var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30667;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","57"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30667","0","מאמר בדיני אכילה ושתיה קודם הבדלה","03/10/13 14:45","כט תשרי","תשע"ד","14:45","alloni","כאן","414","","3870","True","True","False","","721","109.160.250.58","0","0","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30673","30667","חזק וברוך הבא","03/10/13 15:15","כט תשרי","תשע"ד","15:15","דוד כוכב","","125","","3870","False","True","False","","111","212.76.96.184","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30711","30667","אעתיק את זה גם כאן","06/10/13 08:56","ב חשון","תשע"ד","08:56","alloni","מאמר לכבוד הדף היומי.
בימים אלו, לומדים בדף היומי את פרק ״ערבי פסחים״.
זהו הפרק העשירי והאחרון ממסכת פסחים. פרק זה, מלא וגדוש בסוגיות הלכתיות בנושא קידוש, הבדלה, ארבע כוסות והלכות הנוהגות בליל הסדר.
בכל דף ודף יש נושא מאוד מעניין שהגמרא עוסקת, והראשונים והאחרונים פלפלו ודנו הרבה בסוגיות אלו, אנחנו נשתדל לתפוס כמה נושאים ולבאר עד כמה שאפשר.
ועכשיו, לנושא אכילה לפני הבדלה.
בגמרא בדף קה. מסופר על רב חנניא בר שלמיא ותלמידי רב, שהיו יושבים בסעודה, ורב המנונא סבא (הזקן) היה משמש אותם בסעודה, ושם היה משא ומתן ביניהם האם צריך להפסיק את הסעודה בכניסת השבת או ביציאתה.
ושם רב המנונא לימד אותם בשם רב, שבכניסת השבת לא צריך להפסיק את הסעודה, היינו שאם היו אוכלים ביום שישי, והתעכבו בסעודה עד שנכנסה השבת, מספיק לפרוס מפה, לקדש, ולהמשיך את הסעודה. ושם הוסיף רב עמרם ולמד אותם עוד בשם רב, שדווקא בליל שבת צריך להפסיק לקדש, אבל במוצאי שבת- אם התחילו לאכול בשבת ונמשכה סעודתם עד שחשכה ויצאה שבת, לא צריך לעשות הבדלה, אלא יכולים להמשיך בסעודתם.
אבל! הגמרא מגבילה את זה, ואומרת שכל זה- רק אם התחיל לאכול מבעוד יום, אבל להתחיל בסעודה חדשה במוצאי שבת- לא מתחילים- עד שיבדיל תחילה!
ועוד מלמדת הגמרא, שכל מה שמותר להמשיך לאכול, זה דווקא אם הוא באמצע סעודה, אז מותר לו להמשיך לאכול, אבל אם הוא רק עוסק בשתיה-בלי סעודה- ותוך כדי שהוא שותה החשיך היום- צריך להפסיק את שתיתו, ולהבדיל.
ועוד דבר, בשתיה שצריך להפסיק, זה רק אם הוא שותה יין או שכר, אבל אם הוא שותה מים- לא אכפת לנו בכלל, ומותר לשתות מים לפני ההבדלה.
והוראה זאת, חולקת על רב הונא, כי רב הונא פעם ראה אדם אחד ששותה מים במוצאי שבת לפני הבדלה, ושאל אותו: האם אינך מפחד מאסכרה (סוג של מחלה בגרון שהיא מאוד מסוכנת רחמנא ליצלן לא עלינו ולא עליכם), שיש ברייתא בשם רבי עקיבא: כל הטועם משהו קודם שיבדיל, מיתתו באסכרה.
ומסיימת הגמרא, רבנן (חכמים) שבבית מדרשו של רב אשי, לא היו מקפידים על מים, וסברו שמותר לשתות מים קודם הבדלה.
יוצא לנו מהגמרא הזאת, כמה הלכות חשובות:
א- אם לא התחיל לאכול מבעוד יום- אסור להתחיל או לשתות שום דבר עד שיבדיל (חוץ ממים).
