var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30829;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","45"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30829","0","כמה הערות בסוגיא דזוגות","08/10/13 23:55","ד חשון","תשע"ד","23:55","המכריע","קי.
א. שותה כפלים. ברשב"ם כמו זוגות. ר"ל כפלים היא מילה נרדפת למילה זוגות ומשמעה שווה לה.
ב. אלא לצאת לדרך. מצינו כגון דא אצל יעקב ובנימין שחשש שיקרהו אסון לפי שהדרך מקום סכנה והשטן מקטרג. וכן להלן לגבי בית הכסא מצינו בברכת אשר יצר שכל עיכול הוא חסדי שמים. א' מרבי המוסר אמר שאילו היינו יודעים מה קורה בכל עיכול, היינו שולחים מברק הביתה שזה עבר בשלום כמו אחרי ניתוח למשל. ולגבי שינה קצ"ב מאי סכנתא היא. ואפשר כיון דיש קצת בחינה של סילוק נשמה, אף שלולא שדים אין כלל סכנה, מ"מ קל לשדים לאזוקי אז.
ג. רב נחמן בר יצחק וכו'. קצ"ב הרי מיד ששתה כוס אחד עמד עם שנים נוספים, וממילא כששתה אחת משתי אלו נותרה בידו אחת, ומדוע הוסיף דשתה תרי נקיט חדא. וכמו דלעיל גבי אמיה דאביי לא אמרינן כן.
ד. רבה ורב יוסף דאמרי ויחונך. יל"ע מש"כ הרשב"ם שהדורות מקילין והולכין אי סימנא בעלמא הוא או דיש דברים בגו.
ה. אשמדאי מלכא דשידי ממונה אזוגי. יש לבאר שמזה נוצרה המבוכה בענין הזוגות. דזה היה ידוע שהוא הממונה על הזוגות בעולם. רק י"א דזו סיבה שאין לחשוש וי"א להיפך. ומש"כ הרשב"ם דגם המיקל מודה דיש דברים בגו, הוא משום דלא מסתברא דיחלוק על הברייתא לעיל ועל כל המקובל אצל הקדמונים. אמנם תוס' בתי' א' הבינו דלהאי דעה אכן אין כלל שום חשש זוגות בעולם מצד שדים רק מצד כשפים.
קי:
ו. אפי' ארושמא דחביתא. מסתמא את המכירה הזוגית היה זוכר ורושמה רק כשנצטרפה לה עוד מכירה או עוד ג' וכדומה. ולכאורה פליג על מה שאמרו להלן דזוגות שייך רק במאכל ורק בגמרו בידי שמים והכא לכאורה תרוייהו ליכא.
ז. דלא קפיד לא קפדינן. מהרשב"ם משמע דאם ישתה זוג בדוקא לא יקרה לו כלום אף אם בליבו חושש מכך. דאחרת מה שייך להקשות שיאמרו לא להקפיד. וכן נראה קצת להלן בפירושו גבי זוגי לקולא. עי"ש.
ח. גזור בכולהו זוגי משום דבר אחר. לכאורה היינו משום דחמירא סכנתא מאיסורא, דבכגון דא באיסור לא היינו אוסרים מאה מיני פירות שבעולם משום חד פירא אלא היינו הולכים אחר הרוב. (ואולי יש מקום לדון אי יש מקום חומרא גם מדינא ואכמ"ל).
ט. אבל לענין כשפים. ונפ"מ היכא דליכא כשפים. רשב"ם. והכרחו דאם לא כן, מאי נפ"מ מכל האריכות מתי אין זוגות דשדים אי בלאו הכי למעשה יש לחוש מצד כשפים.
י. הוה צייל. כלומר צלול בדעתו. (בדרך הלצה, באידיש משמעות המילה הזו לספור, כאומר עד טז היה סופר).
