var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3527;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3527","0","הנאה מהמצוה","24/08/10 21:20","יד אלול","תש&quot;ע","21:20","דוד כוכב","מותר לקבוע את המזוזה בשביל השמירה?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8061'>על כך כאן.</a>","125","","5000","True","True","False","","1021","95.86.111.100","0","0","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3573","3527","לא מספיק","27/08/10 10:54","יז אלול","תש&quot;ע","10:54","משיב מאורות דף היומי","עדיין צ&quot;ב למה גדר השמירה הוא נכנס בעצם גדר החיוב, <br /><br />א. מנחות דף לב עמוד ב <br /><br />תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת - סכנה ואין בה מצוה <br />רש&quot;י : סכנה - מן המזיקים שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה.<br /><br />ב. מנחות דף לג עמוד ב <br /><br />אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה&quot;ר. מאי טעמא? [...] רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה. <br /><br />ג. רש&quot;י מסכת פסחים דף ד עמוד א <br /><br />חובת הדר - לפי שהיא משמרתו, וכתיב ביתך - ביאתך, נכנס ויוצא בה, <br /><br />ולכן, צריך להעמיק ולברר למה גדר השמירה הוא מהותי בגדר ההלכתי של המצוה למרות שאין השמירה עיקר.","142","","4997","True","True","False","","237","82.166.18.134","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3602","3527","הצעת ביאור","30/08/10 18:06","כ אלול","תש&quot;ע","18:06","משיב מאורות דף היומי","ואפשר שגדר השמירה במצות מזוזה הוא כדלהלן:<br /><br />א. גדר בית הוא מה ששומר על האדם ומגן עליו מפגעים חיצונים, וכו'. <br /><br />ב. גדר מצות מזוזה, הוא לומר שמה ששומר באמת על האדם, זה ההכרה והכנעה ליחוד ד'. ולא קירות הבית. וזו כוונת הרמב&quot;ם שהביא הרב כוכב: לזכור את יחוד ד' אהבתו ועבודתו. <br /><br />ג. וממילא גדר השמירה הוא מרכזי במצות מזוזה, כי תוכן המצוה הוא שאדם ייחס את הגנת ביתו כלפי הדיירים, לקעמ&quot;ש. <br /><br />ד. וכוונת הרמב&quot;ם לשלול פירוש מוטעה בגדר השמירה, והוא, להפוך את המזוזה לכלי הגנה נוסף לצורך האדם, כמו הבית עצמו. כלומר לייחס למזוזה כח הגנה עצמי, ללא ויתור על הביטחון בהגנת הבית לטובת התלות ביחוד ד', אלא להפוך את המזוזה לכלי חולין סגולי לשימוש הגנת האדם. <br /><br />והוא ממש היפך כוונת המצוה, שכוונת המצוה הוא שרק הקשר עם יחוד ד' הוא המגן האמיתי ולא כח הקירות מצד עצמו, כלומר ההודאה בתלות של כח ההגנה של הבית בקבעמ&quot;ש, ובמקום זה, המזוזה משמשת להם ככלי להגנה גשמית נוספת, ככלי נוסף לכוחי ועוצם ידי. <br /><br />ה. ומדויק בלשון הרמב&quot;ם:<br />שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה, <b>אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן</b>, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו <b>דבר המהנה בהבלי העולם</b>&quot;.