var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31054;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31054","0","הערות לפסחים קטו","14/10/13 00:16","י חשון","תשע"ד","00:16","המכריע","קטו.

א. הכי אמר הלל, היינו הלל השני האמורא, שהיה בזמן הזה, ואמר דאף לשיטת זקנו הלל הזקן דבזמן הבית כורכין, האידנא אין לכרוך. ונתפרש בריש אבות, דהלל הזקן, בנו שמעון, בנו רבן גמליאל הזקן, בנו רשב"ג הנהרג בחורבן בית שני, בנו ר"ג דיבנה, בנו רשב"ג אבוה דרבי, רבי, רבן גמליאל הנשיא (ראה כתובות קו) , רבי יהודה נשיאה (בי דינא דשרו משחא בדורו של ריו"ח ור"ל), בנו הלל (שהיה עוד בימי רבא) שסידר הלוחות שבידינו עד שיתחדש קידוש החודש על פי הראייה כשיהיו לנו סנהדרין סמוכין במהרה בימינו.

ב. אתי דרבנן ומבטיל ליה לדאורייתא. היינו משום דלגבי הדאורייתא המצה מצוה והמרור אינו מצוה ול"ש כללא דמצוות אין מבטלות זא"ז. ומה"ט כ' תוס' להלן דאם יאכל מצה ואחר כך מיד יכרוך מצה ומרור, הוי המצה רשות והמרור מצוה דרבנן, ולגבי מצוה אכתי המצה שאינה מצוה כלל מבטלת.

ג. חלוקין עליו חבריו. עי' מהר"ב רנשבורג מה שציין. ובפשטות שיטת רשב"ם דהלל דייק מעל מצות ומרורים דנאכלין בדוקא ביחד. ותנא דברייתא דייק מיאכלוהו ולא יאכלו דהיינו כל אחד בפני עצמו, אלא דלריו"ח קים ליה דס"ל דאין יוצאין כאחד, ולרב אשי מברייתא י"ל דרק אין חייבין כאחד. ומ"מ מודה רב אשי לקבלת ריו"ח. ולכן אמר הלל דבזמן הזה אין לכרוך אף להלל, ולא רק דאין צריך. ולכן יוצאין בנפרד וכורכין רק לזכר שיטת הלל. ודוק.

ד. כל שטיבולו במשקה. מה שהביאו התוס' מהקונטרס אינו במיוחס לרש"י ולא ברשב"ם, אלא כוונתם דלכן פירשו משום משקין ולא מעיקר דין נטילה משום דהוי נוטל לפירות, וס"ל דהיינו רק בפירות יבישין אבל בטובל במשקה חייבין מצד חשש טומאה. ומה שכ' תוס' (נמצא בעמ' ב') בשם כל הסדרים לברך על נט"י זו, יש לציין דבסדר ריט"ע שלפנינו (הלא הוא פיוט אלוקי הרוחות) כ' להדיא לא לברך. גם מה שכ' בשמו בסוד"ה והדר, ליתא לפנינו.

קטו:

ה. צריך לשקועיה. אע"ג דראייתו נדחית, מ"מ נקטוהו הפוסקים לדינא כיון דהכי אמר ר"פ ואין חולק להדיא.

ו. אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש. כאן סתמו המפרשים. ובמק"א פירשו דרבנא עוקבא הוי ריש גלותא והיה דורש לעם קודם הפסח את המעשה אשר יעשון (דומיא דדרשת שבת הגדול דדורות אחרונים) והיה רב חסדא ראש הישיבה מנהיגו ומדריכו מה לומר.

ז. בלע מצה יצא. עי' רשב"ם דאינו לכתחילה דצריך טעם מצה אבל לא לעיכובא. ויש לעיין אם לעס מצה היטב, אבל לוגם מים מכוס כדי להרטיב ולסייע לבליעה. דלכאורה אין בזה שום חשש. ונפלאתי מעודי על הפוסקים שחיפשו עיצות שונות ומשונות למתקשים בבליעת המצה, והקילו בשיעור או בזמן אכיל"פ, ומדוע לא ייעצו לעשות כן, ואפילו להנמנעים משרוייה אין בכך כלום. ושאלתי להגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א ואמר לי שאינו רואה בזה שום ענין לימנע מכך אף לבריאים, ובוודאי עדיף מאשר להקל בשיעורין ושאר מיני עצות.

ח. מצה לפני כל אחד. ברשב"ם כתב דלדידן אין צריך אלא מי שעושה הסדר יחלק לכל אחד. קצת פלא שהוצרך לומר כן ולחלק דבזה"ז שאני, שהרי גם בזמנם פסקו להדיא בסמוך כמ"ד רק לפני מי שאומר הגדה. ואגב. לכאורה הרוצה למעט בהפסק ראוי לחלק קודם נט"י.

