמדובר אצל דבורה בנגינה. "עורי עורי דבורה"- בגלל שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה עקב "עד שקמתי דבורה וכו'", אבל יכול להיות שמה שעורר אותה היה קריאת ההתחזקות הזו ("עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר, קום ברק ושבה שביך בן אבינועם") ולאו דווקא נגינה.
נ.ב.
הסתמכתי בדברי על המובאות והציטוטים שבראש האשכול ולא בדקתי במקורות בפנים אם יש משהו המוכיח אחרת.
נ.ב.ב.
טוב לחזור","301","","3901","True","True","False","","258","213.57.106.104","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29849","29834","והרמב"ם אסר, כידוע","26/08/13 22:01","כ אלול","תשע"ג","22:01","Almuaddib","והדברים כהווייתם","107","","3901","True","True","False","","159","77.125.140.161","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29851","29849","במחילה מכבודו, ישיב לשאלתי:","26/08/13 22:17","כ אלול","תשע"ג","22:17","ינון","בס"ד
כבודו נמנע מלשמוע מוזיקה וניגונים מכל סוג שהוא? מלשיר ומלשמוע שירה בכל שפה שהיא?","301","","3901","True","True","False","","199","213.57.106.104","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29860","29849","הרמב"ם לא אסר כל נגינה","27/08/13 00:42","כא אלול","תשע"ג","00:42","דוד כוכב","אלא הביא את דברי המשנה במסכת סוטה פרק ט, יא: מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטְלָה הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד) בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן וְגוֹ'.
כלומר שהאיסור הוא:
* רק משבטלה סנהדרין.
* ורק ניגון של שמחה, כלשונו: "וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן".
* ורק כשאינן "דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל".
* ורק כשאינו לצורך מצוה (הובא ברמ"א בשו"ע או"ח סימן תקס, ג; והביא הגר"א ראיה ממסכת שבת דף קי ע"א שרק משום גזירת האבל על רב נאסר בי הילולא בטבלא).","125","","3900","True","True","False","","308","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29857","29851","שולחן ערוך אורח חיים תקס ג","27/08/13 00:04","כא אלול","תשע"ג","00:04","עם הארץ","","248","","3900","False","True","False","","263","74.233.242.41","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29878","29857","רצוני להסב לתשומת הלב:","27/08/13 21:48","כא אלול","תשע"ג","21:48","ינון","בס"ד
דברי השו"ע: "ואפילו שיר בפה על היין אסורה". כלומר- שיר בפה שלא על היין לא נאסר (ואמנם בב"ח כתב לאסור גם בלא יין, אך השו"ע עצמו לא כתב זאת. ור' שעה"צ ס"ק כה).
עוד מלשונו: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם" הא כשזה לא לשם שמחה לא אסרו.
ועוד זאת - הרי הכל נעשה זכר לחורבן. עם זאת, דוד המלך עליו השלום כתב בתהלים "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה" הרי שבשיבת ציון יותר האיסור לגמרי. ואם אמנם לא שלמה גאולתנו הרי היא התחילה, ובוודאי ניצנים מוזיקה למיניה יוכלו להיראות בארץ.","301","","3900","True","True","False","","291","213.57.107.28","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29863","29860","אתה נצמד ללשון היד החזקה, ומתעלם מתשובתו","27/08/13 07:38","כא אלול","תשע"ג","07:38","Almuaddib","","107","","3900","False","True","False","","124","77.126.121.56","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29864","29860","ובמציאות היכן בטלה","27/08/13 08:07","כא אלול","תשע"ג","08:07","הודו_כי_טוב","גם הדתיים גם החרדים גם החילונים גם היהודים וגם הגויים
ממשיכים לשיר
כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק","207","","3900","True","True","False","","204","46.117.14.249","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29867","29863","ממש לא, להיפך","27/08/13 11:03","כא אלול","תשע"ג","11:03","דוד כוכב","יש הנצמדים ללשון היד ע"פ הבנתם, ומתירים יותר.","125","","3900","True","True","False","","122","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29868","29864","גם בגמרא","27/08/13 11:04","כא אלול","תשע"ג","11:04","דוד כוכב","מצינו בכמה מקומות שהיו מזמרים, שלא ברצון חכמים.","125","","3900","True","True","False","","117","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29869","29867","תמהני איך מצאת את תשובתך בתשובתו","27/08/13 12:16","כא אלול","תשע"ג","12:16","Almuaddib","והנה הדברים כהווייתם - ההדגשות שלי.
שאלה: אם מותר לשמוע משירי הערבי וכן הזמר בכלל.
