var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31146;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31146","0","לדף קיח","17/10/13 02:22","יג חשון","תשע&quot;ד","02:22","המכריע","קיח.<br />א. שהקב&quot;ה יושב ברומו של עולם, ר&quot;ל אע&quot;פ שיושב ברומו של עולם מ&quot;מ כביכול אינו מונע עצמו מלעסוק בצרכי כל בשר. וכמו שהאריך הר&quot;מ בריש יסוה&quot;ת שמכאן שורש הע&quot;ז.<br />וסדר הסוגיא, אחר שהובאו דברי ר&quot;ט דקי&quot;ל כוותיה לומר גם הלל הגדול, הביאו כמה דרושים על הלל זה; למה נקרא, כו הודו, מאי כי טוב. ואיידי מימרא דמחלק מזונות הובאו בזה; קשין מזונות כפלים, ויותר מגאולה, קוץ ודרדר, כקריעת י&quot;ס. והאחרון מראב&quot;ע ואיידי זה הביאו ג' מימרות שלו;  וחוזר להלל במעלת הלל המצרי, ואיידי דנדרש ואמת מובא עוד דעות בזה, ואח&quot;כ דורש את ההלל על הסדר; עקרת הבית, אהבתי, דלותי. ואז מובא כל עניינא דריבר&quot;י משום הללו את ה' כל גויים.<br /><br />ב. כנגד כו דורות. יש כאן הרגשה נוראה. הא תינח כשיש תורה בעולם ניתן להבין מדוע הקב&quot;ה זן, אבל בלי תורה??? זה חסד מיוחד במינו.<br /><br />ג. חובתו בטובתו. יש כאן כמה חלקים, שגובה ממון ולא נפש, שגובה מה שהוא כביכול נתן ובכל זאת נחשב גבייה, ושגובה מהדל כדלותו.<br /><br />ד. אשרינו אם עמדנו בראשונה. כך גירסתינו. ולכ' כוונתו דאז לא היה צריך להשקיע כלום בהכנת המאכל והיה נותר זמן רב יותר לתורה. וכמו שאמר על עצמו כד שביק קבא דמוריקא, ועזבו לאחרים חילם. הזמן שנתן להשגת האי קבא ולבסוף זה לא שימשו, נמצא ששרף זמן מועט זה על חינם ועל דא קא בכי בעת מיתתו!.<br /><br />ה עדיין לא פלטינן. יש כאן הבנה מחודשת במקרא. היה מקום להבין שהקב&quot;ה התכוון שתצמיח קוץ, אבל לא למאכל אלא שיצטרכו עמל לנכש, ואדם הראשון הוא שטעה לחשוב שזה יהא מאכלו, וביאר לו הבורא כוונתו דבזיעת אפיך לטפל בקוצים תאכל לחם. אבל אז לא היה שייך לא פלטינן מס&quot;ד דאדם. ומוכח שבתחילה באמת היה כוונת הבורא שנאכל קוצים, ובכייתו של אדם, שמונח בזה הבנת מעלת האדם ואי השתוותו לחמור, היא גרמה שמחל על זה הקב&quot;ה, אלא דמ&quot;מ נשאר מזה משהו.<br /><br />ו. קשין נקביו כיום המיתה. הגמ' מסתמכת על הפסוק שם ולא ימות לשחת, ואולי נשמט זה בטעות לפנינו.<br /><br />ז. לא לנו אמר חנניה וכו'. מסתמא זו קבלה בידם. ומ&quot;מ סמך לדבר תוכן הענין שאמרו אין כוונתינו לכבוד עצמינו כי על חסדך, ולמה יאמרו הגויים, ועוד סמך שיש ד' משפטים דומים, ומתאים שנאמרו על ידי ג' אנשים שכ&quot;א אמר א' ונצטרפו לרביעי. ומצינו כעין זה בחז&quot;ל על אודך כי עניתני על ישי ובניו ודוד ושמואל.<br /><br />ח. דרש ר&quot;ש השילוני. אולי יש כת&quot;י שזה פתוח ונוכל לומר בשם אומרו. ומסתבר שזה רבי שמעון.<br /><br />קיח:<br />ט. אקדירו הני דקרי דפרזלא. קצ&quot;ב אם המטרה להכניסם לקישון, סגי שבאו הכוכבים כדי לחממן בעצמן שיירדו התקרר ומנ&quot;ל שבאו להקדיר הדקרים.<br /><br />י. ואמת ה' לעולם. דומה שדרשוהו על גבריאל ודגים, אף דמצינו הבטחות רבות שנתקיימו, משום דזו הבטחה שנתקיימה לאחר מאות רבות של שנים, והיינו שאמת ה' היא לעולם, כלומר גם לזמן רב היא מתקיימת.<br /><br />יא. מאי דכתיב אהבתי. ר&quot;ל פשיטא מאי קמ&quot;ל, מי לא אוהב שה' שומע קולו. וע&quot;כ הכוונה אהבתני בשעה שאני משמיעה קול תחנונים. ומכאן יש להתעורר בחשיבות התפילה דרך תחנונים שזו עבודה אהובה לפניו ית'.