var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30061;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30061","0","אסוציאציות","03/09/13 10:43","כח אלול","תשע&quot;ג","10:43","עלי","לעתים קרובות מתנהל דיון בגמרא שקשה להבין בו מה רצו חכמי התלמוד מהלומד מעבר לדקדוק טכני בדברים. בדף שלנו דנים בצליית הפסח, שצריך להיות 'צלי אש', כלומר חשוף ישירות לאש ללא תיווך של כלי מתכת כאסכלא.<br />ברם אולי הדבר מעורר אסוציאציה מסוימת נוספת : צלי הוא בשינוי קל צלותא, תפילה.<br />המתפלל צריך להוסיף לתפילתו רגש והתלהבות שהם בחינה של 'אש'. אך ראוי לו שלא יוסיף תיווך של אסכלא, כלומר השכלה, שכל קר ועיון מעמיק, המפריעים לרגש, אלא אם ההשכלה 'מנוקבת' ויש בה פתחים ל'אש'.<br />זכורני, שבדף מח,ב היתה אסוציאציה אחרת נחמדה :<br />שם למדנו במשנה שיש שני גדרים לחימוץ עיסת בצק. שיאור וסידוק.<br />המשנה מגדירה סידוק הקובע החמצה כ'קרני חגבים'. מדוע דווקא הגדרה כזו, וכי חסרים סדקים קטנים אחרים ?<br />קרני החגבים הם אמצעי החישה העדינים מאד שלהם, לרמז לנו שכדי להבחין ב'החמצה' של דברים וגם באמונתם והתנהגותם של אנשים, יש צורך לשים לב גם לסימנים קלושים, וכן חגבים הם יצורים קטנים 'ונהי בעינינו כחגבים', ולמרות זאת אפילו להם יש קרנים 'וירם קרן לעמו' קרני גאוה, לרמז שלעיתים הסימן ל'החמצה' כזו הוא גאוה מיותרת אצל מי שהם בעצם כ'חגבים'.<br />לימוד אסוציאטיבי שכזה אינו הכרחי אך הוא יכול להוסיף לחלוחית של חן ללימוד...","209","","3896","True","True","False","","1015","194.114.146.227","0","0","פסחים|עה ע&quot;א",""),new Message("30065","30061","יישר","03/09/13 11:08","כח אלול","תשע&quot;ג","11:08","ינון","","301","","3896","False","True","False","","221","213.57.106.104","0","30061","פסחים|עה ע&quot;א",""),new Message("30066","30061","אתה מזכיר לי את הפסיכולוג המפורסם","03/09/13 11:11","כח אלול","תשע&quot;ג","11:11","Almuaddib","שהראה למטופל שורה של כתמי דיו, במבחן רורשאך, והלה זיהה בכל אחד מהם חלק גוף נשי אחר.<br /><br />לשאלתו של הפסיכולוג אם הוא לא חושב שזה מדאיג שבכל פעם שמראים לו משהו, הוא רואה שם משהו משל האשה, ענה המטופל: &quot;אני סוטה?? אתה זה שמראה לי את התמונות האלו!&quot;<br /><br /><br />חוששני שהאסוציאציה שלך, לעיל, מנוקבת בנקבים שגדולים עד כדי שיפול מהם רימון.  <br /><br />ויעוינו היטב דברי רס&quot;ג בהקדמתו לפירוש על משלי, כמו גם דברי רבינו בחיי בפרקים עליהם נוהגים - בישיבות מסויימות - לדלג.<br /><br /><br />הנה, כשיטתך, איך יכולים להגיע למקומות אחרים:<br /><br />צלי אש, אבל גם לא שלוק. <br />המתפלל צריך להוסיף לתפילתו רגש והתלהבות שהם בחינה של 'אש'. אך ראוי לו שלא יוסיף מים לבישול, כלומר תורה - שנמשלה למים. שאש ומים אינם משמשים יחדיו היטב. או תורה או תפילה. <br /><br />וכמובן - דוגמא זו באה להקצין עד כדי גיחוך - ולהוכיח שבאסוציאציות כל אחד יכול לכתוב כל דבר. אבל גם שטויות מוחלטות.","107","","3896","True","True","False","","210","77.127.245.205","0","30061","פסחים|עה ע&quot;א",""),new Message("30076","30065","מצטרף!","03/09/13 14:05","כח אלול","תשע&quot;ג","14:05","דוד כוכב","רק הערה, מפרשים שהדמיון לקרני חגבים אינו רק לענין עובי הסדקים אלא גם לענין צורתם - אחד פונה לימין ואחד לשמאל.","125","","3896","True","True","False","","140","164.138.120.149","0","30061","פסחים|עה ע&quot;א",""),new Message("30067","30066","בסדר הבנו ... אבל למה לטגן ?  <img src='/icon/4.gif'>","03/09/13 11:24","כח אלול","תשע&quot;ג","11:24","יהודי_קדום","","233","","3896","False","True","False","","127","109.65.119.44","0","30061","פסחים|עה ע&quot;א",""),new Message("30086","30066","מה הוא ההסבר של אסוסיציות דלקמן","03/09/13 16:26","כח אלול","תשע&quot;ג","16:26","אלף בית רשי","ירושלמי<br />מפני מה גזרו על סנדל מסומר. יש אומרים שהיו רואות את ראשו ומפילות. וי&quot;א שהיו שומעות קולו ומפילות. וי&quot;א על ידי שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה. מה נפק ביניהון הדוסטא. מאן דמר שהיו רואות את ראשו ומפילות מותר. ומאן דמר שהיו שומעות קולו ומפילות או שהיו נדחקין זה בזה והורגין זה את זה אסור. ולא בשעת השמד גזרו מכיון שעבר השמד יהא מותר. לא עמד ב&quot;ד וביטל. מעתה אפילו בחול. לאו אורחיה דבר נשא מיהוי ליה תרין סנדלין חד לחולא וחד לשובתא. תני טלה עליו מטלית מלמטן מותר. ר' יודן בי ר' ישמעאל הוות רגליה שחקה ועבדין ליה כן. כמה מסמרן יהו בו. רבי יוחנן אמר חמשה כחמשה ספרי תורה. ר' חנינא אמר שבעה (דברים לג) וכימיך דבאך. נהגין רבנין כהדא דר' חנינא דרש ר' אחא בשם רבי חנינא תשעה. רבי היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה כמנין משמרות. (קוהלת יב) וכמסמרות נטועים. מה משמרות כ&quot;ד. אף מסמרים כ&quot;ד. רבי יוסי בן חנינא אמר כליבית אינו עולה למנין מסמרים. <br /><br />ואידך זיל גמור","278","","3896","True","True","False","","210","24.201.213.221","0","30061","פסחים|עה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);