יא. קערות וככרות, וכן להלן נמלך ועוד, לכאורה הם קולות גם מצד כשפים. (אמנם קצת יל"ע מההוא גברא דשתי יין בחנות, דלכאורה יין אינו גמרו בידי שמים).","199","","3857","True","True","False","","737","213.151.55.102","0","0","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30832","30829","ביחס לי"א מדוע לא קשה מיין","09/10/13 00:24","ה חשון","תשע"ד","00:24","שלמה שטרסברג","עיין תוס' ריד שביאר שהיין נחשב לגמרו בידי שמים כי הענבים היוצאים מן הארץ נחשבים פירות שהרי ראוים לאכילה וגם היין נברא כנוס בתוכם משא"כ שיבולים שצריך כמה מלאכות עד שיעשו פת
ועין עוד בחזו"א שביאר בדרך נוספת שיש לחלק בין דברים שבעצמותם הם זוגות כמו ביצים ואגוזים שבהם גם אם יאכלם בבת אחת הם זוגות ורק על סוג זה נאמר החילוק בגמרא המחלק בין גמרו בידי אדם לגמרו בידי שמים
משא"כ בדברים שהם זוגות רק ע"י מעשה האדם כגון לא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי וכן כוסות הזוגות הוא במעשה השתיה ובזה אין חילוק אם גמרו בידי אדם או בידי שמים","205","","3856","True","True","False","","235","95.86.76.187","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30836","30829","ל-ב. סילוק הנשמה בשינה","09/10/13 01:08","ה חשון","תשע"ד","01:08","דוד כוכב","בברכת המפיל: וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת.
ובברכת: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה.
ובשייכות ענין תחית המתים בברכת אלקי נשמה, ובחתימתה: הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.","125","","3856","True","True","False","","98","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30862","30829","הערות","09/10/13 12:27","ה חשון","תשע"ד","12:27","כדי","ב. תייתי לי, דהייתי בר מזליה להאי מילתא כולה (וכן קורה לעיתים מאוד קרובות ופעמים שאף אחת לאחת, וזו אחת הסיבות העיקריות לחוסר היחס). רק שלגבי בית הכסא, השתמשתי בסברא שכתב רש"י בכ"מ בש"ס, שבית כסאות שלהם היה בשדות הרחק מן העיר, והוי כעין יוצא לדרך. ובשינה, בדבר הגמרא שהיא אחד מששים במיתה, ומ"ל קטליה כוליה ומ"ל קטליה פלגא.
ג. לא הבנתי הערתו.
ד. יותר נראה כצד שני, והגו של הדברים נראה לפרש משום שעמא דארעא אזלא ומידלדלא והמגמה בצד החיובי היא מגמת ירידה (כעירובין נג. וכתובות קו. ועוד), וממילא גם כוחות הרוע הולכים באותו כיוון, זה לעומת זה. ובזה יש להליץ על כמה מבני עמינו שהאינטואיציה שלהם מורה להם לשלול מציאויות כאלו או אחרות שריח מסטי נודף מהן, אע"פ שבדברי הקדמונים מפורשת האמונה בהן.
ובנוגע לגוף העניין של זוגות, נראה שההסבר הפנימי לחשש הוא משום שמהמספר שתיים מתחיל הפירוד לעומת הסיפרה אחת המסמלת את האחדות. ועם היות שהאחדות הפשוטה לא תכונה ולא תתואר לאמיתה ע"י המספר אחד (וכדברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק: לא כאחדות המין ולא כאחדות הסוג, ולא כדבר האחד המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים, ולא אחד כגוף הפשוט שהוא אחד במספר), מ"מ מבחינה סימבולית יש לכוון הדברים. ובנותן עניין גם להזכיר את שיטתו של פיתגורס (אם כי בצורה מסוייגת) שהמספרים הם שורשה של המציאות. ומעתה, מכיוון שדווקא מהסיפרה השנייה מתחיל להתגלות הפירוד, ומכיוון שזכות הקיום של מציאות הרע בעולם היא רק ע"י הפירוד, לכן יש מקום בראש לחשוב שמעשיים זוגיים יתנו פתח לכל מיני זיני בישי לפעול את פעולתם, שמצא מין את מינו וניעור.
ח. יש להעיר קצת מדברי איסי בן יהודה גבי מלאכות שבת.","249","","3856","True","True","False","","289","109.66.172.174","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30834","30832","יישר כח ר' שלמה","09/10/13 00:49","ה חשון","תשע"ד","00:49","המכריע","העתקתי דבריך כמות שהם לתוך מחברתי.","199","","3856","True","True","False","","157","213.151.55.102","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30878","30862","עוד","09/10/13 13:42","ה חשון","תשע"ד","13:42","דוד כוכב","ב. ומפורש בירושלמי מסכת ברכות פרק ד ה"ד:
"ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא כל הדרך בחזקת סכנה רבי ייני כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה".
ד. יש כרעיון זה רבות במהר"ל.","125","","3856","True","True","False","","121","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30895","30862","יישר כח","09/10/13 18:52","ה חשון","תשע"ד","18:52","המכריע","גדול לר' כדי שליט"א ומה מאד שמחתי להיות בר מזליה. מי יתן ואפגוש תמיד בדרכי גברי רברבי דכוותיה ובזאת אדע שבדרך לעיר מושב אני הולך.