תשובה: ידוע כי עצמות הזמר ושל כלי השיר הכל אסור ואף אם לא יחובר עליהם דבור כלל כמו שאמרו (סוטה מח.) אודנא דשמעא זמרא תעקר וכבר באר התלמוד (גיטין ז.) שאין חלוק בשמיעת הזמר בין שמזמרים בפה או שמנגנים בכלי שיר או שהוא ניגון בעלמא חוץ מן התפלה שמסייע ומעורר הנפש לשמחה ולתוגה אסור כמו שזכרנו והם סמכו דבריהם אל אזהרת הנביא שאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים. והטעם לזה בארנו היטב לפי שזה כח התשוקה ראוי להכניעו ולרדות בו בפרך ובמתג ורסן עדיו לבלום לא שינתן לו יתרון ולהחיות את מתו ואל יושגח אל אחד היוצא מן הכלל שאלו הענינים שומרים נפשו וממהרים השגת שכלו ומכניע עצמו לדברים אלהיים כי החכמה המחוקקת אמנם תכתוב חוקותיה בערך אל הכלל ואל הרוב של בני אדם דברו חכמים בהווה וכבר בארו זאת לנו הנביאים ודברו דרך גינוי על השמוש של כלי השיר ר"ל שמיעתם לתכלית העבודה והוא אמרם ז"ל הפרטים על פי הנבל כדוד חשבו להם כלי שיר ואנחנו כבר בארנו בפירוש למסכת אבות (פ"א משנה ט"ז) שאין הפרש בין דיבורים שנאמרו בעברית או בערבית כי הם אמנם אסורים או מותרים רק בערך אל הענין המבוקש בדיבורים האלה וכל דבר טפשות בעצמו שמיעתו אסורה אפילו אינו אלא דיבור לבד ואם יחובר אליו זמר יש כאן שלשה איסורים איסור שמיעת הטפשות נבלות פה ואיסור שמיעת הנגון ר"ל זמרא בפומא ואיסור שמיעת כלי שיר ואם הוא זה במקום ששותין יין יש איסור רביעי וזו אמרו יתעלה והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואם משמיע הזמירות היא אשה הנה יש כאן אסור חמישי על פי מאמרם ז"ל קול באשה ערוה ומכ"ש אם מזמרת בקולה. וכבר יתבאר אמתת כל זה במופת והוא כי התכלית המבוקש בנו שנהיה גוי קדוש ולא יהיה לנו לא מעשה ולא דבור כי אם לפי השלמות או במה שמביא אל השלמות לא בהרחקת הכוחות הרוחניות מן כל טוב ולא בנטיה לדברים של צחוק ושחוק. וכבר בארנו זה הענין בספר המורה (ח"ג פ"ח) מה שהוא די בחלק האחרון ממנו בדברים שהם מופתיים אצל בעלי מעלות השכל ומה שזכרו הגאונים ז"ל הוא הזמר של דברי שירות ותשבחות כמו שזכר בעל הלכות ז"ל ואולם דבר מגונה בהא חס ושלום לא נשמע זאת בישראל לא מן גאון ולא מן הדיוט. והתימה מן מאמרכם על דבר חברת הכשרים כי באמת על פי דעתי לא יקראו אותן בשם כשרים המתקבצים במקומות ששותין שם היין המשכר וכבר בארנו גם זאת במורה מה שהוא די. הנה זה מה שנראה לנו בשמיעת כלי השיר ושלום וכתב משה.","107","","3900","True","True","False","","196","77.126.121.56","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29874","29868","מה קשה להבין","27/08/13 20:57","כא אלול","תשע"ג","20:57","עם הארץ","כל גדולי ישראל יצאו בפסק הלכה שאסור לשמוע דיסקים של זמרים פסולים ומוזיקת עגבים.
יש התר לזמר לעצמך או לזמר בסעודת מצוה.
כל השאר פסול.
והלא החכמולוגים יגידו זאת גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה אבל עובדה שיש כאלה שכן עומדים בה.
ומה תגידו על לשון הרע ורכילות שאלה מצות דאורייתא?
גם גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהם?
הכל ענין של רצון.","248","","3900","True","True","False","","349","74.233.242.41","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29870","29869","כלל גדול: הרמב"ם מתבאר ע"פ מקורותיו","27/08/13 16:02","כא אלול","תשע"ג","16:02","דוד כוכב","מה שכתב בתחילה: "עצמות הזמר ושל כלי השיר הכל אסור", הנה המשיך: כמו שאמרו (סוטה מח.) אודנא דשמעא זמרא תעקר". ולשון הגמרא שם: "מתני'. משבטלה סנהדרין - בטל השיר מבית המשתאות... גמ'. וממאי דמשבטלה סנהדרי כתיב? אמר רב הונא בריה דרב יהושע, דאמר קרא: זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם! אמר רב: אודנא דשמעא זמרא תעקר". הרי שהכל מיירי רק משבטלה סנהדרין.
