var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30466;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","76"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","68"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","42")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30466","0","הערות לדף צא","20/09/13 12:07","טז תשרי","תשע"ד","12:07","המכריע","דף צא.

א. והאונן. מרש"י משמע דבאמת יכול לאכול ואע"פ שאנינות נוהגת בדרך כלל מדרבנן בלילה שלאחריו, לא העמידו דבריהם ושרי ליה לאכול. ובאמת זה מפורש במתני' סוף עמ' ב' להדיא, דבשאר קדשים אסור לאכול ורק בפסח התירו לאכול. ואין לומר דלמעשה אסור לאכול ומ"מ שוחטין עליו אע"ג דידוע שלא יאכל ומשום דמן התורה מותר לאכול, כיון דלמעשה אסור לאכול לא יכול להיחשב לאוכליו.

ב. אם אירע בהן פסול, היינו לאחר זריקה כמו שכ' רש"י בתוך דבריו. אמנם למעשה אם יהיה ספק מתי אירע הפסול, גם כן לא יהא להן תקנה כמוזכר ברש"י מסוגיא לעיל.

ג. אלא בית האסורין דעכו"ם. ראה בתוס' בשם ירושלמי לישנא הפוכה, ונ"ב כעין זה בגיטין ב' לישני כאלו.

ד. אפשר דאמטו ליה. ראה מה בין בית אסורין דישראל בדורות האחרונים לבין עכו"ם בדורות הראשונים, שהיה ודאי שיתנו להכניס לו בשר פסח בשעות הלילה.

ה. ברש"י מנה ג' היכי תימצי נדירים בהן חובשים ישראל. כי בדיני ישראל אין חובשין גנבים וכו', אלא משלם חובו על פי בית דין או מקבל עונשו מיד אחר הדין. (ויל"ע בחייבי מיתות שמלינים דינן אי נחבש בלילה זה. וא"כ היה לרש"י למצוא עוד היכי תימצי, אלא דאולי אין זה מצוי או דמנה רק אלו שנתפרשו להדיא).

ו. חבורה של מאה. ברש"י נראה דסגי שיכולין לאכול כזית בין כולן יחד, וזה חידוש עצום דזה הרבה פחות מיחיד שיאכל ביותר מכדי אכילת פרס, ובכל זאת משמע לרש"י דדי בזה, מכיון שנאכל כזית מהפסח. (ידוע בזה דברי הביה"ל ע"פ תו"י ביומא, לגבי הגיעני כפול, דאע"פ דלגבי הגברא שאוכל פחות מכזית לא קיים מצות אכילת קדשים, מ"מ לגבי הקדשים נתקיימה מצותן כשנאכל מהן כזית על ידי רבים. ויל"ע אי סברא זו מוכרחת גם לגבי פסח דיש דין מיוחד של אוכלין. וצל"ע).

ז. ברש"י ד"ה ופרכינן לר' יוסי. לאו פירכא היא כולי האי. נ"ב אמנם עי' בעמ' ב' דמקשינן אפילו על רבי שמעון עצמו מדוע לא דורש כר' יהודה, עי"ש ברש"י ד"ה ר"ש נמי.

ח. נשים ועבדים משום תפלות וכו'. נ"ב כעין זה בברכות לגבי זימון.

צא:
ט. איש זוכה ואין קטן זוכה. פירש"י משום דאין בו שליחות. ועי' בראשונים רפ"ב דקידושין דלהצד שזכיה לאו מטעם שליחות אין זה הטעם אלא משום דאין לו יד לזכות. אמנם התוס' כאן הלכו בכל זה בדרך אחרת.","199","","3888","True","True","False","","818","31.44.134.78","0","0","פסחים|צא ע"א",""),new Message("30467","30466","לסעיף ד'","20/09/13 12:31","טז תשרי","תשע"ד","12:31","קותי","ואם נאסר בבית דין מחוץ לירושלים האם ישוחרר לעלות לעשות פסחו?
ולעניין סוכה האסיר פטור מסוכה כי אינו כאזרח הארץ
כמדומני שעושים להם סוכה אך ישנים בתאם","217","","3888","True","True","False","","181","79.181.169.237","0","30466","פסחים|צא ע"א",""),new Message("30468","30467","אסיר בפסח וסוכה","20/09/13 12:36","טז תשרי","תשע"ד","12:36","המכריע","מסתבר שאם לפי הנסיבות אינו ראוי לשחרור, לא ישוחרר ויהא דינו כדרך רחוקה שפטור. (ויל"ע אי בית הסוהר בתוך טו מיל, דמ"מ במצב זה הוי דרך רחוקה לכו"ע).

לגבי סוכה דומני שאם הוא פטור אין זה משום אזרח הארץ, אלא מצד כעין תדורו, שכל אסיר אינו בדירתו. וכעין פטורא דהולכי דרכים.","199","","3888","True","True","False","","160","31.44.134.78","0","30466","פסחים|צא ע"א",""),new Message("30471","30468","ברור לי שזה כך","20/09/13 14:55","טז תשרי","תשע"ד","14:55","קותי","זה אומר שבית דין מעמידים את דבריהם במקום כרת
כי הוא צועק אני רוצה להקריב קורבן פסח והם אומרים לו אתה תשב כאן
למעשה זה כמו רוצח בשגגה שאינו יוצא מעיר מקלטו להקריב קורבן פסח","217","","3888","True","True","False","","175","79.181.169.237","0","30466","פסחים|צא ע"א",""),new Message("30472","30471","לסעיף ד","22/09/13 01:41","יח תשרי","תשע"ד","01:41","איתן","ידידי הרב המכריע שליט"א,
במקום להתלונן על בתי הסוהר אני מציע להתלונן על האסירים. מונעים להכניס להם אוכל בגלל החשש מי יודע מה יבריחו להם בתוך האוכל.
מהסוגיות בסדר נזיקין משמע שאמנם היו אנשים תקיפים ואלימים, ולא כל אחד היה מתעסק איתם, אבל מי שהיה לו האומץ והיכולות להביאם לדין - הם היו מצייתים לשופט. והיום השופטים צריכים שמירה מפחד העבריינים ומשפחותיהם.
בזמן מתן תורה ועד ממש הדור האחרון היה אדם סביר יכול לעמוד על ממונו, והסיכון להרוג או ליהרג שמוזכר בפרשת בא במחתרת היה איכשהו בגבולות הסביר. או לפחות - בגבולות הנסבל. היום אלימות הגנבים והשודדים היא כה גדולה, עד שהנהלות בנקים ובתי עסק מורים לעובדיהם לא להסתכן מול שודדים אלא למלא מייד את דרישותיהם בגלל סכנת החיים המיידית הקיימת.
כך שבודאי יש הרבה מה לתקן, אבל תלונתך על הרשויות במקרה הזה ממש לא במקום.

הרחמן הוא יזכינו לראות בתיקון כל הקלקולים שמיניתי.","123","","3886","True","True","False","","192","95.86.113.100","0","30466","פסחים|צא ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82784);