ויישר כח גדול לכל המעירים כאן ובפרט לר' דוד, והעתקתי אצלי על פי דבריהם את המ"מ החשובים וההוספות.
מה שנתבקשתי לבאר הערה ג'. הנה בתחילה הביאו מעשה דאביי דכי שתי חד כסא מנקטא ליה מרבינתיה תרי כסי, ואחר כך מביאים הנהגת רנב"י דכי שתי תרי כסי מנקיט ליה שמעיה חד כסא וכי שתי חד מנקיט ליה תרי. ונראה מזה כאילו יש שינוי מעובדא ראשונה ותוספת הקפדה.
ותמהתי שבמציאות זה אותו דבר והמשפט הראשון של רנב"י כלול בהכרח בשני.
שהרי התחיל רנב"י לשתות ושתה כוס אחד. מה עשה השמש? נקט תרי. זה החלק השני והחלק הנזכר גם אצל אביי. עכשיו בואו ונחשוב חשבונן של כוסות. המשיך רנב"י ושתה אחת מהשתים שבידי שמשו, נמצא ממילא ששמשו עומד עם הכוס השניה מהשתים שנקט, וזה מצב של שתי תרי מנקיט חדא. ומה יש לומר זאת כלל, ובפרט בנוסח שנראה כאילו הוסיף טפי מאמיה דאביי.","199","","3856","True","True","False","","217","213.151.55.102","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30880","30878","יכולת להביא גם מש"ס דילן (כמעט).","09/10/13 13:46","ה חשון","תשע"ד","13:46","כדי","כמדומני שברש"י ב"ב (כא.) ג"כ הביא המדרש הזה. וע"ש מה שציין בהגהות הר"מ שטראשון.
ד. כגון?
תוכל לתת מקור אחד (לפחות)?
יש לו הסבר ייחודי לזוגות?","249","","3856","True","True","False","","235","109.66.172.174","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30888","30880","לא מצאתי בש"ס","09/10/13 16:36","ה חשון","תשע"ד","16:36","דוד כוכב","לשון רש"י מסכת בבא בתרא דף כא ע"א:
"לא ממטינן ינוקא ממתא למתא - ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון (בראשית מב)".
מן הסתם הירושלמי הוא מקורו של רש"י - של מה שעולה מהדיוק בדבריו.
מה ציין בהגהות הר"מ שטראשון? (היכן הם).
במהר"ל מפראג כגון בספר גבורות השם פרק ט:
אם היה אחד בלבדו נמצא שהיה בתחתונים אחד שאין צריך להשלמה... השנים נקראו שנים מפני השניות וכל שניות אין בו אחדות, אבל בג' אין בו שניות בעבור השלישי הנוסף המקשר את השנים.
בספר גבורות השם פרק לח:
ומה שאמר הלילה הזה משומר ובא מן המזיקין הוא ענין גדול מאוד נתבאר במה שיום פסח נקרא ראשון, אח על גב שמצאנו שנקרא יום טוב ראשון של חג הסוכות גם כן ראשון אין ראשון כמו זה, כי הוא ראוי להקרא ראשון מצד שהוא בחדש ראשון ג"כ, ואין המזיקים שולטים בזה כי אין מזיקים שולטים רק בשניות, כמו שידוע במה שאמרו חכמים (פסחים ק"ט ע"ב) שלא לאכול זוגות ולשתות זוגות כי המזיקים שולטים על זה ואינם שולטים על אחדות, ודבר זה סוד נפלא נתבאר בספר באר הגולה, והלילה הזה אין בו שניות כלל שהרי הוא ליל חג ראשון בחדש הראשון. ולפיכך הקשו בפרק ערבי פסחים (שם) מהא דתקנו חכמים ארבע כוסות שהם זוגות וכי תקנו רבנן דבר דאתו לידי סכנה, ומתרץ ליל שמורים כתיב ליל המשומר ובא מן המזיקים, פירוש הזוגות אינו מזיק בלילה זה, כי הלילה הזה אין בו זוג כי הוא ראשון לגמרי ואין להאריך. ועיקר זה כי הדבר שהוא בעצם הוא ראשון, והדבר שאינו בעצם הוא בשניות, והמזיקים אין בריאותם בעצם רק נבראים מפני שהם נמשכים אחר העולם, כמו דבר המקרה שהוא נמשך אחר מה שהוא בעצם, ולפיכך אינם שולטים רק על שניות לא על ראשון, ומפני זה היתה הגאולה גם כן בלילה הזה, כי כל גאולה היא ראשונה כמו שנתבאר למעלה עיין שם, ולפיכך אין המזיקים שולטים בלילה שהוא ראשון, והבן זה היטב מאוד:
ועוד בפרק מט שם. ובבאר הגולה הבאר השני שם כתב שהזוגות אינו ענין כשפים. ובחדושי אגדות חלק שני מסכת קדושין עמוד קלג.
