var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30908;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30908","0","עוד בסוגיא דשדים וכשפים","10/10/13 01:13","ו חשון","תשע"ד","01:13","המכריע","קיא.
א. דמו בראשו ומתחייב בנפשו. צל"ע פשר הכפילות לכאורה.

ב. מים שאולין. לכאורה לשון שאלה לאו דוקא, שהרי הלוואה הם ולהוצאה ניתנו.

ג. ואפילו שפכתו אשתו בפניו. בר"ח הגירסא בתו. לכאורה בא לומר אע"פ שהן בדוקות לו שאינן כשפניות ומ"מ יש לחוש לכשפים ממק"א או לשידי.

ד. אבל חמרא ושיכרא לית לן בה. דאין השדים שותין יין כדאי' בפ' הניזקין בעובדא דאשמדאי מלכא דשידאי.

ה. נפתח באל וכו'. בתוס' הביאו פירוש אחר מר"ח, שאינו פסוקים כרשב"ם אלא תפילות מחודשות. וכל דבריו דברי קבלה. ויש לציין שבר"ח לפנינו יש שינויים קלים.

ו. אם תחילת נדתה היא הורגת אחד מהן. כמדו' דאי' כן גבי אסתר שפירסה נדה ועברה בדוקא בין אחשוורוש להמן כדי שייהרג א' מהן ותיבטל הגזירה. (עצלתי מלבדוק אם זה מחז"ל או מהמפרשים ז"ל).

ז. שופך בוז על נדיבים ויתעם בתוהו לא דרך. מצוין עה"ג לש"ך שכ' די"ג פס' אחר שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים ריפה, הלכך נימרינהו לתרוייהו. ועי' בתוס' (הנדפס בדף הקודם) בא' התי' דדוקא פוגע כשעולה מהמים ממש, וממילא זה לא שייך בזמנינו. ועכ"פ משמע דוקא הפוגע בה ראשון וממילא זו עוד סיבה דל"ש בזמנינו. וכנראה דאשה הפוגעת בה אין לה לחוש. ונסתפקתי אם פגע בה איש, האם גם לה מועיל אמירת הפסוק שאם היא תקדים לשמש לא יאחזנה רו"ז.

ח. מאי דכתיב בגיא צלמות וכו'. לכאורה כוונתו דמשמע מהאי קרא דיש צל של מות רח"ל. ולכאורה בהאי קרא נתפרש דהבוטח בה' לא יירא מזה כי אתה עמדי.

קיא:
ט. לבר מכרו משא. לא נתפרש מהו אילן או שיח זה דקשים קוציו. ואגב ברשב"ם כנראה נפל ט"ס ובמקום עצו צ"ל קוצו כמו במפרש המיוחס לרש"י.

י. מחד עד שיתסר ודאי שכיחי וכו'. קצ"ע מהא דאי' בפוסקים דמי"ז בתמוז לא יילך בין חמה לצל בשעות מסויימות שקטב מרירי שולט. ולכאורה כאן משמע דעד יז סכנתא טפי מאח"כ. וי"ל בדוחק. (פגשתי הערב את הגאון רבי דב לנדא שליט"א ראש ישיבת סלבודקה והיה לי פתחון פה לפניו ושאלתיו זאת ואמר שזו שאלה חמורה. והוסיף לי הערה לכבוד סיום המסכת, בל"נ ארשמנה בשעתו).

יא. יהיב ארבונא לנהורא. לא ברור אם נתן לו כעצה טובה שכדאי לעשות כן ויימנע מעיוורון או גילה לו שדברים אלו קשים לעיוורון ויש לימנע מהם.

יב. בלילי שבתות ובלילי רביעית שרו מזיקין עילויה. לא ברור אמאי קאי. האם שאז עיקר הנזק לתולה פתו ולמורסן ופירורים. או שזה לא קשור.","199","","3859","True","True","False","","851","213.151.55.102","0","0","פסחים|קיא ע"א",""),new Message("30909","30908","הע'","10/10/13 02:08","ו חשון","תשע"ד","02:08","דוד כוכב","ל-ג. בתו?? עוד סגולה שהועילה להמן... (ע' לקמן).

ל-ו. אשכול קודם בנושא.
ומעתה חוששני שיש להפנות גם לאשכול זה, בענין הודעה הקודמת.","125","","3859","True","True","False","","92","212.76.96.184","0","30908","פסחים|קיא ע"א",""),new Message("30918","30908","הערות","10/10/13 13:17","ו חשון","תשע"ד","13:17","כדי","ב. יותר נראה ששאולין הוא כמשמעות המקורית של המילה שאלה - בקשה. כלומר מים מבוקשים, שביקשם מחבירו בתורת מתנה. תדע, שאין דרך בני אדם "להלוות" מים אא"כ קיימי בפקתא דערבות.

ד. שפתיים יושק.

ז. אודות מה שנסתפק האם אמירתו מועילה גם לאשה, בספר מאור ישראל של גדול הדור מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שאנו כעת בשבעת ימי הספדו, הביא שהמהרש"א בב"מ (פד.) הקשה כן על תירוץ התוס' שר' יוחנן אמר את הפסוק, שאשה מה תהא עליה, והוא כתב שאה"נ מועילה אמירת הפסוק גם לאשה. והוכיח כן מדברי הריטב"א (בב"מ פד.) ומדברי הרוקח (עמ' רה). וע"ע שם נועם דבריו ז"ל.

י. כבר הקדימו הרש"ש בהערה זו, והוא הביא הדברים ממקורם במדרש. וקצת תמהתי מה זו לשון אומרת "שאלה חמורה".","249","","3859","True","True","False","","262","109.66.172.174","0","30908","פסחים|קיא ע"א",""),new Message("30921","30918","השלמה","10/10/13 15:46","ו חשון","תשע"ד","15:46","דוד כוכב","ב. שאלה - בקשה כמבואר כאן.","125","","3859","True","True","False","","94","212.76.96.184","0","30908","פסחים|קיא ע"א",""),new Message("30927","30921","ישר כח","10/10/13 17:21","ו חשון","תשע"ד","17:21","המכריע","הכנסתי דבריכם אצלי.
לגבי אמירת הפסוק אני לא עלה על דעתי שאמירתו תועיל לה, אני התכוונתי להסתפק אם יש לה עצמה מקום לומר .","199","","3859","True","True","False","","145","213.151.55.102","0","30908","פסחים|קיא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);