var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30126;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","50"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30126","0","שאלות מכמה דפים","08/09/13 11:19","ד תשרי","תשע"ד","11:19","חילק","
הגמרא בדף ע"ו ע"ב אומרת שדג ובשר קשה לצרעת. על איזו צרעת מדובר כאן? הרי מקובל לומר שהצרעת אינה נוהגת בימינו. האם מציאותה של הצרעת אכן ישנה ורק אין לה תוקף הלכתי? מדוע? אודה למי שיוכל לעשות לי קצת סדר בענין.
הגמרא בדף ע"ז ע"א עושה צריכותא לכל הקרבנות שדוחים שבת בטומאה. מהלך הצריכותא הוא כך: תמיד ופסח מוכרחים להיכתב כל אחד בפני עצמו. משני אלו לא יכולנו ללמוד את עומר ושתי הלחם ושאר קרבנות ציבור. העומר ושתי הלחם ושאר קרבנות ציבור מוכרחים להיכתב כ"א בפני עצמו.
לפי זה נשאלת השאלה, מדוע אי אפשר להסתפק רק בעומר ושתי הלחם ושאר קרבנות ציבור, ואת התמיד והפסח נלמד בקל וחומר.
יש בדיחה מפורסמת שפעם בחור ישיבה הוכיח שמשה ואהרן היו אחים מהקצות שדן לגבי פסול עדות בקורבה שאפילו משה ואהרן היו פסולים להעיד אחד לשני. עכשיו עיינו בגליון הש"ס כאן. רואים שרעק"א עשה מזה קושייה ולא בדיחה...
לגבי זריקת האברים. הגמרא אומרת שלא רק שמותר אלא זו מצווה. קצת תמוה, הגמרא אומרת בכמה מקומות שאם לא עושים דבר לפני בשר ודם כל שכן שאין לעשות כן לפני הקב"ה.
בעמוד ב' הגמרא מביאה משנה שאם נטמאו או אבדו שייריה כמידת ר' אליעזר כשירה. וכתב רש"י: "שהיה אומר בזבחים (ד' קד.) דם אע"פ שאין בשר". וכנראה שהציון לדף קד בזבחים הוא שגגת המדפיסים, שהרי הברייתא הזאת הוזכרה אך לפני כמה שורות בעמוד א' אצלינו ולמה ללכת עד מסכת זבחים. ופשוט שכוונת רש"י ל"זבחים" לעומת "מנחות".
בדף ע"ח בתחילת עמוד א' מתרצת הגמרא: אלא לא קשיא כאן ביחיד כאן בציבור. לא הבנתי איך לפי זה תתורץ הקושיא הראשונה - "פסולה דיעבד משמע"!
ושאלה כללית: מה העניין של ריצוי ציץ. למה דוקא הוא מרצה ולא בגדים אחרים. בכלל, איך בדיוק עובד העניין הזה של הריצוי?","404","","3893","True","True","False","","923","79.179.166.136","0","0","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30127","30126","די באכילת דג, ללא בשר, כדי להסתכן בצרעת:","08/09/13 15:26","ד תשרי","תשע"ד","15:26","יהודי_קדום","פסחים קיב:
"אמר אביי עור דג וכוס חמין וביצים וכנים לבנים כולן קשין לדבר אחר עור ..."
פירוש הגמרא שם בתוספת קטנה:
דג האמור כאן הוא השיבוטא והסכנה היא כשאתה אוכלו בחודש ניסן, לחילופין, אם תאכל שיריים של הדג המוכר "קוליס האיספנין" (סרדין ספרדי) מתוך כוס .
ואם תאכל שיבוטא ביושבך על גיזה שלא עובדה הסכנה תהא כפולה.
אם כשתקום מעל העור הלא מעובד הנ"ל, ובחוסר זהירות תדרוך על קליפות ביצים, הרי שילשת הסכנה. ויש עוד לקמן ב-קיב. וב-קיב: .
וברור שאין זו הצרעת הרפואית של ימינו (שהוכחדה) אלא של חז"ל/הלכתית.
מעבר לאיסור דג/בשר מנהג הספרדים ועדות המזרח גם שלא לאכול דגים עם גבינה.
ואם שאלת על ימינו הרי ההלכות ידועות ונשמרות ככל הלכה אחרת:
קיצור ש''ע ילקוט יוסף-הלכות בשר בחלב-דין אכילת דגים עם חלב או בשר:
"אין לאכול בשר ודגים ביחד, משום שקשה לצרעת. ואם טיגנו דגים יחד עם בשר במחבת אחת, גם הדגים וגם הבשר נאסרו באכילה"
וגם:
"בין בשר לדגים חובה ליטול הידים, משום דקשה לצרעת, וחמירא סכנתא מאיסורא. וגם בזמן הזה יש להקפיד בזה. ויש לנהוג כן גם בין בשר עוף לדגים. ובין אכילת הדגים לבשר ישתה איזה משקה, ויאכל מעט פת וכל דבר שאינו נדבק בפה כדי להעביר את טעם הדגים מהפה. ויש אומרים דבין בשר עוף לדגים אין צריך ליטול ידיו, אבל לדינא גם בין בשר עוף לדגים צריך נטילת ידים."","233","","3893","True","True","False","","267","109.65.119.44","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30130","30126","מפה ומשם","08/09/13 20:22","ד תשרי","תשע"ד","20:22","המכריע","א. מדוע לא על צרעת זמנינו? הצרעת איננה נוהגת? אולי אין לנו כהן מיוחס ובלי זה לא חלים דיניה, יתכן גם שזה מאד לא מצוי. אבל דומני שלא מובטח בשום מקום שאין צרעת בזמנינו. כמו כן, צרעת המטמאה יש לה כללים המבוארים במס' נגעים, וייתכן שעדיין צרעת כחולי, הגדרתה רחבה יותר.
ב. ראשית, מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב ליה קרא.
אפשר גם להמציא שפסח אינו קרבן ציבור במלוא המובן, שהרי חובת היחיד הוא, ואי אפשר ללומדו מקרבנות ציבור, וגם תמיד יש לומר דדוקא משום שבא כל יום אינו בגדר קבוע לו זמן הרגיל, שהרי אם יתבטל היום, לא ימתין זמן רב להזדמנותו המיוחדת.
ג. גם זריקת הדם לפי זה אינה דרך כבוד. כנראה אין לנו להמציא לבד שזה לא דרך כבוד. אדרבא אולי זה מסמל את יראת הכבוד מלהתקרב מדי.
ד. הערתך על רש"י היא דברי טעם.
ה. לגבי כאן ביחיד. ראה ברש"י האחרון בעמ' ב' שמיישב זאת, אי נמי תאמר שפסולה משמע לכתחילה עדיין תיקשי וכו'. רש"י הוסיף זאת משום שלמסקנה אכן כך צריך לומר והבן.
ו. על השאלה הכללית אניח מקום לאחרים להתגדר בו. (איך "בדיוק" זה עובד, לא נראה לי שיש בידינו לדעת אם זה לא נתפרש להדיא בחז"ל. אבל שערי השערות בדרך מחשבה לא ננעלו).","199","","3893","True","True","False","","368","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30132","30126","צרעת בזמן הזה","08/09/13 21:11","ד תשרי","תשע"ד","21:11","כדי","בנוגע לצרעת בזמן הזה, האריך הרחיב בזה הדיבור בשו"ת בית דוד לייטר בריש ח"ב (סי' סד), וכדרכו, לא הניח פינה וזווית להתגדר בה. ע"ש ותרווה נחת.","249","","3893","True","True","False","","1661","79.179.166.136","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30133","30126"," למה דוקא ציץ","08/09/13 22:10","ד תשרי","תשע"ד","22:10","דוד כוכב","אכן לא רק הציץ מכפר אלא כל בגדי כהונה, כמו שאמרו במסכתות זבחים דף פח ע"ב; וערכין דף טז ע"א:
"אמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין.
כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר: וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם.
מכנסים מכפרת על גילוי עריות, שנאמר: ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה.
מצנפת מכפרת על גסי הרוח. מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה. אבנט מכפר על הרהור הלב, היכא דאיתיה.
חושן מכפר על הדינין, שנאמר: ועשית חושן משפט. אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר: אין אפוד ותרפים.
מעיל מכפר על לשון הרע. מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע.
וציץ מכפר על עזות פנים, בציץ כתיב: והיה על מצח אהרן, ובעזות פנים כתיב: ומצח אשה זונה היה לך".
אמנם פה מדובר בריצוי הציץ, וכמפורש בפסוק (שמות כח, לח) וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אבל יתכן שיש קשר בין כפרת הציץ על עזות הפנים לבין הריצוי - שמתקבל הקרבן לרצון למרות שבא בטומאה, והרי עזות ליכנס כך לפני המלך.","125","","3893","True","True","False","","272","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30227","30126","
צרעת: סיכום הרמב"ם ","12/09/13 09:29","ח תשרי","תשע"ד","09:29","יהודי_קדום","הרמב"ם הלכות טומאת צרעת - פרק ט"ו, ה"י
"הצרעת הוא שם האמור בשותפות כולל עניינים הרבה שאין דומין זה לזה.
שהרי לובן עור האדם קרוי צרעת.
ונפילת קצת שיער הראש או הזקן קרוי צרעת.
ושינוי עין הבגדים או הבתים קרוי צרעת.
וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע. שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו.
אם חזר בו יטהר הבית.
אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית משתנין כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן.
אם חזר בו יטהרו.
ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנין הבגדים שעליו.
אם חזר בו יטהרו
ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע.
ועל עניין זה מזהיר בתורה ואומר (דברים כד-ח) ''השמר בנגע הצרעת'' (דברים כד-ט) ''זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך''. הרי הוא אומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסכנה בעצמה להצילו מן הים והיא לא דברה בגנותו אלא טעתה שהשותו לשאר נביאים והוא לא הקפיד על כל הדברים האלו שנאמר (במדבר יב-ג) ''והאיש משה ענו מאד'' ואע''פ כן מיד נענשה בצרעת קל וחומר לבני אדם הרשעים הטפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות.
לפיכך ראוי למי שרוצה לכוין אורחותיו להתרחק מישיבתן ומלדבר עמהן כדי שלא יתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם.
וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים בתחילה מרבין בדברי הבאי כענין שנאמר (קהלת ה-ב) ''וקול כסיל ברוב דברים''.
ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר (תהילים לא-יט) ''תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק''. ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם כענין שנאמר (דברי הימים ב לו-טז) ''ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו''. ומתוך כך באין לדבר באלהים וכופרין בעיקר כענין שנאמר (מלכים ב יז-ט)" וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם ".
והרי הוא אומר (תהילים עג-ט) ''שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ'' מי גרם להם לשית בשמים פיהם לשונם שהלכה תחילה בארץ.
זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות וישיבת כנסיות של עמי הארץ וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר.
אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה. לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה. שנאמר (מלאכי ג-טז) ''אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו''
גמר חטיבה טובה לכולם
ואת השלום והאמת אהבו","233","","3889","True","True","False","","254","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30231","30126","זכות גדולה עומדת לר' חיליק על ששאלתו","12/09/13 10:38","ח תשרי","תשע"ד","10:38","יהודי_קדום","לגבי זריקת איברים פותרת לי תעלומה שלא ידענו פתרונה., ורק עתה כשקראתי שוב שאלותיו נפתרה תעלומתי !!!
תמיד תמהתי מדוע אבי ז"ל נהג לחלק למסובין לשולחן את 'המוציא' בזריקה - גם ליושב הקרוב אליו ביותר.
גם אני ממשיך מנהגו זה והבנתי שרבים רבים מעדת מרוקו נוהגים כך.
במשך שנות חיי למדתי כמה וכמה גמרות ובהן מוזכרת זריקת האיברים. ולא קישרתי דבר לכך.
זריקת מוראת העוף זכורה לי כמיוחדת וכמעשה אומנות של הכהן הזורקה למרחק ובתנועה מעגלית משהו..
נצרף עכשיו את העובדות:
שהשולחן דומה למזבח
והאכילה דומה לקרבן
והרי לנו שזריקת המוציא דומה לזריקת האיברים.
בע"ה ובנ"ד לא אשיב יותר לשאלת אורחיי ב- "לא יודע, ככה נהג אבי ולכן גם אני מחלק בזריקה" אלא אביא הנ"ל ואזכיר זכותו של ר' חיליק ששאלתו גרמה להבינני דבר מיוחד זה.","233","","3889","True","True","False","","198","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30128","30127","עכשיו נלמד כאן:","08/09/13 15:41","ד תשרי","תשע"ד","15:41","יהודי_קדום","מגן אברהם סימן קעג ס"ק א
דקשה לד"א - ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות ועבי"ד סי' שט"ז ס"ג ובא"ע סימן קנ"ו וכ"כ הב"ח בשם הרמב"ם:","233","","3893","True","True","False","","152","109.65.119.44","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30129","30127","וגם תוס' במו"ק דף יא. אומר:","08/09/13 15:45","ד תשרי","תשע"ד","15:45","יהודי_קדום",""...כמו הרפואות שבש''ס שאינן טובות בזמן הזה.."","233","","3893","True","True","False","","132","109.65.119.44","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30149","30129","נשאלתי מדוע לא ציינתי ד״ה של התוס׳ ובכן","09/09/13 15:24","ה תשרי","תשע"ד","15:24","יהודי_קדום","במו״ק יא. יש רק תוספות אחד....","233","","3892","True","True","False","","104","109.65.119.44","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30214","30130","תודה לכל המשיבים!","11/09/13 23:26","ז תשרי","תשע"ד","23:26","חילק","ודבריכם הנעימים לא מותירים לי כל ברירה אחרת מאשר להודות לכל אחד ואחד לפי מעלתו: ליהודי קדום, להמכריע, לדוד כוכב, לאלמואדיב, לכדי, לינון, לעלי ולקותי. ישר כחכם.
להמכריע:
ל- ב: הראשית היא די טריויאלית וצפויה וחיפשתי משהו קצת יותר מקורי כאשר השכלת לכתוב בשנית.
ל-ג: אני חושב שיש הבדל מאוד ברור בין זריקת גם לבין זריקת אברים. פשוט שווה בדמיונך ותיווכח. מה גם שלמיעוט ידיעתי זריקת הדם לא הייתה כ"כ למרחקים.
ל-ה: אח"כ הראו לי שהמהרש"א נוגע בזה.
לגבי הדיון על הצרעת:
אם אפשר לסכם, בעצם הפילוג כאן הוא בין שתי דעות, אלו הטוענים שצורת הצרעת עצמה הייתה ניסית, וממילא לא ניתן לחזות בצרעת כזאת בימינו. ואלו שאומרים שחזות הצרעת עצמה לא הייתה ניסית, אלא מה שהיה ניסי זה אולי התיזמון שלה וההלכות שהיו כרוכות בהעברתה.
אם אפשר לבחור צד - אני הייתי כמעט נטוע בצד השני, וכל המקורות שהביאו אינם משכנעים כלל משום שהם משתמעים לשני פנים לפחות (כפי שהעירו המגיבים כאן), עד שבא יהודי קדום ושלף את פירוש המשניות לרמב"ם. כאן כבר אין לאן לברוח. לפחות דעת הרמב"ם ברורה.
לגבי איה מקום בינה:
לא הבנתי את דברי דוד כוכב. נכון שאולי אפשר למצוא מקורות בודדים על כך שהאמינו שגם למוח יש השפעה על חכמתו של האדם, אף כנגד זה יש רוב מוחץ של מקורות שמקום הבינה הוא בלב. אני לא רוצה לקלקל לקותי אבל אתה יודע מן הסתם איפה נאמר הפסוק: "אשה חכמת לב", נכון?","404","","3890","True","True","False","","100","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30143","30132","הערה בעניין צרעת ואכילת בשר ודגים","09/09/13 11:43","ה תשרי","תשע"ד","11:43","עלי","א. כאמור על ידי הכותבים, לכאורה אין בימינו צרעת כבימי קדם, כלומר כזו הבאה משנית לחטא מסוים, שידוע שבאה בגלל החטא. ברם אם בכל אופן צרעת היא נגע עורי, ואם הופעתה פתאומית, כמו שהיה אצל המלך עוזי-ה ע"ה, אינני מכיר תופעות עור המופיעות פתאומית וגם נעלמות מהר יחסית חוץ מתופעות של רגישות יתר ואלרגיה וכן תופעות אוטואימוניות שונות וכן תופעות עור כאלו המלוות זיהומים מסויימים. ידוע שמצבים נפשיים שונים, בעיקר מתח נפשי והפרעות נפשיות שונות, משפיעים על הופעת ועל החמרת תופעות עור כנ"ל. היות וכך המצב בימינו, יתכן שגם בעבר לפחות בחלק ממקרי הצרעת מדובר היה בתופעות כאלו, אך בימיהם לא ידעו לאבחן אותן כבימינו וקראו להן צרעת.
ב. אם באכילת בשר ודגים יחד עסקינן, יש ג"כ מקום לומר שמדובר ברגישות יתר, ואפשר שבחלק מהמקרים קיימת רגישות יתר לבשר ודגים, ואולי במקרים מסויימים קיימת רגישות צולבת המגבירה את התגובה. ידוע שמצבים אלרגיים יכולים להיות חריפים קשים ואף מסוכנים ( והם כוללים מלבד פריחה עורית ניכרת גם היצרות של דרכי הנשימה, שינויים בלחה"ד ובדופק ועוד ) ובמקרים נדירים יכולים לגרום חנק ומוות. כיצד הסיקו בימי קדם ממאורעות נדירים כאלו שאסור לכל העולם לאכול יחד בשר ודגים עד כי אסרו בהלכה לאכול אותם יחד קשה להעריך, אך כידוע מקרה קשה כזה של תגובה אלרגית מאד מפחיד, וגם מרשים, אולי זה ההסבר, אך זו רק השערה שלי.בכל אופן, אינני מאמין שאנשים שאינם יהודים, נמנעים כיום מלאכול בשר ודגים יחד ולא ידוע לי על בעיות רפואיות יוצאות דופן אצלם בגלל זה, אלא אם קיימת אצלם אלרגיה לדגים ( שכיח ) ובשר ( נדיר ).
אם רוצים מידע מפורט בעניין ראוי לחפש דיונים וסיכומים במקורות רפואיים בנושא האלרגיה ורגישות יתר למזון. נשאלת השאלה האם עדיין יש מקום בגלל חשש רחוק כזה להקפיד על ניקוי הסכו"ם בין דגים לבשר או החלפת הסכו"ם לכל אדם ?","209","","3892","True","True","False","","215","194.114.146.227","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30139","30133","עוד על הציץ","09/09/13 08:36","ה תשרי","תשע"ד","08:36","המכריע","בזכרוני (אולי רש"ר או משך חכמה) שהכיוון הוא שטומאה יסודה היסח הדעת. במובן הצר משמירה שלא יגע בדבר טמא, ובמובן רחב יותר, היסח הדעת מכך שכל אשר ברא, לכבודו ברא, וזו מהות הטומאה, כביכול מקום בו חלות קדושתו ית' נחלשת, שם מוצאת לה הטומאה מקום לחול,
והציץ הוא סמל המודעות, והיה על מצחו, מקום הריכוז והמודעות, תמיד, איסור היסח הדעת, ראה סוגיא ידועה ביומא לגבי לימוד תפילין מציץ, ובו כתוב קדש לה', והיות איש שכולו קדש לה' נושא על מצחו תמיד כתב שבו מבוארת מטרת העל, קדש לה', הכל קדש לה', ישראל והעמים, החי והצומח והדומם, וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים, זה תיקון הטומאה.
מלוך על כל העולם כולו בכבודך! וייראוך כל אפסי ארץ! להפנות אליך כל רשעי ארץ!","199","","3892","True","True","False","","228","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30140","30139","יפה מאוד (וגם מתקדם)","09/09/13 08:58","ה תשרי","תשע"ד","08:58","קותי","בעולם העתיק גם במקרא הלב הוא משכן הכל
הראש הוא קופסא עלומה
התורה ידעה להגיד מראשית אחרית שהכל זה בראש (כמו שאנחנו יודעים היום)
וזה צריך להיות קודש לה'. אכן אין גדולה כתורה","217","","3892","True","True","False","","197","79.183.201.105","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30141","30140","כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו","09/09/13 09:20","ה תשרי","תשע"ד","09:20","דוד כוכב","כך אמר רבי על לוי במסכתות יבמות דף ט ע"א ומנחות דף פ ע"ב. אז רבי ידע מעט יותר מהיוונים הקדמונים.","125","","3892","True","True","False","","136","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30154","30140","האם","09/09/13 17:44","ה תשרי","תשע"ד","17:44","כדי","השורה הראשונה של הודעתך אינה עומדת בסתירה לשורה השלישית?