אגב הגיע עדכון לתוכנת התקליטור התורני DBS. העדכון חינם למי שמביא קליינט.
ובספר נתיבות עולם א נתיב העבודה פרק יט:
המזיקים כחם כח השניות ודבר זה ידוע כי המזיקין שולטים דוקא בשניות, ולכך אסרו חכמים (פסחים ק"ט, ב') לאכול ולשתות זוגות מפני שהמזיקים כחם על השניות דוקא. וטעם דבר זה ידוע לחכמים כי המזיקים אינם בראשונה ולא נבראו בעצם ובראשונה כמו שנבראו שאר הנבראים, אבל הם נמשכים אחר העולם הזה ואינם עיקר הבריאה ולכך נבראו בין השמשות של ערב שבת (אבות פ"ה), ואין להם אחדות עם העולם ומפני זה הם מזיקים את העולם ומפני זה כחם השניות דוקא.","125","","3856","True","True","False","","164","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30942","30880","שם בר"מ שטראשון ציין כמקור הראשון","11/10/13 00:13","ז חשון","תשע"ד","00:13","דוד כוכב","לירושלמי מסכת שבת פרק ב:
"א"ר חייא בר בא כתיב [דברים כג, י] כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. הא אם אינו יוצא אינו צריך ליה שמירה. אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. אמר ר' אחאי בר יעקב כתיב [בראשית מב, לח] וקרהו אסון בדרך. הא בבית לא. אלא מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה".","125","","3854","True","True","False","","112","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30889","30888","כמעט בש"ס","09/10/13 17:06","ה חשון","תשע"ד","17:06","כדי","כוונתי הייתה לרש"י על הש"ס שלנו ולכן באה המילה "כמעט". וטוב שכן קרוב מאח רחוק.
כאשר אוכל, אולי אביא את דברי הר"מ שטארשון. בזמן שכתבתי את ההודעה הקודמת וגם עתה אין בידי מסכת ב"ב. הגהותיו נמצאים בכל גמרא סטנדרטית דפוס ווילנא בנוסף להגהותיו של אביו הגדול. לא זכינו (לפחות לי לא ידוע) להגהותיו לכל הש"ס, אלא על מסכתות בודדות (מסכת ב"ב ומסכת עירובין ואולי עוד. אינני זוכר), וגם בהן - רק על דפים ספורים מהמסכת. אך עושר והיקף ידיעותיו הספיקו למלא כמה דפים באותיות קטנות צפופות, גם אם היו על שמינית שבשמינית מהמסכת.
יישר כח על דברי המהר"ל. נתת שמחה בליבי בימי תוגה אלו.
אמנם כאשר קראתי את מה שכתב: "ובבאר הגולה הבאר השני שם כתב שהזוגות אינו ענין כשפים" עמדתי מתמיה, היאך יתכן שכתב כן בעוד שאיתא להדיא בדף קי: שיש בהם עניין כשפים, וכ"כ הרשב"ם כמה פעמים בסוגיא זו.
ואין תחליף למקור, לכן פתחתי את דברי המהר"ל בשורשם, ואחר המחילה מכת"ר הוציא את דבריו מהקשרם. שכנראה מר עשה חיפוש בתקליטור התורני שציין, ונזדקרה לפניו דברי המהר"ל בשורה הבאה: "ועוד אמרו מה שאסרו חכמים לשתות זוגות הוא ענין כשפים. ואין הדבר כך וכו' ". והבין שהתמודד עם דיעה שהזוגות משום כשפים וע"כ כתב שאין הדבר כן. וע"ז גם אני אומר: "ואין הדבר כן"...