ואם תקשה, הרי המשיך הרמב"ם לבאר את הטעם - להכניע את כח התשוקה, ומה לי משבטלה סנהדרין או לפני כן?
התשובה לזה בירושלמי מסכת סוטה פרק ט הלכה יב: "אמר רב חסדא בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהן הן אומרים דברי נבלה בשיר". הוי אומר שביטול הנגינה אינו משום אבלות אלא משום הריקנות שהיא עלולה להביא, ואעפ"כ מותרת הנגינה כאשר קיימת משמרת צניעות אפקטיבית השומרת שהיא תופנה רק לאפיקים החיוביים.
גם במקור השני שהביא הרמב"ם (גיטין ז.) הלימוד הוא מהפסוק: (הושע ט, א) אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל כָּעַמִּים, והמשך הפסוק הוא: כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ, מבואר איפוא שקיימים סיבה ועיתוי לאיסור זה. וכן בפסוק השני שמביאה שם הגמרא: (ישעיהו כד, ט) בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו, מבוארים הסיבה והעיתוי בפסוקים שלפני כן: (ה-ח) וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם. עַל כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר. אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב. שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר.
הנקודה השניה שהזכרתי - רק ניגון של שמחה, כך הזכיר הרמב"ם גם בתשובה: "...ולא בנטיה לדברים של צחוק ושחוק".
הנקודה השלישית שהזכרתי - רק כשאינן "דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל", כך הזכיר הרמב"ם גם בתשובה: "...חוץ מן התפלה שמסייע ומעורר הנפש לשמחה ולתוגה".
הנקודה הרביעית יכולה להיות נרמזת בכלל הנקודה השלישית.","125","","3900","True","True","False","","343","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29871","29869","בירור בתשובת הרמב"ם.","27/08/13 19:20","כא אלול","תשע"ג","19:20","חילק","הרמב"ם כתב בתשובתו את המשפט הבא: "ואם משמיע הזמירות היא אשה הנה יש כאן אסור חמישי על פי מאמרם ז"ל קול באשה ערוה ומכ"ש אם מזמרת בקולה".
מה כוונתו בכתבו "ומכ"ש אם מזמרת בקולה"? האם זאת אומרת שהאיסור של "קול באשה ערווה" שכתב לפני כן הוא אפילו כאשר אינה מזמרת בקולה, לאמר - כשמדברת ומפטפטת? לפי שיטת הרמב"ם אסור לשמוע אשה מדברת?
אודה לחכמים די באתרא הדין אם יאירו את עיניי.
ושאלה לי אליך אלמואדיב:
פשוט לא הבנתי את כוונתך/כוונת הרמב"ם לפי הבנתך. האם רצונך לומר שייחסו של הרמב"ם למוסיקה באופן כללי הייתה התייחסות שלילית? קצת קשה לסבור כך, אם מצד המציאות ואם מצד הכתובים. עוד קשה להבין לפי תפיסה זו, כיצד תפסה המוסיקה מקום כ"כ חשוב בעבודת המקדש.","404","","3900","True","True","False","","83","79.176.202.58","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29875","29871","תשובה","27/08/13 21:03","כא אלול","תשע"ג","21:03","דוד כוכב","לדברי הרמב"ם "קול באשה ערווה" הוא גם באשה מדברת, וכפי המעשה שבגמרא במסכת קידושין דף ע ע"א. וכך הוא בפירוש הראשון של הריטב"א בברכות דף כד ע"א.
אלא שלרמב"ם שמיעת קול אשה דומה לראיית אצבעה, ואין בזה איסור אם זה נעשה אגב אורחא לצורך כלשהו.","125","","3900","True","True","False","","112","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29877","29874","הגדר נא "זמרים פסולים" ו"מוזיקת עגבים"","27/08/13 21:30","כא אלול","תשע"ג","21:30","ינון","בס"ד
אני מכיר הגדרה ל"שירי עגבים" בהם המילים מתארות דבר פסול. לא שמעתי על המושג "מוזיקת עגבים". יואיל כב' להאיר עיני.
ועוד ישיב: מהם "זמרים פסולים"?
