var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31843;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31843","0","טעויות ברש&quot;י ???","03/12/13 19:17","ל כסלו","תשע&quot;ד","19:17","Almuaddib","...<br /><b>עבודה תמה</b>. עבודה שהיא גומרת ומתממת את הדבר ולא שיש אחריה עבודה כגון <b><span class='bordeaux'>שחיטה</span></b> וקבלה והולכה שיש אחריה זריקה אבל זריקה עבודה אחרונה שבדם וכן הקטרה בקומץ מנחה ובאברים ופדרים וכן ניסוך היין בכל השנה וכן המים בחג: <br /><b>לכל דבר המזבח</b>. לרבות עבודת סילוק אם עבודה תמה היא כגון תרומת הדשן:<br /><br /><br />שחיטה???  והלוא שחיטה כשרה בזר.<br /><br />ולכתוב שהרמת הדשן היא עבודה שאין אחריה עבודה? גמרא מפורשת בסוף דף כז: תחילת כח: שזו היא עבודה שיש אחריה עבודה!<br /><br />ויש עוד כמה קושיות על הדרך בה מפרש רש&quot;י את המחלוקת הזו, אבל אסתפק באלו.","107","","3803","True","True","False","","973","5.29.40.36","0","0","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31845","31843","לא","03/12/13 19:47","ל כסלו","תשע&quot;ד","19:47","הראל","לגבי שאלתך הראשונה:<br />אמנם שחיטה כשרה בזר, אך זה לא סותר את העובדה שזו עבודה שיש אחריה עבודה.<br /><br />לגבי שאלתך השניה:<br />כבר עמד על כך רש&quot;י בדף כח ע&quot;א בדיבור הראשון וכתב שזו גרסה משובשת &quot;אגב שיטפא דריהטא דגירסא דלעיל...&quot;<br />[ולעומתו ראה באריכות בתוס' דף כז ע&quot;ב ד&quot;ה איכא]","46","","3803","True","True","False","","306","77.126.131.11","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31854","31843","והלוא שחיטה כשרה בזר...","04/12/13 02:55","א טבת","תשע&quot;ד","02:55","שמחה","ומה בכך ששחיטה כשירה בזר? אז לאו עבודה היא?","406","","3802","True","True","False","","89","96.239.60.24","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31846","31845","התירוץ שלך אינו תירוץ כלל","03/12/13 19:52","ל כסלו","תשע&quot;ד","19:52","Almuaddib","הרי כל מניית העבודות שאינן בגדר עבודה תמה, הן רק לגבי עבודות בהן יש מקום לדון זר במיתה, אך משום שהן עבודה שיש אחריה עבודה - לא יתחייב מיתה.<br /><br />אם מניה של עבודות שיש אחריהן עבודה באופן כללי - רבות הנה - והיה להוסיף עוד כהנה וכהנה.<br /><br />ולגבי השניה - אין הכי נמי. רש&quot;י עצמו מודה שהגרסה בגמרא היא-היא הגרסה, אלא שאומר שאגב שטף נכנס שם מה שאין צריך להיכנס - ודוחק גדול מזה קשה למצוא.","107","","3803","True","True","False","","157","77.127.115.39","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31847","31846","או שמא קושיותיך אינן קושיות?","03/12/13 19:57","ל כסלו","תשע&quot;ד","19:57","הראל","לא מדובר ב&quot;אופן כללי&quot;.<br />בתהליך הקרבת הקרבן יש 4 עבודות - דבר מפורסם וידוע - שחיטה, קבלה, הולכה, זריקה - וזריקה היא העבודה האחרונה בנושא זה.<br /><br />ולגבי השניה:<br />מדוע אתה מתפלא רק כאן על רש&quot;י,<br />הרי רש&quot;י הוא גדול מגיהי הגמרא שלפנינו.<br />במקומות אינספור הגמרא כבר מוגהת ע&quot;פ רש&quot;י (ע&quot;פ ההכי גרסינן [ה&quot;ג] שברש&quot;י), ובמקומות הבודדים שהגמרא שלפנינו לא הוגהה כרש&quot;י, זה בדרך כלל כי יש ביאור מוצלח בתוס' לגרסה שרש&quot;י רצה להגיה.","46","","3803","True","True","False","","329","77.126.131.11","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31848","31847","שים לב למהלך הגמרא, וחשוב שוב:","03/12/13 20:45","ל כסלו","תשע&quot;ד","20:45","Almuaddib","הסוגיא מתחילה בקביעתו ההלכתית של רב:<br /><span class='bordeaux'><b>אמר רב ארבע עבודות זר חייב עליהן מיתה זריקה והקטרה וניסוך המים וניסוך היין</b></span> <br />ובמחלוקתו של לוי על רב:<br /><span class='bordeaux'><b> ולוי אמר אף תרומת הדשן וכן תני לוי במתניתיה אף תרומת הדשן</b></span> <br />שואלת הגמרא מהו הנימוק של רב, ועונה ומביאה שני טעמים:<br /><span class='bordeaux'><b>מאי טעמא דרב דכתיב  ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת</b></span> <br />הדרשה הראשונה של רב:<br /><span class='bordeaux'><b>עבודת מתנה ולא עבודת סילוק</b></span> <br /><br />והדרשה השניה שלו:<br /><span class='bordeaux'><b>ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה</b></span><br /><br /><br />כלומר, כל הדיון של הגמרא, הבאת טעמי רב, הם לגבי הלכה שאמר רב - שיש רק ארבע עבודות עליהן חייב זר מיתה.