או שמא תורה ומקרא תרי נינהו.","249","","3892","True","True","False","","247","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30235","30140","מח ולב-דברי הבית ישי-יצירתי מקורי ומרענן","12/09/13 11:12","ח תשרי","תשע"ד","11:12","כדי","האמת היא שרציתי להביא את דברי הגר"ש פישר עוד בהתחלה אך לא היה לי הפנאי להעתיק את כל דבריו. ולהביאם בקצרה לא רציתי, משום שכולם מלאים תוכן, והיה חבל להשמיט חלקים מדבריו. לענ"ד גישתו די מקורית ויצירתית, והריווח שבה, שאינה נאלצת לעקם משום צד מצידי המתרס. לזאת, כדאי לקרוא את דבריו במילואם, ודעת לנפשכם ינעם.
לכן התאכזרתי על אצבעותיי, והואלתי להעתיק את דבריו אשר קנו מקומם בדרשות בית ישי (פרק מז - מאמר המח והלב, הערה ד) וזו לשונו:
רבים תמהים בזה, כי לפי מה שידוע האידנא, אין הלב אלא משאבה בעלמא ואילו הרגש משכנו במח כמו השכל. ומאידך גיסא, תמהים רבים על שבכל המקרא כולו וגם ברוב רובם של דברי חז"ל מיוחסים החכמה והבינה אל הלב ולא אל המח [חוץ משני מקומות בגמ' (יבמות ט., מנחות פ:) דאיתא התם, כמדומה אני שאין לו מח בקדקדו. וגם בב"ק צט: לעכר מוחך, משמע לכאורה שהכוונה לשכל].
והנה הקושיא האחרונה תשובתה פשוטה ע"פ העיקר הגדול שהשרישו לנו הקדמונים שדיברה תורה כלשון בני אדם. והכוונה היא לאותו לשון שדברו בו בני אדם באותו הדור שבו נאמרו הדברים. אבל הקושיא הראשונה במקומה עומדת. וכיוצ"ב תמהים על כך שחכמת הקבלה מיוסדת על תמונת העולם וחוקי הטבע שלפי חכמי יוון כגון מציאות הגלגלים, וז' כוכבי לכת, וד' יסודות, חומר וצורה, וההנחה שכל דבר נמשך למקורו וכיוצ"ב טובא. ולא עוד אלא ז' כוכבי הלכת רמוזים גם במקרא, והוא בזכריה (ד', י') שבעה אלה (פי' שבעת הנרות שבמנורה) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ, רמז לז' כוכבי לכת (והמפרשים לא עמדו על פשוטו של מקרא זה).
וליישב זה, נקדים מ"ש בדרוש לפרשת שלח, שבאגדה אין נוהג הכלל של לא בשמים היא. אלא אדרבה אנו מוצאים שהיו מתגלים סודות ע"י קדישי עליונים למי שזכה לכך ע"ש. והנה הרמב"ם במו"נ כתב בעניין מראה מעשה המרכבה של יחזקאל, כי בא לו במראה, לפי הדעה שיש לגלגלים קולות, ושכוכב ונוגה הם למעלה מן השמש, אע"פ שהאמת היא, שאין לגלגלים קולות, ושכוכב ונוגה הם למטה מן השמש. כי הנבואה תהא לו לאדם לפי תמונת העולם שבליבו.
וכעין הדברים האלה כתב הרמ"א בתורת העולה, בביאור ענין אספקלריא שאינה מאירה, ואם אמרו כך על נבואת נביאים, ק"ו שנכון הדבר לאמרו על גילויים שמימיים שאינם במדרגת נבואה. ועיין בספר מגיד מישרים להב"י פרשת נצבים, וז"ל: אע"פ שלפעמים אני מפרש שום פירוש על פסוק שאינו כן, הלא לפי מאי דאיהו ברעותך אני אומר וכו'. והיינו דכתיב אכן רוח היא באנוש. כלומר, לפום מאי דאית ברעותא דבר נש הכי מחזיין ליה וכו' עשה"ט, ותל"מ.
עד כאן לשונו הנוגע לעניינו (ושם בהמשך ההערה כתב קצת בעניין ידיעות הלכתיות שאינן עומדות לכאורה עם המציאות בת זמנינו כבסוגיית הכינים, התולעים שבעיפוש והחומץ. ואין כאן מקומו).","249","","3889","True","True","False","","342","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30142","30141","והיו לטוטפות בין עיניך","09/09/13 10:30","ה תשרי","תשע"ד","10:30","המכריע","ועל הראש נגד המוח, שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיו משועבדים לעבדותו יתברך שמו.
אגב הכהן הגדול נשא את אבני החושן נגד ליבו גם כן לזיכרון לבני ישראל. דומיא דתפילין בשני המקומות, הלב והמוח.","199","","3892","True","True","False","","250","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30148","30141","למעשה יש כאן בעיה פוליטית","09/09/13 15:22","ה תשרי","תשע"ד","15:22","קותי","באיזה מהלך לבחור
מהלך אחד
לפי דברי הרב המכריע וההרחבה שלי הרי הבו גודל לתורתנו הקדושה שידעה את הדברים אליבא דאמת.
מהלך שני
מה פתאום שנדלג דורות רבים וגדולים ומה פתאום שנאמר שגילינו הבנה חדשה ונכונה בפסוק בתורה
אז הנה כבר התלבטו בדבר גדולי עולם
ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט
+א+ משלי מ"ם גדולה מלמד שהתענה מ' יום שתנתן לו חכמת התורה כמשה דכתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, ד"א זש"ה והחכמה מאין תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה,
ר' אליעזר אומר בראש ,
ר' יהושע אומר בלב,
ואתיא כדעתיה דר' יהושע דאמר החכמה היא בלב
ושוב חוזרים לדיון על ההורג נמלה בשבת כהורג גמל
לגבי המוח בקודקודו של לוי הכוונה היתה למח עצמות וכוונתו לומר שהוא לא תופס כי חסר שם מרה כזו או אחרת ואין הכוונה שהוא נעדר יכולת שכלית כי לא יחסו למוח את התבונה וההבנה של האדם","217","","3892","True","True","False","","256","79.183.201.105","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30144","30142","המלך!","09/09/13 12:49","ה תשרי","תשע"ד","12:49","דוד כוכב","(שמואל ב' א, י) וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ (של שאול המלך).
רש"י: "ואצעדה אשר על זרועו - תירגם יונתן: וטוטפתא דעל דרעיה".","125","","3892","True","True","False","","152","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30145","30143","יש אמנם מתירים","09/09/13 12:53","ה תשרי","תשע"ד","12:53","דוד כוכב","הרמב"ם לא הביא איסור זה, וכדעה הראשונה בגמרא.
והרב דב ליאור מתיר, על סמך דברי המגן אברהם שהובאו לעיל.
שאלתי פעם את הרב ד"ר מרדכי הלפרין מאי שנא איסור זה משאר עניני רפואה שבהם יש אפילו איסור ללכת אחר האמור בגמרא. הוא ענה שכאן מפורש בגמרא לשון של איסור.","125","","3892","True","True","False","","157","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30146","30143","לגבי הימנעות שאינם יהודים מדגים ובשר יחד","09/09/13 12:59","ה תשרי","תשע"ד","12:59","ינון","בס"ד
לפני מספר שנים יצאה המלצה של ארגון בינלאומי (אני לא יודע אם מדובר בארגון הבריאות העולמי או ארגון אחר) למטבחים גדולים להמנע מלהכין דגים ובשר באותו תנור (המדובר ב"קומביסטימר", שהוא תנור שניתן לשלב בו גם לחץ אדים). אם איני טועה, משרדי בריאות בכמה מדינות אימצו את ההמלצה הנ"ל ברשימת התקנות והנהלים למטבחים גדולים.","301","","3892","True","True","False","","546","213.57.106.104","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30147","30143","לגבי צרעת בזמנם","09/09/13 14:56","ה תשרי","תשע"ד","14:56","המכריע","דומני שהרמב"ם כותב להדיא בסוף הלכות טומאת צרעת שזו היתה תופעה ניסית. יתכן שכרופא גם הוא ידע שזו לא תופעה רפואית רגילה.
לצרעת ההיא יש דיני צרעת. הצרעת הנזכרת כאן היא כנראה בהחלט לא הצרעת ההיא אלא מחלת עור הידועה בשם צרעת. אולי הצרעת המוכרת היא חיידקית או נגיפית, ואז יתכן שהיה בזמנם איזה אפקט באכילת הדגים והבשר יחד שהגביר את פעילות מחוללי הצרעת.","199","","3892","True","True","False","","276","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30167","30143","הערת הבהרה לשורה השניה בדבריו:","10/09/13 09:00","ו תשרי","תשע"ד","09:00","יהודי_קדום","מחלת הצרעת אינה "נגע עורי" (מחלת עור) - זוהי מחלה הנגרמת ע"י חיידק ופוגעת במערכת העצבים. וכידוע חיידק לא פוגע בבגדים ובתים.
וברור ופשוט שנגע הצרעת הכתוב בתורה אינו מחלה ואינו נגרם ע"י חיידק (לדעת רלב"ג, כן).","233","","3891","True","True","False","","187","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30152","30147","אות ופלא היה בישראל","09/09/13 17:15","ה תשרי","תשע"ד","17:15","דוד כוכב","רמב"ם הלכות טומאת צרעת טז הלכה י:
זה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע.","125","","3892","True","True","False","","170","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30151","30148","אין פה ויכוח אנטומי","09/09/13 17:06","ה תשרי","תשע"ד","17:06","דוד כוכב","ראה את הלשון המלאה של המקור לדברי הילקו"ש, במדרש משלי (בובר) פרשה א:
"והחכמה מאין תמצא. מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה, ר' (יהושע) [אליעזר] אומר בראש, ר' (אליעזר) [יהושע] אומר בלב, הה"ד נתתה שמחה בלבי (תהלים ד ח), וכתיב חכם בני ושמח לבי (משלי כז יא), ומפני מה ניתנה [חכמה] בלב, מפני שכל האיברים תלויים בלב, אמר שלמה אני עושה כדפתח אבי, שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע אותיות, בראש, דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך (תהלים א א), וסיים באמצע, שנאמר כל הנשמה תהלל יה (תהלים קנ ו), בתחלה אני פותח באמצע, ומסיים בסוף, אני פותח ממקום שהחכמה נתונה, היכן היא בלב, ולב היכן הוא נתון באמצע, נמצאת אומר שדוד תפש כדברי ר' אליעזר, ושלמה כדברי ר' יהושע".