ב- אם התחיל לאכול מבעוד יום (בשבת), מותר להמשיך בסעודה גם לאחר שהחשיך (וגם לשתות בתוך הסעודה;תוספות).
ג- אם התחיל לשתות מבעוד יום (חוץ ממים), והחשיך היום ויצא שבת, צריך להפסיק בשתייתו ולהבדיל, ואחר כך ממשיך בשתיה.
ובהמשך יתבאר מדוע באכילה מותר להמשיך, ובשתיה צריך להפסיק, וכן מה הדין באכילת עוגות ופירות, ומה הדין אכילה ושתיה בבין השמשות (בין השקיעה לצאת הכוכבים).
למדנו, שהגמרא מחלקת בין אכילה לשתיה, והיינו, שאם היה אוכל סעודה ביום שבת, והחשיך היום ויצא שבת, מותר לו להמשיך באכילתו. אולם, אם התחיל לשתות ביום שבת, ונמשכה שתייתו עד שהחשיך, צריך להפסיק ולא לשתות, עד שיעשה הבדלה.
ולכאורה מדוע יש לחלק בין אכילה לשתיה בדין זה?
רש״י והרשב״ם כתבו, שהסיבה היא משום ששתיה זה לא דבר חשוב, ולכן מפסיק ומבדיל.
ותוספות פירשו, משום שבאכילה, מתחילת הסעודה עד סופה, הכל נחשב לדבר קבוע וחשוב וכדבר אחד, ולכן אם התחיל כשהיה מותר, יכול לסיים גם אם החשיך, משום שיש קביעות בסעודה. אבל בשתיה, צריך להפסיק, משום שבשתיה אין קביעות ואין לה חשיבות כמו סעודה,וכל כוס וכוס- עומד בפני עצמו, ונחשב לשתיה חדשה ולא נחשב להמשך השתיה הקודמת, ויוצא אם כן, שבכל כוס הרי הוא כמתחיל לשתות מחדש. ולכן צריך להפסיק בשתיה.
ועכשיו נשאר לברר מה הדין באכילת עוגות ופירות, האם יש להם חשיבות ולכן אם התחיל, יכול לסיים, או שדינם שוה לשתיה, שאין לזה קבע ולא חשיבות, וצריך להפסיק אכילתו.","414","","3867","True","True","False","","117","94.159.165.126","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30712","30711","אכילת עוגות ופירות","06/10/13 08:58","ב חשון","תשע"ד","08:58","alloni","עכשיו נבאר מה הדין באכילת עוגות ומיני פירות:
הרי למדנו שכל שהתחיל מבעוד יום סעודה, מותר להמשיך אכילתו משום שיש לסעודה קביעות וחשיבות ונחשב מתחילת האכילה עד הסוף- כאכילה אחת (יש לציין עוד טעם מדוע לא יפסיק, והוא משום כבוד שבת, שאדרבה, אסור להפסיק שנראה כמגרש את המלך. ובמכילתא נאמר: שמור השבת ביציאתו, כאדם שאינו רוצה שילך אוהבו מאצלו).
ועכשיו, מה הדין אם התחיל לאכול (מבעוד יום) עוגות ומיני מזונות, או פירות וכדומה? האם גם אכילה זו נחשבת ויש לה קביעות, או דינה כמו שתיה (יין ושיכר) שאין לזה קביעות?
והנה בעל ״ערוך השולחן״ בסימן רצט כתב, שדווקא בסעודה אם התחיל מבעוד יום אינו פוסק, כי זה קביעות, אבל אכילת פירות, אינה נחשבת קביעות, והיא כמו שתיה, ויותר מזה, אפילו אכילת מזונות, אינה קביעות, שהרי אם היתה קביעות, היו צריכים ליטול ידים ולברך המוציא! מבואר בדבריו, שאם התחיל באכילת מזונות עוגות או פירות וכדומה, דינם כמו שתיית יין ושיכר, שצריך להפסיק עם חשיכה.
