var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29939;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29939","0","טעמא דפרושים ניקו ונפרוש?!","30/08/13 17:17","כד אלול","תשע&quot;ג","17:17","דוד כוכב","<b>אליצפן: </b>(<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://rotter.name/kolot/prime/40270.php'>בפורום רוטר אברכים</a>)<br />הרהורים על הדף היומי: פסחים ע ע''ב - יהודה בן דורתאי פירש והלך וישב בדרום <br /><br />התלמוד בבלי מסכת פסחים (דף ע עמוד ב) אומר: &quot;תניא, יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום. אמר: אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל: מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת, מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים, ולא אמרו להן לישראל: חגיגה דוחה את השבת?!<br /><br />אמר רב: מאי טעמא דבן דורתאי - דכתיב דברים טז וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר, והלא אין פסח אלא מן הכבשים ומן העזים! אלא: צאן - זה פסח, בקר - זו חגיגה. ואמר רחמנא וזבחת פסח.<br /><br />אמר רב אשי: ואנן טעמא דפרושים ניקו ונפרוש? - וזו מסקנת התלמוד, שאין מתייחסים בכלל לדברי מי שפורש מן החכמים. כל עוד אתה נשאר בתוך בית המדרש, דנים בדבריך גם אם הם שלא להלכה, אבל אם פרשת מחוץ לבית המדרש, אתה מחוץ לדיון.<br /><br />מובא בשם החזו&quot;א, שיהודה בן דורתאי, אף שביטל על ידי כך מצוות שמחה וראיה, מכל מקום סבר שראוי לעשות כן כדי לפרסם את ההלכה לשיטתו, ולגדור את הפרצה.<br /><br />מוזר איך החזו&quot;א משתדל בכלל להסביר את סברת בן דורתאי ובנו? האם אן הוא חולק בכך על מסקנת הגמרא, שאין כלל לדון בדברי ה&quot;פורשים&quot;?!<br /><br /><br /><b>תשובתי:</b><br />שתי תשובות<br /><br />לדעת רב אשי אין צורך ללבן את דרשת הפסוקים אליבא דבן תורתאי שכן אנחנו סוברים אחרת וממילא גם דורשים את הפסוקים באופן שונה. אבל כן ניתן ללמוד את ההנהגה הנכונה גם עבורנו, מה היינו עושים אילו היינו סבורים בעניין מסויים שההלכה המקובלת היא מוטעית. כל זה לדברי החזו&quot;א ע&quot;פ מה שהבאת. וראה בדף הראשון של מסכת הוריות שאסור לתלמיד מובהק לסמוך על פסק בית דין הגדול אם הוא משוכנע שהם טועים (למרות שגם אסור לו לפסוק נגד דעתם ובכלל זה לנהוג כדעתו בפרהסיא).<br /><br />אמנם לדעתך פירוש דברי רב אשי הוא שונה. אתה מפרש את דברי רב אשי שלמרות שבעלמא מהפכין להבין גם את דעת החכמים שאין הלכה כמותם, בן תורתאי שאני משום שפרש מציבור החכמים והוא מנודה כביכול. וקצת משמע כך בלשון רש&quot;י: &quot;ואנן טעמא דפרושים וכו' - וכי לכך הוצרכנו לדרוש המקראות אחר טעמי המבדילים מן החכמים?!&quot;.