לא משמע מהדברים שיש פה ויכוח קיצוני איזה אבר אין לו משמעות כלל. אלא ידעו כולם שלראש יש תפקיד בעניני הבנה. ונחלקו איזה איבר יוגדר כאבר המרכזי והחשוב להגדרת האדם וחכמתו.
וגם בדברי רבי - לו יהי כן שהוא טען שחסר שם מרה כזו או אחרת, סוף כל סוף הוא טען כנגד הבנתו של לוי, ולא על כך שללוי יש כאב ראש.
גם אני שמעתי יש טוענים שבזמן העתיק לא הכירו כלל בתפקידי הראש. אולי הם מצאו כתב כלשהו של איזה גוי מאותו זמן. לא צריך לקנות כל טענה בלתי מבוססת. עיננו רואות שעיני חז"ל היו בראשם והם הכירו גם הכירו "שהראש מלך לכל האברים" (בראשית רבתי פרשת ויחי).
הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ (קהלת ב, יד) - החכם עיניו בשכלו. אלשיך.","125","","3892","True","True","False","","195","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30153","30151","בדיוק על הפסוק שהבאת","09/09/13 17:35","ה תשרי","תשע"ד","17:35","קותי","הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ (קהלת ב, יד) - החכם עיניו בשכלו. אלשיך.
בדורו של האלשיך שכבר ידעו קצת יותר על הפונקציונליות של המוח ולכן פירש שמדובר בראשו של החכם
אבל בירושלמי
(יד) החכם עיניו בראשו - וכי הכסיל עיניו ברגליו הם. אלא עד שהחכם בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו [ירושלמי סוטה פ"ח ה"י]:
לא מדובר כלל בראשו של החכם מדובר בראשו שהעניין בו החכם נתקל
כי לא עלה בדעתם של החכמי ארץ ישראל שראשו של החכם שונה מראשו של הכסיל ","217","","3892","True","True","False","","248","79.183.201.105","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30157","30152","בהכרח שהיתה זו תופעה שאינה טבעית","09/09/13 21:28","ה תשרי","תשע"ד","21:28","Almuaddib","וכי אפשר שתהיה תופעה טבעית, ששייכת בקיר חדר רבוע, אך לא יכולה להיות בקירו של חדר משולש או עגול?
וכי אפשר שתהיה תופעה טבעית ששייכת רק בבית שבתוך תחומי א"י, אך בבית סמוך לו, שנמצא מחוץ לגבולות ההבטחה, אינה קיימת?
וכי תופעה טבעית תלויה במוצא שפתיו של הכהן?","107","","3892","True","True","False","","170","87.68.150.249","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30156","30153","לא עלה בדעתם?!","09/09/13 20:26","ה תשרי","תשע"ד","20:26","דוד כוכב","וכי רבי אליעזר ורבי יהודה הנשיא לא היו בארץ ישראל זמן רב לפני הירושלמי?!
אבל אמת שהפסוק נכתב באופן שיסבול פירושים נוספים שהם אמת, ולכן לא מצויין במפורש בראשו של מי. ומרומז איפוא גם ענין: (מסכת תמיד דף לב ע"א) "איזהו חכם - הרואה את הנולד".","125","","3892","True","True","False","","155","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30155","30154","התורה היתה חייבת להיות מובנת","09/09/13 20:16","ה תשרי","תשע"ד","20:16","קותי","לדור מקבלי התורה ולכן לא ניתן לדבר איתם על הפונקציונאליות של המוח
כי הם מרגישים אחרת הם מרגישים את זה מהלב וכו'
זה לא מונע מהתורה לנסח גם דברים שמקבלים משמעות חדשה בדורות מאוחרים יותר
לדוגמא הציץ על מצחו של כהן גדול
היתה לי פעם רשימה די קצרה אמנם של ניסוחים שונים בתורה שקבלו משמעות מחודשת ברבות הימים לא בדרך דרש. בהבנה פשוטה!
אני זוכר שנים
תכלת בציצית - באמצע הפרשה יש לדורותם זה מפריד שתי תקופות עם ובלי תכלת (אולי חידוש מבית בריסק?)
דברים פרק יז
(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:
מעבר סמכויות המשפט מהכהנים שהיו פנויים ללמוד תורה לשאר העם שיודעים תורה
מנגד התורה מדברת על זריחת השמש בניגוד למציאות האסטרונומית כי כך אנחנו מדברים וכך אנחנו תופשים את זה.","217","","3892","True","True","False","","197","79.183.201.105","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30159","30155","בסדר... אבל איך זה עונה על השאלה?","09/09/13 22:49","ה תשרי","תשע"ד","22:49","כדי","אם היא לא הייתה ברורה, אשמח לחזור עליה ביתר בהירות לפי הצורך.","249","","3892","True","True","False","","221","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30161","30157","מה ההכרח?","09/09/13 23:58","ה תשרי","תשע"ד","23:58","המכריע","כתוב שהצרעת לא הופיעה בבית משולש (טטריגון וכו')? כתוב שהיא לא מטמאה שם. כלומר התופעה כן הופיעה, אבל הלכות טומאת צרעת חלות רק במאמר הכהן ורק בתנאים מסויימים. מה הראיה מזה שהתופעה לא טבעית?
בכל אופן המורה הקדום - הרמב"ם כך אומר ואנו מקבלים דבריו. ואולי המורה שבכאן יבאר מה כוונתו, ונחכימה.","199","","3892","True","True","False","","290","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30165","30159","אולי לא הבנתי את שאלך","10/09/13 03:05","ו תשרי","תשע"ד","03:05","קותי","אז אנא הבהר את שאלתך","217","","3891","True","True","False","","179","79.183.201.105","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30162","30161","חוששני שדבריך אינם מדוייקים","10/09/13 01:31","ו תשרי","תשע"ד","01:31","Almuaddib","דומני כי דייקת בלשון המשנה לא נכונה.
אמנם לשון המשנה היא כך:
"כל הבתים מיטמאין בנגעים, חוץ משל גויים. הלוקח בתים מן הגויים, ייראו כתחילה. בית עגול, בית טריגון, בית הבנוי בספינה, ובאסכריה, על ארבע קורות--אינו מיטמא בנגעים; אם היה מרובע--אפילו על ארבעה עמודים, מטמא."
אלא ש"מיטמאין בנגעים" כאן, משמעותו שיש בהם בכלל אפשרות לצרעת - כפי שניתן לראות מהגמרא בגיטין פב. (בסוף העמוד, למטה). שכך אומרת הבריתא שהובאה שם:
"... "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" - ארץ אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין בתי גוים מטמאין בנגעים".
הפסוק לא אומר וטימא נגע הצרעת אלא ונתתי.","107","","3891","True","True","False","","173","87.68.150.249","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30163","30161","ואם נרצה לתלות באילן גבוה, ראה","10/09/13 01:33","ו תשרי","תשע"ד","01:33","Almuaddib","דברי הרמב"ם סוף הלכות צרעת, שכותב בהדיא שאין המדובר אלא באות ובמופת:
"השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראה אותו תורה צרעת בשותפות השם, אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא הוא בישראל, כדי להזהירן מלשון הרע..."","107","","3891","True","True","False","","181","87.68.150.249","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30189","30161","נלענ"ד שהרב לא הבין את החכם אלמואדיבּ:","11/09/13 02:06","ז תשרי","תשע"ד","02:06","יהודי_קדום","החכם אלמואדיבּ לא כתב " שהצרעת מופיעה בבית מרובע ולא הופיעה בבית משולש "
אלא כתב:
"וכי אפשר שתהיה תופעה טבעית ששייכת בקיר חדר רבוע, אך לא יכולה להיות בקירו של חדר משולש או עגול? "
ומדבריו אין משתמע כלל שהצרעת לא תופיע על בית שאינו מרובע.
כוונתו בדבריו שרק כשהבית רבוע אפשר להזעיק את הכהן (או אפשר בשלב א להזעיק את השכן המומחה לנגעים וכהן יאשר את מימצאיו) ושרק על פיו יטמא או יטהר הבית. במקרה זה הזעקת רופא או מומחה לאיכות הסביבה היא הנקראת תופעה טבעית וכהן שזה עתה גמר להקריב קורבן או זורק את הדשן הוא זה שמטמא/מטהר אין זו תופעה טבעית.
אם כן התופעה הלא טבעית היא:
[תחילת התופעה הלא טבעית]
אי הזעקת הכהן לבית משולש או בית מרובע שגודלו פחות מד' על ד', או כדורי וכדו' למרות שרואים בו נגע - נגע זה אינו טמא, את בתים אלה אינו מטמא ואין צורך לעולם להגיע לצו הריסה, אבל... אותו נגע אם יופיע בבית מרובע שגודלו לפחות ד' על ד' טמא יטמא וכו'
[סוף התופעה הלא טבעית]
לכן, ודאי ובלי צל צילו של ספק, יסכים החכם אלמואדיבּ למה שכתב הרב:
"כלומר התופעה כן הופיעה, אבל הלכות טומאת צרעת חלות רק במאמר הכהן ורק בתנאים מסויימים"
גם סוף דברי החכם אלמואדיבּ, שנכתבו בלשון קצרה ומדוייקת מוכיחים כאלף עדים שהם בעלי תוכן זהה לחלוטין למה שכתב הרב:
"התופעה כן הופיעה, אבל הלכות טומאת צרעת חלות רק במאמר הכהן ורק בתנאים מסויימים"
שווה בתוכנה ל:
"וכי תופעה טבעית תלויה במוצא שפתיו של הכהן?" שהיא שאלה רטורית הקובעת שהכהן לבדו, לא רופא ולא מדען, יקבע אם הנגע נגע אם לאו.","233","","3890","True","True","False","","185","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30164","30163","על האילן הגבוה הזה התחלנו את הדיון","10/09/13 01:43","ו תשרי","תשע"ד","01:43","המכריע","אני הפניתי אליו והרב כוכב כבר ציטט אותו, וחשבתי שבהמשך לזה אתה טוען ומביא הוכחה לרמב"ם, ועל זה אמרתי שזו לא הוכחה, למרות שהרמב"ם ודאי צודק.
לגבי הביאור שלך במשנה דומני שאין הצדק עמך, למרות שאתה מעיר נכון מלשון הדרשה והמקרא, אבל כך דרכה של דרשה, ואין כוונת הגמרא לומר שזה לא היה מופיע, אלא שזה לא היה נטמא כאשר התנאים לא התקיימו. דומני שכל הצורך באמירת הלכות אלו במשנה וברמב"ם מוכיח כך. המשנה לא באה ליתן רשימת מקומות בהם אין סיכוי לפגוש בתופעה.