אלא העניין הוא כך: מטרתו העיקרית של המהר"ל בספר הזה היא להסיר לזות שפתיים מעל חכמי ישראל מאשר רגילים כמה מהמתחכמים להיות מונים אותם. וכך הביא בספרו כמה וכמה מאמרי חז"ל שמהם פקרו המינים, ומטרתו להוכיח שכל מקום שפקרו תשובתם בצידם. בפרק הנזכר התווכח עם מי שרצה לומר שחז"ל התירו שימוש בכישוף, ואחת מראיותיהם הייתה ההקפדה על ענייני הזוגות. והמהר"ל סתר דבריהם, שכל הדרכות חז"ל בעניין זה הן רק להגן, ולא שעושה שימוש אקטיבי במעשי כישוף. אבל וודאי שלא בא להכחיש את האמור בש"ס. ותשקוט האר'ש.","249","","3856","True","True","False","","253","109.66.172.174","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30891","30889","[ללא נושא]","09/10/13 17:23","ה חשון","תשע"ד","17:23","דוד כוכב","אני הבנתי את דברי המהר"ל שענין הזוגות אינו ענין של כישופים אלא של מזיקין. ודברי הגמרא הם שמי שאיתרע בזוגות גם הכשפים נוחים לפגוע בו.","125","","3856","True","True","False","","106","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30892","30891","יעיין בכל ההקשר של דבריו.","09/10/13 17:27","ה חשון","תשע"ד","17:27","כדי","","249","","3856","False","True","False","","204","109.66.172.174","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30919","30891","אני בבעיא: אמנם הבהרתו של הרב כדי שלימה","10/10/13 14:33","ו חשון","תשע"ד","14:33","יהודי_קדום","בעיניי, אבל לענ"ד גם מה שכתב הרב כוכב "שענין הזוגות אינו ענין של כישופים אלא של מזיקין" גם הוא נכון ואין לדחותם, שהרי רצף דברי המהר"ל כך הוא:
" ועוד אמרו מה שאסרו חכמים לשתות זוגות הוא ענין כשפים. ואין הדבר כך וכי איך לא יאמין האדם במזמור יושב בסתר עליון, שם נזכר בפירוש שצריך האדם שמירה מן המזיקין. וכי הדבר הזה רע ללמוד האדם על מה הם שולטים להיות נשמר מהם, והנה דבר זה חכמה גדולה ללמד האדם שיהיה ניצול מן המזיקים, אבל ח"ו שיהיו פועלים בזה רק להגן ולהציל. והרי דניאל קרא אותו נבוכדנצר רב חרטומיא (דניאל ד') ר"ל גדול שבמכשפים כלם, ועוד כתיב (שם ב') וכל דבר חכמה ובינה אשר שאל מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטומים האשפים אשר בכל מדינות מלכותו, וזה מוכח שידעו כישוף וח"ו שיהיו הם מכשפים רק להציל עצמם."
האם לא מוכחים מכאן דברי הרב כוכב: "שענין הזוגות אינו ענין של כישופים אלא של מזיקין" ? ( וזאת כלל וכלל בלא סתירה כלשהי לדברי הרב כדי)","233","","3855","True","True","False","","175","79.177.147.168","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30974","30895","אני הבנתי כך:","11/10/13 11:46","ז חשון","תשע"ד","11:46","כדי","כאשר ביקש משמשו שיביא לו כוס אחת, הביא לו שמשו את הכוס, אך סמוך ונראה אחז עוד שתי כוסות, שאם ירצה עוד אחת, ישתה עוד שתיים. עד כאן מקרה א'.
ואם ביקש משמשו שתי כוסות, עמד בסמוך לו עם עוד כוס, כדי שישתה אותה בנוסף לשתיים הראשונות.
העיקרון הוא אמנם אותו עיקרון אך המקרים לענ"ד אינם זהים.","249","","3854","True","True","False","","219","109.66.176.197","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30972","30942","אז מה?","11/10/13 11:42","ז חשון","תשע"ד","11:42","כדי","","249","","3854","False","True","False","","194","109.66.176.197","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30988","30972","זה ירושלמי שונה מאותו שהבאתי","11/10/13 15:20","ז חשון","תשע"ד","15:20","דוד כוכב","ומ"מ איני מצליח להבין את ההו"א להעדיף כמקור רמיזה בראשונים על פני דברי חז"ל מפורשים, ומה בכך שנדפס בצד הגמרא.","125","","3854","True","True","False","","112","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30990","30988","ההעדפה היא משום הנגישות","11/10/13 15:40","ז חשון","תשע"ד","15:40","כדי","ויד הכל ממשמשין בו. מבחינת התוקף - בפשטות הקודם בזמן קודם גם במעלה, אך יש להתחשב גם בעוד כמה היבטים (כגון שינויי נוסח ושיבושים וכד').","249","","3854","True","True","False","","209","79.181.174.164","0","30829","פסחים|קי ע"א",""),new Message("30994","30990","אז תשכנע את מרא דאתרא שיכניס גם ירושלמי","11/10/13 15:59","ז חשון","תשע"ד","15:59","דוד כוכב","קי"ל בענייני מקורות כדרכי הגר"א בהגהותיו לשו"ע.","125","","3854","True","True","False","","108","212.76.96.184","0","30829","פסחים|קי ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);