var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31137;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31137","0","הערות (באיחור קטן) לקיז","16/10/13 20:20","יב חשון","תשע&quot;ד","20:20","המכריע","קיז.<br /><br />א. ידידיה נחלק לפיכך יה קדש. יל&quot;ע אי גם להיפך זה מוכרח דאי הוי תיבה אחת ע&quot;כ הוי חול. דלקמן איכא למ&quot;ד הללויה שם ושבח בתיבה אחת. ויל&quot;ע.<br /><br />ב. נביאים שביניהם. משמע קצת דהיינו בדורו של משה. וכ&quot;נ להלן ברשב&quot;ם ד&quot;ה יהושע וכל ישראל. ואע&quot;פ דלהלן איכא ברייתא דחד אמר משה, וח&quot;א יהושע, דבורה חזקיה וכו', והיינו כסדר הדורות, ורבנן דאמרי נביאים מובאים לבסוף, משמע מזה דהיינו חגי זכריה ומלאכי, יש לדחות דנקט לרבנן בסוף אחר כל היחידים.<br />וברשב&quot;ם כתב על כל פרק ועל כל רגל, אבל נראה דט&quot;ס ועל כל רגל הוא פירושא דעל כל פרק. וכן משמע בד&quot;ה הלל זה שבסמוך.<br /><br />ג. ר&quot;מ אומר כל תושבחות דוד אמרן, הלל זה מי אמרו. משמע קצת לישנא דאף לר&quot;מ יש לדון ולא גילה בזה דעתו. וצ&quot;ב מדוע לר&quot;מ שאני מכל תהילים.<br /><br />ד. אפשר ישראל שחטו פסחיהם ונטלו לולביהן ולא אמרו שירה. יש כאן רזי התורה שנמסרו לחכמים, דעצם הסברא אינה מוכרחת לנו, ובפרט דיתכן שאמרו שירה אחרת ולא נוסח ההלל. ולחז&quot;ל היתה הרגשה שא&quot;א פסח ולולב בלא הלל המצרי. וכן הסברא דלהלן, דלא יתכן לחבר נוסח כזה הכולל כמוהם יהיו עושיהם בדור שעובדי ע&quot;ז מצליחים וקיימים מזה מאות שנים. ועי' רש&quot;א דלכ' פסל מיכה כבר היה בים כמו שדרשו ועבר בים צרה. ולכ' י&quot;ל דמ&quot;מ לא היה אז קבוע במקומו ולא שימש עדיין בפועל.<br /><br />ה. משכיל ע&quot;י תורגמן. עי' רשב&quot;ם. ואין כוונתו דיש במשמעות משכיל, לחישה, אלא משכיל הוא פועל יוצא שמכניס שכל לאחר, והיינו שלוחש לתורגמן את הדברים.<br /><br />ו. מזמור לדוד שאמר שירה ושרתה שכינה. כמדו' דרובן כך הוא ולדוד מזמור הוא פחות מצוי. ויש בזה לימוד לדורות, דלא יאמר אדם כשתבוא ההרגשה המתאימה אז אתפלל ואלמד כראוי וכדומה, אדרבא התנועה החיצונית מעוררת את הפנימית כמאמר הלוצאטו, וכדאמרי אינשי עם האוכל בא התיאבון. ויש להתחיל לעבוד את עבודת ה' גם בלא הרגשת הטעם וסוף הטעם לבוא. ובמק&quot;א כתבתי בשם השם משמואל דביסוד זה נחלק משה עם בצלאל משכן וכלים או כלים ומשכן, והודה משה לבצלאל דקודם משכן חיצוני ואז יבואו הכלים הפנימיים.<br /><br />ז. מילתא דבדיחותא והדר באימה. העירני אדם גדול א' זצ&quot;ל ללשון הפייט בברכת יוצר של שבת, שמחים בצאתם וששים בבואם, אבל עושים באימה רצון קונם, ודוק.<br /><br />ח. באמצע פירקא . ר&quot;ל רחוק משני הצדדים בשוה.<br /><br />קיז:<br /><br />ט. שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום. עי' תוס' בדרך רמז. ועמדו על זה בס' הק' מצד תוכן הדברים מאי שייטא יצי&quot;מ לש&quot;ק. ובפשטות ע&quot;ד התוס' דכל האפשרות לעשות מלאכתם עבור עצמם, ולא כעבד לאדונו, הוא מכח יצי&quot;מ ע&quot;י הקב&quot;ה ועל כן ציוך ה' אלוקיך לשבות לשמו. ובדיברות השניות  זה נזכר בתורה עצמה לפחות לגבי ינוח עבדך כמוך. ובזכרוני שדיברנו בזה כאן.","199","","3851","True","True","False","","879","95.86.120.8","0","0","פסחים|קיז ע&quot;א",""),new Message("31140","31137","הע'","17/10/13 00:48","יג חשון","תשע&quot;ד","00:48","דוד כוכב","א. להיפך לא. בבית הבחירה למאירי:<br />&quot;הללו יה ונס יה וידיד יה ומרחב יה כלם שמות חלוקים הם ולפיכך אין בהם קודש אלא השם לבד ותיבה שלפניו אין לה שום קדושה אפילו ליקרא נטפל לשם ומ&quot;מ לענין הדין אינו יוצא לנו מזה כלום שאפילו היו תיבה אחת אף כל הנטפל לשם לפניו נמחק&quot;.<br /><br />ו. אלא של<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=31141'>זוהר</a> הוא איפכא שבמזמור לדוד שרתה שכינה קודם.<br /><br />ז. ע' רשב&quot;ם לעיל דף קד ע&quot;ב ד&quot;ה דלא תיגמר שמעתיה מפומיה.","125","","3850","True","True","False","","119","212.76.96.184","0","31137","פסחים|קיז ע&quot;א",""),new Message("31144","31140","ציינתי לי הזוה&quot;ק והמאירי","17/10/13 01:29","יג חשון","תשע&quot;ד","01:29","המכריע","אע&quot;פ שדומני שברשב&quot;ם משמע כמעט להדיא דאי הוי תיבה א' הוי חול גמור.<br />ולגבי בשם אומרו דומני שאי&quot;ז שייך לכאן שלא נאמר בשמו שום חידוש רק הפניית תשומת הלב לפיוט שהוא כעין הנאמר כאן. ובכל זאת שמו הוא ר' זאב (בן הק' ר' אברהם הי&quot;ד) איידלמן ז&quot;ל.","199","","3850","True","True","False","","207","95.86.120.8","0","31137","פסחים|קיז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);