<br />מכל מקום גם לפירוש זה סומך החזו&quot;א אדעת רב שלא סבר כרב אשי.","125","","3914","True","True","False","","1013","164.138.120.149","0","0","פסחים|ע ע&quot;ב",""),new Message("29941","29939","[ללא נושא]","30/08/13 17:55","כד אלול","תשע&quot;ג","17:55","אמלתראות","לשאלת יחסם של יהודה בן דורתאי ופרישתו לכיתות של בית שני ראה: י' זוסמן, &quot;חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר יהודה&quot;, תרביץ, נט (תש&quot;ן), עמ' 39 והע' 131; ויש להוסיף את פירוש הריב&quot;ן לפסחים שם, ירושלם, תדש&quot;ם: &quot;בן דורתאי... השווה דעתו עם המינין&quot;. וכנגד זה, ר&quot;י ב&quot;ר קלונימוס, יחוסי תנאים ואמוראים, בערכו, מהד' רמ&quot;י בלוי (תחת השם 'ערכי תנאים ואמוראים'), א, ניו יורק תשנ&quot;ד, עמ' ע.<br /><br />54.  בכתבי-היד התימניים (קולומביה X893T14a וענלאו 271): &quot;חגיגת ט&quot;ו&quot;. ועיין גם פירוש ר&quot;ח שם. ואין כאן אלא פרשנות ותיקון מאוחרים, המיוסדים על השיטה המאוחרת שחגיגת י&quot;ד אינה מן התורה, ולכך היסבו את דברי בן דורתאי לחגיגת ט&quot;ו. על איחורה של השיטה כי חגיגת י&quot;ד אינה מן התורה אעמוד בס&quot;ד במק&quot;א, ולפי שעה דיינו לציין שהמדרש המובא בתלמוד (כדלהלן בפנים) לשיטת בן דורתאי (&quot;צאן זה פסח בקר זו חגיגה, ואמר רחמנא וזבחת פסח&quot;) רווח במקורות חז&quot;ל (ראה לעיל הע' 25), ובכולם נאמר &quot;חגיגה&quot;, ולא חגיגת ט&quot;ו, וגופו של המדרש מוכיח כן, שהרי אין מקום לכלול את חגיגת ט&quot;ו, הנוהגת אף בשאר רגלים, בכלל קרבן הפסח. תודתי לרב י' הוטנר, מנהל מכון התלמוד הישראלי השלם שליד הרב הרצוג בירושלם, על השימוש באוצר חילופי הנוסחאות, המסודר במכון לכל הבבלי.<br /><br /><br />58.  הבבלי שם מייחס לבן תימא שיטה קיצונית בהרבה, שלפיה החגיגה אף צריכה להיצלות דווקא ולבוא רק מן הצאן – כפסח עצמו;וראה במאמרי &quot;עיונים במידת שני כתובים&quot; (לעיל הע' 21), הע' 14.<br /><br />59. בהרצאתו בקונגרס העולמי הי&quot;א למדעי היהדות העלה פרופ' י' תבורי את ההשערה המעניינת, שדברי בן דורתאי נאמרו באירוניה: לדעתו, הפסח עצמו אינו דוחה את השבת, והרי הוא מלגלג על שמעיה ואבטליון, כיצד לשיטתם לא הורו, על-פי דרכי המדרש שבידם, שאף חגיגה דוחה את השבת! להשערה זו, ר' עקיבא דידן משיב במדרשו על טענה זו, בהבחינו בין מושג הפסח לחגיגה שמחוצה לו. ואמנם, זוהי גם מגמת מדרשו של ר' ישמעאל, הבא בסמוך לדרשת ר' עקיבא במכילתא שם: כבר נתבאר (במאמרי דלעיל הע' 21) שר' ישמעאל מפרש כך את הכתוב: וזבחת [עם ה] פסח לה' אלקיך צאן ובקר, באופן שכל הכתוב עוסק בחגיגה. נמצא שלא נכללה כאן החגיגה במושג הפסח. מגמה זו, לנתק את החגיגה ממושג הפסח, מתבטאת גם בדרשת המכילתא דרשב&quot;י, ירושלם, תשט&quot;ו, עמ' 12: &quot;ושחטו אותו – שלא ישחט עמו חולין ושלא ישחט עמו חגיגה&quot;. ובהמשך שם: &quot;יאכלו אותו – שלא יאכלו עמו חולין ושלא יאכלו עמו חגיגה&quot;. במדרש הגדול שם, מהד' מרגליות, עמ' קפא, הוסיף לדרשה הראשונה: &quot;ולדורות שוחטין עמו חגיגה&quot;. נמצא שפירש שכוונת המכדרשב&quot;י למעט פסח מצרים מחגיגה. אבל בדרשה השנייה כבר אי-אפשר לפרש כן, כפי שכבר הרגיש רמ&quot;מ כשר, תורה שלמה שם, אות קמט; שאם כבר נשללה שחיטת החגיגה בפסח מצרים, מה מקום למעט את אכילתה? וברור שאף בדרשה הראשונה אין הכוונה אלא לפסח דורות, ונאסר שם לשחוט את החגיגה – ולאחר מכן גם לאכלה – כשהיא מעורבת עם הפסח, כשם שהדבר אסור ביחס לחולין. בעלי הלכה שלא הכירו את המכדרשב&quot;י, עסקו מדעתם בשאלות אלה, ראה: אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'חגיגת ארבעה עשר', ציונים 91-81; ויש מהם שכתבו כי החגיגה נשחטת יחד עם הפסח, שהרי כתוב &quot;וזבחת פסח וגו' צאן ובקר&quot; – משמע שזביחתם כאחד. המדרש שבמכדרשב&quot;י, השולל שיטה זו כאמור, תואם אפוא למגמת ר' עקיבא במדרשו הנ&quot;ל, לנתק את החגיגה ממושג הפסח.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18508'>ראה עוד</a><br /><br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://books.google.com/books?id=tdQ8AAAAYAAJ&lpg=PT238&ots=vVJKt9tJQr&dq=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%90%D7%99&pg=PT238#v=onepage&q=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%93%D7%95%D7%A8%D77%AA%D'>דברים נוראים ואמיתיים</a> שקשה לעמי הארץ לסובלן, אודות ישיבת [הדרום] לוד עוד מימי ר אלעזר בן ערך, שהלך מישיבת הנשיא ולמדו דרך שונה, ואולי יש לזה שייכות בגמר' כאן שאם נפטר הנשיא בערב פסח<br />וגם יהודה בן תימא [דמא] (ואולי דרוסאי בתירא... עד היכן אפשר להרחיק...)","267","","3914","True","True","False","","326","68.199.173.180","0","29939","פסחים|ע ע&quot;ב",""),new Message("30049","29941","רבותינו שבדרום!! רומא קיסרין!","03/09/13 03:58","כח אלול","תשע&quot;ג","03:58","אמלתראות","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://books.google.com/books?id=ThA_AAAAYAAJ&lpg=PA38&ots=vHwqqT6n4B&dq=%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%20%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D%20%D7%9C%D7%95%D7%93&pg=PA40#v=onepage&q=%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%20%D7%A9%D7%91%D'>חידוש עצום</a> מובא שכוונת הגמרא ב&quot;דרומא&quot; לקיסרין... עיר של הרומיים בהתקופה ההוא, וכידוע הגמרא מלא רמזים, ורק בזכות זה שרד, יש לו ראיות חזקות.","267","","3910","True","True","False","","270","68.199.173.180","0","29939","פסחים|ע ע&quot;ב",""),new Message("30050","29941","מעלותיה","03/09/13 04:01","כח אלול","תשע&quot;ג","04:01","אמלתראות","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_33101_15.pdf'>כאן</a> יש קצת אודות חכמי הדרום ומעלותיה","267","","3910","True","True","False","","277","68.199.173.180","0","29939","פסחים|ע ע&quot;ב",""),new Message("31228","30050","בר דרומא...","21/10/13 21:07","יז חשון","תשע&quot;ד","21:07","אמלתראות","בר כוכבא<br />עמלק יושב בארץ הנגב - זה לעומת זה<br /><br />כוזיבא מכזיב=אכזבה <br />משיח [מתמר] משלה=אשליה<br />דוד המלך 'בר נפלא' כי סכנה שיפול <br /><br />'להפוך אכזבות לכוכבים' - הרב יצחק גינזבורג","267","","3862","True","True","False","","280","68.199.173.180","0","29939","פסחים|ע ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);