var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29953;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29953","0","הפסח נאכל על השובע","01/09/13 07:38","כו אלול","תשע"ג","07:38","מתפעל",""ובמועט מיהו מ''ט אתיא כדתניא חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה כדי שיהא פסח נאכל על השבע".
רש"י: "על השבע. שיהו נהנין באכילתו ותיחשב להן".
נשאלת השאלה, למה צריך בשביל זה לאכול בדוקא בשר חגיגה?
למה אי אפשר לאכול מצות ודגים ומרק עם קניידלאך ושאר מטעמים לפני אכילת הפסח?","148","","3912","True","True","False","","1054","212.29.198.117","0","0","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29956","29953","אַל תְּהִי בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר. משלי כג, כ","01/09/13 08:11","כו אלול","תשע"ג","08:11","דוד כוכב","כדי שלא יהא פומיה דהאי גברא כמאן דלא טעים טעם בישרא בנותנו את עיניו בתאוות סיר הבשר, במקום שיהנה באכילת הקודש של הקרבן שֶׁקֵּרְבָנוּ לעבודתו יתברך.","125","","3912","True","True","False","","121","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30021","29953","שמעתי עוד קושיא נאה בענין","02/09/13 14:59","כז אלול","תשע"ג","14:59","מתפעל","כאשר יש מנויים מועטים, לא צריך קרבן חגיגה כי יש לו הרבה בשר פסח.
נשאלת השאלה, מה זה עוזר,
הרי ברגע שאכל את הכזית הראשון של הפסח, יצא ידי חובת אכילת פסח וזה לא נאכל על השובע.
מה עוזר מה שממשיך לאכול עוד מבשר הפסח?","148","","3911","True","True","False","","244","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30028","29953","מהרמב"ם באים כל התשובות:","02/09/13 17:38","כז אלול","תשע"ג","17:38","יהודי_קדום","הודו לה' כי טוב :
משני הסעיפים דלהלן משמע שאמנם התחילו בברכה ואכילה של חגיגה ומיד - (ולא על השבע בשלב זה - להלן סעיף ט) - ברכו על הפסח ואכלו ממנו כזית לאחר אכילת מצה ומרור.
הלכות חמץ ומצה - פרק שמיני (ז,ט)
סעיף ז
1. ואחר כך מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הזבח ואוכל מבשר חגיגת ארבעה עשר תחלה.
2. ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הפסח
3. ואוכל מגופו של פסח. ולא ברכת הפסח פוטרת של זבח ולא של זבח פוטרת של פסח:
סעיף ט
4. ואחר כך נמשך בסעודה ואוכל כל מה שהוא רוצה לאכול ושותה כל מה שהוא רוצה לשתות.
5. ובאחרונה אוכל מבשר הפסח אפילו כזית ואינו טועם אחריו כלל
ובזמן הזה אוכל כזית מצה ואינו טועם אחריה כלום. כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו שאכילתן היא המצוה:","233","","3911","True","True","False","","136","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30064","29953","אולי אפשר לומר:","03/09/13 11:06","כח אלול","תשע"ג","11:06","ינון","בס"ד
מתוך דברי הרמב"ם עולה שתחילת אכילתו היא חגיגה ופסח, כלומר - דבר ראשון צריך לאכול מבשר המצווה, אלא שעליו לאכלו על השובע, לכן אם יאכל מצות ודגים ומרק עם קניידלאך ושאר מטעמים לפני אכילת הפסח הרי שלא התחיל באכילת מצווה (ואולי אף עלול להימשך באכילתו את שאר המטעמים ואז עלול לבוא למאוס באכילת בשר הפסח).
לכן הצריכו לאכול דווקא מבשר קודש - קרבן חגיגה, שיש בו הצלה מכל העיוותים שעלולים לבוא: תחילת אכילתו היא בשר שמצווה לאכלו, וכיוון שהוא אוכל בשר מקרבן זה יזכיר לו שמצוות היום היא בשר מקרבן אחר- הפסח דווקא, וכך יינצל ולא יימשך אחרי אכילת החגיגה יותר מדי.","301","","3910","True","True","False","","276","213.57.106.104","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29960","29956","אם הבנתי את תשובתך","01/09/13 10:04","כו אלול","תשע"ג","10:04","מתפעל","אתה אומר שעדיף לאכול לפני הפסח בדוקא בשר,
כדי שכאשר יבוא לאכול בשר הפסח, יאכלנו אך ורק לשם שמים ולא לשם הנאה מבשר?
והרי מצינו לא כך באכילת מצה, שאסור לאכול לפני כן כדי שנאכל את המצה לתיאבון.