<br /><br />ואין משמעות דבריו, שזו סכלות להתייחס למזוזה כגורמת הנאה לבני הבית ושומרת עליהם, כדברי הרב כוכב, אלא שזה חילול המצוה, להפוך אותה לאמצעי הגנה של כוחי ועוצם ידי, כשהתוכן הוא שרק הזיקה וההכרה של יחוד ד' [באופן מעשי], מגן עלינו ולא הבית כשלעצמו. <br /><br />ו. ובזה מיושב כל הראיות שהשמירה היא בגדר המצוה, גם אם אינו מעכב בדיעבד, דחז&quot;ל הבינו או קיבלו, שגדר המצוה הוא לייחס אל הקב&quot;ה את השמירה שהבית נותן לאדם באופן טבעי.","142","","4994","True","True","False","","239","82.166.18.134","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3575","3573","השמירה אינה מגדר המצוה","27/08/10 12:07","יז אלול","תש&quot;ע","12:07","דוד כוכב","בודאי שכדברי הרמב&quot;ם עיקר עניין המזוזה הוא יחד עם קריאת שמע ותפילין - לזכור ולהזכיר שה' אלקינו ה' אחד, כפשט הפסוקים בפרשיות קריאת שמע.<br /><br />מקור ב. הובא לעיל, והוא עוסק רק הידור להניחה בטפח הסמוך לרה&quot;ר.<br /><br />מקור א, בגאונים ובראשונים חלקו על רש&quot;י וביארו 'סכנה' שמדובר בשעת השמד.<br />מקור ג. גם רש&quot;י, אפשר שאינו מתכוין בדוקא משמרתו, אלא לאפוקי מהמשכיר שאין לו קשר ישיר למצווה.","125","","4997","True","True","False","","115","95.86.123.131","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3587","3575","התחמקות מהשאלות","29/08/10 16:17","יט אלול","תש&quot;ע","16:17","משיב מאורות דף היומי","מקור ב. <br />אין זה הידור אלא חיוב להניחה בטפח הסמוך לפתח, ונפסק בשו&quot;ע, וע&quot;כ שגדר השמירה קיים בגדרי המצוה. <br /><br />מקור א. וג. <br />לא נכון ולא ראוי לחלוק על רש&quot;י לגבי מה שמוכח ממנו שהשמירה היא גדר במצוה, ואין ראיה שהגאונים חולקים עליו בנקודה זו. <br /><br />ובכל אופן שיטת רש&quot;י וכן היא דעת התוס' בב&quot;מ קא' ב' לא יטלנה ויצא - אף על גב דאמר שמואל דמטילין מבגד לבגד גבי מזוזה אסור לפי שהמזיקין באין בבית שאין בו מזוזה וכשנוטלה כאילו מזיק אותן שידורו בבית. <br /><br />ואם ברש&quot;י מוכח שהשמירה היא חלק מהמצוה, מוכרחים להבין אותו ולא להתחמק ולומר הגאונים חולקים, תירוץ כזה מתאים לחוקרי התלמוד ולא לת&quot;ח כמעכ&quot;ת. <br /><br />מ&quot;ש שמקור ג. גם רש&quot;י, אפשר שאינו מתכוין בדוקא משמרתו, אלא לאפוקי מהמשכיר שאין לו קשר ישיר למצווה. הוא דחוק ביותר. <br /><br />וברור שישנה תשובה אחרת לכל הנ&quot;ל. אבל גם בלי תשובה, א&quot;א לברוח מהשאלות.","142","","4995","True","True","False","","255","82.166.18.134","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3589","3587","עוד ראיות שהשמירה בגדר המצוה","29/08/10 16:42","יט אלול","תש&quot;ע","16:42","משיב מאורות דף היומי","<b>רמ&quot;א יורה דעה סימן רפה </b><br /><br />י&quot;א כשאדם יוצא מן הבית (ד) יניח ידו על המזוזה (מהרי&quot;ל שם ומוכח בעבודת כוכבים דף י&quot;א), ד ו] ויאמר: ה' ישמר צאתי וכו' (במדרש). <br /><br /><b>ביאור הגר&quot;א יורה דעה סימן רפה ס&quot;ק ה-ו </b><br /><br />[ה] י&quot;א כו'. עבודת כובבים י&quot;א א':<br /><br />[ו] ויאמר כו'. כמש&quot;ש ומנחות ל&quot;ג ב':","142","","4995","True","True","False","","230","82.166.18.134","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3593","3589","מקור לזה שדין טפח הוא חיוב ולא הידור","29/08/10 18:25","יט אלול","תש&quot;ע","18:25","משיב מאורות דף היומי","<u>שולחן ערוך יורה דעה סימן רפט סעיף ב </u><br /><br /><b>איזהו מקום קביעתה</b>, בתוך חלל של פתח, ב ה] &lt;ב&gt; <b>בטפח הסמוך לחוץ </b><br /><br /><u>ש&quot;ך על שולחן ערוך