אבל היות גברא מומחה ללשון ומשמעותה כמוך אמר מילתא, זה מצדיק אולי לעת הפנאי לנסות לבדוק יותר לעומק אם יש ראיות לכאן או לכאן.
בכל מקרה אנצל את ההזדמנות לאחל שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל חבירינו היקרים כאן, ואם אורייתא מרתחא כאן לפעמים, וגיצין של אש יוצאין מתחת הפטיש, הבה נמחל זה לזה באהבה בבחינת את והב בסופה.","199","","3891","True","True","False","","219","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30166","30163","ראיתי שרלב"ג מתייחס לנגע הצרעת כמחלה.","10/09/13 08:47","ו תשרי","תשע"ד","08:47","יהודי_קדום","בנוסף לקושי לקבל דבריו כפשוטם נוסיף רצון להבין כיצד יפרש שרק בבגדים לבנים יהא נגע צרעת ולא בצבועים, ואיך זה שבגדי גויים לא מטמאים.","233","","3891","True","True","False","","144","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30237","30165","פשוט מאוד","12/09/13 11:17","ח תשרי","תשע"ד","11:17","כדי","בהתחלה כתבת שהתפיסה הרווחת בעולם העתיק שמשכן החכמה בלב, באה לידי ביטוי גם במקרא. ובעוד לחלוחית הדיו קיימת, נתת כבוד והוד לתורה על שידעה מראש את הידוע לנו כיום שמשכן החכמה בשכל.
שאלתי: האם לשיטתך "תורה" ו"מקרא" לא מרועה אחד ניתנו? האם יש כאן צווי דיני?","249","","3889","True","True","False","","277","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30174","30166","אז לא הבנתי","10/09/13 13:23","ו תשרי","תשע"ד","13:23","עלי","לאחר שכ"כ הרבה כותבים כתבו שצרעת אינה מחלה טבעית, ומשמע שאינה קיימת כיום ( בעוה"ר, בשל שפלות מדרגתנו הרוחנית... ), אם כן מדוע בתקופת הגמרא, כאשר כבר אז היא לא היתה קיימת, בהעדר כהנים מוסמכים וכו', מדוע בכל זאת חששו לצרעת שכזו ? מדוע אסרו בשר ודגים ?
לענ"ד מדובר בשני דברים שונים :
א. הצרעת שבאה כעונש על עבירות שונות ובהן גם לשוה"ר.
ב. צרעת שבאה ככל מחלה אחרת, בלי שיודעים מדוע, וככה זה ברוב המצבים בעולמנו, כיום כבעבר. 'עבירות' יכולות להיות גם עבירות של התנהגות לא נאותה בתחום הניקיון, הבידוד, האכילה ועוד, אך לעתים נטיה למחלות קיימת תורשתית.
אילו בימי קדם, כמו כיום, היו יודעים למצוא מזור לצרעת, בין אם בטיפול נפשי ( כולל חזרה בתשובה או כל טיפול אחר ) או גופני ( בהנחה פשוטה שהגוף והנפש כרוכים זה בזה ), היו ודאי מטפלים בלוקים בה ולא רק מקיימים את ההלכה לגבי המצורעים.
ברור שהידע הרפואי כיום מרובה מזה של העבר ואפשרויות הטיפול משופרות, ומרבית נגעי העור ניתנים לטיפול.
לענ"ד אי אפשר לטעון שצרעת אינה עניין טבעי, כי הרי היא פוגעת בסופו של דבר בגוף הטבעי, ואינה עניין דמיוני וירטואלי. אפשר רק לטעון שהופעתה משנית לגורם רוחני, אך גורם כזה הוא בהכרח גם נפשי ולכן חזרנו לתופעה נפשית המשפיעה על הגוף...
לגבי נגעי בגדים ובתים, אינני יודע מה הם 'נגעים' אלו אם הם תופעה טבעית בסופו של דבר או לא ( אך אם כן מהי התופעה ? ). ברם היות וצרעת הבגד יכולה לכאוב ( ממארת... )משמע שהיא בכל אופן פיזית. ושוב, אם היא מבטאת זיהום כלשהו בחומר הבגד או הקירות אזי היא זיהומית ואם היא תופעה כימית אין זה משנה, יש גם מחלות הנגרמות מתופעות כימיות ( עיין ערך סוריה... ), בכל אופן לכל מצב ניתן למצוא מזור, גם פיזי וגם לעתים התנהגותי. ההיתלות באמירה שמדובר בעניין על טבעי יסודה בעובדה שכיום אין תופעות כאלו שכיחות או מצויות ולכן אין לנו מידע עליהן, ולכן במקום לומר שהן תופעות על טבעיות ראוי לומר שאיננו יודעים למה הכוונה בצרעת.","209","","3891","True","True","False","","180","194.114.146.227","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30175","30167","המשך הבירור","10/09/13 13:53","ו תשרי","תשע"ד","13:53","עלי","א. כל שינוי בעור הוא 'נגע עורי'.לא משנה מה סיבתו. מניין לך שצרעת נגרמת ע"י חידק ? מניין לך שהיא פוגעת במערכת העצבים ? העובדה שהיו שזיהו את הצרעת עם ה'לפרוזי' לסוגיה אינה מחייבת כלל. לא ברור מהתורה או מספרות חז"ל שזו אכן האבחנה התורנית גם אם כך התיחסו ל'לפרוזי' שהיא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות של העולם העתיק ואולי גם כיום במדינות מסוימות בעולם השלישי.
ב. מניין לך שחידקים אינם מזהמים בגדים וקירות ? ואולי אין מדובר בזיהום אלא בתופעה פיזיקלית כלשהי ?
שוב חזרנו לאותה נקודה. אין לנו מידע מהימן על מהות הצרעת בימי קדם, ובודאי לא לגבי המקרים המתוארים בתנ"ך, לכן כל דיון אינו יותר מ'כיבוס מילים'.
לא התיחסת לעניין שהעליתי לגבי הצרעת בתלמוד שגם אז יש התיחסות לצרעת למרות שכבר אין 'צרעת' מבחינה הלכתית ולא ברור לאיזו מין 'צרעת' התיחסו חז"ל בתקופה זו.","209","","3891","True","True","False","","196","194.114.146.227","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30176","30175","כנראה לא הייתי ברור ולא הובנתי כלל","10/09/13 15:23","ו תשרי","תשע"ד","15:23","יהודי_קדום","וכלל.
אשוב בע"ה בלילה ואשיב.","233","","3891","True","True","False","","134","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30186","30175","לא נכון ש-"אין לנו מידע מהימן" על הצרעת","11/09/13 00:14","ז תשרי","תשע"ד","00:14","יהודי_קדום","בתנ"ך (שורה רביעית מלמטה של דבריך).
המידע שיש לנו על הצרעת ודרכי הטיפול בה בתורה ,במשנה, בגמרא ובכל תו תו של חז"ל מהימן ואמין ללא כל פקפוק.
מי שחושב אחרת מתבקש לא להמשיך לקרוא בדבריי.
הבדלתי בין נגעי אדם שבתורה לנגעי אדם שברפואה.
הבדלתי בין צרעת שבתורה לצרעת שברפואה.
נראה לי שאם כרופא תצווה להוציא מחוץ לעיר בגד בגלל דיאגנוזה שהוא נגוע בצרעת הרבה אנשים ירימו גבה ואנשי תורה יזעקו שאין זה תפקידך.
ואם כרופא תרשום: "הבגד נגוע בצרעת. אסור למוכרו, אסור ללבוש אותו וכו' ואם אתם רוצים שארשום שהבגד לא נגוע בצרעת תחזרו אלי אחרי שתמכרו אותו לגוי "
גם:
כרופא לא הייתה רושם לבעל נגע בעור הבשר מרשם רפואי כמו:
1. לך פרוע שער
2. לך כשבגדיך פרומים
3. גדל שפם
4. אל תברך לשלום את חבריך אלא קרא 'טמא' 'טמא'
5. עליך להיות ז' ימים מנותק מעירך
6. בתום ז' ימים אעשה ביקור רופאים לבדוק מה התחדש במצבך.
וכו'
כרופא ודאי הייתה מאשפז כמקרה חירום קיצוני, אדם, שלפני שבוע בא אליך עם נגע קטנטן, ועתה בא שוב כשכל בשרו מכוסה בנגע, כולו הפך לבן . (ויקרא יג,יג)
הנ"ל הוא צורה אחרת למה שכתבתי ב-"הערת הבהרה לשורה השניה בדבריו:"
אם כן, "צוויי דינים" לפנינו:
1. מחלת הצרעת הרפואית היא מחלה הנגרמת ע"י חיידק ופוגעת במערכת העצבים. וכידוע חיידק לא פוגע בבגדים ובתים. (כאן אני תמהה או לא מבין את ששאלני : מניין לך שצרעת נגרמת ע"י חידק ? מניין לך שהיא פוגעת במערכת העצבים ?)
הדיון בפורטל בנגע הצרעת הרפואית אינו יותר מ'כיבוס מילים'. (על משקל דבריך: "אין לנו מידע מהימן על מהות הצרעת בימי קדם, ובודאי לא לגבי המקרים המתוארים בתנ"ך, לכן כל דיון אינו יותר מ'כיבוס מילים'.
")
2. נגע הצרעת הכתוב בתורה אינו מחלה רפואית ואינו נגרם ע"י חיידק. הוספתי שלדעת רלב"ג נגע הצרעת שבתורה הוא מחלה ככל המחלות בניגוד לכל דעה אחרת (לא ראיתי דעה דומה לרלב"ג)
הדיון בנגע הצרעת הכתוב בתורה הוא תלמוד תורה .","233","","3890","True","True","False","","227","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30197","30175","אני מפנה אותך ל CDC הידוע משום שהויקפדיה","11/09/13 08:59","ז תשרי","תשע"ד","08:59","יהודי_קדום","אינה מפרטת על המחלה ברמה מספקת.
ואני מדגיש למען הסר ספק:
א. הקישור להלן בא רק להראות שמחלת הצרעת הרפואית כן נגרמת מחיידק וכן פוגעת בעצבים (זאת בתגובה לשאלותיך: "מניין לך שצרעת נגרמת ע"י חידק ? מניין לך שהיא פוגעת במערכת העצבים ? ")
ב. הנ"ל בשום פנים ואופן אינם מתקשרים בצד כלשהו לנגע הצרעת שבתורה.