אני חושב שזה נכון בכל מצוות האכילה (אולי למעט מרור ששם דוקא צריך מרירות),
שצריך להאכל לתיאבון ובזה המצווה משובחת יותר.","148","","3912","True","True","False","","244","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29968","29960","שתי הקצוות אינן נכונות","01/09/13 14:32","כו אלול","תשע"ג","14:32","דוד כוכב","אמנם ודאי שאכילה גסה לאו שמה אכילה ולאו כלום היא (ב"ק דף קי ע"א). לכן אסור שימלא כריסו טרם אכילת מצה.
אבל הגע עצמך, מה כתב רש"י: "על השבע. שיהו נהנין באכילתו ותיחשב להן", והלא אדרבה ככל שיהיו רעבים יותר כך ייהנו יותר! אלא שפירוש רש"י כך הוא - שיהו נהנין מאכילתו דוקא - מאכילת זבח הפסח, ולא משום תאוות בשר בעלמא.
והבעיה בתאווה זו שייכת ביחוד בבשר, ככתוב (דברים יב, כ) כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. ואומר: (במדבר יא, ד) וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. ואומר (שמות טז, ג) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר. ואומר (דברים יד, כו) וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ.","125","","3912","True","True","False","","147","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29975","29968","יישר כח רבי דוד","01/09/13 15:34","כו אלול","תשע"ג","15:34","מתפעל","אבל תירוצך לא כל כך נראה לי.
אני חושב שהקב"ה שמח בשמחתינו ונהנה כשאנחנו נהנים באופן המותר.
ליהנות גשמית מבשר פסח צלוי וטעים, אינו גורע כהוא זה מקיום המצוה כל עוד אינו אוכל אך ורק לשם תאוותו ושוכח מהמצוה. אבל כל שמכוון לשם המצוה ואף נהנה מזה גשמית, אין בזה חיסרון ואולי זוהי דוקא הדרך היותר מעולה.
הגע בעצמך,
האבני נזר המפורסם אומר זאת לגבי לימוד תורה שחלק מהמצוה זה גם ההנאה שיש לו לאדם מהלימוד. למה שבקרבן פסח או שאר קרבנות יהיה אחרת?
ועוד הגע בעצמך,
אתה מצוה על בנך שיאכל סלט כי זה בריא לו, וכי לא תשמח אם הוא גם נהנה מזה גשמית?","148","","3912","True","True","False","","262","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29977","29975","אם יורשה לי להכניס את אפי","01/09/13 15:43","כו אלול","תשע"ג","15:43","כדי","הירושלמי מסביר את סיבת הציווי לאכול את הפסח על השובע, כדי שלא יבוא לידי שבירת עצם שמצוייה אצל אדם שאוכל בבהילות כמי שאחזו בולמוס.
ועל בסיס זה, יכולים בהחלט להצטרף דברי ר' דוד דלעיל. פירוש, שעיקר הציווי הוא בגלל זה, ולכן צריך למלא כריסו דווקא מבשר, על מנת שתאוותו לבשר תיקטן, ומשביעו שבע. אך אם היה מפטם עצמו ממינים אחרים, עדיין הבעייה לא הייתה נפתרת, שכן הבשר היה אצלו בגדר חידוש (דרווחא לבסומי שכיח) והיה להוט אחר אכילתו.
אמנם אני שאלתי את עצמי בלמדי הדף הזה, מדוע הציווי שיאכל דווקא בשר קודש, לכאורה היה יכול להסתפק בבשר חולין למטרה הזאת.","249","","3912","True","True","False","","389","79.182.206.141","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29978","29977","שאלה טובה חצי תשובה","01/09/13 16:08","כו אלול","תשע"ג","16:08","אלף בית רשי","בתירוץ על שאלתו האחרונה של הרב כדי מדוע לא לאכול בשר חולין יתורץ גם השאילה הראשונה למה לאכול בשר ולא שאר דברים כדי שיבוא לאכילת הפסח כשהוא שבע,
והענין הוא שלא רצו חכמינו שנהיה שבעים מאכילה שאינה של מצוה בשביל לקיים מצוה, ולאחר אכילת הכזיתים של המצה ושתיית יין של מצוה ימשיך באכילת החגיגה של מצוה ונמצא כל אכילותיו בליל זה הם של מצוה ממש","278","","3912","True","True","False","","276","24.201.213.221","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29980","29978","תגובה לכל המגיבים לעיל","01/09/13 18:55","כו אלול","תשע"ג","18:55","דוד כוכב","לרב המתפעל,
בכמה מקומות בפורום ובפורטל כתבתי והבאתי ראיות לכך שאין בעיה גם להנות בשעת המצוה. אבל לדברי רש"י בשר שאני. על הצורך בפרישה מבשר דוקא אמרו במסכת פסחים דף מט ע"ב: "תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר". גם דין בן סורר ומורה הוא דוקא בבשר.
