var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3552;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3552","0","מילה לגויים - זו מעלה?","26/08/10 11:51","טז אלול","תש&quot;ע","11:51","מתפעל","&quot;אמרה ליה ההיא מטרוניתא ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא נפל על רישא דעורלתיה קטעה אמר יהבית מכסי חלפית ועברית כי קא שדו ליה אמר כל נכסאי לר&quot;ע וחביריו יצא ר&quot;ע ודרש (שמות כט) והיה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה&quot;ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים&quot;.<br /><br />כמה הערות:<br /><br />א: מדוע היה צריך קטיעא למול עצמו? הרי גוי לא חייב במילה. האם מדובר כאן שרצה לעשות אקט של גירות ולהיכנס לכלל ישראל?<br />וסתם מעניין האם לגוי מותר למול עצמו? זה לא כמו מצות שבת שאסור להם לשמור? מה ההבדל? <br /><br />ב: מטרוניתא, בדרך כלל מדובר בגויה. מנין לה ענין זה של מילה? קצת משונה.<br /><br />ג: איך מתאים לרבי עקיבא לרצות לקבל חצי ולא לחלוק שווה בשווה עם החכמים? הרי ממילא היה עשיר גדול. <br /><br />ד: בכה רבי, קצת משמע שהיה בזמן קטיעא, והלא קטיעא היה בזמן רבי עקיבא. כנראה הכוונה שרבי בכה כאשר שמע את הסיפור?","148","","4993","True","True","False","","1086","80.74.119.82","0","0","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3570","3552","תשובות","27/08/10 00:20","יז אלול","תש&quot;ע","00:20","דוד כוכב","א. אמנם אינו יכול להתגייר בלא בית דין, אך הוא עשה מעשה של קידוש ה', כנגד דברי אותה מטרוניתא.<br />ובדומה למעשה במסכת עבודה זרה דף יח ע&quot;א:<br />&quot;אמר לו קלצטונירי: רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? <br />אמר לו: הן. השבע לי! נשבע לו. <br />מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה. אף הוא קפץ ונפל לתוך האור. <br />יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא&quot;. <br />שכל מה שזכה אותו גוי היה על קידוש השם, שראו כולם שהוא מאמין בתורה ובלומדיה אפילו בשעה הקשה ביותר שלהם, ומוסר נפשו על כך.<br /><br />ב. מטרוניתא היא אשה משכלת, ובמקומות רבים מוזכר כיצד היו מתווכחות עם חכמי ישראל.<br />ובמסכת תענית דף יח ע&quot;א:<br />&quot;פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחבריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: עמדו והפגינו בלילה&quot;.<br /><br />ג. כך הלכה שו&quot;ע חו&quot;מ רמז, ה:<br />&quot;האומר: נכסי לפלוני ולבָנַי, חולקים אותו, פלוני נוטל מחצה וכל בניו מחצה&quot;.<br />ובמסכת בבא בתרא דף קמג ע&quot;א:<br />&quot;ההוא דאמר לה לדביתהו: נכסיי ליך ולבניך, אמר רב יוסף: קנתה מחצה&quot;.<br />וזהו שדרש כאן ר&quot;ע, שכיון שנאמרו שני דיבורים, כל הכלולים בכל דיבור זוכים בחצי.<br />ומצוה לקיים דברי המת.<br /><br />ד. אכן.","125","","4992","True","True","False","","173","95.86.123.131","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3583","3570","יישר כח - רק שאלה אחת","29/08/10 10:22","יט אלול","תש&quot;ע","10:22","מתפעל","נשארה פתוחה,<br /><br />למה גוי ששבת חייב מיתה? כי זה אות בין ה' לבני ישראל.<br />לכאורה, היה צריך להיות כן גם בברית מילה.","148","","4990","True","True","False","","153","80.74.119.82","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3591","3583","אין הטעם בגלל ששבת היא אות","29/08/10 17:24","יט אלול","תש&quot;ע","17:24","משיב מאורות דף היומי","אלא כדלהלן, ומח' רש&quot;י ורמב&quot;ם: <br /><br /><b>תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נח עמוד ב </b><br /><br />ואמר ריש לקיש: נכרי ששבת - חייב מיתה, שנאמר +בראשית ח'+ ויום ולילה לא ישבתו. <br /><br /><b>רש&quot;י סנהדרין דף נח עמוד ב </b><br /><br />נכרי ששבת - ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא ישבותו וקא דריש ליה לא ישבותו - ממלאכה דאבני אדם נמי קאי <br /><br /><b>רמב&quot;ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט </b><br /><br />וכן עכו&quot;ם ששבת אפילו ביום מימות החול, <b>אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, </b>ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, <b>כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן</b>, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.","142","","4990","True","True","False","","241","82.166.18.134","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3608","3591","אכן כך","30/08/10 20:57","כ אלול","תש&quot;ע","20:57","דוד כוכב","לרש&quot;י האיסור דוקא בשביתה, ולא במילה למשל. ובמהרש&quot;א הביא לכך טעם נוסף.