אך לעומת זאת, ישנם הסוברים, שאפשר להקל כשאוכל מיני מזונות, על מנת לצאת ידי חובת סעודה שלישית, שיכול להמשיך לאכול גם אחרי ששקעה החמה. שבזה יש לומר שמכיון שקבע לסעודת שבת, נמשכת השבת עם קביעתו.
ולענין הלכה- רבינו ב״חזון עובדיה״ שבת ב (עמ׳ שצה-שצו) הסיק, שאם התחיל מיני מזונות (ומשמע גם פירות) קודם שתשקע החמה, רשאי להמשיך לאכול כל זמן בין השמשות, עד צאת הכוכבים. אבל בצאת הכוכבים- צריך להפסיק. ואפילו שבסעודת פת דעת השו״ע שמותר להמשיך גם אחרי צאת הכוכבים, במיני מזונות מספיק שהקלנו לאכול אחרי השקיעה, אבל אחרי צאת הכוכבים- אסור!
ויש להדגיש, שכל זה דוקא אם התחיל לאכול לפני השקיעה, אבל לאכול אחרי השקיעה, אפי׳ קודם צאת הכוכבים, הדבר אסור.
ולכן יש להזהר לקראת סוף השבת כשבאים לבית הכנסת, ומצינו לפעמים שיש כיבוד על השולחן, או פיצוחים או גרעינים וכדומה, שאם לא התחיל לטעום קודם השקיעה, לא יטעם. ואפילו אם כן טעם קודם השקיעה, בצאת הכוכבים יפסיק. ופשוט שבפיצוחים רצוי לכתחילה שלא להמשיך אחרי השקיעה.
ועכשיו נבאר מה הדין באכילת עוגות ומיני פירות:
הרי למדנו שכל שהתחיל מבעוד יום סעודה, מותר להמשיך אכילתו משום שיש לסעודה קביעות וחשיבות ונחשב מתחילת האכילה עד הסוף- כאכילה אחת (יש לציין עוד טעם מדוע לא יפסיק, והוא משום כבוד שבת, שאדרבה, אסור להפסיק שנראה כמגרש את המלך. ובמכילתא נאמר: שמור השבת ביציאתו, כאדם שאינו רוצה שילך אוהבו מאצלו).
ועכשיו, מה הדין אם התחיל לאכול (מבעוד יום) עוגות ומיני מזונות, או פירות וכדומה? האם גם אכילה זו נחשבת ויש לה קביעות, או דינה כמו שתיה (יין ושיכר) שאין לזה קביעות?
והנה בעל ״ערוך השולחן״ בסימן רצט כתב, שדווקא בסעודה אם התחיל מבעוד יום אינו פוסק, כי זה קביעות, אבל אכילת פירות, אינה נחשבת קביעות, והיא כמו שתיה, ויותר מזה, אפילו אכילת מזונות, אינה קביעות, שהרי אם היתה קביעות, היו צריכים ליטול ידים ולברך המוציא! מבואר בדבריו, שאם התחיל באכילת מזונות עוגות או פירות וכדומה, דינם כמו שתיית יין ושיכר, שצריך להפסיק עם חשיכה.
אך לעומת זאת, ישנם הסוברים, שאפשר להקל כשאוכל מיני מזונות, על מנת לצאת ידי חובת סעודה שלישית, שיכול להמשיך לאכול גם אחרי ששקעה החמה. שבזה יש לומר שמכיון שקבע לסעודת שבת, נמשכת השבת עם קביעתו.
ולענין הלכה- רבינו ב״חזון עובדיה״ שבת ב (עמ׳ שצה-שצו) הסיק, שאם התחיל מיני מזונות (ומשמע גם פירות) קודם שתשקע החמה, רשאי להמשיך לאכול כל זמן בין השמשות, עד צאת הכוכבים. אבל בצאת הכוכבים- צריך להפסיק. ואפילו שבסעודת פת דעת השו״ע שמותר להמשיך גם אחרי צאת הכוכבים, במיני מזונות מספיק שהקלנו לאכול אחרי השקיעה, אבל אחרי צאת הכוכבים- אסור!