לדברי הירושלמי אמנם נראה שאין צריך לדברי רש"י.
לגבי בשר חולין. הנה לא מבעיא במדבר שלא הותרו בבשר חולין, אלא גם בגבולין, כל ההיתר הוא משום "ירחק ממך הדרך", ושחיטת החולין היא מעין זביחת הקרבן, ראה כאן. לפיכך מבואר שבמקום המקדש עצמו לא יסתפקו בשחיטת חולין אלא יזבחו קרבן כדבעי. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית.","125","","3912","True","True","False","","130","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29985","29980","אבל גם המנחות נאכלות על השובע","01/09/13 23:02","כו אלול","תשע"ג","23:02","Almuaddib","והכהנים לא חייבים לאכול עמן דוקא תרומה, אלא גם חולין!
וכן שאר הקדשים, הכהנים אוכלים את חלקם על השובע, ויכולים לאכול חולין עמם, ולאו דוקא קדשים אחרים.","107","","3912","True","True","False","","142","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("29995","29985","כוונתך ודאי","02/09/13 03:34","כז אלול","תשע"ג","03:34","דוד כוכב","לדברי רש"י מסכת פסחים דף פו ע"א:
"אין מפטירין - כשהגיע זמנו להפטר מן הסעודה, דהיינו אחר הפסח שהוא נאכל באחרונה על השבע, שכן חובת כל הקרבנות, כדקיימא לן (חולין קלב, ב) [מסורת הש"ס: סוטה טו, א]: למשחה - לגדולה, כדרך שהמלכים אוכלין, אין נפטרין על ידי אפיקומן".
ובכן פה מדובר בענין אחר/נוסף, שיהא בדרך כבוד כאצל מלכים.
ודברי שולחן ערוך הרב באורח חיים סימן תעז סעיף א שלא חילק בין דין פסח לדין כל הקדשים מוקשים מהירושלמי שציין טעם מיוחד לפסח.
אמנם תמיה לי שבמקורות שצויינו ברש"י לא הוזכר הא דעל השובע בכלל דרכי המלכים.","125","","3911","True","True","False","","114","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30001","29995","כוונתי למסכת תמורה דף כג. :","02/09/13 07:35","כז אלול","תשע"ג","07:35","Almuaddib",""...מותיב רב משרשיא ולא עשו תקנה בקדשים והתניא (ויקרא ו) יאכלו מה ת"ל מלמד שאם היתה אכילה מועטת אוכלין עמה חולין ותרומה כדי שתהא נאכלת על השבע יאכלוה מה ת"ל שאם היתה אכילה מרובה אין אוכלין עמה חולין ותרומה כדי שלא תהא נאכלת על הגסה..."
הרי בריתא מפורשת היא, שעל הכהנים לאכול את המנחה על השובע, ולא באכילה גסה.
ובמפורש - לא רק תרומה אלא גם חולין - וכפי שהקשיתי לך לעיל.
וראה גם שם, וכן בתוספתא דמנחות את מה שציטטת כאן בשם רש"י - על כדרך המלכים.","107","","3911","True","True","False","","175","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30002","30001","שם - "אוכלים עמה" - בין לפניה ובין אחריה","02/09/13 08:47","כז אלול","תשע"ג","08:47","דוד כוכב","כי הטעם: "כדי שתהיה נאכלת עם הַשֹּבַע" (רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות י, יא) כלומר שלא ישאר רעב לבסוף מתוך אכילה מועטת של קדשים, זה יוצא לא מכובד.
ואילו הפסח נאכל דוקא אפיקומן - לבסוף, לאחר ששבע.","125","","3911","True","True","False","","118","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30003","30002","ההבדל נכון, אך אינו עונה על השאלה","02/09/13 09:22","כז אלול","תשע"ג","09:22","Almuaddib","נאמר כאן "על השובע", וכך גם בשאר הקודשים.
בשאר הקודשים - השובע יכול להיות מחולין. בפסח - תובעים חגיגה.
עד כאן שאלתו של השואל עומדת, ותירוץ לא תירצנו לו.","107","","3911","True","True","False","","157","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30008","30003","אני נוהג לאכול את המאכל המיוחד והמשובח","02/09/13 11:28","כז אלול","תשע"ג","11:28","יהודי_קדום","ביותר כאחרון.