<br /><br />ולרמב&quot;ם האיסור דוקא כאשר הוא מסגל לעצמו 'דת' חדשה, שהרי הכופר במצוה אחת ככופר בכל התורה כולה.<br />וכיון שאותו גוי רצה לקבל עליו להיות כיהודי בכל דבר אין בזה איסור זה.<br /><br />כמו כן נאמר בהמשך הגמרא שם, ובתחילת ההלכה ברמב&quot;ם שם, נאמר שגם נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה.<br /><br />וראה על כך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1807'>כאן.</a>","125","","4989","True","True","False","","99","95.86.72.117","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3619","3608","יישר כח, ושאלה מכיוון אחר","31/08/10 11:08","כא אלול","תש&quot;ע","11:08","מתפעל","אם יבוא גוי וישאל רב,<br />מתחשק לו לקיים מצות מילה כמו היהודים,<br />אין הוא רוצה להתגייר ולקבל עליו כל הדת היהודית,<br />אבל רק לקיים מצות מילה,<br /><br />מה הרב יענה לו?<br />האם יש ענין בזה?<br /><br />או שהרב ינסה להניא אותו מכך. לכאורה אולי ראיה מגמרתינו שיש בזה ענין חיובי. <br /><br />במקביל, מה לגבי שאר תרי&quot;ג מצוות (מלבד שבת ותורה שבהם כתוב בפירוש שלא),<br />נגיד שגוי מתלהב ממצות סוכה או שופר, ורוצה לקיימם.<br />יש בזה ענין? , ואולי יש משהו מיוחד במילה שדוקא שם אמרינן שכדאי לגוי למול.<br /><br />וביותר, גם אם הגוי תקע בשופר או ישב בסוכה, האם אכן עשה בכלל מעשה מצוה?<br />הרי ברגע שאינו מצווה ועושה, אולי אין לדבר שום ערך. זה כמו שיהודי יתקע בשופר בסוכות או ישב בסוכה בראש השנה. אין לזה שום ערך. <br /><br />ואולי לכן מילה שונה משאר מצוות, כי במילה יש 2 עניינים.<br />המצוה החיובית למול, ובזה באמת אין לגוי שום שייכות כלל,<br />והענין הגדול להיות מהול ולא להיות ערל בשר.<br />ובזה גם לגוי יש שייכות שבמציאות הוא נימול. <br />ואולי יש בזה ענין לגוי.","148","","4988","True","True","False","","143","80.74.119.82","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3621","3619","מצוות לגוי","31/08/10 11:24","כא אלול","תש&quot;ע","11:24","עציוני","זכור לי כי בסוגית &quot;גדול המצווה ועושה&quot; יש אחד מן הראשונים (אינני זוכר כרגע מי) שכולל ב&quot;אינו מצווה ועושה&quot; גם גויים. משמע שלדעתו יש שכר מסויים גם לגוי המקיים מצווה, וממילא מובן שזו אכן מצווה. רוב הראשונים שם מזכירים רק נשים וקטנים, ואולי ניתן להסיק מכך שלדעתם אין שום ערך לקיום מצווה ע&quot;י גוי","159","","4988","True","True","False","","195","132.70.40.183","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3624","3619","מצאתי","31/08/10 11:35","כא אלול","תש&quot;ע","11:35","עציוני","כך ניסח הרמב&quot;ן בקידושין דף לא ע&quot;א (על פי רוב הגרסות) את שיטת רבנו תם: &quot;מי שעושה מצוות התורה כתקנן, אף על פי שלא נצטוה הוא בהם, כגון נשים וגוים, מקבלים עליהם שכר&quot;.<br /><br />וראה על כך עוד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2008-11-12.php'>כאן</a>.","159","","4988","True","True","False","","256","132.70.40.183","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב",""),new Message("3629","3624","יישר כח, זהו חידוש גדול","01/09/10 09:33","כב אלול","תש&quot;ע","09:33","מתפעל","של הרמב&quot;ן. לא נראה ששאר הראשונים סוברים כך.<br />בפשטות אין ערך למצוה שגוי לא שייך בה כלל.","148","","4987","True","True","False","","153","80.74.119.82","0","3552","עבודה זרה|י ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);