var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30547;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30547","0","הערות לפסחים קא","30/09/13 03:29","כו תשרי","תשע"ד","03:29","המכריע","קא.

א. אף ידי קידוש לא יצאו. ראה ברשב"ם ב' אופנים. ומקובל להבין שלפי האופן הראשון זו מעלה לסעודה שתהיה במקום בו קרא לשבת על ידי הקידוש. ולפי המהלך השני זו מעלה בקידוש שייערך על יין חשוב שבמקום סעודה.

ב. ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש. לכאורה אין הכוונה ששמואל קידש למעלה ושב וקידש למטה, דדוחק הוא שהיה נכשל בברכה שאינה צריכה ולבטלה. אלא הלשון הדר מקדש, מלשון אחר כך, אחר שירד קידש. והיינו שלמרות שהיה ניחא לו לקדש למעלה, מאיזה טעם שיהיה, בכל זאת היות שלא שם היה מקום סעודתו המתין עם הקידוש עד שירד.

ג. אמר לן טעימו מידי. קצת יש להעיר מדוע מצד ביטול סעודת שבת לא חש להו שיאכלו אצלו מטעם זה גופא שלא יתבטלו מסעודת שבת, ורק מצד חשש הפסד הקידוש אמר להם לאכול אצלו.

ד. והלכה כר"ש בגרירה. ברשב"ם מכריע מסברא שאם מוציא אחרים א"צ לטעום בעצמו. וכוונתו דדי בכך שהם טועמים. והעירוני מדוע לא הביא ראיה מקידושא דבי כנישתא לשמואל שמוציא את האורחים והוא אינו טועם כלום ואעפ"כ עולה להם הקידוש.

קא:

ה. ואחד שינוי מקום. ברשב"ם לכל דבר הנאכל. כוונתו למה שכותב להלן ד"ה אבל, דסתימת דברי ר' יוחנן אף על דבר שא"צ ברכה במקומו, ולכן לא יכלו ליישב עליו מהברייתא. ונקט אותה הלשון שנקט שם.

ו. דברים שאינם טעונים ברכה לעצמן. עי' היטב ברשב"ם. ונראה שכוונתו דבברכת מעין ג' מפרטים על מה הברכה, פרי גפן או פרי עץ או מחיה דהיינו דגן שעליו יחיה האדם. אבל בו"נ היא ברכה כללית על חסדי הבורא בהכנת כל צרכי האדם, ואינה קשורה במיוחד לאכילתו.","199","","3864","True","True","False","","833","164.138.116.17","0","0","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30548","30547","הע'","30/09/13 07:44","כו תשרי","תשע"ד","07:44","דוד כוכב","ב. זהו רק למ"ד שיש איסור בברכה שאינה צריכה.

ג. נתקשתי בקושיה זו והבנתי שיאכלו ג' סעודות ביום.

ד. לחולקים על רשב"ם (רמב"ם ועוד) אה"נ המברך בבהכ"נ טועם. ולדידם אין ראיה מההיא דעירובין מ' דלא מיירי שם בקידוש.","125","","3864","True","True","False","","112","212.76.96.184","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30572","30547","ל-ג. לא היה חשש לביטול סעודה בליל שבת","01/10/13 00:30","כז תשרי","תשע"ד","00:30","יהודי_קדום","משום שניתן להשלים הסעודה בשבת למחרת.

תוס' : " ובקידושא דהכא לא נפקיתו. ומה שלא היה מקפיד על סעודת שבת שלא לאכול בלא נר כדפי' בקונטרס היינו משום שיוכלו לעשות למחר שלש סעודות או שמא יוכלו לאכול במקום שיש שם נר ואין יין:"

הרמ"א סימן רצא סעיף א
"ומי שלא אכל (ה) בליל שבת, יאכל שלש סעודות ביום השבת ..."
(ה) בליל שבת וכו' - וג"כ צריך לקדש בשחרית כל הקידוש של לילה מלבד ויכלו אם לא קידש בערבית" (משנה ברורה)","233","","3863","True","True","False","","167","79.177.147.168","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30629","30547","ל-ב.","02/10/13 19:11","כח תשרי","תשע"ד","19:11","amdavid","ראה למשל כאן
ופה
שהנידון (גם) על מקדש על דעת לאכול במקום אחר אם מועיל.","175","","3862","True","True","False","","238","79.176.113.7","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30551","30548","יישר כח","30/09/13 09:34","כו תשרי","תשע"ד","09:34","המכריע","לב'. אני כתבתי גם לבטלה. ולכ' באמת זה לא רק אינה צריכה.

לג'. אולי זה מה שיעשו וייצאו בדיעבד חובת ג"ס. אבל בודאי יבטלו חיוב גמור של כבוד לילה בדוקא ומדוע לא לחוש לזה. (כוונתי אחרי שכל הציור של הבעיה עם הקידוש הוא שלא יאכלו, ואיך מתעלם מהבעיה שבזה גופא).