ויש להדגיש, שכל זה דוקא אם התחיל לאכול לפני השקיעה, אבל לאכול אחרי השקיעה, אפי׳ קודם צאת הכוכבים, הדבר אסור.
ולכן יש להזהר לקראת סוף השבת כשבאים לבית הכנסת, ומצינו לפעמים שיש כיבוד על השולחן, או פיצוחים או גרעינים וכדומה, שאם לא התחיל לטעום קודם השקיעה, לא יטעם. ואפילו אם כן טעם קודם השקיעה, בצאת הכוכבים יפסיק. ופשוט שבפיצוחים רצוי לכתחילה שלא להמשיך אחרי השקיעה.
לרפואת מאור עינינו רבי חיים עובדיה יוסף בן גורג׳יה שליט״א.","414","","3867","True","True","False","","114","94.159.165.126","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30713","30712","שתיית מים","06/10/13 08:58","ב חשון","תשע"ד","08:58","alloni","ועכשיו נבאר לענין שתית מים בלבד לפני הבדלה:
הנה בגמרא בפסחים (קה.) למדנו שהגמרא מחלקת ואומרת שהאיסור להמשיך לשתות קודם הבדלה, זהו דוקא ביין ושיכר, אבל מים, אין שום בעיה.
וגמרא זו, חולקת על על רב הונא, שרב הונא ראה אדם אחד שותה מים במוצאי שבת קודם הבדלה, ושאל אותו: האם אינך מפחד מאסכרה (סוג של מחלה קשה ר״ל)? ויש ברייתא בשם רבי עקיבא, שמי שטועם משהו קודם הבדלה, מיתתו באסכרה.
אולם החכמים שבבית מדרשו של רב אשי, לא היו מקפידים להמנע משתיית מים.
והסבירו בתוספות, שתלמידי רב אשי, מסבירים שמה שכתוב בברייתא כל הטועם משהו קודם הבדלה מיתתו באסכרה, הכוונה לשאר הדברים חוץ ממים. והסיבה שמיתתו באסכרה, משום מדה כנגד מדה, הוא השביע גרונו- גרונו יחנק ח״ו.
ובאמת בתוספות מובא שרבינו תם הקפיד על רבינו משולם שהנהיג לאכול בין מנחה לערבית, משום שמובא במדרש, שמי ששותה מים בבין השמשות, כאילו גוזל את קרוביו המתים.
ויש כמה פירושים לזה, יש ראשונים שגורסים: השותה בשבת בין השמשות וכו׳. והסביר החתם סופר, שבמוצאי שבת חוזרות הנשמות לדיניהן בגהינם והן הולכות לפני זה אל המים, כמו שאנו הולכים לתשליך בראש השנה, לעורר חסד עליון, הנמשל למים.
סיבה נוספת הביא הטור (רצב) בשם רב שר שלום, להסביר מדוע הקפיד רבינו תם, מפני שמשה רבינו מת בשבת בין מנחה למעריב, ולכן אומרים אז צדקתך, ומזה הטעם אין לקבוע סעודה.
אבל יש ראשונים שדחו את זה, כי לפי החשבון משה רבינו נפטר באמת ביום שישי, ולא בשבת. ומה שאומרים צדקתך היינו משום שהמתים חוזרים לדינם במוצאי שבת.
ובאמת מרן בבית יוסף בסימן רצב, ישב את הדבר, שבאמת משה רבינו נפטר בערב שבת, אולם הקב״ה קברו בשבת בין מנחה למעריב.
ויש ראשונים שגרסו: השותה מים בערב שבת בין השמשות וכו׳. ולפי זה, כל האיסור לשתות הוא בכניסת השבת בבין השמשות, והטעם שהמתים שותים אז, מפני שהם עייפים מן הדין שסבלו כל השבוע.
אולם מרן בשולחן ערוך (רצט א) פסק שמים מותר לשתות קודם הבדלה.