הקישור ל- CDC כאן
גמח"ט","233","","3890","True","True","False","","172","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30198","30175","על ב. שלך עונה הרמב"ם בפירוש המשניות","11/09/13 09:05","ז תשרי","תשע"ד","09:05","יהודי_קדום","מסכת נגעים (פי"ב מ"ה):
"וזה על דרך המוסר והתוכחה הלא תראה שהם דברים בלתי טבעיים ואינן חלאים טבעיים בשום פנים, לפי שהבגדים והבתים הם חומר דומם שלא יקרה בהן צרעת, והם על דרך נס כמו מי סוטה ואינם אלא דברים חוץ מהטבע.."","233","","3890","True","True","False","","155","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30195","30189","אלמואדיב חי ובית דינו קיים","11/09/13 07:39","ז תשרי","תשע"ד","07:39","המכריע","שבתי וקראתי את דבריו, ועדיין אני חושב שהבנתי אותו נכון פחות או יותר. אולי החמצתי נקודה קטנה. בכל אופן אם גם הוא התכוון כמוך, קדום, מה טוב. אז לא אצטרך לחפש הוכחות לגוף הענין. אבל להאריך בהוכחות לכוונת אלמואדיב מתוך דיוקי לשונותיו איני רואה טעם, בתקוה שהחכם עצמו יבהיר את כוונתו למתענינים בדבריו.","199","","3890","True","True","False","","244","31.44.134.78","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30196","30195","לא הוכחתי את כוונות החכם אלמואדיב, דבריו","11/09/13 07:54","ז תשרי","תשע"ד","07:54","יהודי_קדום","הובנו לי מיד כפי שהבעתים וממש לא ראיתי פירוש אחר.
אני הגבתי לתגובת הרב ולא לדברי החכם אלמואדיב.
כידוע החכם אלמואדיב לא זקוק כלל לתמיכתי .","233","","3890","True","True","False","","194","79.182.138.117","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30199","30195","אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש...","11/09/13 09:57","ז תשרי","תשע"ד","09:57","Almuaddib",""אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת?!"
יהודי קדום טעה רק בדבר אחד - שכינני חכם. שכבר אמר החכם מכל אדם כי החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך. שאילו חכם הייתי, יודע הייתי לנסח את דברי כך שלא אהיה נדרש לבארם. ואני בכסילותי חשבתי שכתבתי דברים ברורים.
על כן אאזור חלצי כגבר ואנסה שוב את כוחי:
על פי הדין, כאשר נדמה לאדם כי ראה נגע בקיר ביתו - הוא מצווה לדווח על כך לכהן. "כנגע נראה לי בבית" יאמר לכהן.
וכעת להוכחתי הראשונה:
על פי ההלכה, אם קיר החדר בו נראה לו כנגע הוא קיר בחדר בו יש ארבעה קירות - זה יכול להיות נגע צרעת, אך אם החדר אינו בנוי מארבעה קירות, אלא מדובר בחדר משולש, לדוגמא, זה לא יכול להיות נגע צרעת. זה משהו אחר.
אנו מכירים גורמים רבים לנגעים טבעיים; מזיהום חיידקי, דרך זיהום ויראלי, פטרייתי וכד'. באף גורם טבעי הידוע לנו, אין השפעה של מבנה החדר - אם מרובע אם לאו - על היכולת ליצור נגע. וכי איך "יודע הנגע" הפשה על קיר אחד, באיזו זווית מתחברים קירות אחרים? כמה קירות אחרים יש בבית? אם המשך הקיר ישר או מעוגל.
ועל כן, זו הוכחתי הראשונה. בנגע טבעי, מבנה החדר - מרובע, משולש או עגול - אינו רלוונטי. רק כאשר מדובר בדבר שהוא מעל לטבע - שינוי זה יתכן.
והוכחתי השניה:
שני בתים זהים, סמוכים זה לזה, הסמוכים לגבול ארץ ישראל. בחצרו של זה יהיה חיוב של מצוות התלויות בארץ ישראל - ובשני לא. האקלים זהה, התנאים הסביבתיים זהים - שכן מדובר בבתים סמוכים.
בכל מה שקשור לטבע - הבתים זהים.
בכל מה שקשור להלכה - יש הבדל. האחד נמצא בארץ ישראל, והשני - השני בחו"ל.
והנה רואה בעל אחד הבתים משהו שיכול להיות נגע. אם מדובר בבית שבתוך תחומי א"י - יתכן כי יוכרע שמדובר בנגע צרעת. אם מדובר בבית שמחוץ לתחומי א"י - לא יתכן כי יהיה זה נגע צרעת.
אם הנגע היה טבעי - לא היה אפשר להגיע למציאות של הבדל כזה. רק כשמדובר במציאות הלכתית, במציאות שאינה מן הטבע - הדבר יתכן.
והוכחתי השלישית:
ראה בעל בית את שראה, והלך ואמר לכהן את שאמר. כעת, יש משהו על הקיר, וקוראים לכהן.
האם הכהן הוא המומחה, שיודע לאבחן ולזהות מהו נגע ומה לא?
לאו דוקא.
הכהן קובע אם זה נגע או לא.
וציווה הכהן ופינו את הבית. כלומר, גם אם יבוא הכהן ויכריז כי מדובר בנגע צרעת, מה שפונה לפני שהוא קבע, בדיבור, כי צרעת - לא נטמא. מה שנותר בפנים ופונה לאחר הקביעה - נטמא.
כלומר, הצרעת תלויה במוצא שפתיו של הכהן, ולא במאפיינים של הנגע שראה או לא ראה בעל הבית. עובדה זו נקבעה במפורש להלכה גם במקרה הקיצוני, בו הכהן בור, ויש חכם אחר, עדיין לא החכם יקבע, אלא יוליכו את הכהן ויורו לו לומר אם צרעת אם לאו.
וכי כאשר מדובר בנגע טבעי, אופיו של הנגע משתנה על פי מוצא שפתי כהן? כי שפתי כהן ישמרו דעת, אבל גם ישנו את המציאות?
במציאות שבטבע - שפתי כהן לא ישנו. במציאות שמעל לטבע - במציאות ההלכתית - ישנו גם ישנו.
אלו היו דברי, ובכסילותי חשבתי שכתבתים בהדיא לעיל, ובא האיש הקדום היקר לקרוא לי להבהיר את כוונתי - ואני מקווה שהפעם צלחה מלאכתי.","107","","3890","True","True","False","","282","46.19.81.114","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30208","30197","אם כבר התחלת... (אזהרת צפיה)","11/09/13 21:38","ז תשרי","תשע"ד","21:38","דוד כוכב","אביא עוד תמונות של נגעים נדירים ואיומים הקיימים היום.
מומלץ בכל פה (חָתוּם) - לא לדבר לשון הרע.","125","jpg","3890","True","True","False","","139","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב","0-jpg"),new Message("30206","30198","אם לדין יש תשובה","11/09/13 21:18","ז תשרי","תשע"ד","21:18","דוד כוכב","הרמב"ם מתבסס על כך שצרעת טבעית נגרמת מחד תאיים שצריכים להיות מוזנים בחומרים אורגניים.
אלא שבאותם הזמנים היו עושים את הבתים מלבנים עשויים מתבן צמחי (לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן. שמות ה, ז). ומטיט העשוי מאדמה (וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה. נחמיה ד, ד. רש"י: "עדיין יש טיט וחומר הרבה ליתן בבנין החומה"). ובאדמה מצויים חומרים אורגניים רבים. ק"ו אם היו מְשַׁקְּעִים בבנין חומרים אורגניים נוספים. (מדרש אגדה בובר שמות ב, כג (ו-ג, ז): "ויזעקו. שהיו נוטלים תינוקי ישראל ומשימין אותם במקום הלבנים").","125","","3890","True","True","False","","127","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30204","30199","עדיין לא ברור","11/09/13 20:39","ז תשרי","תשע"ד","20:39","דוד כוכב","קיימת אפשרות שהצרעת נגרמה למשל על ידי איזו פטריה שנכחדה, והצרעת היתה גם היתה בכל הבתים לצורותיהם כולל מגדלי עזריאלי והפנטגון, וגם בחו"ל כמובן. ואעפ"כ ולמרות זאת קבעה התורה שדיני צרעת יתקיימו רק באישור כהן בבית מרובע שבארץ ישראל. וכמדומה שלא דחית אפשרות זו.","125","","3890","True","True","False","","120","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30205","30204","לדוד ה׳ אורי וישעי... האם ייתכן שאצלי","11/09/13 21:05","ז תשרי","תשע"ד","21:05","יהודי_קדום","דברי החכם אלמואדיב מופיעים אחרת?
מה מפורש יותר מזה שכתב: ״הכהן קובע אם זה נגע או לא.״
למה עליו לדחות אפשרות שכבודו מעלה? הרי העלאת אפשרות כזו כמוה כמחיקת דברי חז״ל האומרים שיש כאן יד ה׳ הנשלחת אל האדם שדיבר לשון הרע על חבירו וכו׳.
אני מציע לקרוא שוב את דברי החכם אלמואדיב מתוך גישה שדבריו כולם נסמכים על הרמב״ם והתורה והם נאמנים למקור.
כך למשל, אני חושב, שהקטע הבא הקשור לדברי הרב כוכב לעיל, כלל לא הובן כהוכחה הראשונה לכך (אני מצטט מדברי כבוד הרב כוכב) ״ואעפ״כ ולמרות זאת קבעה התורה שדיני צרעת יתקיימו רק באישור כהן...״
״אנו מכירים גורמים רבים לנגעים טבעיים; מזיהום חיידקי, דרך זיהום ויראלי, פטרייתי וכד'. באף גורם טבעי הידוע לנו, אין השפעה של מבנה החדר - אם מרובע אם לאו - על היכולת ליצור נגע. וכי איך "יודע הנגע" הפשה על קיר אחד, באיזו זווית מתחברים קירות אחרים? כמה קירות אחרים יש בבית? אם המשך הקיר ישר או מעוגל.״
.","233","","3890","True","True","False","","181","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30207","30205","אבל הכהן אינו קובע אם זה נגע","11/09/13 21:25","ז תשרי","תשע"ד","21:25","דוד כוכב","הנגע כבר היה קיים, הכהן רק קובע שמעתה יחולו עליו הלכות נגע צרעת.