ט. עקירת השולחן. ברשב"ם כ' בסו"ד בקרן זוית. אבל בתחילת דבריו כתב לסוף השולחן וכנראה גם בזה כוונתו לקרן זוית שבשולחן.

י. לחם שעונים עליו דברים. השייכות לכאן, היא משום דתנן לעיל במשנתינו הביאו מצה, אע"פ דהגדה נשנית רק במשנה הבאה. ודוק.","199","","3856","True","True","False","","926","212.76.119.220","0","0","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31056","31054","תיקון לגבי הלל","14/10/13 01:47","י חשון","תשע"ד","01:47","איתן","חברנו הראל כבר הביא בקישור זה את סדר הדורות מהלל הזקן עד הלל האחרון, "בעל הלוח", שלא היה בנו של ר' יהודה נשיאה נכד רבי, אלא כמה דורות אח"כ.
גם מבחינת הזמנים ר' יהודה נשיאה נכד רבי הוא הרבה לפני אביי ורבא.","123","","3856","True","True","False","","253","95.86.121.63","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31057","31056","תיקון לתיקון.","14/10/13 03:38","י חשון","תשע"ד","03:38","המכריע","אני סומך על הרמב"ן בהשגותיו לעשה קנג. שכותב להדיא שהלל הוא בנו של ר' יהודה נשיאה בן בנו של רבי, ועל היוחסין ועוד מקורות קדמונים המובאים בסדר הדורות בערך הלל, ובעל סדר הדורות הבקי המופלא מאין כמוהו לא מצא מה להעיר על זה. כך שהאומרים אחרת צריכים בדיקה, ואולי תיקון.
אפשר שר"י נשיאה היה בצעירותו בימי ריו"ח ור"ל, והלל בנו נולד בזקנותו, ובזקנותו של הלל זה כבר היו אביי ורבא בעולם.
ראיתי כעת שהראל מציין להלוי והיימאן ואלבק, ומציין שם שיש חולקים על חלק מהדורות שבאמצע, ובאמת דברי חכמים כאלו צריכים עיון ובירור, אבל מותר עדיין להסתמך על דברי רבותינו הראשונים.","199","","3856","True","True","False","","190","212.76.119.220","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31064","31057","בספר לחקר שמות וכינויים בתלמוד יש הערה:","14/10/13 11:54","י חשון","תשע"ד","11:54","יהודי_קדום","״ד( ראה לדוגמא בית אב של הנשיאים, הלל האחרון מיסד קביעות השנים היה בנו של
ר׳ יהודה נשיאה ]השלישי[, בן ד׳ גמליאל, בן ר׳ יהודה נשיאה ]השני[ בן ר׳ גמליאל, בן ר׳ יהודה נשיאה ]הראשון[ בן רבן גמליאל, בן ר׳ יהודה הנשיא ]מסדר המשנה[, בן רבן שמעון ]הנודע בשם דשב״ג דאושה[, בן רבן גמליאל ]דיבנה[, בן רבן שמעון ]הנודע בשם רשב״ג הנהרג[, בן ]הזקן,[ בן שמעון בנו של הלל הזקן, ....״","233","","3856","True","True","False","","182","37.26.147.243","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31066","31064","הספר הנכבד הזה","14/10/13 15:16","י חשון","תשע"ד","15:16","המכריע","העתיק מהראל. אם הוא יותר קדום אז העתיק מהיימאן שהעתיק מהלוי. בכל אופן אין הוא מקור חדש כלל ואין לו שום ערך כמקור נוסף. הלוי במקרה זה חולק על גדולי רבותינו גם כן, ועל כן אני עוד מתענין לדעת מה דחפו לזה, והאם רבותינו היו מודים לו אילו ראו את ראיותיו. אני בטוח שאפשר למצוא עוד עשרות ספרים שיעתיקו את דברי הרב הלוי בזה, ואך אחד מהם לא בדק בעצמו את הנושא.","199","","3856","True","True","False","","183","95.86.120.8","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31067","31066",""קבל האמת ממי שאמרה" ודבריו מכריעים","14/10/13 17:51","י חשון","תשע"ד","17:51","יהודי_קדום","שהרי הוא מוחזק מומחה (ויסלח לי שאני מפרסם זאת ברבים - חשיבות הנושא הכריעה).
ולכן מהיום נדע כולנו בביטחון מלא שהלל הוא בנו של ר' יהודה נשיאה בן בנו של רבי.