יורה דעה סימן רפט </u><br /><br />ב בטפח הסמוך לחוץ - שיפגע במזוזה מיד <b>א&quot;נ כדי שתשמור לכל הבית שבפנים מהמזיקים:</b><br /><br />ה<i>מצוה</i> של הגמרא, נהיה בשו&quot;ע ל<i>איזהו מקום קביעתה</i>, אפ' שאינו מעכב.","142","","4995","True","True","False","","245","82.166.18.134","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3598","3593","הנה","30/08/10 15:39","כ אלול","תש&quot;ע","15:39","דוד כוכב","לשון הגמרא: &quot;אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים&quot;.<br />ולשון השו&quot;ע: &quot;איזהו מקום קביעתה.. בטפח הסמוך לחוץ&quot;. והוסיף הרמ&quot;א: &quot;ואם שינה, אינו מעכב&quot;.<br />וכתב בביאור הגר&quot;א ס&quot;ק ו &quot;ואם שינה כו'. מדקאמר מצוה משמע לכתחלה&quot;.<br /><br />כלומר: מבאר הגר&quot;א שדברי השו&quot;ע על 'מקום קביעתה' הוא רק לכתחילה, שזהו פירוש לשון 'מצוה להניחה' - שיש בזה מצוה וראוי לעשות כן.<br />ואפילו אם הבינות בתחילה שזו חובה גמורה ורק בדיעבד כשר, גם להבנה זו, דבר שהוא ממהות המצוה מעכב בחסרונו. ואם הדבר אינו מעכב זה ראיה שזו תוספת לעיקר מצוה - לכך קראתי 'הידור'.<br /><br />לכן גם לפי אחד הפירושים שהובאו בט&quot;ז ובש&quot;ך - שזה משום שמירה, אין מכאן ראיה על גדר עיקר המצוה עצמה.<br /><br /><br />גם מדברי רש&quot;י על הגמרא &quot;תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת - סכנה ואין בה מצוה&quot; - &quot;סכנה - מן המזיקים שאין הבית משתמר בה&quot;, אין שום ראיה שהשמירה היא גדר המצוה. רש&quot;י רק אמר שיש סכנה כי אין את אותה השמירה הקיימת בדרך כלל כדברי אונקלוס.<br /><br />נוסף לכך הזכרתי שחולקים על רש&quot;י, כי סוגיין דעלמא דלא כרש&quot;י בעניין זה.<br /><br />מה פירוש: &quot;סוגיין דעלמא&quot;?<br />הגמרא במסכת סנהדרין דף ו ע&quot;א אומרת &quot;טעה בשיקול הדעת. היכי דמי בשיקול הדעת? אמר רב פפא: כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי, ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו, ואזל איהו ועבד כאידך - היינו שיקול הדעת&quot;.<br />ופירש הרמב&quot;ם בהלכות סנהדרין ו, ב וכן פסק השו&quot;ע חו&quot;מ כה, ב:<br />&quot;פשט המעשה בכל העולם כדברי האחר&quot;.<br /><br />כבר ר&quot;ת נכדו בתוספות שם הקשה על רש&quot;י שטעמו שייך בכל פסול במזוזה, ולמה הוזכרה סכנה דוקא בפסול זה? והובא שם פירוש אחר.<br />ובספר יראים סימן ת [דפוס ישן - יח] לר' אליעזר ממיץ [הרא&quot;ם] תלמיד רבינו תם:<br />&quot;תניא תלאה במקל או שהניחה אחרי הדלת סכנה ואינה מצוה פי' בשעת השמד שנו שמסכן נפשו בחנם&quot;.<br />והובא גם בראבי&quot;ה.<br />כמו כן פירשו בתוספות (מגילה כד ע&quot;ב) על משנה &quot;העושה תפלתו עגולה - סכנה ואין בה מצוה&quot;<br />&quot;פר&quot;ת בשעת הסכנה יכול להסתכן בהן ולא תגין עליו המצוה ולא יעשה לו נס כמו לאלישע בעל הכנפים (שבת דף מט ע&quot;א)&quot;.<br />ובגרסה המקורית במרדכי הלכות קטנות מזוזה ניכר שכן דעת ר&quot;ת גם בפירוש 'סכנה' האמור במזוזה.<br />וכעין זה פירש רב יהודאי גאון את הגמרא &quot;אמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים&quot; (שבת מט. קל.), שמדובר בשעת הגזירה במי שרוצה להסתכן.