אולי נאמר שיש טעם בהשארת טעם אחרון דווקא מבשר מצווה מיוחדת כקרבן הפסח?","233","","3911","True","True","False","","123","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30010","30008","דבריך נאים, אך אין בהם תשובה לשאלה","02/09/13 11:43","כז אלול","תשע"ג","11:43","Almuaddib","מדוע לפני הפסח, דוקא חגיגה ולא חולין?","107","","3911","True","True","False","","152","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30012","30008","זה יכול להסביר את "אין מפטירין אחר הפסח","02/09/13 11:55","כז אלול","תשע"ג","11:55","ינון","בס"ד
אפיקומן", אבל לא את למה דווקא חגיגה לפני הפסח ולא בשר אחר.","301","","3911","True","True","False","","240","213.57.107.28","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30013","30010","אכילה זו כולה אינה אכילת חולין כלל","02/09/13 12:06","כז אלול","תשע"ג","12:06","יהודי_קדום","החגיגה מצוה היא, אינה נאכלת בטומאה וכו'. נכון שבה אפשר לשבור עצם כמו בחולין ושונה היא מקרבן פסח שאין בה כרת - אך 'עדיין' מצוה היא.
ואולי אפשר שצירופה כהקדמה לאכילת הפסח בדווקא, יש בו משום שינוי מעליא לעומת אכילת חולין ושתהא אף המשובחת ביותר.
גם היום ההרגשה כשאנחנו בסעודת מצוה היא לחלוטין לא כמו בסעודת חולין.
יוצא לי לאכול לפעמים בחול משהו שנשאר משבת - רק הבטן הייתה באכילה - הנשמה לא !
באכילת חגיגה יש גם רוח - בחולין לא.","233","","3911","True","True","False","","119","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30014","30013","מה יתרון הפסח על שאר הקודשים?","02/09/13 12:09","כז אלול","תשע"ג","12:09","Almuaddib","חגיגת ארבעה עשר, אינה חובה.
הקודשים - חובה.
והנה, הכהנים חייבים לאכול על השובע - ויכולים גם מן החולין, בעוד שאת על השובע של הפסח - דוקא חגיגה.
על כרחך, אנו עדיין מצויים בתוך אותה הקושיה, ותרץ לא תירצנו!","107","","3911","True","True","False","","178","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30016","30014","מצוה היא ואין לנו רשות להרהר בה 
","02/09/13 12:58","כז אלול","תשע"ג","12:58","יהודי_קדום","ואולי כן נהרהר בה ונרבה בסיפור יציאת מצרים?
ואולי נוסיף בן חמישי , נבון, שישאל:
מדוע "הכהנים חייבים לאכול על השובע - ויכולים גם מן החולין, בעוד שאת על השובע של הפסח - דוקא חגיגה." ? ","233","","3911","True","True","False","","133","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30027","30014","הבדל בין צורך בבשר לבין מילוי כרסו בעלמא","02/09/13 17:34","כז אלול","תשע"ג","17:34","דוד כוכב","כיון שלפני הפסח נצרך בשר בדוקא, במקום קודשו אינו מן הדין שלא יזבחו לפניו.
מה שאין כן בשאר קדשים דלא נחתינן לבדוק במה ממלא כרסו.","125","","3911","True","True","False","","137","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30023","30021","אינו דומה מי שפת בסלו וגו'","02/09/13 16:14","כז אלול","תשע"ג","16:14","Almuaddib","","107","","3911","False","True","False","","156","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30029","30021","מכאן ראיה","02/09/13 17:39","כז אלול","תשע"ג","17:39","דוד כוכב","שמקיים מצוות פסח גם בזית האחרון.
וכן במצה כמו שהוכיח רי"ח ממסכת פסחים דף קז ע"ב "דניכול מצה טפי לאורתא".
וכן בד' המינים.","125","","3911","True","True","False","","102","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30052","30023","בעוניי כי רב הוא","03/09/13 07:36","כח אלול","תשע"ג","07:36","מתפעל","לא הבנתי איך הפתגם הזה עוזר לתרץ את השאלה.
תוכל להרחיב?","148","","3910","True","True","False","","233","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30030","30027","תינח כופתאות, בשר חולין מדוע לא?","02/09/13 18:17","כז אלול","תשע"ג","18:17","Almuaddib","והרי חוזרים אנו שוב ושוב לאותה השאלה: מדוע דוקא חגיגה ולא בשר חולין?","107","","3911","True","True","False","","136","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30054","30028","איני רואה זאת ממה שהבאת","03/09/13 07:40","כח אלול","תשע"ג","07:40","מתפעל","מי אמר לך שהרמב"ם לא מתכוון לאכול הרבה מהחגיגה לפני שאוכל מהפסח?","148","","3910","True","True","False","","216","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30053","30029","כמו שהוכיח רי"ח?","03/09/13 07:38","כח אלול","תשע"ג","07:38","מתפעל","מי זה רי"ח וכיצד הוכיח?
השאלה היא מה הדין אם מישהו אכל רק כזית מצוצמם מפסח ופסק מלאכול, האם לא יצא ידי חובה?
בודאי שכן.