לד'. אולי הוא טועם מהיין משום המקדש צריך שיטעום, אבל דומני שגם לדידהו אינו סועד, ועל זה דן הרשב"ם. באמת קיצרתי והיה בדעתי להמשיך לדון אם אינו סועד ואינו יוצא איך טועם לדיעות אלו בלא שיוצא בקידוש ואכמ"ל.","199","","3864","True","True","False","","221","164.138.116.17","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30552","30551","המשך","30/09/13 11:46","כו תשרי","תשע"ד","11:46","דוד כוכב","ב. כתבתי באופן העדין - 'שאינה צריכה', אבל כוונתי היתה גם לדעות המתירים ברכה "לבטלה" כזו, כגון תוספות ברכות בכמה מקומות.

ג. אני לא בטוח שקיימת חובה של כבוד לילה ממש, קיימת רק דרשת "זכור את יום השבת לקדשו" - על חובת כבוד היום. ומה שאמרו בדף קה ע"א: "כבוד יום וכבוד לילה - כבוד יום קודם" יהיה הפירוש שכאשר עושה את סעודתו הראשונה בלילה, עליו להקפיד יותר על סעודת היום מאשר על כבוד סעודה אחרת - שנעשתה במקרה זה בלילה, משום חובת כבוד היום.
וגם את"ל שמצוה לכבד את הלילה בפני עצמו, די בהשתדלות שעשו, ולא חייבים לחשוש. מה שאין כן אם יפסידו את אמירת קדושת היום, שאז תיוותר עליהם חובה להשלים.

ד. זכורני שהיתה בזה מחלוקת גדולה בתשובות הגאונים, ופסקו שגם לשמואל יכולין לקדש שלא במקום סעודה, ואחר כך יקדשו שוב במקום סעודה. (כלומר שקידוש במקום סעודה פירושו שלא נפטר עד שיעשה קידוש יותר שלם. אבל אין בזה משום טעימה טרם הקידוש אם מקדש כדין וטועם אף שאינו סועד. אולי משום שראוי עתה לסעודה, ואולי אף באופן שאינו ראוי).","125","","3864","True","True","False","","136","212.76.96.184","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30575","30552","ל-ב. וראיה למתירים,","01/10/13 01:26","כז תשרי","תשע"ד","01:26","דוד כוכב","שאמרו בדף קג ע"א: "רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבא, חזייה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא, והדר בריך אכסא דברכתא, ואישתי. אמר ליה: למה לך כולי האי? הא בריך לן מר חדא זימנא!".
הרי שלהבנת רב יעקב בר אבא שרבא כבר יצא ידי חובת ברכה, הוא אינו טוען כנגדו שעבר על איסור ברכה לבטלה, אלא רק "לך כולי האי?" - שאינו צריך לכך.","125","","3863","True","True","False","","146","212.76.96.184","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30626","30552","ל-ד. וכ"כ במרדכי","02/10/13 17:54","כח תשרי","תשע"ד","17:54","דוד כוכב","מרדכי מסכת פסחים תוספת מערבי פסחים רמז תריא:
"וכתב מור"ם דהמקדש בבהכ"נ לא ישתה וה"ר שמואל היה אומר בשם השר מקוצי דמותר המקדש לשתות במקום אחר ולא חשיב כשותה קודם קידוש וראיה מדאמרינן לעיל [דף ק א] ידי יין לא יצאו פי' דצריך לחזור ולברך בפה"ג משום שינוי מקום הא ליכא שינוי מקום היה יוצא ידי יין וע"כ מיירי ששתה דאי בלא שתה היאך נפיק אף באותו מקום כיון דאיכא היסח הדעת אלמא משמע דמותר לשתות אף כי עושה קידוש שלא במקום סעודה ואפילו לשמואל דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה מ"מ יש להוכיח מדאמרינן אף ידי קידוש משמע דכ"ש דידי יין לא יצאו ואף אם לא היה צריך לחזור ולקדש מ"מ אם ירצה לשתות יין יברך על היין אבל אינו אסור לשתות דכמו כן שייך לדקדק כמו מדברי רב".","125","","3862","True","True","False","","201","212.76.96.184","0","30547","פסחים|קא ע"א",""),new Message("30574","30572","התפיסה היא מתוס'.","01/10/13 01:09","כז תשרי","תשע"ד","01:09","המכריע","את עצם התי' אמר ר' דוד מקודם, ואני דנתי שאולי זה לא לכתחילה ועדיין יש מקום לשאלה. אבל כבודו מוסיף כעת שזו השמטת תוס' על אתר וכדי ביזיון וקצף. יישר כח.","199","","3863","True","True","False","","214","164.138.116.17","0","30547","פסחים|קא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);