var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29889;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","44"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","25"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","17")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29889","0","בשחיטה השבתני","28/08/13 03:18","כב אלול","תשע&quot;ג","03:18","דוד כוכב","על עונשיו השונים של רבי עקיבא, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=23639'>בקישור זה</a>.","125","","3913","True","True","False","","755","164.138.120.149","0","0","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("29923","29889","תמיד תהיתי בקשר לזה -","29/08/13 16:23","כג אלול","תשע&quot;ג","16:23","ינון","בס&quot;ד <br /><br />במה התבטא חוסר הכבוד של ר' עקיבא לר' אליעזר?<br />מה היתה הבעייתיות בשקלא וטריא שלו עימו?","301","","3912","True","True","False","","304","213.57.106.104","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("29926","29923","יעויין רש&quot;י על אתר","29/08/13 18:36","כג אלול","תשע&quot;ג","18:36","המכריע","אפשר יניח את דעתו.","199","","3912","True","True","False","","224","31.44.134.78","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("29930","29923","יש בזה דעות שונות","30/08/13 00:23","כד אלול","תשע&quot;ג","00:23","דוד כוכב","יש דיון בגמרא. ופירושים ברש&quot;י במסכתות השונות.","125","","3911","True","True","False","","103","164.138.120.149","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("29931","29930","מהגמרא משמע: אדרבה, שר' עקיבא נהג כדין","30/08/13 09:17","כד אלול","תשע&quot;ג","09:17","ינון","בס&quot;ד<br /><br />ויתרה מזו, הגמרא לא שואלת מה רע עשה ר' עקיבא, ולא שואלת מה הביא את ר' אליעזר להקפיד כלכך. בכלל, בכל מקום שמצאנו את ר' אליעזר נוהג בקפידא, הגמרא מקבלת זאת כמובן מאליו, מבלי לחקור את סיבת הדבר ועניינו. כאומרת: אין בעיה בזה. כך היה וכך צריך להיות.<br /><br />רש&quot;י מסביר שהקצף יצא על כך שר' עקיבא דן דין שאינו דין, נגד כתוב מפורש. האם די בזה כדי לגזור את דינו? ואם כן - למה הגמרא לא אומרת זאת?<br />הרי כל כוונתו של ר' עקיבא היתה להזכיר לר' אליעזר את דבריו שלו, בדרך רמיזה או מתוך שקלא וטריא, כדי לא לביישו (ע&quot;פ הגמרא- לאו אורח ארעא להזכירו במפורש). ואע&quot;פ שלא הצליח, מה הקפידא הגדולה על זה.<br />ועוד - אחרי שר&quot;א כן נזכר בזה, הרי חזר בו. למה לא ביקש רחמים על ר' עקיבא לבטל את קללתו?<br />ועוד - הרי בירושלמי אמרו שזו הפעם הראשונה שר' עקיבא השיב לר' אליעזר, לאחר 13 שנה (!) שלמד אצלו תורה. ר' עקיבא עוד המשיך ללמוד אצלו שנים רבות, והיה ככל הנראה קרוב אליו - שהרי הוא היה זה שהלך לבשר לר' אליעזר על נידויו - למה בכל השנים הללו לא עלה בדעתו של ר' אליעזר לבקש עליו רחמים לבטל את קללתו? (ואם כן עשה זאת, למה זה לא מוזכר בגמרא? הרי על עיניו של ר' יוסי ביקש ר' אליעזר רחמים וחזרו למקומן, לפחות לפי גרסא אחת).","301","","3911","True","True","False","","298","213.57.106.104","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("29934","29931","מספר הסברים","30/08/13 14:44","כד אלול","תשע&quot;ג","14:44","דוד כוכב","קודם כל צריך לצאת מהכלל שקללת חכם אפילו על חינם ממש היא באה, ולא חסרים מעשים בחז&quot;ל שבהם התרחש כלל זה.