אז גם אם נאמר שכל כזית נוסף שממשיך לאכול יש בזה שיירי מצוה, בכל זאת, עיקר חיוב מצות הפסח נעשה כבר בכזית הראשון וזה היה שלא על השובע.","148","","3910","True","True","False","","229","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30038","30030","עניתי על כך","02/09/13 22:40","כז אלול","תשע"ג","22:40","דוד כוכב","באשכול זה בד"ה תגובה, וד"ה הבדל.","125","","3911","True","True","False","","85","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30039","30038","חוששני שכלל לא ענית","02/09/13 23:03","כז אלול","תשע"ג","23:03","Almuaddib","בתשובתך הראשונה, אליה אתה מקשר כאן, כתבת כך:
"...לגבי בשר חולין. הנה לא מבעיא במדבר שלא הותרו בבשר חולין, אלא גם בגבולין, כל ההיתר הוא משום "ירחק ממך הדרך", ושחיטת החולין היא מעין זביחת הקרבן, ראה כאן. לפיכך מבואר שבמקום המקדש עצמו לא יסתפקו בשחיטת חולין אלא יזבחו קרבן כדבעי. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית."
והנה השאלה חוזרת שוב ושוב: הכהנים האוכלים בשר חולין עם הקודשים כדי לאכול על השובע - עושים זאת בבית המקדש . לפי תשובתך שכאן, זה לכבוש את המלכה בבית, והיה להם להקריב.
וגם בתשובתך השניה, אינך עונה - כפי שהארתי את עיניך על אתר. כתבת שם כהאי לישנא:
"כיון שלפני הפסח נצרך בשר בדוקא, במקום קודשו אינו מן הדין שלא יזבחו לפניו...."
והרי אם נצרך בשר דוקא - במה יגרע בשר החולין?","107","","3911","True","True","False","","142","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30047","30039","כך טענתי","03/09/13 03:00","כח אלול","תשע"ג","03:00","דוד כוכב","אם בא למלאת כרסו בכל דבר שהוא, אין מדקדקין אם יהיה זה במקרה בשר חולין, מתוך שהיה יכול להביא גם מהצומח.
אך אם ברור מראש שהוא צריך להביא מן החי דווקא - לצורך עבודה במקום המקדש, מקפידין עליו לצוותו שיהא זובחו, כעיקר דין אכילת כל בשר במדבר.","125","","3910","True","True","False","","129","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30051","30047","טענתך זו נסתרה לעיל, ממסכת תרומה","03/09/13 06:27","כח אלול","תשע"ג","06:27","Almuaddib","שהרי קדשים, שמביא מן החי, ונאכלים על ידי הכהנים על השובע, ומביאים עליהם חולין ותרומה.","107","","3910","True","True","False","","135","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30060","30052","קשור למשמעות "לאכול על השובע"","03/09/13 09:30","כח אלול","תשע"ג","09:30","Almuaddib","אין הכרח שהאדם כבר יהיה שבע, שאכל כבר די שבעו.
כאשר סעודתו מונחת לפניו, והוא יודע שיש לו מספיק די שבעו - דעתו מיושבת יותר. אם, למשל, ניקח את הנימוק של הירושלמי, הרי שהוא יכול לקחת בנחת מהפסח, משום שהוא יודע שיש לו די שבעו מהחגיגה, ולכן לא יבוא לשבור עצם.
וזה לא פתגם - זה ציטוט של המשנה ביומא, אודות השליח המוליך את השעיר לעזזאל.","107","","3910","True","True","False","","165","77.127.245.205","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30077","30053","רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי","03/09/13 14:15","כח אלול","תשע"ג","14:15","דוד כוכב",""דניכול מצה טפי לאורתא" - כלומר שכל המרבה הרי זה משובח.
אכל כזית - יצא, אכל טפי - הידר בכך שהרבה במצוה.
לפי מה שכתבתי במאמר שם "שיירי מצוה" הוא חלק גמור של המצוה, אלא שאינו חובה. במקרה דידן גם ההמשך חובה - כדי לקיים 'לשובע'. ומה בכך אם יוצא ידי חובה כשאינו שבע? המשך המצוה באכילתו היא לשובע ודי בזה.","125","","3910","True","True","False","","146","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30055","30054","ישים לב שלפני הסעודה הוא אוכל הפסח!","03/09/13 07:45","כח אלול","תשע"ג","07:45","יהודי_קדום","ובתוך הסעודה - לאחר שאכל כבר מהפסח ! - "אוכל כל מה שהוא רוצה לאכול ושותה כל מה שהוא רוצה לשתות " אז הוא יכול גם חגיגה.