<br />וכן מצינו שנופל על ענין זה סתם לשון &quot;סכנה&quot;, במסכת יומא דף יא ע&quot;א:<br />&quot;אלא אמר אביי: משום סכנה {רש&quot;י: משום סכנה - שלא יאמר המלך כשפים עשיתם בשערי עירי}. דתניא: מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע, ושל רבים פעמים ביובל. ואמר רבי יהודה: מעשה בארטבין אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי, ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז&quot;.<br /><br /><br />ולעניין דברי התוספות בדין &quot;לא יטלנה ויצא&quot;.<br />גם שם אין שום ראיה שהשמירה היא מ'גדר' המצוה דוקא.<br />ועוד, שלשון חידושי הריטב&quot;א מסכת בבא מציעא דף קב ע&quot;א:<br />&quot;ואע&quot;פ שאמרו גבי ציצית (שבת כ&quot;ב א') מתירין מבגד לבגד שאני הכא דכיון דחלה קדושת שכינה בבית זה אין לו לסלקה משם&quot;.<br />וכן אפשר שזו כוונת התוספות, לאו דוקא שמירה, אלא כל קדושה בכלל זה.<br />וכן  לשון השאילתות דרב אחאי פרשת שלח שאילתא קכו:<br />&quot;אסיר למישקליה מיניה משום דקא מבטיל לה למצוה&quot;.","125","","4994","True","True","False","","355","95.86.72.117","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א",""),new Message("3600","3598","לא מסכים","30/08/10 17:38","כ אלול","תש&quot;ע","17:38","משיב מאורות דף היומי","א. לדעתי לא נכון לומר שמה שאינו מעכב, אינו סימן לגדר מהותי במצוה, להיפך, למרות שאינו מעכב, מוכח שיש משמעות לשמירה לגבי דין זה, וממילא גם בעיקר התוכן של המצוה. <br /><br />ב. כתבת שגם מדברי רש&quot;י על הגמרא &quot;תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת - סכנה ואין בה מצוה&quot; - &quot;סכנה - מן המזיקים שאין הבית משתמר בה&quot;, אין שום ראיה שהשמירה היא גדר המצוה. רש&quot;י רק אמר שיש סכנה כי אין את אותה השמירה הקיימת בדרך כלל כדברי אונקלוס.<br /><br />לא נכון לפרש את רש&quot;י כי רוכלא, דאם אין הסכנה גדר במצוה, אין להציג את הסכנה כתוצאה מאי קיום המצוה. הגמרא היא טקסט רציני ומדויק, וכן פירוש רש&quot;י. זה לא שוטנשטיין. וגם שם לא תמצא כזאת הבאת דברים מחוץ להקשרם כמו שאתה מייחס לרש&quot;י. <br /><br />ג. מר&quot;ת גופא מוכרח כדברי, שר&quot;ת מסכים עם רש&quot;י שהשמירה היא גדר בכל הפסולים של מזוזה, ורק הוקשה לו למה דווקא בפסול זה. <br />בקיצור, ר&quot;ת חולק מסיבה צדדית. וכן כל רשימת הראשונים שהבאת, לא מועילים כלום לענין שלנו, כי הם כולם חולקים מצידה צדדית, ולהיפך הם לא טענו אף פעם טענתך על רש&quot;י מסברא, שקשה מסברא להכניס את העדר השמירה בגדר הפסול. <br /><br />וממילא כל הציטוטים על סוגייין דעלמא הם מחוץ לענין. <br /><br />ד. כתבת, ולעניין דברי התוספות בדין &quot;לא יטלנה ויצא&quot;. גם שם אין שום ראיה שהשמירה היא מ'גדר' המצוה דוקא.<br /><br />אם תוס' מפרש שהברייתא טרחה לאסור לקחת את המזוזה משום סכנה, זה לא ספר עצות טובות, אלא זה קשור לתוכן המזוזה. <br /><br />ה. אתה עורך גז&quot;ש ריטב&quot;א-תוס', אבל אין אדם דן גז&quot;ש מעצמו. והתוס' ברור מיללו. <br /><br />וככלל, מחובתנו להתייחס ברצינות ללשונות רבותינו הראשונים ז&quot;ל שהם שרפי מעלה כדברי החזו&quot;א באחת האיגרות, ולא לערוך השוואות לשוניות שטחיות.","142","","4994","True","True","False","","235","82.166.18.134","0","3527","עבודה זרה|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);