<br />כאשר מסביר רש&quot;י את דברי רב בדרשה השניה - &quot;עבודתם&quot; - הוא מסביר את נושא העבודה התמה. מדוע דוקא הזריקה היא-היא העבודה עליה יש דין מוות לזר שעשאה, ולא לעבודות הקודמות לה, כמו הולכה, או קבלה. שהרי, לכאורה, מדוע הזר לא יומת על קבלת הדם? אלא שלא יהיה כך דין הזר, משום שאין זו עבודה תמה.<br /><br />כלומר, ההסבר של רש&quot;י את דרשת רב, הוא שהסיבה היחידה שזר שקיבל דם, או הוליך, לא יומת - משום שאין זו עבודה תמה.<br /><br />אלא שרש&quot;י מוסיף כאן את השחיטה. והשחיטה - כידוע - כשרה בזר.<br /><br /><br /><br />לגבי רש&quot;י בדף כח. אדרבא. רש&quot;י עצמו לא מגיה באמת את הגמרא. שהרי כך כתב שם בהדיא:<br /><span class='bordeaux'><b>והרי איברים ופדרים. לא גרסינן לכוליה הך גירסא דאיברים ודתרומת הדשן הכא דהא מנינן להו לגבי פלוגתייהו דרב ולוי בעבודה שאין אחריה עבודה ואגב שיטפא דריהטא דגירסא דלעיל דלישנא קמא דרבי זירא הדר וגרסינהו בלישנא בתרא וה''ג יש לך עבודה שיש אחריה עבודה ופסולה בזר אלא אי איתמר כו':</b></span><br /><br />והרי הדברים סותרים את עצמם. בתחילה אמר שלא גרסינן, והמשיך ואמר שאגף שיטפא דריהטא - הדר וגרסינהו.","107","","3803","True","True","False","","152","77.127.115.39","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31850","31848","בבקשה","03/12/13 21:27","ל כסלו","תשע&quot;ד","21:27","הראל","<span class='bordeaux'><b>לגבי הנושא הראשון:</b></span><br />רש&quot;י רצה להדגים דוגמאות של עבודות שיש אחריהן עבודה.<br />ולכן - שחיטה קבלה והולכה אלו דוגמאות טובות כי יש אחריהן עבודה.<br />אמנם, נכונה הערתך - שלגבי שחיטה, בכל מקרה זה לא קשור לעניין המהותי בסוגיה, כי הרי היא כשירה בזר (ולא רק שאין זר חייב עליה מיתה) - אבל רש&quot;י לא נחת לעניין זה אלא נחת לעניין ההדגמה של עבודות שיש אחריהן עבודה [והיה יכול אף להדגים את זה במלאכות של סידורא דפת (לדוגמא), ולומר שכל המלאכות הראשונות הם עבודות שיש אחריהן עבודה].<br /><br />אמנם, גם לשיטתך/הבנתך/קושייתך - אפשר גםם ללכת בכיוון אחר - ואולי ניסית לרמוז לכך בצירוף שאלתך השניה - ואז לומר שרש&quot;י &quot;אגב שיטפא דריהטא&quot; נקט גם שחיטה.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>לגבי הנושא השני:</b></span><br />קודם כל שים לב שרש&quot;י בהתחלה נוקט &quot;לא גרסינן...&quot; ובסוף מציע את הגירסה שכן יש לגרוס (וה&quot;ג...).<br />ולהערתך - מדוע אתה טוען שהדברים סותרים את עצמן? - רש&quot;י ראה לפניו גירסה שהיתה שגורה, והסביר שאין לגרוס כך, ואף לימד זכות ונתן הסבר מדוע יש כאלו שכן גרסו כך, אך כאמור לדעתו אין לגרוס כך אלא יש לגרוס כפי שהציע בסוף דבריו.","46","","3803","True","True","False","","321","77.126.131.11","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31856","31850","אני שמח שאתה מודה לגבי הראשון, והלאה?","04/12/13 10:40","א טבת","תשע&quot;ד","10:40","Almuaddib","אכן, אם רצה רש&quot;י להדגים עבודות שאין בגדר עבודה תמה, משום שאחריהן יש עבודה - היה יכול להדגים בדברים רבים, ולא הדגים - למשל - בהטבת הנרות.<br /><br />מאחר ובחר דוקא בעבודות אלו, שיש להן קשר למהות הסוגיה - אין מקום להזכיר כאן את השחיטה - וכפי שהסכמת על כך.<br /><br />וכפי שכתבת לעיל הוא; שהיה יכול להדגים באחרות, כבסידור הפת - ולא להוסיף דוקא משהו שכשר לכתחילה בזר.<br /><br />ועל כך צעקתי הראשונה, ותשובתך הקודמת, למעלה, לא ענתה על כך. <br /><br />בשולי הדברים אוסיף שראיתי הבוקר שכבר ציינו לכך פרשנים מספר, וחלקם אף ניסו לתרץ - והיו כבר שדחו תירוצים כאלו.