ומה הוא עושה במוצ"ש שחל בו ליל הסדר? אין אז חגיגה ואוכל כל מה שרוצה.","233","","3910","True","True","False","","143","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30073","30054","מפורש בסעיף ט' של הרמב"ם (מסומן 4.)","03/09/13 12:39","כח אלול","תשע"ג","12:39","יהודי_קדום","והמשמעות היא: יכול לאכול הרבה ויכול לאכול קצת - אבל לברך ולאכול מהחגיגה הוא חייב שזוהי מצות עשה. ואני מבין לענ"ד שכוונת הרמב"ם שלא משנה ממה יהא שבע כשיגיע לק"פ אם יצא ידי חובת החגיגה.","233","","3910","True","True","False","","116","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30059","30055","אבל את החגיגה אוכלים קודם!","03/09/13 09:19","כח אלול","תשע"ג","09:19","מתפעל","ויכול לאכול גם עשרה זיתים מהחגיגה.
אמנם באמת צריך להבין למה הרמב"ם לא הזכיר שיאכל כמות גדולה מהחגיגה כדי שהפסח יאכל על השובע.
יתכן והסיבה לכך היא שזה מאד אינדווידואלי. יש אדם שצריך לאכול כמה זיתים כדי לאכול על השובע, ויש שמספיק לו כזית אחד.","148","","3910","True","True","False","","223","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30062","30059","מפורש מהרמב״ם שהבאתי שאין שיעור לאכילה","03/09/13 10:55","כח אלול","תשע"ג","10:55","יהודי_קדום","מחגיגה!
ויכול לאכול לשובעה כל מה שירצה: גפילטע פיש, חריימה, פשטידה וגם חגיגה.
וכל זה אחרי שאכל מהפסח.
אני חושב שהדברים פשוטים וברורים שם. אחפש מקור לימודו.","233","","3910","True","True","False","","144","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30063","30059","בגדר "על השובע"","03/09/13 10:59","כח אלול","תשע"ג","10:59","ינון","בס"ד
ייתכן לומר שלאו דווקא צריך שיהיה שבע ומלא לגמרי כשאוכל הפסח.
אלא ייתכן שאפשר להבין "על השובע" כך: לא על בטן ריקה. צריך לאכול משהו לפני אכילת הפסח, כדי שלא יאכל אותו על בטן ריקה. כך מתיישבת גם לשון הרמב"ם, שלא חייב לאכול הרבה מהחגיגה לפני אכילת הפסח.
ובפסח יש שני עניינים שאינם תלויים זה בזה: נאכל על השובע, ואין מפטירים אחריו.
לכן- אם אכל מעט מהחגיגה ומהפסח, ועדיין מעוניין לאכול, "אוכל כל מה שרוצה לאכול ושותה כל מה שרוצה לשתות" ולבסוף "יאכל מהפסח אפילו כזית ואינו טועם אחריו כלום".
ואם יש פסח שמנוייו מועטים, ולכל אחד מהם יש הרבה מבשר הפסח לאכול, אין צורך בחגיגה כי בוודאי יאכל מהפסח על השובע, למרות שהכזית הראשון יהיה על בטן ריקה.
ואם "על השובע" הוא תנאי בגדרי המצווה, ייתכן לומר שבמקרה כזה אינו יוצא י"ח אכילת פסח בכזית הראשון ועליו לאכלו לפחות כשני זיתים מבשר הפסח כדי לקיים מצוות אכילת פסח.
ועדיין עומדת השאלה למה דווקא בשר קודש לפני הפסח. ואולי נענה עליה במקומה.","301","","3910","True","True","False","","300","213.57.106.104","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30100","30059","ראה הצל״ח שלאו דווקא ואפשר פסח קודם","03/09/13 23:58","כח אלול","תשע"ג","23:58","יהודי_קדום","צל"ח מסכת פסחים דף קכא עמוד א
״ואף שהרמב"ם פסק שם שמברך תחלה על הזבח ואחר כך על הפסח,
אין זה לעכוב, רק נראה לי הטעם משום תדיר דתדיר קודם, אבל אם בירך ברכת הפסח תחלה יכול לאכול אחריו בשר החגיגה,"","233","","3910","True","True","False","","150","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30078","30060","הבנתי, יישר כח","03/09/13 14:45","כח אלול","תשע"ג","14:45","מתפעל","אבל אין זה הפשט הפשוט של הדברים.
בפשטות צריך לאכול את הפסח כשכבר אכל ואינו רעב.
אמנם בודאי שלא יהיה לגמרי שבע.","148","","3910","True","True","False","","227","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30068","30064","דבריך מדברים מאוד אל לבי ואל הבנתי.","03/09/13 11:27","כח אלול","תשע"ג","11:27","יהודי_קדום","חזק וברוך !","233","","3910","True","True","False","","83","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30069","30064","לא מובן","03/09/13 11:28","כח אלול","תשע"ג","11:28","כדי","השאלה הייתה למה דווקא בשר קודש (מה שאתה קורא לו מצווה) ולא בשר חולין.