ראה את דברי רש"י בויקרא יד, לו "בטרם יבא הכהן וגו' - שכל זמן שאין כהן נזקק לו, אין שם תורת טומאה". הוא לא אמר שאין שָׁם נגע צרעת כלל, אלא רק תורת טומאה.","125","","3890","True","True","False","","556","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30213","30206","לא נכון: בית יכול להיות נגוע רק אם","11/09/13 23:18","ז תשרי","תשע"ד","23:18","יהודי_קדום","הוא בנוי מאבנים, עצים ועפר - יחד !
בית הבנוי רק מהחומרים שבדבריו לעיל ("מלבנים עשויים מתבן צמחי" וכו') - לא יחולו עליו דיני צרעת הבית !!!
אז לפי קבלתנו: על הבית להיות בנוי גם אבנים וגם עצים וגם עפר!
והיותר מכל: הרמב"ם ידע שבית הבנוי מאותם חומרים בירושלים לא יחול עליו דין צרעת !!! ובית הבנוי מאותם חומרים בדיוק מחוץ לירושלים (לא בחוץ לארץ) כן יחול עליו דין צרעת - מוכח מכך שהרמב"ם ידע יותר מאשר "שצרעת טבעית נגרמת מחד תאיים שצריכים להיות מוזנים בחומרים אורגניים" .
ראה: טומאת צרעת פי"ד ה"ו - ה"ז
בנוסף כל החומרים שהביא מקיפים את האדם בכל סביבתו שאינה צד לעניין נגעים. מה אז?
.","233","","3890","True","True","False","","174","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30211","30207","הנגע לא היה קיים מה שהיה קיים זה רק","11/09/13 22:44","ז תשרי","תשע"ד","22:44","יהודי_קדום","מראה החשוד כנגע שמראהו ירקרק או אדמדם שקערוריות וכו׳
עיון פשוט מראה שהחכם אלמואדיב לא רק שלא חרג מדברי רש״י אלא דייק, הבינם נכון והוסיף דברי אמת שאפשרי שקביעת נגע/לא נגע יכול להיעשות גם ע"י מומחה שאינו כהן והוא זה שיאמר לכהן (שאינו מומחה באבחנת נגעים) שלפניו נגע/לא נגע בשלב זה על הכהן להוציא בפיו את דברי המומחה ובכך יפסוק הכהן בלבד טומאה כן/לא.
אז נשים לב: הנגע לא קיים אלא רק מראה קיים ורק לאחר מוצא פי הכהן שזהו נגע יחולו דיני הטומאה.
הדברים כתובים ואפשר לעיין בהם שוב.
ובעיקר: נראה לי שתגובתו זו אינה המשך לדבריי הקודמים ואינה מתייחסת לעובדת היות דברי החכם אלמואדיב נכונים ומדויקים.","233","","3890","True","True","False","","196","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30212","30208","לא מבין מה עלי ללמוד מהתמונות?","11/09/13 22:52","ז תשרי","תשע"ד","22:52","יהודי_קדום","וגם: לא לדבר לשון הרע אינו בגדר המלצה אלא יסוד מוסד בהווייתנו.","233","","3890","True","True","False","","135","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30217","30212","את הזעזוע","12/09/13 00:25","ח תשרי","תשע"ד","00:25","דוד כוכב","אם נמנעה מאיתנו היום ההשגחה הפרטית שבצרעת, תמונות אלו יכולות לעזור לאי אלו אנשים.","125","","3889","True","True","False","","128","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30218","30213","מה לא נכון, לא אמרתי אחרת","12/09/13 00:29","ח תשרי","תשע"ד","00:29","דוד כוכב","אמרתי שכיון שיש בבנין גם חומרים אורגניים, יכולים להתפתח שם מושבות של עובש, פטריות, ושאר מרעין בישין קרובים.
יתכן שהרמב"ם התכוין ביחוד לשינויים של חולי, היכולים להתרחש רק בצומח ובחי. אך כאמור יתכן גם כמו שכתבתי.","125","","3889","True","True","False","","126","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30216","30214","דברים מהלב","12/09/13 00:22","ח תשרי","תשע"ד","00:22","דוד כוכב","הוזכרו גם הראש וגם הלב. בתורה חכמת לב היא כישרון, לאו דוקא השכלה. בלשון הדיבור היום מיוחס ללב הרגש, מדברים גם על אינטלגציה רגשית, והיא שונה מאינטלגנציה אנליטית.
בנושא שיחתנו עמדה טענה המושמעת היום שכל הקדמונים לא ראו שום קשר בין הראש והמוח לבין מחשבה. וטענה זו נסתרת מהמקורות.","125","","3889","True","True","False","","148","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30219","30216","אמר המלך דוד: ואדברה בעדתיך נגד מלכים","12/09/13 01:30","ח תשרי","תשע"ד","01:30","יהודי_קדום","ולא אבוש .
הפעם, באשכול זה, חלקתי על גדולים ממני גם מכוח מאמר דוד המלך על עיקר העיקרים בלימוד התורה שהוא לא לזוז ימין ושמאל מעדותיו וגם על יסוד ההבנה שאנו לומדים תורה ואין בדברי האחד לפגוע בשני .
מובן מאליו שאם היה מתברר לי שדבריי מוטים או מטעים אחרים הייתה לי חובה לומר זאת כחלק חשוב משמירת עדותיו.
הלימוד על הצרעת וכו׳ באשכול זה התארך - לגבי עצמי עודנו פתוח למרות שהאינטליגנציה השכלית אומרת לרגשית ״ רדי מזה״.
.","233","","3889","True","True","False","","165","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30220","30217","אני הייתי שמח מאוד לקיומה היום של הצרעת","12/09/13 01:53","ח תשרי","תשע"ד","01:53","יהודי_קדום","שבתורה ואז בשמחה הייתי מוחק מהסידור כמה דברים כמו: בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנו, וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ
לא הצרעת מזעזעת - מה שמזעזע באמת הוא שעד רגע זה אנו עוד אמרנו כזאת.
.","233","","3889","True","True","False","","171","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30223","30218","מה שלא נכון כבר כתבתי. כ' סותר הרמב"ם,","12/09/13 06:10","ח תשרי","תשע"ד","06:10","יהודי_קדום","אינו נסמך על חז"ל ולמיטב ידיעתי מחדש חידוש לא ידוע בדבריו.
מול דבריו המדעיים על חומרים אורגניים על גורם הצרעת,
אומר הרמב"ם
" וזה על דרך המוסר והתוכחה "
חייב לצאת כרגע אולי אמשיך אח"כ.","233","","3889","True","True","False","","156","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30225","30218","מה שלא נכון בדבריו מובא בת"כ. ראה","12/09/13 08:10","ח תשרי","תשע"ד","08:10","יהודי_קדום","קרית ספר הלכות טומאת צרעת פרק יד
"הלבנים והשיש אין חשובין כאבנים כדתניא בת"כ יכול אפילו קרמירין אפילו לבנים ת"ל אבנים ... "
והלא נכון בדבריו הוא דיבור על בית הבנוי מלבנים. וכך דבריו: "שבאותם הזמנים היו עושים את הבתים מלבנים עשויים מתבן צמחי " - בתים אלה לא שייך בהם דיני צרעת וכבר כתבתי זאת לעיל.","233","","3889","True","True","False","","155","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30226","30218","ועוד ראיה לדבריי:","12/09/13 08:15","ח תשרי","תשע"ד","08:15","יהודי_קדום","קרית ספר הלכות טומאת צרעת פרק יד
"בית שאחד מצדדיו מחופה בשיש ואחד בסלע ואחד באבנים ואחד בעפר אינו מיטמא בנגעים כדתנן במתני' וכתב הר"ש ז"ל דיש ראוים לבא בהן נגע דלאו אבנים סתם הוו וסלע הוי צור מששת ימי בראשית ולאו קיר הוי וכן לבנים אינו אבן כדאמרינן לעיל. בית שלא היו בו אבנים ועצים ועפר כשיעור ונראה בו נגע ואח"כ הביא לו אבנים ועצים ועפר טהור כדתנן במתניתין ואו או קתני כדלעיל דלאו בית מיקרי מעיקרא ואין הבית מיטמא עד שיהא בו אבנים וכו' וכדילפינן לעיל. "","233","","3889","True","True","False","","161","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30228","30226","ראה כאן","12/09/13 09:39","ח תשרי","תשע"ד","09:39","דוד כוכב","רוב משטחי האבן הם משטחים סופגים החשופים לשינויים כגון: הכתמה, מלחים, קורוזיה של אבן, אבנית, פטריות... לאורך זמן, מפגעים אלו מייצרים בקטריות אשר גורמות לבסוף להתפוררות האבן.
מקור.","125","","3889","True","True","False","","137","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30229","30228","מה זה?! 
שבשתא כיון דעל על? 
","12/09/13 09:59","ח תשרי","תשע"ד","09:59","יהודי_קדום","עד לשם מרחיק ? עד לאתר אינטרנט העוסק בבניה בימינו? למה? להראות שעל האבן יש בקטריות? כל ילד מגיל חצי שנה לומד שלא יהיו לו דברים מלוכלכים בפה !
ומה ראיה זו בכלל?
האם בא לסתור את הרמב"ם ואת חז"ל שאומרים אות ופלא ולא בקטריות ולא חומרים אורגנים?
יראה נא:
דיני אשה מצורעת שונים מדיני גבר. האם בגלל שנדבקו מחיידקים שונים ?
אם בחתן מופיע נגע, הכהן לא רואה אותו אלא לאחר 7 ימי שמחת חתונתו. אם הבעיה הייתה רפואית איך ייתכן להשהותו ולהדביק אחרים?
ואיך זה שאין רואים נגעים בשבת וביו"ט? הרי עפ"י התפיסה שיש כאן עניין אורגני/רפואי וכו' כדבריו היה צורך לפעול מיד מדין פיקוח נפש!
ואיך זה שהכהן או המומחה לראיית נגעים אינו יכול לראות נגעי עצמו? הרי אם עניין רפואי הוא זה יש להם מיטב הדיאגנוזה על עצמם!
ראה סיכום הרמב"ם כאן.","233","","3889","True","True","False","","224","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30232","30229","יש פה ערבוב דברים","12/09/13 10:40","ח תשרי","תשע"ד","10:40","דוד כוכב","האם מצאת גם בדברי חז"ל - כלומר התנאים והאמוראים, שאמרו שמדובר באות ופלא ולא בנגעים טבעיים שבאים בעטיים של עוונות?