<br />שנית, גם אם ננקוט כהסבר שרבי עקיבא היה בסדר גמור ורק רבי אליעזר לא הבין אותו, עצם העובדה שהוא לא נזהר מספיק בדבריו ויצר אפשרות שניתן להפגע מדבריו, זה עצמו נדנוד חטא קל. וכל הדברים שמנית לזכותו של רבי עקיבא רק מדגישים את הלקח הנלמד, שהקב&quot;ה מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה, וככל שהצדיק עצום יותר כגון רבי עקיבא, הוא עלול להגיע למצבים שלא ישוערו בכדי להטהר לגמרי.<br />ודוקא רבי עקיבא זכה לכך שכן הוא עצמו היה מצטער כל ימיו מתי תבא מידה זו לידיו וייקיימנה (מסכת ברכות דף סא ע&quot;ב), וקיבל זאת באהבה עצומה. והיה יודע לברך על הרעה כעין הטובה הטוב והמטיב.<br /><br /><span class='lightYellow'>במסכת שמחות פרק יד הלכה טו: &quot;המברך בבית האבל אינו מברך רביעית דברי רבי יוסי הגלילי, ורבי עקיבא אומר הטוב והמטיב, וחכמים אומרים ברוך דיין האמת&quot;.<br />במסכת מכות כד ע&quot;ב: &quot;כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור&quot;ע מצחק וכו' &quot;.<br />ובמסכת ברכות דף ס ע&quot;ב: &quot;תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot;.<br />ובמדרש תהלים מזמור טו ,ז: &quot;[עושה אלה לא ימוט לעולם]. כשהיה רבן גמליאל קורא הפסוק הזה היה בוכה, ואומר מי יכול לעשות את כל אלה, וכשהיה רבי עקיבא קורא הפסוק הזה ופסוקים של יחזקאל אל ההרים לא אכל (יחזקאל יח ו), לא היה בוכה, אבל היה משחק, אמר ליה רבן גמליאל מפני מה אני בוכה, ואת משחק, אמר ליה ראה מה כתיב אלה הטמאים לכם בכל השרץ (ויקרא יא לא), יכול אם לא נגע בכולן לא יטמא אפילו באחת מהן, בהרת מטמאה בגדים, והשרץ תחלת ברייתו בכעדשה, וכתיב בסוף הטומאות אל תטמאו בכל אלה (ויקרא יח כד), יכול אינו מטמא אלא בכולן, והרי אם נגע בכעדשה מטמא, וכי איזה מדה מרובה, מדת טובה או מדת פורעניות, הוי אומר מדה טובה על מדת פורעניות חמש מאות בכפליים, ומה אם שהוא נוגע בשרץ באחד מהן, אפילו בכעדשה מטמא כאילו נגע בכולן, מדה טובה לא יהא בדין שאם עשה אחת מאלו, כאלו עשה כל המצות כולן, הוי אומר כשם שכתוב אלה בשרצים ובטומאות, ואם נגע באחת מהן כאילו נגע בכולן, כך כל העושה מצות שכתוב בהן עושה אלה לא ימוט לעולם, אם עשה אחת מהן כאלו עשה כולן, אמר ליה רבן גמליאל נחמתני עקיבא נחמתני&quot;.<br />ובירושלמי תענית פרק ד ה&quot;ה: &quot;תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא&quot;.</span><br /><br />גם יש לפרש שיש זלזול מסויים כאשר הרב אומר ק&quot;ו, וקופץ תלמיד לא מוכר וטוען: 'רגע, אולי תגיד להיפך!!' ומביס באחת את גדול הדור המכריע את כולם. או שטוען לעין כולם למולו ק&quot;ו מוזר רק כדי 'לרמוז' משהו.","125","","3911","True","True","False","","157","164.138.120.149","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("30018","29934","&quot;ועליה אני דן&quot;","02/09/13 13:28","כז אלול","תשע&quot;ג","13:28","ינון","בס&quot;ד<br /><br />דווקא בגלל שקללת צדיק באה אפילו על חנם, אם הצדיק יחשוב לאחר מעשה שלא היה מקום לקלל - אדרבה יתאמץ הוא בעצמו לבקש רחמים, כדי לבטל את רוע הגזרה ולהשיב את דבריו כשם ששב מעליו אפו.<br />מצאנו זאת ברבי אליעזר לעניין עיניו של ר' יוסי (בן דורמסקית?), שלשאלתו &quot;מה חידוש היה בבית המדרש ענה &quot;נמנו וגמרו&quot; על דבר שר' אליעזר כבר היה מקובל עליו מרבותיו, ואמר לו &quot;יוסי, פשוט ידיך וקבל עיניך&quot;. ולאחר שנתיישבה דעתו אמר &quot;יה&quot;ר שיחזרו עיני יוסי&quot;, ולפי גרסא אחת בגמרא- חזרו.<br />כאן לא מצאנו זאת ברבי אליעזר, משמע - הקפידא על ר' עקיבא נשארה גם לאחר שהתברר שעשה זאת דווקא לכבודו של ר' אליעזר ולא כדי לזלזל בו.