מהי בעצם תשובתך - כי הרמב"ם אמר?
אגב, אני לא ראיתי ברמב"ם שכתב שיש עניין שתחילת אכילתו תהיה מצווה. הוא בסך הכל כתב שהאכילה הראשונה שלו תהיה מחגיגה כפשט הגמרא. לא מצאתי בדבריו את ה"עניין" (אם תרצה, תוכל לקוראו מלעיל) שבדבר, ובוודאי שלא את טעם העניין.","249","","3910","True","True","False","","218","109.64.197.43","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30080","30064","ומתי אוכלים את המצה?","03/09/13 14:50","כח אלול","תשע"ג","14:50","מתפעל","הרי במילא הוא אוכל את המצה לפני בשר החגיגה.
וגם המצה היא מצוה. ומה צריך גם את החגיגה?","148","","3910","True","True","False","","241","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30072","30069","אם נדייק, השאלה היתה למה בשר קודש","03/09/13 12:31","כח אלול","תשע"ג","12:31","ינון","בס"ד
ולא "דגים או מרק עם קניידלאך ושאר מטעמים".
ולגבי זה ניסיתי להשיב בשני כיוונים, זה ע"ג זה:
האחד-
למה בשר ולא דברים אחרים- כדי שלא יימשך אחרי אכילת הדברים האחרים ויתמלא מהם, ואז עלול לבוא לידי מאיסה באכילת בשר המצווה. אם מצוות הלילה היא באכילת בשר, ממילא אם מונחים לפניו בשר הפסח ובשר אחר - לא ירבה לאכול מהבשר האחר, כדי שיהיה לו רצון לאכול מבשר הפסח. אבל אם מונחים לפניו בשר פסח וסלטים, דגים ומרק, הוא עלול להיטיב את ליבו בסלטים, דגים ומרק ויאמר לעצמו "בסדר, בשר עדיין לא אכלתי, יהיה לי מקום גם לבשר הפסח", אבל אחרי שיתמלא, לא ירצה עוד לאכול, ויאכל את בשר הפסח רק בגלל שחייבים. ממה שאני מכיר, אם אוכלים משהו רק בגלל שחייבים לא נהנים ממנו, והמרחק בין חוסר הנאה למאיסה הוא קטן מאוד.
אפשר לקרוא לכיוון הזה "אנושי" או "טבעי".
השני-
למה דווקא בשר קודש ולא בשר חולין- כאן התבססתי על דברי הרמב"ם (שיהודי_קדום ציטט לעיל), מהם עולה שהדבר הראשון שאוכלים הוא החגיגה והפסח אחריה. ברור שהוא בסך הכל כתב כפשט הגמרא. העליתי את האפשרות להסביר שזה הדבר הראשון שאוכלים כי אולי, אם יש לפניך בשר שמותר לאכול (חולין) ובשר שמצווה לאכול (פסח), צריך לאכול את המצווה קודם. אז צריך לאכול קודם את בשר הפסח, אבל בפסח יש תנאי שיהא נאכל על השובע - ואם נוכל להשען על ההסבר שהבאתי ל"על השובע" כאן באשכול, הכוונה שצריך לאכול לפניו משהו - ואז אנחנו בסוג של "פלונטר": צריך לאכול את הפסח לפני החולין, אך גם צריך "לקבל את פניו" במשהו שאינו מיצי קיבה. מה עושים? נקריב קרבן נוסף, וגם אותו יהיה מצווה לאכול, והוא ישמש בתור ההקדמה הדרושה לבשר הפסח.
לכיוון הזה אפשר לקרוא "הלכתי" (אולי) או "רעיוני".