<br /><br />יב. אומות העולם מאי עבידתייהו. ידוע דרוש הר&quot;י מוולוז'ין על זה (מלבד תי' הגמ' בפשוטו) שלפעמים אנו בכלל לא יודעים מה זממו עלינו ואיך זה נתבטל, רק הגויים יודעים ועליהם להודות על כך.<br /><br />יג. נשאה כוש ק&quot;ו. לכ' ק&quot;ו פריכא הוא דהא הם לא נתנו אכסניה. עכ&quot;פ הם שקלו שלא מדובשך ולא מעוקצך עדיף מדבש ועוקץ דמצרים. וקצת רמז יש מדוע כוש תריץ, דמצרים אתו בניחותא, וכוש נתעוררה באיחור רק כשראתה שמצרים נתקבלה, והוצרכו להריץ.<br /><br />יד. ששחטו אבירים כעגלים. בזמן הגמ' זה התייחס רק לחורבן בית שני וביתר. מה נענה לאחר מסעי הצלב האינקויזיציה והשואה.<br /><br />טו. מי גרם לישראל שתפזרו קריבות שהיו חפצין. משמע מהכא דלמרות כל החטאים, לולא היה לישראל רצון להתקרב לגויים לא היו גולים. בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.<br /><br />טז. שס&quot;ה שווקים וכו'. יל&quot;ע מה ענין הרומיים לכוון הכל במספר זה. אולי הראו בזה אמונם בטבע, כנגד ימות החמה, ללא כח עליון. וגם יל&quot;ע מדוע כל האוצרות של רומי דוקא שמורים ליושבים בית ה' דוקא. ואכמ&quot;ל.","199","","3846","True","True","False","","882","95.86.120.8","0","0","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31147","31146","הע'","17/10/13 02:32","יג חשון","תשע&quot;ד","02:32","דוד כוכב","א. מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.  הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ (תהלים קיג, ה-ו).<br /><br />ג. ומרומזים בזה דברי ר&quot;י סלנטר שצער ילד המאבד את ספינת הנייר שלו, כצער רב החובל המאבד את ספינתו. ודוקא רב חסדא היה מכיר בכך והשמיענו זאת, למרות היותו הדוגמא לעושר, שדוקא בעותריה דרב חסדא חפץ רבא במסכת מועד קטן דף כח ע&quot;א.<br /><br />ד. כבר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=31116'>הבאתי זאת</a> בשם הרב מרדכי אליהו.<br /><br />ה. כעין זה, מתחילה היתה כוונה: וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ (שמות לג, ב), נענה משה ואמר: אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:  וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! (שמות לג, טו-טז). נענע ה': גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי (שמות לג, יז).<br /><br />ו. בדרשות רבות בש&quot;ס חסר סוף הפסוק שממנו נדרשת הדרשה. בזמניהם היו בקיאים במקרא בע&quot;פ מגירסא דינקותא.<br /><br />ט. בזה היה עיקר כוחם, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת <b>רֶכֶב בַּרְזֶל</b> לוֹ (שופטים ד, ג).","125","","3846","True","True","False","","151","212.76.96.184","0","31146","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31150","31147","הערות להע'","17/10/13 08:55","יג חשון","תשע&quot;ד","08:55","המכריע","א. נמנעתי מלציין פסוק זה מכיון שר' כדי כבר הביא גמ' מפורשת בסוטה עם פס' אחר.<br />ד. יפה מאד. אם כי הקישור לסוגיא ההיא ידוע מהמשגיחים הגדולים, וכבר נאמר על ידי במשך שנים רבות ואף נדפס.<br />ט. אולי י&quot;ל על פי דבריך שרצה הקב&quot;ה שבנ&quot;י יירגעו מיד ולא יצטרכו להמתין משיכוך פחדם עד לאחר מות אויביהם .","199","","3846","True","True","False","","172","95.86.120.8","0","31146","פסחים|קיח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);