אבל הרמ״א בסימן רצא הביא את הדיעות שאוסרים לשתות מים בין מנחה למעריב כמו שלמדנו.
ובכף החיים שם מובא בשם פרי עץ חיים, שרבינו האר״י ז״ל הזהיר מאד שלא לשתות מים קודם הבדלה.
ולכן פסק רבינו בחזון עובדיה (שבת ב שצג): מן הדין מותר לשתות מים קודם הבדלה, ומכל מקום טוב להחמיר.
לרפואת רבינו חיים עובדיה יוסף בן גורג׳יה שליט״א.","414","","3867","True","True","False","","744","94.159.165.126","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30714","30712","דעת הרב נויבירט זצ"ל","06/10/13 09:16","ב חשון","תשע"ד","09:16","שלמה שטרסברג","בשש"כ ב נ"ט, יד כתב שאפילו אוכל מזונות בלא קביעת סעודה צריך להפסיק האכילה עם שקיעת החמה ושמחתי לראות שדעת הגאון הרב עובדיה יוסף להקל בזה

השאלה האם זו מחלוקת בסברה או שמא מחלוקת אשכנזים (ערוך השולחן, הרב נויבירט) ספרדים (הרב עובדיה יוסף)","205","","3867","True","True","False","","252","212.76.105.215","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30715","30714","זה לא קשור לאשכנזים וספרדים","06/10/13 09:41","ב חשון","תשע"ד","09:41","alloni","נכון שרבי שלמה זלמן והרב אלישיב דעתם היתה שיפסיק, כדעת ערוך השולחן. גם הרב יצחק בילקוט יוסף דעתו היתה שיפסיק.
אולם הרב הסתמך על פוסקים אחרים, שכתבו שדברי הערוך השולחן- אין להם מקור,וכן כתב בשבט הלוי (חלק ח ס"ס לו) שאף שמשמעות הפוסקים שבאכילה מותר להמשיך, מטעם קביעות סעודה דהיינו ברכת המוציא וברכת המזון, מכל מקום מלשון הלבוש שכתב שהטעם שבאכילה אינו צריך להפסיק, כי מכיוון שקבע לכבוד שבת, נמשך השבת עם קביעותו,וכל שמכוון לצאת ידי חובת סעודה שלישית במיני תרגימא, א"כ דינו כסעודת שבת, ונמשך בזה עם קביעתו.
והרב הסתמך עוד על מה שכתב בתוספות רבינו פרץ שהטעם שבשתיה מפסיק, כי כל כוס ששותה לחודיה קאי, והוי לה כהתחלת שתיה, ולכן בשתיה מפסיקים, ועל סמך זה סובר בחזון עובדיה, שיש להקל באכילת מזונות, כיון שאכילה אחת היא (שברכה אחרונה עושה אותה כאכילה אחת), ולא דומה לשתיה שכל כוס לחודיה קאי.
ולכן כעין "פשרה" הרב נקט שאם התחיל לאכול מזונות קודם בין השמשות, יכול להמשיך בבין השמשות (בצירוף סברת רבי יוסי בבין השמשות), אבל בודאי חשכה- יש להפסיק.
עיין שם עוד יש עוד תוספת.","414","","3867","True","True","False","","109","94.159.165.126","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30717","30714","שמעתי מפיו לפני כמעט מ' שנים","06/10/13 12:08","ב חשון","תשע"ד","12:08","דוד כוכב","שמה שכתב המ"ב שגם אחר השקיעה עדין יכול לאכול, מיירי רק בחו"ל שזמן הדמדומים שם ארוך.","125","","3867","True","True","False","","108","212.76.96.184","0","30667","פסחים|קה ע"א",""),new Message("30719","30717","בחזון עובדיה הוא לא חילק...","06/10/13 12:24","ב חשון","תשע"ד","12:24","alloni","כנראה שהיום הוא סובר שגם בארץ ישראל אפשר...","414","","3867","True","True","False","","94","94.159.165.126","0","30667","פסחים|קה ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);