<br /><br />בהחלט יש בהסברים שהובאו לעיל כדי להסביר. אולי עוד נותר לנסות ללמוד מר' אליעזר- למה הקפיד כלכך על דברים, ועל מה בדיוק, ולמה על חלק חזר בו ועל חלק לא.","301","","3908","True","True","False","","304","213.57.107.28","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("30024","30018","מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. קהלת א, טו","02/09/13 17:18","כז אלול","תשע&quot;ג","17:18","דוד כוכב","יתכן שרבי אליעזר חזר בו, ויתכן שלא - כמו רבי יוחנן במסכת בבא מציעא דף פד ע&quot;א.<br />במסכת שבת דף קח ע&quot;א מסתבר שרב חזר בו ממה שאמר על שמואל, אך זה כבר לא עזר. אפשר שמאותו מעשה בין השאר הסיק את מימרתו המפורסמת אודות קללת חכם.","125","","3908","True","True","False","","119","164.138.120.149","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("30071","30024","גם אפשר שמאותו מעשה","03/09/13 12:01","כח אלול","תשע&quot;ג","12:01","ינון","בס&quot;ד<br /><br />החל להצטער &quot;מתי יבוא מקרא זה לידי ואקיימנו: ובכל נפשך- אפילו נוטל את נפשך&quot;, שמתוך שנגזר עליו למות במיתה משונה, החל להתכונן ולהכין עצמו מנטלית, שכשזה יקרה- תהיה בו הצלילות מספקת כדי להתכוון לקיים בכך &quot;ואהבת את ה' אלקיך בכל נפשך&quot;.<br /><br />אני לא כלכך בטוח שמסתבר שרב חזר בו.<br />כאשר ר' יוחנן גרם למותו של רב כהנא, מסופר שהוא חזר בו, ובקש עליו רחמים, והחייהו.<br />כאשר ר' יוחנן הקפיד על ריש לקיש ושכיב, נסתה אחותו - אשת ריש לקיש - לדבר על לבו ולשכנעו להתפייס, ולא קיבל, ורק אחרי שמת ריש לקיש החל להצטער על כך.<br /><br />מתוך שאין בגמרא המשך לסיפור - לא במקרה של רב ושמואל ולא במקרה של ר' אליעזר ור' עקיבא - אי אפשר לדעת, ולא בהכרח שמסתבר, אם הצדיק שקילל חזר בו מקללתו. מה שידוע הוא רק שהקללה באה ונתקיימה.<br /><br />הפסוק בקהלת הוא הכלל, והצדיקים הם יוצאים מן הכלל. כשם שיש באפשרותם להתפלל וה' שומע לתפילתם ומחייה מתים, כך יש באפשרותם להתפלל וה' ישמע לתפילתם ויתקן את המעוות, ויבטל רוע גזרה כזו או אחרת, וגם יהפוך את הקללה לברכה.","301","","3907","True","True","False","","267","213.57.106.104","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א",""),new Message("30075","30071","רב הצטער כשהבין שכוונת שמואל היתה לטובה","03/09/13 13:27","כח אלול","תשע&quot;ג","13:27","דוד כוכב","והראיה שניסה כל חייו לרצות את שמואל כאמור במסכת בבא קמא דף פ ע&quot;ב:<br />&quot;רב, מילתא בעלמא הוא דעבד ליה לשמואל, משום ההוא מעשה דלטייה אדבריה רב עליה&quot;.<br />פירש רש&quot;י: &quot;מלתא בעלמא הוא דעבד לשמואל - שמואל קטן שבכולן היה וזה שאין רב נכנס לפניו טיבותא ויקרא הוא דקא עבד ליה משום מעשה דלטייה לשמואל בשמונה שרצים (שבת דף קח). אדבריה עליה - הטעינו עליה לנהוג בו כבוד&quot;.<br />וכן באיגרת רב שרירא גאון פז:<br />&quot;וכד נח נפשיה דר' שילא הוו רב ושמואל הכא, ואדבריה רב לשמואל מקמיה ולא אצטבי רב למהוי רישא עליה ולאותוביה לשמואל קמיה, ואף שמואל לא אצטבי למהוי רישא עליה דרב ולאותוביה לרב קמיה, דהוה קשיש רב משמואל טובא, כי ההיא דאמרינן בגמרה דמרובה (פ, א) רב ושמואל ורב אסי אקלעו לבי שבוע הבן, ואמרי לה לבי ישוע הבן רב לא עייל קמיה דשמואל שמואל לא עייל מקמיה דרב ורב אסי לא עייל מקמיה דרב אמרי מאן נטרח, נטרח שמואל, ונטרח רב, שמואל הא אדבריה רב מקמיה משום ההוא מעשה דלטייה (שבת קח, א)&quot;.","125","","3907","True","True","False","","230","164.138.120.149","0","29889","פסחים|סט ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);