זאת נראית לי סברא פשוטה. אם היא מקובלת - מה טוב. אם לא- היא לא תורה למשה מסיני, מותר לדחות אותה. אבל תוך מתן הסבר, שגם אני אזכה להבין למה לא.","301","","3910","True","True","False","","313","213.57.106.104","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30074","30072","אני מוצא עכשיו את הצל"ח על דף קכא.","03/09/13 12:46","כח אלול","תשע"ג","12:46","יהודי_קדום","ולענ"ד הוא משלים לנו את התמונה כפי שצויירה ע"י ר' ינון:
צל"ח מסכת פסחים דף קכא עמוד א
"משנה. בירך ברכת הפסח פטר את הזבח וכו'. אף ששנינו לעיל אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, וקיימ"ל כשמואל ור' יוחנן לעיל דף קי"ט ע"ב שאפי' באותו חבורה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, שהטעם הוא שיהיה טעם בשר הפסח נשאר בפיו, וכמבואר ברמב"ם פ"ח מהלכות חמץ ומצה הלכה ט', ואם כן אסור לאכול החגיגה אחר הפסח, ואין שייכות לברכת הפסח שתפטר את החגיגה. אבל הא טעותא היא, דהא דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, היינו אחר גמר אכילת כזית האחרון של פסח אסור לטעום אחריו כלום כדי שישאר טעם הפסח בפיו, אבל כשהתחיל לאכול הפסח ועוד יש לפניו מן הפסח, יכול לאכול באמצע אכילת הפסח כל מה דבעי, וכן מפורש ברמב"ם שם שהתחיל בהלכה ז' שמברך על אכילת הזבח ואוכל מבשר חגיגה ושוב מברך על הפסח ואוכל מגופו של פסח וכו', וכתב אח"כ בהלכה טי"ת ואח"כ נמשך בסעודה ואוכל כל מה שהוא רוצה לאכול וכו' ובאחרונה אוכל מבשר הפסח אפילו כזית ואינו טועם אחריו. הרי שבאמצע אכילת הפסח יכול לאכול כל מה שירצה. ואף שהרמב"ם פסק שם שמברך תחלה על הזבח ואחר כך על הפסח, אין זה לעכוב, רק נראה לי הטעם משום תדיר דתדיר קודם, אבל אם בירך ברכת הפסח תחלה יכול לאכול אחריו בשר החגיגה, ועל זה פליגי תנאי במשנתינו אם ברכת הפסח פוטרת את של זבח."
יושם לב לסוף הקטע הנ"ל מהצל"ח: "ואף שהרמב"ם פסק שם שמברך תחלה על הזבח ואחר כך על הפסח, אין זה לעכוב, רק נראה לי הטעם משום תדיר דתדיר קודם, אבל אם בירך ברכת הפסח תחלה יכול לאכול אחריו בשר החגיגה,"","233","","3910","True","True","False","","174","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30079","30077","טוב, זו נקודה מעניינת","03/09/13 14:48","כח אלול","תשע"ג","14:48","מתפעל","האם אכן יש ענין לאכול בכל מצוות האכילה כמה שיותר זיתים ומקיימים בכל זית מצוה דאורייתא.","148","","3910","True","True","False","","221","212.29.198.117","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30087","30079","כנראה שכך הוא גם בשאר מצוות, מאי שנא","03/09/13 17:14","כח אלול","תשע"ג","17:14","דוד כוכב","","125","","3910","False","True","False","","94","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30081","30080","תוס' לקמן קכ. - לא דומה מצה לחגיגה","03/09/13 15:11","כח אלול","תשע"ג","15:11","יהודי_קדום","שחגיגה היא משלחן גבוה ומצה לא.
התוס' בדף קכ. ד"ה מפטירין (אני לומדו עכשיו בהקשר לאשכול זה) מביא שם:
"...וא''ת הא במנחה נמי אמרי' בתמורה (דף כג.) ובמנחות (דף כא:) דנאכלת על השובע וליכא למימר האי טעמא י''ל דהתם ה''ט שלא יצא משלחן רבו רעב אבל במצה לא שייך האי טעמא דלאו משלחן רבו הויא "
ברור שאני מביא התוס' רק לעניין ההבדל בין מצה לחגיגה בסדרי העדיפות לאכילה.","233","","3910","True","True","False","","147","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30088","30087","חושבני שזה לא הפשטות","03/09/13 20:18","כח אלול","תשע"ג","20:18","מתפעל","האם יש קיום מצות עשה בכל תקיעה ותקיעה לאחר שכבר שמע שלושים קולות?
האם יש קיום מצות עשה כשנוטל לולב שוב ושוב במשך היום?
יש מנהג ירושלים ללכת עם לולביהם להראות חיבוב מצוה אבל לא שמקיימים שוב ושוב את המצוה.","148","","3910","True","True","False","","261","95.86.80.18","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30089","30088","שאלת על אכילה דוקא","03/09/13 20:36","כח אלול","תשע"ג","20:36","דוד כוכב","יתכן שבתקיעות זה שונה.
ולענין לולב - מנין לך שמנהג אנשי ירושלים היה חיבוב מצוה בלבד? קרא את ה'מאמרון' שהפנתי אליו בהודעתי לעיל ד"ה 'מכאן ראיה'.","125","","3910","True","True","False","","118","164.138.120.149","0","29953","פסחים|ע ע"א",""),new Message("30104","30088","לעניין תקיעות ראה רמב״ם הלכות שופר יג,יב","04/09/13 07:44","כט אלול","תשע"ג","07:44","יהודי_קדום","״בדין היה שיתקעו על כל ברכה כל בבא מהן...״","233","","3909","True","True","False","","129","109.65.119.44","0","29953","פסחים|ע ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);