<br /><br />ועל כך קושייתי, ואני יכול להיתלות באילנות גדולים, וראה - למשל - הערת הרש&quot;ש בדיוק על כך.<br /><br /><br /><br />ולגבי ה&quot;הכי גרסינן&quot; - אנא שים לב כי בניגוד למקומות רבים, בהם המדפיסים ותלמידי רש&quot;י שינו את נוסח התלמוד לפי הגהתו - לא כך נעשה הדבר כאן. <br /><br />ועוד דייק, שבניגוד למקומות אחרים, בהם אומר רש&quot;י שזו אינה הגרסה, כאן במפורש הוא כותב שמסברתו זו אינה הגרסה הנכונה. לא שיש בידו מסורת מרבותיו, או שכך ראה במקום אחר, אלא שאין הדבר עולה בקנה אחד עם הדברים שבדף כד.","107","","3802","True","True","False","","140","195.200.205.2","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31855","31854","והלוא זו בדיוק שאלתי!","04/12/13 10:25","א טבת","תשע&quot;ד","10:25","Almuaddib","מאחר וכשרה בזר, אין רבותא בכך שהזר לא יומת.","107","","3802","True","True","False","","112","195.200.205.2","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31919","31855","יש לי עוז והדר הכחול יומא","08/12/13 13:15","ה טבת","תשע&quot;ד","13:15","yohaido159","וכתוב שם בשינון התלמוד את שאלתך  וכצבו &quot;שתקשו בה האחרונים..<br />תחפש תשובה באחרונים","384","","3798","True","True","False","","95","95.86.87.175","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31857","31856","מה אם נאמר שרש&quot;י מדבר על שחיטת פר הכהן","04/12/13 10:49","א טבת","תשע&quot;ד","10:49","יהודי_קדום","הגדול או על מליקה שודאי אסורים בזר?<br /><br />נכון שדחוק אבל אולי רעיון....","233","","3802","True","True","False","","91","79.180.137.103","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31858","31856","מצטער - אך לא","04/12/13 11:04","א טבת","תשע&quot;ד","11:04","הראל","אינני &quot;מודה לגבי הראשון&quot;, ועדיין אני סובר שאין טעות ברש&quot;י.<br />הסברתי כבר לעיל שרש&quot;י בא להסביר מה זו עבודה שאיננה תמה, ולכן נקט כדוגמא גם שחיטה. לאחר מכן הערתי, שנכונה ההבחנה שלך שעל שחיטה לא חייבים כלום כי היא הרי מותרת בזר. בזה אתה צודק ומעולם לא חלקתי על כך (ולכן לא שייך &quot;להודות&quot;), אך לענ&quot;ד אתה טועה בכך שאתה מתעקש שיש טעות ברש&quot;י, כי אפשר בנקל להבין את רש&quot;י כפי שהצעתי (כאחת משתי ההצעות שהצעתי).<br /><br />שמחתי לראות את הפנייתך לרש&quot;ש ולאשר הביא שם - ואני מעדיף להתפלא עליו שיש לו קושיה על רש&quot;י (כמותך) מאשר להתפלא על רש&quot;י ולומר שטעה.<br /><br />ובמילים אחרות - ברור שרש&quot;י ידע שזר כשר בשחיטה, לא? וכי תטען אחרת? ומכיוון שכך, הרי שאין ברירה וחייבים לתרץ את רש&quot;י כפי שהצעתי או כפי שמצאת במקורות אחרים ואשמח שתציין אותם כדי שנוכל לראות את תירוציהם - מאשר לבוא ולטעון שרש&quot;י טעה.<br /><br />לגבי כל מה שכתבת על ה&quot;הכי גרסינן&quot; - לצערי, גם פה אינני מבין מה מציק לך. זה לא המקום היחידי שרש&quot;י הגיה מסברא ולא המקום היחידי שהמדפיסים לא הדפיסו כהגהתו.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>אני מעריך שלא השתכנעת, אך נדמה לי שמיצינו את הנושא, ואולי נעבור לקושיות האחרות שיש לך ברש&quot;י [&quot;ויש עוד כמה קושיות על הדרך בה מפרש רש&quot;י את המחלוקת הזו&quot;] (שמא הן חזקות יותר)? (וכדאי באשכול נפרד)</b></span>","46","","3802","True","True","False","","301","77.126.39.42","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31875","31857","כיוונת להרב אלישיב ועוד","05/12/13 06:57","ב טבת","תשע&quot;ד","06:57","אלף בית רשי","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46454&st=&pgnum=171'>כאן</a>","278","","3801","True","True","False","","188","24.201.217.17","0","31843","יומא|כד ע&quot;א",""),new Message("31877","31875","שימחתני... תודה !","05/12/13 08:00","ב טבת","תשע&quot;ד","08:00","יהודי_קדום","","233","","3801","False","True","False","","116","79.180.137.103","0","31843","יומא|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);