יישר כוח.","233","","3856","True","True","False","","203","79.177.134.117","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31071","31067","יישר כח על המחמאה","14/10/13 22:49","י חשון","תשע"ד","22:49","המכריע","אבל למען הדיוק, אני עצמי איני קובע מסמרות בתחומים שכאלו. קטונתי. בסך הכל כתבתי במרוצה על פי המורגל בבית המדרש מקדמת דנא על פי הרמב"ן והיוחסין ועוד קדמונים, שבדרך כלל היתה קבלה בידם וכדאי להתאמץ כדי ליישב קבלתם גם אם על פניו יש קשיים.
אבל גם הרב הלוי אינו קטלא קניא באגם, וכדאי מאד לראות בדבריו מה הכריחו לחלוק על המקובל, ולפעמים יש ראיות חזקות כאלו שאנו אומרים אילו ידעום רבותינו היו חוזרים בהם.
אני סך הכל באתי לומר שאי אפשר לחייב תיקון רק בגלל דברי הרב הלוי עד שלא נדע את הענין בשרשו.","199","","3856","True","True","False","","220","95.86.120.8","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31097","31071","מחאה","15/10/13 23:19","יא חשון","תשע"ד","23:19","איתן","כשהפניתי לדף של הראל - כלל לא הייתי מודע לדברחי הרמב"ן והיוחסין ולכל הדברים שעלו כאן אח"כ. ואני מקווה לנסות להיכנס לזה בימים הקרובים.
אבל על כבודו של הספר "לחקר שמות וכינויים בתלמוד" אני מוחה. הרב ראובן מרגליות זצ"ל היה ת"ח מובהק ובקי גדול בכל חדרי התורה. יעידו על כך ספריו הרבים, מתוכם אציין כעת רק את "נפש חיה" על שו"ע או"ח, מרגליות הים על סנהדרין, יסוד המשנה ועריכתה, ניצוצי זוהר על הזוה"ק, ועוד רבים רבים.
אני אמנם לא מקבל את דבריו כהלכה למשה מסיני, אפשר להתווכח איתו, אבל לומר "אין לו ערך כמקור נוסף" - להיפך, הוא מהווה חיזוק משמעותי לבעלי הדיעה הזו.
בניגוד לדברי המכריע, חלק גדול מהמידע שיש לנו על רבותינו חכמי המשנה והתלמוד אינו ממסורת אלא מהסקת מסקנות מהדוברים בסוגיות, למשל מתי כתוב "אמר" ומתי "אמר ליה", מי פנה אל מי בתור "מר" ומי לא, וכדומה. למשל הוזכרה כאן לאחרונה דעת הרמב"ם שרב אשי היה תלמיד רבא (הקדמתו ליד החזקה), וכן יש דעת רש"י שסתם "רב נחמן" בש"ס הוא רב נחמן בר יצחק, (ע' גיטין ל"א ע"ב תד"ה אנא), ואת שני אלה קשה לקבל ועוד יותר קשה לומר שהיתה להם מסורת בכך. כך שגם על הלל, ייתכן לומר שלא היתה לקדמונים מסורת.
וגם "בן בנו" יכול בקלות להתפרש "בן בנו" אחרי כמה דורות.","123","","3855","True","True","False","","264","95.86.121.63","0","31054","פסחים|קטו ע"א",""),new Message("31104","31097","אשריך ר' איתן!","16/10/13 00:06","יב חשון","תשע"ד","00:06","המכריע","שאינך מהסס לשמור על כבוד תלמידי חכמים. מי יתן והיו כל עם ה' נביאים בדבר זה.

אני לא ידעתי מיהו מחבר ספר זה. וחלילה לא זלזלתי בכבודו גם בלי לדעת. ואני אכן מסכים שהרב מרגליות זצ"ל המוכר לי היטב מספרים אחרים שלו היה ת"ח חשוב. אם כי לגוף הענין אם הוא רק מעתיק את דברי הרב הלוי זצ"ל אין לזה ערך מקורי. אם הוא מביא ראיות משלו או מטיל את משקלו שהוא השתכנע מהראיות, אכן זה מקבל ערך. אני עדיין אומר בסך הכל שכדאי לראות את הכרחיו של הרב הלוי ולחשוב לבד האם יש בהן בכדי לדחות בקש ולא להזכיר כלל את דעת הקדמונים. (אני למשל לאחר שראיתי כך בשם הרב הלוי הוספתי אצלי בסוגריים שכך הוא ברמב"ן וכו' אבל יש דיעות הסוברות אחרת).

לגבי בן בנו. דומני שזה נכנס מאד רחוק בדברי הרמב"ן במקורם. ברור שרש"י אמר לגבי רנב"י ללא מסורות ולכן באמת התוס' דחוהו בתוקף מראיות מוכיחות מאד שזה ר"נ בר יעקב. לגבי רב אשי של הרמב"ם אינני יודע. ובכל מקרה התמיהות עליו אכן חזקות. אבל כאן מהיכא תיתי לרמב"ן לומר שהיה בנו של ר"י נשיאה אם לא מסורת? ולשאלות עליו עדיין אנו ממתינים בסבלנות עד שר' איתן יעיין בנושא ואולי יואיל להעתיק לנו.","199","","3854","True","True","False","","213","95.86.120.8","0","31054","פסחים|קטו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);