var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30272;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30272","0","למה לא לוקין על לאו הניתק לעשה","13/09/13 00:19","ט תשרי","תשע&quot;ד","00:19","תניא מנחם","אודה על הסבר בשפה פשוטה של הפרוש השני של רשי -משהו שקשור ללא תחסום<br /><br />ועדיין קשה לפרוש הראשון- מי אמר שהעשה 'מתקן'.. את העבירה וגורע ומבטל את העבירה והעונש. אולי נפרש שהאדם אחרי שעבר את העברה נכנס ללופ חדש של קיום מצוה עשה למול שב ואל תעשה. אם יעשה את העשה - יהיה לו במאזן 1 עברה (המעשה הראשון) ו-1 מצוה (המעשה השני שכביכול מתקן את המצב). איך המעשה השני מבטל את העונש על המעשה הראשון - האם זאת 'תשובה' שעוקרת את העבירה ומצילתו מעונש ?? ועכשיו במאזן שלו יהיה מעין (1-1=0 ...)<br />למה הדבר דומה לגנב -  גזלן שלקח לרשותו את חפץ של פלוני. אז אומרים לו 'יש לך תיקון !!תשיב את הגזילה.תשרוף את הנותר ואז יהיה בסדר...<br />האם יעלה הדעת שהשבת החפץ לא תחייב את הגזלן מעבירה ועונש. אם לא ישיב את הגזילה זה סיפור חדש- במקרה (הטוב) יפחיתו לו מהעונש בגלל גם מעשה טוב, במקרה הרע, יש פה , עבירה גוררת עבירה (גם גזל וגם לא השיב \\\\ גם הותיר בשר וגם לא שרף בבוקר)-ואכמ&quot;ל.<br /><br />לילה טוב וגמר חתימה טובה :)","388","","3881","True","True","False","","648","84.110.51.136","0","0","פסחים|פה ע&quot;א",""),new Message("30277","30272","תשובות","13/09/13 00:58","ט תשרי","תשע&quot;ד","00:58","דוד כוכב","לשון רש&quot;י בפירוש השני: &quot;ועוד, דלא דמי ללאו דחסימה שהמלקות נסמך לו&quot;.<br />כלומר,<br />למדו את חיוב עוברי לאוין במלקות מסמיכות איסור לא תחסום לא בדישו לפרשת המלקות. וממילא רק מי שעבר על לאו הדומה לאיסור חסימה נידון במלקות, ולא מי שעבר על לאו שטרם המלקות קיים גם עשה.<br /><br />ולפירוש הראשון, לשון רש&quot;י: &quot;כל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו, דמשמע זו היא תקנתו, אם תעבור על הלאו - עשה זאת והינצל&quot;.<br />כלומר,<br />כאשר נכתב האיסור לבדו, יש משמעות שנחוצה תגובה, לכן על העובר להענש.<br />אך כאשר הפסוק אומר מה לעשות בעקבות הלאו, כבר אין הכרח להבין שנחוץ פה גם עונש.","125","","3881","True","True","False","","136","164.138.120.149","0","30272","פסחים|פה ע&quot;א",""),new Message("30278","30272","נפרוט:","13/09/13 00:59","ט תשרי","תשע&quot;ד","00:59","יהודי_קדום","1. העובר על לאו לוקה - נלמד מסמיכות הפסוקים: <br />האחד: &quot;אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף …&quot; (דברים כה, ג)  וכל הפסוק הבא-&quot;לֹא-תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ&quot; (דברים כה, ד) <br />2.  אין בתורה לאו הדומה ללאו של 'לא תחסום' :  לאו זה <b>גם לא תלוי בשום מצוות עשה אחרת</b> <span class='bordeaux'><b>הקשורה אליו </b></span><b> והוא גם מעשה ממשי </b>של העובר עליו.<br />3. על &quot;לא תחסום&quot; לוקים משום סמיכות הפסוק לפסוק הקודם לו.<br />4. הלימוד שהובא בסעיף 2. - <b>משמש מקור לכל לאו דאורייתא </b>.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מסקנה מהנ&quot;ל:</b></span>  <span class='blue'><b>כל הלאוין דאורייתא לוקין עליהם. </b></span><br /><br /><b>יוצאים מהכלל:</b><br /><br /> <img src='/icon/10.gif'> נודר נדר, שונא לרעהו וכדו' מקרים הנקראים &quot;לאו שאין בו מעשה&quot;.<br /> <img src='/icon/10.gif'> &quot;נותר הפסח&quot;, שילוח הקן וכדו' הנקראים &quot;לאו הניתק לעשה אין לוקים עליו &quot;<br /> <img src='/icon/10.gif'> מצוות לא תעשה שהעובר עליה שהתורה מחייבתו עליה תשלומים.<br /> <img src='/icon/10.gif'> ועוד שניים או שלושה מקרים יוצאים מן הכלל.<br /><br /> <img src='/icon/14.gif'> מצות &quot;לא תעשה&quot; שאדם יכול לתקן ע&quot;י עשיית מצות &quot;עשה&quot; -  (על לאו כזה, כאמור, לא לוקים) - הוא גדר <span class='bordeaux'><b>לאו הניתק לעשה</b></span>.","233","","3881","True","True","False","","201","79.180.108.168","0","30272","פסחים|פה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);