האם מותר לשיטתו לשמוע הקלטה של "י-ה אכסוף" או של "ארבע בבות", או שגם זה בכלל האיסור?
אם אסור - יוצא מכך שכב' טוען שכל תעשיית המוזיקה - כולל זאת המחברת לחנים לפסוקים וציטוטים מן המקורות - על כל זמריה, מוגדרת כ"זמרים פסולים" ו"מוזיקת עגבים"?
אם מותר - יוצא שיצרת חלוקה שלא נאמרה עד כה באשכול. נשמח למקורותיך.","301","","3900","True","True","False","","528","213.57.107.28","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29881","29874","היכן??","27/08/13 22:35","כא אלול","תשע"ג","22:35","חילק","לא מצאתי בפסק ההלכה אליו קישרת איסור על שמיעת אותם זמרים. לכל היותר מופיע שם איסור להזמינם לאירוע, אך לא אסרו לשמוע את שיריהם.","404","","3900","True","True","False","","66","79.176.202.58","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29888","29878","שתי הערות","28/08/13 02:02","כב אלול","תשע"ג","02:02","דוד כוכב","דברי השו"ע הם לשון הרמב"ם, ובתשובתו ביאר שהאיסור הוא גם בפה שלא על היין. ואת לשון המשנה תורה והשו"ע ניתן ליישב.
האיסור אינו זכר לחורבן, כמבואר בירושלמי שהבאתי באשכול זה.","125","","3899","True","True","False","","115","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29882","29881","מה אתם באים אלי בטענות","27/08/13 22:58","כא אלול","תשע"ג","22:58","עם הארץ","אני לא פסקתי את ההלכה, תפנו לרב שטיינמן שליטא חזון איש 5 בני ברק ותבררו אצלו.
רשימת הזמרים הפסולים","248","","3900","True","True","False","","376","74.233.242.41","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29883","29882","גם בקישור הזה","27/08/13 23:45","כא אלול","תשע"ג","23:45","חילק","לא מצאתי ששמו של הרב שטיינמן מתנוסס.
אז יש בכל זאת פסק מסודר ומוסמך לאסור?","404","","3900","True","True","False","","91","79.176.202.58","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29922","29888","תשובתו של מי? של הרמב"ם שהובאה לעיל,","29/08/13 16:13","כג אלול","תשע"ג","16:13","ינון","בס"ד
או של השו"ע בשו"ת שלו?
אם כוונת כב' לתשובת הרמב"ם, לא בהכרח שהשו"ע סובר כמותו.
וגם בנוגע לזכר לחורבן - השו"ע פותח את הסימן ב"משחרב בית המקדש", וממשיך את כל הסעיפים בלי לשנות או להוסיף דבר מלבד "וכן גזרו" בתחילת כל סעיף. ייתכן שדברי המשנה "משבטלה סנהדרין" יכולים להתפרש שחכמי ישראל שבאותו הדור הבינו את המציאות הזו כשלב נוסף ביציאה לגלות, כהתדרדרות מדחי אל דחי שהצריכה גזרה נוספת.
כלומר- המשנה אמנם אומרת הגזרת השירים והניגונים נגזרה רק משבטלה הסנהדרין, אבל ייתכן שטעם הגזרה הוא לא זכר לביטול הסנהדרין, אלא זכר לחורבן.","301","","3898","True","True","False","","268","213.57.106.104","0","29834","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("29929","29922","תשובת הרמב"ם","30/08/13 00:21","כד אלול","תשע"ג","00:21","דוד כוכב","והשו"ע בהכרח כן סובר כרמב"ם שהרי הוא העתיקו מילה במילה, כדרכו להביאו להלכה. ולא יתכן שהשו"ע יחלוק על הרמב"ם מבלי לומר על כך מילה בב"י, ועוד יעתיק את לשונו בשו"ע תוך כוונה שונה מכוונת מחבר המילים.
אכן קיימות גם גזירות של המנעות ממיני נגינה שסיבתן זכר לחורבן . גזרו למשל בפולמוס של אספסיינוס על האירוס (=תוף, מסכת סוטה דף מט ע"א). אבל שוב, לא ניתן לתלות כוונות בדקדוק לשון השו"ע השונות מהמפורש במקורותיו, באשר כל כוונת השו"ע רק להביאם להלכה. והטעם של הגזירה משבטלה סנהדרין מפורש בירושלמי. ואין המדובר ב'זכר לביטול הסנהדרין', אלא מהטעם שהסברתי באשכול זה בד"ה כלל גדול.","125","","3897","True","True","False","","128","164.138.120.149","0","29834","פסחים|סו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);