ולענין דברי הרמב"ם, ראה היטב בדבריו:
"הצרעת הוא שם האמור בשותפות כולל עניינים הרבה שאין דומין זה לזה... ושינוי עין הבגדים או הבתים קרוי צרעת, וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה צרעת בשותפות השם אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל".
הדברים שהבאת מענין נגעי אדם אינם שייכים לעניננו, שכן הרמב"ם הדגיש שדבריו אינם אמורים בנגעי בני אדם אלא בנגעי הדומם בלבד, וכפי שהסביר את סברתו בדקדוק בפירוש המשניות שהבאת. ועל סברה זו דנתי אם יש בה הוכחה מספקת על פי הטבע המוכר היום. גם הרמב"ם עצמו כשהוא עוסק בעניני רפואה וטבע הוא מעיד על פי ידיעותיו הוא, גם כשאינם עולים בקנה אחד עם ידיעות האמוראים.
ולענין מה שהבאת לבסוף בענין נגעי עצמו ושבת ויו"ט, שוב, אין שום ראיה מהלכות נגעים, לענין טבע מהותם.
ואביא דוגמה לכך, זיבה - שהיא מחלה, אינה מטמאה בראיית אונס, למרות שזו אותה הזיבה.","125","","3889","True","True","False","","131","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30264","30232","כן, נמצא בדברי הגמרא","12/09/13 22:59","ח תשרי","תשע"ד","22:59","יהודי_קדום","האם לדעתו צרעת מרים לא הייתה אות ופלא?
וכאן:
סנהדרין דף קא עמוד ב
"...אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, .."
אמנם די במקרה אחד להוכחה - אבל הנה עוד גמרא שאם אין שם אות ומופת הרי איני יודע מהו אות ומופת:
סנהדרין דף קז עמוד ב
"...נעמן שר צבא מלך ארם היה מצורע. אמרה ליה ההיא רביתא דאישתבאי מארעא ישראל: אי אזלת לגבי אלישע - מסי לך. כי אתא אמר ליה: זיל טבול בירדן. - אמר ליה: אחוכי קא מחייכת בי? - אמרי ליה הנהו דהוו בהדיה: מאי נפקא לך מינה? זיל נסי. אזל וטבל בירדנא, ואיתסי. אתא אייתי ליה כל הני דנקיט - לא צבי לקבולי מיניה. גחזי איפטר מקמיה אלישע, אזל שקל מאי דשקל, ואפקיד. כי אתא - חזייה אלישע לצרעת דהוה פרחה עלויה רישיה. אמר ליה: רשע! הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים, וצרעת נעמן תדבק - בך ובזרעך לעולם, ויצא מלפניו מצרע כשלג ..."","233","","3889","True","True","False","","171","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30244","30235","עוד לפני שאני מתעמק בדברי הרב פישר","12/09/13 11:42","ח תשרי","תשע"ד","11:42","קותי","רוב תודות על הטירחה ושכרך מהשמים","217","","3889","True","True","False","","162","79.181.202.216","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30247","30235","טוב ויפה","12/09/13 11:50","ח תשרי","תשע"ד","11:50","דוד כוכב","יצויין שתורף דבריו שלעניין הכרת המציאות אזלינן בתר חכמי העולם דידן.
ועוד הערה, שלא הזכיר את מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע ודוד ושלמה, ויש בה קמעה שינוי ותוספת על מה שכתב.","125","","3889","True","True","False","","120","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30261","30235","אכן נעימים הדברים ומתישבים על הלב והשכל","12/09/13 18:02","ח תשרי","תשע"ד","18:02","קותי","אני זוכר שהוא היה מגיע אלינו לבית הכנסת לפני שנים רבות בחודש אלול
השיעורים היו שופעים מקורות, קישורים והקשרים
שלעיתים קשה היה לעקוב אחריהם זה היה מבחינת מעיין נובע מול העיניים.
שוב תודה שהעתקת את הדברים
משום מה הם אינם נגישים באינטרנט וחבל
גמר חתימה טובה
קותי","217","","3889","True","True","False","","204","79.181.202.216","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30243","30237","ודאי תורה ומקרא מרועה אחד ניתנו","12/09/13 11:39","ח תשרי","תשע"ד","11:39","קותי","ולכן כאשר יש איזו הדגשה או שינוי יש להבין מהותו
הרב המכריע פירש את עניין הציץ לפי הבנתנו היום את פעולת המוח
וכך ראוי לפרש לפי השגתנו הנוכחית
אני רק הוספתי שבזמן המקרא היה מקובל שמשכן החכמה בלב
ולמרות זאת נתנה התורה את הציץ על מצחו של אהרון הכוהן
כי התורה ידעה עוד משהו שאז לא ידעו ועיצבה את המצווה אל נכון.","217","","3889","True","True","False","","201","79.181.202.216","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30245","30243","עדיין לא הבנתי","12/09/13 11:45","ח תשרי","תשע"ד","11:45","כדי","בהניח שאלו ואלו ממקור אחד חוצבו, איך אפשר לתת קרדיט לתורה (לא שאני נגד זה, וכמובן) על ידיעת המציאות לאשורה, בעוד שבמקרא משתקפת (שוב - לכאורה) הבנה אחרת?","249","","3889","True","True","False","","263","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30249","30245","דברה תורה כלשון בני אדם","12/09/13 12:08","ח תשרי","תשע"ד","12:08","קותי","וגם היום אנחנו אומרים "כואב לי הלב עליו" זה מבטא מציאות תחושתית
בעוד שידוע לנו היטב שהתהליך המנטלי שהוביל ל-"כאב לב" בא מהמוח
והמוח גורם לכך שהתחושה הזאת תהיה בלב.
התורה לא נתנה ידע אנטומי התורה פנתה לבני אדם באופן שיהיה מובן להם ולא נוגד את המציאות אותה הם מכירים. כאשר הידע משתנה מתווספות הבנות נוספות שאינן סותרות את הראשונות כי גם היום אומרים "לב טוב" למרות שזה מהמוח וכולם יודעים את זה
לגבי "מציאות לאשורה" זאת בעיה. לעניות דעתי אנחנו עוסקים ב-"מציאות מנוסחת".","217","","3889","True","True","False","","261","79.181.202.216","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30248","30247","אפלטוניות נזרקה בך?","12/09/13 12:00","ח תשרי","תשע"ד","12:00","כדי","כפי שכתבת. והיתרון שבדבריו - שאעפ"כ אין זה גורע ממעלת קדמונינו וכ"ש שלא מסמכותם התורנית וההלכתית, גם זו הנגזרת מאופן הכרתם את המציאות.
אשר להערה: תוספת - כן. שינוי - איזה?","249","","3889","True","True","False","","292","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30250","30248","'וטוב ויפה הדבר הזה' (טרם אפלטון)","12/09/13 12:26","ח תשרי","תשע"ד","12:26","דוד כוכב","השינוי, מ"ש שהכל תלוי בלשון שדברו בו בני אדם באותו הדור אינו מדוקדק, שכן מצינו מחלוקת מסויימת.
באשר ללב אם הוא רק משאבה. התרגשות ופחד למשל מורגשים היטב בלב ומסתבר שעסקו גם בפן זה.","125","","3889","True","True","False","","128","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30251","30249","קיבלתי את התיקון שבחתימה.","12/09/13 13:08","ח תשרי","תשע"ד","13:08","כדי","אתה מתכוון לעולם-התופעות של קאנט וסיעתו?","249","","3889","True","True","False","","217","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30252","30250","אתה בטוח שטרם?","12/09/13 13:17","ח תשרי","תשע"ד","13:17","כדי","אני לא בטוח בכלל.
בכל אופן,
גם אם מצאנו דעה ש"חכמה - מוחא איהי מחשבה מלגו", ברור הוא שזו לא הייתה הדעה הפופולארית, ולכן שפיר יונח ע"ז "לשון בני אדם באותו דור".
אינני מתמצא ברפואה בכלל ולא בקרדיולוגיה בפרט, אבל בכל זאת "ליבי" אומר לי שההרגשות שמרגישים בלב הינן משניות, כלומר שאין הלב "יוצר" אותן, אלא כאשר הגוף מרגיש פחד, דאגה, שמחה או כל הרגשה אחרת, יש לזה ביטוי מסויים בפעולת הלב שמיתרגם לנו כ"תחושת לב".","249","","3889","True","True","False","","274","109.65.210.206","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30254","30252","המקור היהודי שהביא לניסוח - הוא טרם","12/09/13 14:06","ח תשרי","תשע"ד","14:06","דוד כוכב","אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ. קהלת ג, יא.","125","","3889","True","True","False","","138","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30268","30261","את שיעוריו לא ניתן לסכם ולתמצית","12/09/13 23:23","ח תשרי","תשע"ד","23:23","דוד כוכב","אין בהם דבר מיותר.
עכשיו הדברים נגישים ברשת.","125","","3889","True","True","False","","133","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30267","30264","לדברי הרמב"ם צרעת אדם היא נגע טבעי","12/09/13 23:21","ח תשרי","תשע"ד","23:21","דוד כוכב","העיתוי להופעתה ולהסרתה עשוי להיות ניסי, כגון האות שמסר ה' למשה בשמות ד, ו.","125","","3889","True","True","False","","108","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30270","30267","שוב הוא מסיט לעניין אחר! הבאתי גמרא","13/09/13 00:02","ט תשרי","תשע"ד","00:02","יהודי_קדום","שאמר שאין בנמצא כמוה - ועל זה היה לו להגיב!
גמח״ט לו ולב״ב.","233","","3888","True","True","False","","111","79.180.108.168","0","30126","פסחים|עו ע"ב",""),new Message("30273","30270","הגבתי גם הגבתי","13/09/13 00:34","ט תשרי","תשע"ד","00:34","דוד כוכב","וברחל בתך הקטנה.
הכיצד יִמָּצֵא בדברי הגמרות שהביא שום סיוע לטענה שהנגע עצמו אינו נגע טבעי - כלומר שכמותו יִמָּצֵא גם לרוב בשאר בני אדם. והלא כולי עלמא לא פליגי, ובכללם הרמב"ם, שנגע כזה טבעי הוא. ורק בנגעי הדומם איירי הרמב"ם.
והן אמת שבגמרות הללו אין שמץ ראיה. גם לא מפורש בהן שהיה שם נס. ואף שאמנם היה שם נס, אך הנס היה רק בעיתוי, ואילו עצם הנגע היה מחלה מצויה בזמנם. לא נרמז בגמרות אחרת.","125","","3888","True","True","False","","132","164.138.120.149","0","30126","פסחים|עו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);